עתיד ההייטק: יש עוד הרבה עבודה אבל החוסן הישראלי לא נעלם מן העולם

פאנל "עתיד ההייטק הישראלי" בוועידה הכלכלית של ישראל, הפגיש על במה אחת את אורן וינטר, מנכ"ל מרכז הפיתוח של סיילספורס ישראל, חנן ברנד, סמנכ"ל הזנק ברשות החדשנות, ואלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים חברת FINQ ובית ההשקעות תמיר פישמן. שלושתם מתבוננים באותו שוק, אך מציירים תמונה מורכבת של תעשייה שנמצאת בין שיאי חדשנות לבין חששות מהעתיד.

סיילספורס מגדילה פעילות בישראל דווקא בזמן מלחמה

על רקע הירידה בהשקעות בישראל של גופים בינלאומיים, וינטר מתאר מציאות אחרת בסיילספורס: "השנתיים האחרונות היו התקופה הטובה ביותר של מרכז הפיתוח הישראלי של החברה. סיילספורס רכשה שלוש חברות מישראל, הגדילה באופן אורגני את מספר העובדים, והעמיקה את ההשקעות המקומיות". לדבריו, ההנהלה העולמית מתקשה להתעלם ממה שהוא מגדיר "אקו סיסטם טכנולוגי סופר חזק", בייחוד בתחום הסייבר סקיוריטי.

וינטר מדגיש כי בסיילספורס מסתכלים פחות על פוליטיקה ויותר על עסקים: "החלטה נעשית לפי איכות הטאלנט, רמת החדשנות והיכולת לייצר ערך". בנוסף הוא מציין כי מנכ"ל החברה וההנהלה הבכירה תומכים באופן מוצהר בישראל, וייתכן שגם זה נתן משקל בהחלטות להמשיך ולהשקיע כאן.

תמיר מתייחס לזווית הגיאוגרפית של ההשקעות בהייטק הישראלי: "גם בתקופת המלחמה סטארטאפים ישראליים הצליחו לגייס סכומי כסף משמעותיים, אך רובו המוחלט הגיע ממקור אחד כמעט בלעדי: ארצות הברית. האמריקאים בקפיטליזם הפרפקציוניסטי שלהם יודעים לקחת סיכון, הם רגילים לחיות עם סיכונים, כולל הסיכון הישראלי, כבר יותר מחמישים שנה. מבחינתם, גם אם המצב מחמיר, אפשר להעביר אנשים, להעביר טכנולוגיה ולהמשיך הלאה. אירופה, לעומתם, הרבה פחות נוטה לקחת את הסיכון הזה, ולכן כמעט אינה נוכחת במפת הגיוסים".

• קומיט רוכשת את סוואנה ונכנסת לשוק הטאלנטים להייטק באפריקה
• אפספלייר בצומת דרכים: מגעים למכירה ב-2 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לכך יש גם צד שלילי: "התעשייה הישראלית הופכת להיות קשורה יותר ויותר לכלכלה האמריקאית, עד כדי תלות. אם בעבר ישראל פעלה במגוון רחב של תחומים, מהחומרה ועד לתוכנה, כיום היא מתכנסת יותר ויותר למוקד אחד מרכזי סייבר".

האם החמצנו את המהפכה הבאה? הדעות חלוקות

לדעת תמיר: "לצד הצלחה היסטורית בסייבר, ישראל פספסה עד כה את מהפכת ה-AI. פאלו אלטו, צ'ק פוינט וחברות סייבר ישראליות נוספות הובילו לגלי אקזיטים ויצירת ערך, אך נכון להיום פספסנו את תעשיית ה AI" הן ברמת הצ'יפים והן ברמת מוצרי הצרכן B2C".

"אין כמעט קרנות ייעודיות ל-AI, כולם מתמקדים בסייבר כי זה עובד "כמו לחמניות חמות". הקרנות הישראליות נמנעות באופן עקבי מהשקעות בסטרטאפים שמייצרים מוצרי B2C, ומצהירות שהן "לא מבינות" את העולם הזה. אלא שחלק גדול מהמהפכה הנוכחית, דוגמת מודלים בסגנון צ'אט GPT, מתרחש בדיוק שם".

ברנד לא מתעלם מהחששות של עמיתיו לפאנל אך רחוק מלהיות פסימי. הוא מכיר בעובדה שלישראל אין מסורת חזקה של פיתוח מוצרים לצרכן הסופי, ומזכיר כדוגמה את מודו של דב מורן שלא פרץ, אך היה דווקא הצלחה גדולה: "הניסיון לבנות טלפון נייד ישראלי שפך מאות מיליוני דולרים, אך הטאלנט שנוצר סביב הפרויקט היה הבסיס לחברות חומרה ותשתיות שסיפקו רכיבים לאייפון ולתעשיית הסייבר בהמשך הדרך".

