ביט - מאפליקציה של הפועלים לאפליקציה משותפת של כל הבנקים
האפליקציה הפופולרית שיצר הבנק, הפכה להרגל של כלל הציבור, חוצה בנקים, גילאים ומעמדות, אבל היא עדיין הפסדית - איך הבנק עשוי להפוך אותה לרווחית?
ביט קשה למצוא בישראל של 2026 מוצר פיננסי שחדר לחיים היומיומיים כמו Bit. ביט אינה רק "אפליקציית בנק", ואינה אפליקצית פינטק מתוחכמת; היא הרגל. חלק מהיום יום הישראלי. אנחנו מעבירים בה כסף לילדים, מחזירים לחבר, משלמים לשיפוצניק, סוגרים חשבון במסעדה. ביט אינה עוד מוצר, אלא תשתית. למרות שהיא אפליקציה של "הפועלים", היא מתנהלת בפועל כמו משהו אחר לגמרי: שכבת תשלומים כלל־משקית, כמעט ציבורית, שחוצה בנקים, מעמדות וגילים.
אלא שביט, על כל הצלחתה אינה רווחית לבנק הפועלים ולא ברור באילו אופנים היא מקדמת אותו. וכך, רוב הדיון סביב ביט נתקע בשאלות טקטיות: כגון הצורך בהוספת תכונות, וחיפוש מתמשך אחרי מקורות רווחיות מבוססי אפליקציה.
אחת הדרכים המענינות להפיכת ביט לרווחית היא לא באמצעות שדרוגים נוספים אלא באמצעות הפיכתה לתשתית תשלום כלל ישראלית בבעלות משותפת של הבנקים. למעשה, ויתור מודע של הפועלים על שליטה בפרונט,
כדי לשלוט בזרימה. מדובר במיצובה של ביט כתשתית שוק בין־בנקאי. לא אפליקציה שמוכרת מוצרים, אלא שכבת תשלומים ניטרלית שעליה כל הבנקים פועלים. בעוד שמשתמש הקצה כמעט שאינו מרגיש בהבדל, מאחורי הקלעים, מתרחש שינוי מהותי. כל בנק מחובר לביט כתשתית, ומשלם עבורה דמי שימוש – לא לפי עסקה בודדת, אלא לפי נפח, זמינות, ורמת שירות. הפועלים מרוויח עמדת תשתית ולא רק יתרון מוצרי. כבעלים של שכבת התשלומים, הוא גובה תשלום קבוע מהמערכת הבנקאית כולה, יוצר הכנסה יציבה שאינה תלויה במכירת אשראי או בעמלות צרכניות. מעבר לכך, הוא מחזיק
ב־שליטה אסטרטגית ב שת"פ עם בנקים קטנים
ובינוניים, שמהלך כזה עבורם הוא יתרון תחרותי ולא איום. ברגע שנוצרת מסה קריטית של משתמשים ועסקאות, הבנקים הגדולים יעמדו בפני דילמה: להצטרף או להישאר בחוץ. נראה שהנהלת הפועלים
צריכה לשנות את שאת המפתח; השאלה איננה מה ביט יכולה לעשות בשביל הבנק. השאלה היא מה הבנק מוכן לעשות כדי שביט תהפוך למה שהיא כבר הפכה להיות בפועל.
