
"Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
ראיון עם הילה חדד חמלניק, מייסדת ומנכ"לית Moonshot
רקע קצר:
מהנדסת חלל ואווירונאוטיקה, מנכ"לית משרד החדשנות לשעבר וחברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל. מנכ"לית ו-Co founder של Moonshot.
ספרי על החברה, מה המוצר ואיך נולד הרעיון?
הרעיון נולד אחרי שיצאתי מהממשלה בינואר 2023 והשותף שלי, שחר בהירי, הבין שזו הזדמנות לעבוד יחד, אנחנו מכירים עשור ותמיד היה ברקע הרעיון שנרצה מתישהו לעבוד ביחד. הוא היה כבר ב-ideation ובתהליך של להבין את תעשיית החלל, להבין מה הגאפ ומה הצורך שלה. שנינו הכרנו בעולם התחבורה והיה לנו קל לדבר במונחים של תחבורה ומה צריך לפתור בשרשרת האספקה של התעשייה, והבנו שצריך עוד דרכים לשנע דברים. לקחנו את הקונספט שהיה לנו, שהספיק לעבור וריאציות שונות, ובמשך שנה פגשנו את כל מי שאפשר כדי לעשות בדיקת היתכנות ולוודא שאנחנו לא מפספסים משהו, לוודא שהפיזיקה מאפשרת ושהרעיון שלנו אפשרי.
לאורך הדרך פגשנו את פרד סימון, שמאוד התלהב מהרעיון והחל לחקור את הנושא שנים אחורה. פנינו אליו עוד בתחילת הדרך בשביל השקעה אבל לאחר כמה שבועות אינטנסיביים, אמרנו לו להצטרף והוא עזב את Jfrog, שזה בכלל לא מובן מאליו, והוא הצטרף כ-CTO. באמצע הדרך גם היה את ה-7 באוקטובר ואני נכנסתי למילואים והקמתי קרן חירום (קרן Safedom להשקעה בסטארטאפים במהלך המלחמה), ואז שחר עבד בצורה אינטנסיבית. לאחר שהחלטנו שהולכים על זה ומקימים את החברה גייסנו את צוות העובדים שלנו מאוד מהר. הרבה אנשים שבזמן שרק הצגנו בפניהם את הרעיון, הם השיבו לנו שאם אנחנו הולכים על זה, אז הם ירצו להצטרף. ככה הצטרף אלינו גיל עילם שהיה העובד הראשון בחברה אחרי המייסדים, אותו הדבר גם עם רן ליבנה שההיכרות שלו עם תעשיית החלל היא פנומנלית. מהר מאוד הקמנו צוות מצוין של מומחים בתחומם ואנשים עם הרבה ניסיון ומיילים בתעשייה. כשמביאים אנשים ממש טובים ועם ניסיון ומטרה מטורפת מול העיניים נוצרים קסמים. בשנה אחת יצרנו המון ערך ויכולות חדשות, בין אם בסימולטור מאוד מתקדם שפיתחנו ובין אם בתובנות המדעיות שלנו על יכולות של מימוש הפתרון.
המוצר שלנו בא לענות על צורך לשגר אובייקטים בדרכים חדשות. תעשיית החלל מתפתחת, אבל עד היום, יש דרך אחת פיזיקלית לשגר אובייקטים לחלל, וזה עם טילים ששורפים דלק. הטילים האלה יכולים לקחת 4% מטען של מה שרוצים להביא לחלל, ושאר המשקל, 90% זה דלק ששורף דלק ששורף שדלק ובעצם כדי לנוע הטיל שורף את כל הדלק שהוא צריך. יש לדרך הזו את היתרונות שלה אבל ככל שהתעשייה מתפתחת ברור שצריך עוד דרך. צריך גם להבדיל בין סוג המטען ששולחים לחלל. אם למשל מטיסים אנשים עם מזוודות או אם מדובר במטוסי קארגו או אובייקטים אחרים ככה שמתחיל להיווצר הצורך באבחנה. אנחנו יוצרים מערכת שבאמצעות הנאה קינטית במקום דלק אנחנו פורקים חשמל לתוך סלילים ואז נוצר שדה אלקטרומגנטי שדוחף קדימה את הקפסולה. הדרך הזו יכולה להתאים לשילוח של דברים כמו דלק או מים, אלקטרוניקה, בשביל להניע אנשים זה תאוצות גבוהות מדי, כמו שלא היינו חושבים לצאת לקרוז בקונטיינר. אבל אפשר יהיה להבחין ולפנות שטח ומשקל למערכת הזו, והיא מערכת משלימה לצורך הזה. היום משוגרים לחלל המון המון לוויינים כי השיגור שלהם נהיה יותר זול. הצורך בשרשרת אספקה, בדלק גדל וזה המענה שמהערכת מנסה לתת.