"ישראל אינה יכולה להתחרות בכמות הכסף שנשפכת בארצות הברית, סין ובסעודיה על תשתיות בינה מלאכותית ומודלי למידה, ולא כל כספי המיסים שלנו צריכים ללכת על תשתיות AI" הוא מסביר. יחד עם זאת, הוא מדגיש שהישראלים חזקים מאוד בשכבה האפליקטיבית שעל גבי המודלים: "יש לא מעט חברות ישראליות פורצות דרך שעובדות על סוכני AI בתחומי פינטק, בריאות, אקלים, מזון, וחקלאות, כמו גם שירות, שיווק ועוד. מהפכת "הסוכן ההיברידי" - אדם לצד סוכן AI - כבר מתרחשת כעת, וישראל היא שחקנית חשובה במגרש הזה. להגיד שהכול סייבר זו אמירה לא מדויקת. סייבר ופינטק הם עדיין ענפים חשובים, אבל הם לא הכול, וכבר כיום מתבצעות השקעות משמעותיות גם בתחום הבינה המלאכותית, הן בתשתיות והן באפליקציות..

עוד מוסיף ברנד: "במקביל להקמת מחשב העל הלאומי, כבר יצאו לדרך פרויקטי דגל חדשים במסגרת הפעימה השנייה בתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית: הקמת מכון לאומי למחקר בבינה מלאכותית, קידום מיזמי מחקר בחזית הידע העולמית (Moonshots) באקדמיה, בתעשייה ובמערכת הביטחון, האצת השימוש הממשלתי בפתרונות AI המותאמים לצרכי השירות הציבורי, השקת מסלול לימודים לתארים מתקדמים בבינה מלאכותית בצה"ל, והקמת מעבדות לנסיינות, כדי לסייע בהבשלת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ואימוצם בחברה ובמשק. לכן, אני אופטימי באשר ליכולות ולמובילות הישראלית בשימושים ובפיתוחים מבוססי AI.

"רשות החדשנות זיהתה שקיים כשל שוק בנושא של השקעות מקומיות בהייטק, ותלות גוברת במימון המגיע מחו"ל, ולכן יצאנו אשתקד עם קרן יוזמה שנבנתה במטרה  לעודד משקיעים להצטרף לקרנות המתמחות בדיפטק , ולחזק את מעורבותם הישירה בהייטק המקומי. במסגרת הקרן, הרשות מעמידה מענק ישיר ומהיר לקרנות הדיפטק בהיקף של עד 12.5% מגודל הקרן, עד 10 מיליון דולר לכל קרן, מבלי לקחת חלק מרווחיה. מענק זה נועד לשמש מנוף, להגדיל אטרקטיביות וליצור אפקט מאצ'ינג שימשוך משקיעים משמעותיים נוספים להצטרף להשקעה בקרן. כך יכולות הקרנות החדשות להגדיל את היקף ההון הזמין עבור חברות דיפטק ישראליות, ולהעניק להן רצף מימון חיוני לשלבי המחקר, הפיתוח והצמיחה.

שוק העבודה קפוא אך הפריון מזנק

אחד הסימנים המעניינים למצב הענף הוא שוק העבודה. ברנד: "בשלוש השנים האחרונות מספר העובדים בהייטק קפוא סביב ארבע מאות אלף. לדבריו, זה תואם למגמה כלל עולמית, ובישראל זוהי גם תולדה של השילוב בין מלחמה, סביבת ריבית גבוהה, חוסר ודאות וגל ה-AI. למרות זאת, במחצית הראשונה של 2025 נרשמה נקודת מפנה, כשמספר העובדים עלה לכארבע מאות ועשרה אלף".

"התוצר לנפש בתוך ההייטק עלה בשמונה אחוזים. כל עובד הפך ליותר פרודוקטיבי, בין היתר כי אין מספיק עובדים, וכי רבים שירתו במילואים והאחרים נדרשו "לסחוב יותר". במקביל, מספר העובדים הטכנולוגיים מחוץ לענף ההייטק עלה משמעותית. רבים עברו לבנקים, חברות ביטוח ומגזרים נוספים, ואנו ברשות החדשנות רואים גם בכך אינדיקטור חיובי מאוד שמעיד על הרחבת "ההייטק" אל תוך המשק כולו".

אחת השאלות המרכזיות בפאנל נגעה למעמד ישראל בעיני חברות הטכנולוגיה הרב לאומיות. ברנד הסביר כי חלק ממרכזי המחקר והפיתוח שנסגרו היו קטנים, לא בליבת העשייה, ושפעילותם בישראל לא הייתה חלק משמעותי מאסטרטגיית הפיתוח של החברה האם. במקרה כזה, כשהמציאות הגלובלית מסתבכת קל יותר לצמצם.

