"הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים בשוק העבודה

דניאל, בן 24, הוא מתכנת מחונן בחברת הייטק מבטיחה. כשסיים את ההתמחות שלו, כולם ציפו שיקפוץ למים ויעבוד סביב השעון, כפי שהיה מקובל בענף במשך שנים. אבל לדניאל היו תוכניות אחרות. הוא הגיע ליום הראשון עם חיוך, מחויבות למשימותיו, וסט כללים משלו. כשהמנהלת שלו התקשרה אליו לראשונה בשעה שמונה בערב כדי לדון בבאג דחוף, דניאל פשוט לא ענה. הטלפון רטט על השיש בזמן שהוא הכין ארוחת ערב, ודניאל אפילו לא טרח להציץ. בבוקר למחרת, הוא ניגש למנהלת והסביר בנימוס: "אני זמין ומחויב באופן מלא בין תשע לחמש. מחוץ לשעות האלה, אני לא עובד. כל הודעה או שיחה תיענה ביום העבודה הבא". 

דניאל הוא לא מורד או עצלן. הוא פשוט היה נציג מובהק של דור שלם שמאס בעבדות המודרנית ואימץ את תפיסת ה"התפטרות השקטה" - כלומר, בשעות העבודה הוא מבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, עומד בציפיות ואפילו מצטיין, אך ברגע שהשעון מראה 17:00, המחשב נסגר והעבודה נשארת במשרד. הגבולות הברורים האלה הם לא סימן לחוסר מוטיבציה, אלא דרך לשמור על שפיות, לאזן בין עבודה לחיים ולהגדיר מחדש מהי מחויבות בעידן המודרני.

ב-2025 שוק העבודה העולמי נמצא במצב של האטה מתמשכת: גיוסים מצטמצמים, גלי פיטורים נמשכים (בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים והמדיה), והוודאות התעסוקתית נמוכה מאי פעם. למרות זאת, בני דור ה-Z (ילידי 1997–2012), שהם כיום כ-27% מכוח העבודה במשק, אינם נסוגים מהדרישה המרכזית שלהם: איזון אמיתי בין עבודה לפנאי. נתונים עדכניים של מכון גאלופ מראים כי עובדים מתחת לגיל 35 מבלים בעבודה כשעתיים פחות בשבוע בממוצע, בהשוואה ל-2019 - ירידה כפולה מזו שנרשמה בקרב עובדים מעל גיל 40. הירידה הזו אינה נובעת מעצלות, אלא משינוי עמוק בתפיסת הנאמנות כלפי המעסיק.

התנתקות רגשית כמנגנון הישרדות

תקופת הקורונה לימדה את הדור הצעיר שני לקחים חשובים: ראשית, עבודה מרחוק יכולה להיות יעילה לא פחות מעבודה במשרד; שנית, ביטחון תעסוקתי הוא אשליה. גלי הפיטורים של 2023–2025, שבהם עשרות אלפי עובדים בעלי ותק קצר פוטרו בהודעות זום של דקות ספורות, רק חיזקו את המסקנה: אין טעם להשקיע רגשית במקום עבודה שאינו מחויב אליך. התוצאה היא עלייה חדה בתופעות "ההתפטרות השקטה" ו-"עבודה לפי השכר". כלומר, העובדים מבצעים את המוטל עליהם בדיוק לפי החוזה, בלי שעות נוספות, בלי מענה למיילים אחרי 18:00, ובלי ביטול תוכניות אישיות.

• למה דור Z עובד פחות שעות?
• שבוע עבודה מקוצר בספרד - 37.5 שעות והשכר לא ייפגע; איפה הבעיה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סקר שערכו Deloitte Global Gen Z & Millennial Survey בשנת 2025 מראה כי 89% מהנשאלים מדור ה-Z מדרגים איזון עבודה-חיים כגורם החשוב ביותר בבחירת מקום עבודה - מעל שכר ומעל קידום. רק 6% מהם מעוניינים להגיע לתפקידי ניהול בכירים, לעומת 20% בדור המילניאלס לפני עשור.

הפער הבין-דורי מתרחב

הדורות הקודמים נוטים להגביר מאמץ בעתות משבר כדי "להוכיח ערך" ולהבטיח את מקומם. דור ה-Z פועל הפוך: הוא מקטין חשיפה. מחקר של McKinsey מ-2025 מראה כי 64% מהעובדים הצעירים מוכנים לוותר על העלאת שכר תמורת יום עבודה קצר יותר בשבוע או עבודה מלאה מרחוק. ניתן לראות בכך התבגרות בריאה של שוק העבודה, אך עם זאת, קיים חשש מהשפעה שלילית על צמיחה כלכלית ארוכת טווח, במיוחד בתעשיות תחרותיות כמו פינטק, AI וביוטק.

בלית ברירה, חברות גדולות כבר החלו לשנות את מדיניותן, לאחר שהבינו שאם אי אפשר להילחם בתופעה, עדיף להצטרף. כך למשל, 

• כמה רחוק תהיו מוכנים ללכת (לנסוע) בשביל עבודה?
• "בפגישה הפסיכיאטר לא מתעסק בכתיבה, ויש מערכת AI שמקשיבה ומתמללת"- קריירה בעידן ה-AI
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "לא כל העובדים רוצים מודל שלושה ימים מהמשרד ויומיים מהבית...

בנקים אמריקאים מובילים החלו להציע "שבוע עבודה של ארבעה ימים" כפיילוט. גם ענקיות טכנולוגיה אירופיות מצהירות על איסור מוחלט על יצירת קשר עם עובדים מחוץ לשעות העבודה. ואפילו בישראל נכנסה לתוקף ביולי 2025 חקיקה חדשה המחייבת לציין את שעות העבודה הצפויות במודעות דרושים, מה שמקל על מועמדים צעירים לסנן הצעות לא ריאליות.

