חברת openAI, המפתחת של ChatGPT, נמצאת באחת מנקודות המפנה הדרמטיות מאז הקמתה. מנכ"ל החברה, סם אלטמן, הכריז על "קוד אדום" פנימי, לצורך שדרוג ברמת הדחיפות הגבוהה ביותר, במטרה לשפר את הביצועים של המוצר המרכזי של החברה ולחזק את חוויית השימוש.

מדובר בצעד שמעיד על רמת הדחיפות שהחברה חשה, על רקע התחזקות גוגל עם מודל Gemini שעקף את openAI במדדים טכניים רבים, לצד האצה בכניסת מתחרות נוספות כמו Anthropic לשוק הארגוני.

יותר מדי השקעות, פחות מדי תוצאות

לפי המזכר הפנימי, החברה תשהה בינתיים פיתוחים נוספים שהיו בשלבים מתקדמים, כמו למשל: סוכני AI בתחומי בריאות, קמעונאות ואפילו פרויקט בשם Pulse שפותח כעוזר אישי. גם תכניות להכנסות מפרסום נדחות לעת עתה.

במקום זאת, כל הצוותים הרלוונטיים יתמקדו בשיפור ChatGPT בדגש על ביצועים, מהירות תגובה, אמינות והפיכת הממשק ליותר מותאם אישית ו"אינטואיטיבי". החברה מקיימת כעת שיחות עבודה יומיות בנושא ומעודדת מעבר זמני של עובדים בין מחלקות כדי לתגבר את המאמץ.

• האם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
• "ל-OpenAI יש חור תזרימי של 207 מיליארד דולר"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

משתמשים פחות מרוצים, מתחרות מצמצמות פערים

גרסת GPT-5 שהושקה לאחרונה בקיץ זכתה לביקורות צוננות מצד חלק מהמשתמשים: הטון נתפס כקריר, המענה לשאלות פשוטות הפך מסורבל יותר, והאינטראקציה הפכה "טכנית מדי". לפני כחודש ביצעה החברה תיקונים, אך נראה שלא די בכך. במקביל, גוגל ממשיכה להתקדם במהירות. גרסת Gemini החדשה עקפה את מודל GPT במדדים סטנדרטיים בתעשייה, והציגה זינוק של 200 מיליון משתמשים חודשיים תוך שלושה חודשים בלבד. גם Anthropic מושכת יותר לקוחות עסקיים נהנית מתדמית יציבה וזהירה יותר ומצטיירת כמתחרה אמינה גם אם מספר המשתמשים שלה נמוך בהרבה מב-Chat GPT. כיום גם דווח כי החברה שוקלת גם הנפקת ענק לפי שווי של 300 מיליארד דולר. 

גם שאר המתחרות של OpenAI כבר אינן שחקניות שוליות, אלא גורמים שמעצבים את שוק הבינה המלאכותית ואף דוחקות את החברה לעמדת מגננה.

Grok של X (טוויטר לשעבר), שמבוסס על מודל שמאומן בגישה פתוחה יותר למידע עדכני, מנסה לבדל את עצמו כמודל מהיר ו"חד", אבל עדיין מדובר במוצר שנמצא בשלבי התבססות ורחוק מלהציג קהל משמעותי כמו זה של OpenAI. בנוסף אליה יש את  Copilot של מיקרוסופט, שנהנה מיתרון מבני מאחר שהוא משולב כברירת מחדל במוצרי אופיס ובמערכות חלונות מה שיוצר קהל משתמשים עצום שמגיע למאות מיליוני משתמשים חודשיים, גם אם לא כולם משתמשים בו באופן פעיל. ישנה גם חברת DeepSeek, המתמקדת בעיקר בשוק הארגוני והעסקי, מציעה מערכות שמכוונות לפרודוקטיביות ולעיבוד נתונים פנים ארגוניים והיא מתחזקת בקצב מהיר. כנראה שהשילוב בין התבססות מהירה, חיזוק תשתיות וחדירה לשוק הארגוני, מסביר כיצד המתחרות מצמצמות פערים, אך OpenAI עדיין מחזיקה בקהל המשתמשים הגדול ביותר וביתרון היסטורי ברור.

