מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

• ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
• האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.

נציין שלמרות השיח הרב ברשתות החברתיות ובאתרי הכלכלה סביב "התרסקות הקארי טרייד היפני", לא נראה שיש לו השפעה ממשית על שוק המניות בשלב זה, ואת הירידות בקריפטו אפשר לייחס להרבה גורמים אחרים. האמת היא שרק אחוז קטן מאוד מגיוס החוב היפני מיועד להשקעה בנכסי סיכון ברחבי העולם, והשיח סביב הנושא גדול בהרבה מההשפעה האמיתית שלו.

ירידה בקורלציה

מדי פעם מתרחשים מתחת לפני השטח בעולם ההשקעות שינויים מעניינים שכדאי לשים אליהם לב. אחד מהם הוא הירידה בקורלציה בין התנהגות נכסים שונים. בשנים 2021–2022 הייתה קורלציה גבוהה יחסית בין נכסי סיכון כמו מניות, ביטקוין, זהב ותשואות אגרות החוב. כשהיו עליות – הכול עלה, וכשנרשמו ירידות – הן היו רוחביות. ב-12 החודשים האחרונים יש שונות גדולה בהרבה: מדד ה-S&P 500 עלה ב-12%, הזהב זינק ב-59%, ואילו הביטקוין ירד בכ-10% ואגרות החוב ירדו ב-1.25%. נראה שהסיבה לכך היא שבעבר הגורם המרכזי שהשפיע על הנכסים היה התיאבון לסיכון, ואילו כעת לכל נכס יש גורמים דומיננטיים נפרדים.

• איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
• המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

שוק המניות מושפע בעיקר מביצועי החברות, מההקלות המוניטריות שהיו ושבדרך, ומהבום בבינה מלאכותית. ה-S&P 500 משלים כעת 7 חודשים רצופים של עליות וזינוק של כ-23% מהשפל של אפריל. הזהב מושפע מחששות מחזרת האינפלציה וממגמה חדשה של בנקים מרכזיים ברחבי העולם לרכוש את המתכת כחלק מבניית רזרבות אלטרנטיביות לדולר. לאחר שהזהב בנה מומנטום, הוא משך משקיעים וספקולנטים שהגבירו אותו עוד יותר. הביטקוין, שהושפע לטובה קודם לכן מתעודות הסל ומהתקווה לרגולציה מקלה יותר, איבד מומנטום וסובל מביקוש נמוך מהצפוי. האג"ח מושפעות מהמדיניות המוניטרית, מהגירעון ההולך וגדל של ארצות הברית, ממתחים גיאופוליטיים שעלולים להשפיע על הביקוש מצד מדינות כמו יפן או סין, ומתנועות האג"ח הממשלתיות במקומות אחרים – בעיקר ביפן, כפי שראינו קודם לכן.

העובדה שהקורלציה פוחתת היא דווקא חיובית למשקיעים. הרעיון של "גיוון השקעות", שמדברים עליו כל כך הרבה כדבר חיובי, מתממש דווקא כשההשקעות המגוונות הן בעלות קורלציה נמוכה. השקעה בנכסים שונים שמתנהגים כמעט באותו אופן אינה נחשבת גיוון אמיתי. העובדה שהנכסים מתנהגים כעת באופן שונה מאפשרת גיוון אמיתי שמגן על התיק מתנודתיות קיצונית.

מדיניות ההגירה: הנעלם הגדול בכלכלה האמריקאית

אחד הנעלמים הגדולים שמשפיעים כעת על הכלכלה בארצות הברית הוא ההשלכות של מדיניות ההגירה האגרסיבית של ממשל טראמפ. בתקופת ממשל ביידן נרשמה עלייה חסרת תקדים בהגירה לארצות הברית, חוקית, ובעיקר לא חוקית. הגירה זו השפיעה על גורמים רבים בכלכלה: היצע גדול של כוח עבודה זול ולא מיומן, לחץ על הביקוש לדיור ועלייה בצריכה פשוט כי יש יותר אנשים במדינה. בעקבות לחץ ציבורי ודעת קהל שלילית, ביידן החל להאט את קצב ההגירה בשלהי הקדנציה, ועם החלפת הממשל היא נעצרה כמעט לחלוטין. טראמפ לא רק עצר את ההגירה, הוא גם החל בגירוש המוני ובעידוד עזיבה מרצון של מהגרים בלתי חוקיים בהיקף גדול מאוד.