לעומת זאת, במקומות שבהם ישראל היא בליבת הפעילות, התמונה אחרת לגמרי. לדבריו, מי שהצליח להמשיך לספק תוצאות בזמן מלחמה יימצא בעמדה טובה יותר ברגע שהמצב יתייצב. כאשר מנהלים בחברות הרב-לאומיות יצטרכו לבחור אם לשים את פרויקט הפיתוח הבא בדבלין או בתל אביב, האמינות והחוסן שהוכחו בזמן המשבר עשויים להכריע את הכף לטובת ישראל.

ההייטק הישראלי מאמץ במהירות שינויים טכנולוגייםאחד המקומות שבהם ניתן לראות את מהפכת הבינה המלאכותית בצורה ברורה הוא בתוך סיילספורס עצמה. וינטר דוחה את הטענה לפיה החברה "החליפה ארבעת אלפים עובדים ב-AI: "מדובר בשינוי שעוברים תפקידי שירות ותמיכת לקוחות, ולא בהחלפת עובדים ישירה".

"בשנה האחרונה, למעלה מתשעים אחוזים מהמהנדסים בסיילספורס משתמשים בכלי AI לכתיבת קוד. כל מפתח הופך למעשה למנהל של סוכן AI, כותב בקשות בשפה טבעית ומייצר בעזרת הכלים את הקוד ואת בדיקות התוכנה". לדבריו, יעילות המהנדסים עלתה במספרים ההתחלתיים בטווח של עשרים עד שלושים אחוז, אך הדבר לא התגלגל לקיצור שבוע העבודה אלא פשוט ליותר עבודה בפרק זמן נתון.

ברנד מדגיש כי לאחרונה ערכה רשות החדשנות מחקר בנושא, שהצביע על העובדה כי תעשיית ההייטק הישראלית מגיבה במהירות לשינויים טכנולוגיים, מאמצת את הכלים, בוחנת מודלים חדשים של עבודה ומשלבת בינה מלאכותית בתהליכי פיתוח, שיווק וניהול. 95% מהעובדים משתמשים בכלי בינה מלאכותית באופן קבוע ו-78% מדי יום. זוהי לדבריו עדות לחוסן ולגמישות של הענף, אך גם תזכורת לכך שהובלה טכנולוגית מחייבת יכולת הסתגלות מתמדת.

תמיר מזהיר כי מאחורי ההצלחה הזו מסתתרת סכנה אסטרטגית: "מספר החברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק יורד, מספר ההנפקות מצטמצם, והחברות הישראליות נבלעות בצמתי הדרך על ידי ענקיות כמו סיילספורס וגוגל. זה אומר שהחברות הישראליות הופכות להיות החצר האחורית עם תקרת זכוכית ברורה".

הוא טוען כי הימנעות מתשתיות ומ-B2C, בעיקר בגלל העלות והסיכון, פוגעת ביכולת של ההייטק הישראלי לגדל חברות ענק חדשות בסדר גודל של צ'ק פוינט, פאלו אלטו או טבע. זה לדבריו המבחן האמיתי של התעשייה.

לקראת סוף הדיון עובר הפוקוס לבריחת המוחות: וינטר מודה כי בשנתיים האחרונות נרשמת עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים. הוא מספר כי בעבר בעצמו עשה רילוקיישן וזו הייתה חוויה מצוינת, אבל כיום הוא משתדל שלא לאשר כל בקשה, ואף איבד עובדים בגלל זה. "הדלק של האקו סיסטם הוא האנשים" הוא אומר. אם הטאלנט מצביע ברגליים, זה סיכון אמיתי.

ברנד סבור שירידה לצורך רילוקיישן תמיד הייתה קיימת, והיא לא דבר שלילי כשלעצמו. "עובדים לומדים דברים בחברות בחו"ל, ומביאים אח"כ את הידע והמיומנות חזרה לאקוסיסטם המקומי". הוא ציין כי לצד הישראלים שעזבו, המשיכו להגיע לישראל עולים חדשים מצרפת, ארצות הברית, רוסיה ואוקראינה, רבים מהם בעלי ניסיון טכנולוגי עשיר. רשות החדשנות מפעילה תכניות לסיוע בשילובם בתעשייה, וגם אם המספרים עדין לא מאזנים לחלוטין את מגמת היציאה מהארץ - הם משמעותיים.

בנוסף הוא הזכיר רפורמה מיסויית שגובשה יחד עם משרד האוצר, כדי להסיר חסמים לחזרת ישראלים מחו"ל: "עד היום, מי ששקל לחזור לאחר שהיה בארצות הברית, למשל, ידע כי אם יחזור מוקדם מדי יוטל עליו מס כפול על אופציות והכנסות שנוצרו בחו"ל. הרפורמה נועדה לצמצם את התמריץ "להמתין חמש שנים", ולעודד הקדמה של החזרה לארץ".