לחצים מהשוק והתחייבויות עתק

openAI, שנמצאת עדיין בבעלות פרטית, התחייבה להשקעות עתק בתחום תשתיות מחשוב ובנייה של מרכזי נתונים. לפי התחזיות הפנימיות שלה, כדי להפוך לרווחית עד שנת 2030, היא תידרש להגיע להכנסות של כ-200 מיליארד דולר בשנה.

• ריביאן חושפת שבב חדש ומערכת נהיגה אוטונומית בתשלום
• תרופת ההרזיה החדשה של אלי לילי: ירידה של 30% במשקל, אך שיעור הנשירה גבוה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

בניגוד למתחרות כמו גוגל ומיקרוסופט שמממנות את ההשקעות מכספי פעילות שוטפת, openAI נאלצת לגייס הון באופן תדיר מה שיוצר חיכוך גובר עם המשקיעים, בעיקר כשקצב ההכנסות לא תואם את רמת ההשקעה.

ל-OpenAI יש כיום עשרות משקיעים לפי הדוחות הרשמיים היא רשמה לפחות שש עשר סבבי גיוס (series) ונתמכת על ידי יותר מ-60 משקיעים: תאגידים, קרנות סיכון ומשקיעים פרטיים. 

אחד השותפים המרכזיים הוא Microsoft שהשקיעה לראשונה ב־2019. על פי הדיווח הרשמי האחרון של מבנה הבעלות, Microsoft מחזיקה כיום כ-27% מהחברה, והיתרה (כ-47%) שייכת לעובדים, משקיעים וגורמים פנימיים אחרים. למעשה, השותפות עם Microsoft הפכה את OpenAI לחלק מרכזי באסטרטגיית הבינה המלאכותית שלה, כולל גישה למשאבי מחשוב, ענן ותשתיות קריטיות. בעבר פורסמו הערכות על גיוס רחב מאוד, כולל סבבי השקעה שהוערכו בעשרות מיליארדי דולרים, אך דיווחים אלו מעולם לא אומתו מאחר והנתונים הללו אינם פתוחים.

OpenAI הוקמה בדצמבר 2015 בכלל בתור ארגון ללא כוונת רווח, כאשר השאיפה המוצהרת של מייסדיה הייתה פיתוח של בינה מלאכותית שמשרתת את האנושות. בתחילה הכוונה הייתה שהחברה לא תהיה במונופול של תאגיד אחד, ותפעל לפי עקרונות של בטיחות, שקיפות וגישה פתוחה.

בין המייסדים בולטים היו בנוסף לסם אלטמן גם גרג ברוקמן, אילון מאסק וחוקרים בתחום כמו איליה סוצקבר.  בתחילת דרכה' הובטחה השקעה ראשונית של כמיליארד דולר כדי לתמוך בפעילות המחקרית. אך לפי הדיווחים, עד 2019 גויסו בפועל סכומים המצטברים סביב 130 מיליון דולר. ככל שהפיתוחים של OpenAI התקדמו והדרישה למחשוב כבד עלתה, החברה זיהתה צורך בגיוס הון רחב. לכן ב־2019 היא עברה למודל “רווח מוגבל” (capped-profit), מה שאפשר לה לגייס השקעות משמעותיות תוך שמירה על החזון שלה, ובשנה זו גם מיקרוסופט החלה להשקיע בחברה.
המעבר ממודל ללא כוונת רווח לחברה עם מנגנון רווח נתן ל-OpenAI את האפשרות לגייס הון ולהתפתח במהירות, אבל גם העלה שאלות על איזון בין יעדיה הראשוניים פיתוח AGI מתוך מטרה אתית לבין אינטרסים עסקיים.

הבשורות הטובות? המשתמשים עדיין שם

נכון לעכשיו, ל-ChatGPT יש מעל 800 מיליון משתמשים שבועיים, קהל עצום שממשיך להוות יתרון אסטרטגי עבור החברה. במזכר נכתב כי מודל חדש, מתקדם יותר מבחינת יכולות הסקה והבנה, יושק כבר בשבוע הבא וצפוי להתחרות ישירות בג'מיני של גוגל.

בינתיים, אלטמן מנסה לשדר מסר ברור: ChatGPT חוזר למרכז, וכל השאר יחכה. החברה, שהשתמשה עד כה בקוד "כתום" לשיפור המוצר, הפעילה את קוד "אדום", שזו הרמה הגבוהה ביותר מבחינת דחיפות. בשוק כבר עוקבים בדריכות: האם openAI תצליח לשוב ולהוביל?