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- דירקטור בפלאנט לאבס מכר מניות ב-6 מיליון דולר - בוול-סטריט ממשיכים להאמין בחברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתי Moonshot הוקמה, כמה עובדים ואיפה יושבים:
התחלנו לעבוד ב-2023 אבל החברה הוקמה רשמית ביוני 2024. יש לנו 31 עובדים ואנחנו יושבים בקיסריה.

מה יש לכם לעומת מתחרות?
יש שתי מתחרות משמעותיות בארה"ב. אחת מאוד דומה לנו בטכנולוגיה ולשנייה טכנולוגיה קצת שונה, ושתיהן נמצאות באותם שלבי פיתוח. תחרות בהקשר הזה היא טובה כי היא מוכיחה לשוק שהבעיה רלוונטית. אני מאמינה שאם אתה לבד בא לפתור בעיה, זה צריך להטריד אותך. מי שעוד מפתח את המערכות כמונו זה סטארטאפ סיני שהם יותר מתקדמים בטכנולוגיה מאחר והסינים קידמו מאוד את המחקר בתחום לאורך כל שנות ה-2000 בעוד שבמערב המחקר בתחום דעך. הסינים הם לא בדיוק מתחרים, אולי בהגדרה של מי יגיע ליעד קודם. אבל מבחינה עסקית, מי שקונה מחברה סינית לא יכול לקנות מהמערב. אבל חשוב שלארה"ב אירופה וישראל יהיה את הטכנולוגיה הזאת.
- ככה לא תיפלו בהונאות פיננסיות דיגיטליות - מדריך חשוב
- imper.ai, הנלחמת בהתחזות באמצעות AI, השלימה סבב גיוס של 28 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אמזון משיקה שבב AI חדש שיתחרה באנבידיה- "השבב שלנו יעיל...
הייתה גם חברה שניסתה לפתור הנעה קינטית בדרך אחרת בשם ספינלאנצ' והיא לימדה אותנו הרבה דברים דרך טכנולוגיה שלא מתאימה ולכן היא עשתה פיבוט ללוויינים. אבל אותה חברה פרצה המון דרכים והוכיחה שהדרך להאיץ לחלל בלי דלק הוא כיוון נכון, ומישהו בסוף יגרום לו לקרות.
מי המשקיעים:
הקרן שהובילה את ההשקעה היא Angular Ventures שעושה השקעות בדברים מאוד מאתגרים ויוצאי דופן, בעולמות של דיפ טק. בנוסף יש את גיל ליבנר שהגענו אליו עם מצגת וסיפור והוא הבין את הפוטנציאל. כמובן שפרד השותף שלנו שבסוף הוא שותף מייסד של משקיע מכספו במיזם. רשות החדשנות נתנה את המענק הראשון ואנחנו רואים גם קבוצות מאוד מעניינות של סופר איינג'לים שמאמינים בתחום של חלל. ישנה גם משפחה יהודית אוסטרלית שעושה הרבה השקעות בישראל, בעולמות האנרגיה והדאטה סנטרים ומבינה את הפוטנציאל של תעשיית החלל.