עם זאת, בחברות קטנות ובתעשיות מסורתיות הלחץ להישאר עד מאוחר עדיין קיים, והתנגשות הערכים ניכרת. סקר של לינקדין מ-2025 מצא כי 42% ממנהלי הגיוס בישראל חשים ש"קשה יותר לגייס עובדים צעירים איכותיים" מאשר לפני שלוש שנים, בעיקר בגלל דרישות גמישות.

ומה יהיה בהמשך?

כמו בכל התנגשות בין כוחות במשק, יש כמה תרחישים אפשריים שיכולים לקרות.

אפשרות סבירה: המעסיקים נכנעים. שבוע עבודה מקוצר הופך לנורמה, הפרודוקטיביות לשעה עולה והשחיקה פוחתת, וכך והכלכלה מתאוששת עם כוח עבודה בריא ויציב נפשית.

אפשרות נוספת, גם סבירה: האטה כלכלית ממושכת שמחייבת "חזרה ליסודות". חברות מפטרות קודם את אלה שמסרבים לעבוד שעות נוספות, דור ה-Z נדחק לשוליים או לעבודות פרילנס לא יציבות, והפער הבין-דורי הופך לקונפליקט תרבותי של ממש.

התרחיש הסביר ביותר (לפי רוב האנליסטים) - פיצול שוק העבודה: תעשיות ידע מתקדמות (AI, גרינטק, ביוטק) מאמצות מודל גמיש לחלוטין ומשגשגות; תעשיות מסורתיות וחברות קטנות נשארות עם עובדים מבוגרים יותר או עם תחלופה גבוהה של צעירים ש"עוברים הלאה" אחרי שנה-שנתיים.

ניתן להבין שגל הפיטורים הנוכחי לא מחזיר את דור ה-Z לתרבות ההקרבה של פעם. להיפך, הוא מחזק את ההחלטה לשים את החיים האישיים במרכז. השאלה כנראה כבר אינה אם הצעירים יוותרו על הגבולות שהציבו, אלא באיזו מהירות ייאלצו המעסיקים להסתגל אליהם, או לשלם את המחיר בדמות מחסור בכישרונות, תחלופה גבוהה ומוניטין שלילי.

מה צריך לדעת על דור Z

שונים מהותית מהדורות הקודמים

דור ה-Z - ילידי 1997 עד 2012 לערך - גדל עם סמארטפון ביד ורשתות חברתיות סביבו. הוא תופס את העולם דרך עדשה דיגיטלית - מהירה, אינטנסיבית - ומצפה למענה מיידי, אותנטיות וחדשנות בכל תחום.

מערכת היחסים עם עבודה שונה לחלוטין

לדבר הזה חשוב שהעבודה תדבר את הערכים שלו. כסף הוא שיקול - אבל גם איזון חיים-עבודה, משמעות ותחושת שייכות. הם פחות נאמנים למעסיקים לאורך זמן ומחליפים משרות במהירות, בין אם בגלל תחושת מיצוי ובין אם בזכות האפשרויות הדיגיטליות.

בריאות הנפש בעדיפות גבוהה

דור ה-Z לא מתבייש לדבר על חרדה, דיכאון ותשישות - ורבים מהם מחפשים עזרה באופן אקטיבי. אפליקציות בריאות נפשית, תוכן טיפולי ותמיכה פסיכולוגית הפכו חלק מהיומיום - וגם מעסיקים נדרשים לספק תמיכה אמיתית.

חיים ברשת - אבל רוצים אינטימיות

למרות החשיפה העצומה שלהם לרשתות, בני הדור הזה מעדיפים תקשורת אישית, סגורה ואינטימית - כמו קבוצות דיסקורד או מעגלים סגורים באינסטגרם. הם מחפשים חוויה אותנטית, רגשית, בלי מסכות.

פוליטיקה וחברה - עם דגש על פעולה

מעורבות חברתית היא חלק בלתי נפרד מהזהות של הדור הזה. הם מצביעים, תורמים, משתתפים בהפגנות - ודורשים ממותגים ומנהיגים לנקוט עמדה בנושאים כמו קיימות, שוויון והוגנות. אבל הם גם סקפטיים כלפי מוסדות מסורתיים.

משתעממים מהר - ומחפשים גירויים מתמידים

קצב החיים של הדור הזה נקבע על ידי טיקטוק, ממים וסיפוק מיידי. לכן - כדי למשוך את תשומת ליבם צריך מסר חד, ויזואלי ורגשי. גם בעבודה הם זקוקים לגיוון, אתגרים - ושבירת שגרה מתמדת.

הצרכנות שלהם מבוססת ערכים

הם בודקים כל רכישה דרך פילטר של ערכים - האם המותג שקוף, אתי, מקיים? אם לא - הם יחרימו בלי לחשוב פעמיים. הם לא קונים הרבה - אבל כשכן, הם נאמנים למותג שמדבר את השפה שלהם.

לא מוותרים על חינוך - אבל בוחרים אחרת

האוניברסיטה כבר לא מונופול. הדור הזה בוחר קורסים קצרים, דיגיטליים, תכל'סיים. הם מתמקצעים מהר - לעיתים בתחומים שלא היו קיימים לפני עשור - ודורשים ידע מעשי, לא תאורטי.

עולם העבודה בעיניהם גמיש ומבוזר

עבודה היברידית או מהבית היא לא פריווילגיה מבחינתם - אלא דרישה בסיסית. הם שואפים לשליטה על הזמן, עצמאות, ורבים מהם בוחרים במסלולים עצמאיים - פרילנסרים, יוצרים, בעלי עסקים מקוונים.