ביט (ביט)
ביט (ביט)

השימוש באפליקציות תשלום בישראל: רוב התשלומים בביט ופייבוקס – עד 300 שקל

ביט שולטת ב-90% מהשוק, פייבוקס עדיין שולית

אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה ביט פייבוקס


בנק ישראל פרסם סקירה שמציגה את דפוסי השימוש באפליקציות התשלום ביט ופייבוקס בישראל בין השנים 2022 ל-2024. הנתונים מצביעים על כך שרוב התשלומים באפליקציות אלה הם בסכומים נמוכים: כ-80%
מהעסקאות היו עד 300 שקל, כ-9% בין 300 ל-500 שקל, ו-3% עד 4% בין 500 ל-800 שקל. עסקאות מעל 800 שקל היוו כ-7% בלבד, כאשר רובן שימשו לתשלום שכר דירה.

כ-40% מהתשלומים בוצעו לעסקים קטנים, כגון בעלי מקצועות חופשיים וסוחרים בשווקים. כ-29% מהתשלומים היו בין חברים, כ-18% לבני משפחה, ואחוזים נמוכים יותר שימשו לתרומות, רכישת מוצרי יד שנייה, תשלומים לגנים ובתי ספר, או הוצאות על מוצרי חשמל. 

ביט, השולטת בכ-90% משוק העברות הכספים באפליקציות לפי הערכות, החלה לגבות עמלה של 0.6% על העברות מעל 25 אלף שקל בשנה החל מינואר 2025, מהלך שמשפיע בעיקר על עסקים קטנים. לעומת זאת, פייבוקס, שקיבלה אישור לגבות עמלות, הודיעה כי לא תחייב בשלב זה, ובכך ממצבת עצמה כאלטרנטיבה ללא עלות.

הנתונים מראים כי דפוסי השימוש נותרו יציבים בשלוש השנים האחרונות, כאשר האפליקציות משמשות בעיקר להעברות יומיומיות קטנות, אך לא לעסקאות גדולות. האפליקציות מתפקדות ככלי נוח להעברות מהירות, אך אינן מחליפות כרטיסי אשראי או העברות בנקאיות משמעותיות. 

הסקירה אינה מתייחסת להשפעות עתידיות של גביית העמלות או לשינויים במודלים עסקיים, אך היא מצביעה על כך שכל עוד המגמות הנוכחיות נמשכות, האפליקציות צפויות להישאר כלי מרכזי להעברות קטנות, אם כי ייתכן שיהיה עליהן להתאים את עצמן להתפתחויות עתידיות במערכת הבנקאות הדיגיטלית בישראל


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אודי 09/05/2025 17:23
    הגב לתגובה זו
    אחלה אפליקציה .
סבתא ונכדה (X)סבתא ונכדה (X)

כשלקוח שוכח איפה הכסף מושקע: איך מתמודדים עם לקוחות דמנטיים?

מהם סימני האזהרה, כיצד לנהוג ואת מי צריך לגייס לעזרה? כלים מקצועיים לאנשי מקצוע מתחום הפיננסים להתמודדות עם התופעה שהולכת ומתרחבת


ענת גלעד |
נושאים בכתבה השקעות

הפגישה הייתה אמורה להיות שגרתית. מר כהן, לקוח ותיק ומכובד של הבנק, הגיע למשרדו של מנהל ההשקעות כדי לדון בחידוש תיק ההשקעות שלו. אלא שמהר מאוד התברר שמשהו השתנה: מר כהן, שבדרך כלל היה בקיא בפרטי הריביות והתשואות, החל לחזור על אותן שאלות, לא זכר שחתם על טפסים רק לפני דקות ספורות, והתעקש שהבנק "גנב" לו כסף מחשבון שנסגר לפני עשור. עבור מנהל ההשקעות, זה היה רגע של אמת מקצועית ואנושית.

מקרים אלו הופכים שכיחים יותר ויותר. בעולם שבו תוחלת החיים עולה, מנהלי השקעות, יועצים בבנקים, עורכי דין ואנשי מקצוע בעולם הכלכלי נמצאים בחזית ההתמודדות עם לקוחות הסובלים מירידה קוגניטיבית או דמנציה. האתגר כפול: כיצד ממשיכים לספק שירות מקצועי ואמין, תוך שמירה על כבודו של הלקוח, הגנה על נכסיו מפני ניצול, ועמידה בכללים משפטיים ורגולטוריים מחמירים?