מהו החזון:
בשלב הראשון ה-Go to market של החברה הוא בעולמות החלל, בתדלוק. לפני שתגיע לחלל, החברה תנצל את הפלטפורמה בשוק הדיפנס. זה השוק הראשוני שלנו, דרך המוצר הראשון שלנו, המאיץ, לטובת ניסויים היפרסוניים. המשגר יקום בארה"ב מאחר וגיאוגרפית ופיזיקלית הוא לא יכול להיות בישראל. כאן יש צוות R&D גדול ובארה"ב תשב חברת בת שתפעיל את השיגורים, ככל הנראה באלסקה. שוק המטרה בשלב הראשון הוא תדלוק ושילוח מול חברות שכבר מתדלקות היום ואנחנו חתומים איתן על הסכמי שיתוף פעולה, תוך שאנחנו מבינים כי זו פלטפורמה, וכמו טבען של פלטפורמות אנשים יתחילו להבין שניתן לעשות בה שימושים רבים יותר, גם ממה שאנחנו יכולים להעלות על דעתנו.

מהפכת ה-AI בהייטק הישראלי: 15 אלף מפתחים כבר בשטח
מהם תפקידי ה-AI הבולטים בהייטק הישראלי? מחקר חדש של RISE Israel מספק תשובות וגם - תפקידי הבינה המלאכותית דורשים פי שניים יותר בעלי תארים מתקדמים, הביקוש למתכנתים "פשוטים" יורד. אין בעיית כוח אדם, יש בעיית כישורים
כשמדברים על מחסור בכוח אדם בהייטק הישראלי, התמונה המצטיירת היא לרוב של מעסיקים נואשים המחפשים עובדים וחברות שתוכניות הפיתוח שלהן נפגעות. אבל מחקר של מכון RISE Israel, שפורסם השבוע, מציג מציאות שונה לחלוטין: המחסור אינו בהיצע כוח האדם, אלא בסוג הכישורים הנדרשים לעידן החדש של בינה מלאכותית.
המחקר, שנערך בשיתוף קרן טראמפ למצוינות בחינוך, כולל ראיונות עומק עם מנהלי טכנולוגיה והון אנושי מחברות מובילות כמו Google, Lightricks, Cellebrite, Fiverr ו-Hailo Technologies, בנוסף לניתוח של מאגרי נתונים מלינקדאין ומאתרי דרושים. התוצאה: תמונה מורכבת של שוק עבודה שעובר טרנספורמציה עמוקה, שבה הכללים הישנים כבר לא חלים.
"אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent"
הממצא המפתיע ביותר עולה מפי אחת המרואיינות, שניסחה אותו בצורה תמציתית: "אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent שניתן להכשיר כאנשי AI". במספר המועסקים בהייטק הישראלי קיים קיפאון של שנתיים, כפי שעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "הגורם המשפיע ביותר על התעסוקה בהייטק בכלל, ובמקצועות ה-AI בפרט, הוא מצב המאקרו - שוק העבודה בישראל רפוי, ולכן בסה"כ אין מחסור בהון אנושי", נכתב במחקר.
התוצאה: יש קיפאון של שנתיים במספר המועסקים בהייטק, מה שמוביל למצב של עודף ביקוש לתעסוקה. במקצועות מסוימים ההיצע מצומצם יחסית, מה שגורם לעליות שכר או להתפשרות של מעסיקים על חלק מהדרישות שלהם ממועמד 'אידיאלי', אך אף חברה מאלה שראיינו לא אמרה שהיא אינה יכולה לגייס עובדים, או שתכניות הפיתוח שלה נפגעות משמעותית בגלל מחסור בעובדים".
- OECD מזהיר מפני התפוצצות בועת AI והסלמת מלחמת הסחר
- העובדים הכי טכנולוגיים דווקא לא ממהרים לתת לבינה המלאכותית לעשות הכול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחקר מתעד שינוי מהותי באופי התעסוקה בהייטק. "שימוש בכלי AI מייעל עבודות תכנות 'פשוטות' ולכן חלק מהחברות מקטינות, או מתכוונות להקטין את מספר המתכנתים העוסקים בעבודות אלה", נכתב בדוח. אבל זה רק חלק אחד של התמונה.