הבעיה המרכזית היא שאין נתונים ממשיים מדויקים לבסס עליהם ניתוח. לא ידוע בדיוק כמה מהגרים בלתי חוקיים היו במדינה, וכמה עזבו אותה. משרד ההגנה האמריקאי טוען שכ-2 מיליון מהגרים לא חוקיים הורחקו או יצאו מרצון, הערכה שלא ניתן לאמת במאה אחוז, אך נראית סבירה. במקביל, הממשל טוען על עלייה בתעסוקה של ילידי ארצות הברית. גם זה נתון אפשרי וסביר, אך הנתונים האחרונים חלקיים מאוד עקב השבתת הממשל, ולוקים בהטיה נוספת: מהגרים בלתי חוקיים, במיוחד בתקופה כזו, נוטים פחות להגיב לסקרים ממשלתיים. על כל פנים, די ברור כרגע שיש בארצות הברית הרבה פחות מהגרים לא חוקיים בהשוואה ללפני שנה. מה המשמעות של כך?

המתנגדים לממשל טראמפ טוענים שזה פוגע בצמיחה, גורם למחסור בכוח עבודה בסקטורים שבהם אמריקאים פחות נוטים לעבוד, ופוגע גם בהגירה של מהגרים מיומנים שתורמים לכלכלה ועלולים לבחור יעד אחר. גורם נוסף שעלול להיפגע קשות הוא האוניברסיטאות, שכן הממשל מחמיר מאוד את הקריטריונים לקבלת ויזות לימודים. הערכות מדברות על הפסדים של מאות מיליוני דולרים לאוניברסיטאות.

מנגד, תומכי המדיניות מצביעים על היתרונות שלה. ראשית, הם מדגישים את עקרון שמירת שלטון החוק: הגירה לא חוקית היא, ובכן, לא חוקית. ממשל ביידן ניסה לנרמל הפרה המונית של החוק בניסוחים מפותלים (זה "עבירה על החוק" אבל זה לא "פלילי"). כששוברים חוק אחד, קל יותר לשבור חוקים נוספים, ולכן, לטענת השמרנים, הגירה בלתי חוקית ולא מבוקרת תורמת לעלייה בפשיעה. בנוסף, עלייה לא מבוקרת באוכלוסייה גורמת ללחץ על תשתיות: מחירי שכירות, שירותי בריאות, חינוך, שיטור ומערכת הרווחה. אומנם תתכן פגיעה קלה בצמיחה בטווח הקצר (עשירית עד שלוש עשיריות האחוז ב-2025 שנהנית מצמיחה חזקה שמחפה על כך), אך היא תתרום לצמיחה איכותית יותר בטווח הארוך, לא מלאכותית שנובעת בעיקר מעלייה במספר התושבים, אלא משיפור בפריון ובאיכות החיים. כמו כן, ההפחתה בלחץ על שירותי הרווחה והשירותים הציבוריים עשויה לתרום להפחתת החוב הציבורי. לפי הערכה אחת של מכון מחקר שמרני, מדובר בחיסכון של כ-1.7 טריליון דולר עד 2035 כתוצאה מירידה בשירותים חברתיים למהגרים לא חוקיים. הפגיעה בכוח האדם במשרות בשכר נמוך עשויה לתרום בשני כיוונים: האצת אוטומציה ושיפור הפרודוקטיביות באמצעות טכנולוגיה, ולחץ להעלאת שכר במשרות אלה – מה שיתרום לשכבות החלשות.

מוקדם מדי להכריע איזו מהעמדות נכונה, וכנראה בשתיהן יש מן האמת. את חשבון הרווח וההפסד הסופי ניתן יהיה לערוך רק בעוד כמה שנים. בינתיים חשוב להבין שהנתונים משוק העבודה כרגע אינם משקפים במלואם וקשים מאוד לקריאה, שכן חלק גדול מהשינויים, לכאן או לכאן, נובע פשוט מכך שיש כיום הרבה פחות תושבים בארצות הברית.