הזדקנות האוכלוסייה היא לא רק אתגר רפואי או דמוגרפי - היא גם שאלה פיננסית ראשונה במעלה. אנשי מקצוע אלה מוצאים עצמם לעיתים קרובות מול תופעה רגישה ומורכבת: לקוחות מבוגרים, לעיתים מבוססים מאוד, שמתחילים לאבד שליטה קוגניטיבית. במילים אחרות: דמנציה הופכת לעניין פיננסי.

התוצאה היא שרבים מהעוסקים בתחום נאלצים לקבל החלטות בתוך שדה מוקשים אתי, משפטי וכלכלי, שבו יש סיכון ממשי לאובדן רכוש, ניצול לרעה של לקוחות פגיעים, ולעיתים גם הסתבכות משפטית.

המספרים מדאיגים: מגפת הדמנציה כבר כאן

לפי הערכות בינלאומיות, חיים כיום בעולם יותר מ-55 מיליון בני אדם עם דמנציה. המספר הזה צפוי כמעט לשלש את עצמו עד 2050, ולהגיע לכ-150 מיליון. בישראל חיים למעלה מ-120 אלף חולים בדמנציה, והתחזיות מצביעות על קפיצה חדה בעשור הקרוב - בין היתר בעקבות העלייה בתוחלת החיים.

ארנק מט"ח של כאל. קרדיט: יח"צארנק מט"ח של כאל. קרדיט: יח"צ

כאל משיקה ארנק מט"ח שיקושר לכרטיס אשראי חוץ בנקאי

באמצעות הארנק, אפשר יהיה לרכוש שבעה מטבעות שונים, ללא צורך בפתיחת חשבון, טפסים או בירוקרטיה, אלא ישירות דרך הכרטיס החוץ בנקאי

רן קידר |
נושאים בכתבה ארנק דיגיטלי

חברת כאל  משיקה ארנק מט"ח חדש המקושר לכרטיס האשראי החוץ-בנקאי של החברה, ומאפשר לכל לקוח לרכוש מט"ח ישירות באפליקציה, ללא צורך בפתיחת חשבון, ללא טפסים ובירוקרטיה. לראשונה, ניתן לקנות שבעה מטבעות שונים מראש בשער אטרקטיבי, ולהתחיל לשלם במט"ח ישירות מהכרטיס, בקניות אונליין, בחו"ל ובמשיכת מזומן, ללא עמלות נוספות לחברת האשראי.

וכך, רכישת מט"ח במהלך נופש בחו"ל הופך להיות פשוט מתמיד. אין צורך לעמוד בתור, למשוך מזומן או לעמוד בצ'יינג'. הארנק דיגיטלי למטבע חוץ הופך את הרכישה לפשוטה, מאפשר מעקב אחרי היתרות בזמן אמת וכמובן, מאפשר לשלם באינספור בתי עסק בעולם (או באונליין). 

מבחינת השימוש,  במידה ויישארו לכם יתרות מטבע שלא נוצלו, תוכלו לשמור אותם אצלכם או למכור אותם חזרה על פי שער ההמרה במועד שבו תרצו להמיר חזרה לשקלים. בנוסף, על כל רכישה ממשיכים הלקוחות לצבור נקודות בכרטיס.

הארנקים הדיגיטליים צוברים תאוצה ולפני מספר חודשים, הישראלים ועל פי נתוני שב״א, בחצי השנה הראשונה של 2025, ההוצאות באמצעות ארנקים דיגיטליים זינקו בכ-42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והגיעו לסך של כ־43 מיליארד שקל. נתונים אלה מגלים שינויי עומק בהרגלי הצריכה ומראה כי הארנקים הדיגיטליים, זאת אומרת אפליקציות תשלום כמו אפל פיי, גוגל פיי, ביט ושות', מהווים כעת 38.2% מכלל הרכישות בעסקאות פיזיות, ו־15.9% מכלל השימוש בכרטיסי אשראי בישראל. היקף ההוצאה היומית הממוצעת עומד על כ־237.8 מיליון שקל

המעבר לארנק דיגיטלי מוזיל עלויות לעסקים, מקצר תורים ומאפשר גישה נוחה למידע צרכני, מה שמהווה יתרון נוסף בתקופה של אי־ודאות וירידה בהוצאה הממוצעת למשק בית, ואם למישהו היה ספק, הנתונים מבהירים: התשלום הדיגיטלי כבר אינו תופעה שולית, אלא נתח הולך וגדל ממבנה הצריכה הישראלי. השאלה שנותרה היא כיצד יגיבו בנקים, רשתות וספקי אשראי למגמה הזו, והאם נתח השוק הדיגיטלי ימשיך לכרסם בכספומט ובקופה הרגילה.