השימוש באפליקציות תשלום בישראל: רוב התשלומים בביט ופייבוקס – עד 300 שקל

ביט שולטת ב-90% מהשוק, פייבוקס עדיין שולית

אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה ביט פייבוקס


בנק ישראל פרסם סקירה שמציגה את דפוסי השימוש באפליקציות התשלום ביט ופייבוקס בישראל בין השנים 2022 ל-2024. הנתונים מצביעים על כך שרוב התשלומים באפליקציות אלה הם בסכומים נמוכים: כ-80%
מהעסקאות היו עד 300 שקל, כ-9% בין 300 ל-500 שקל, ו-3% עד 4% בין 500 ל-800 שקל. עסקאות מעל 800 שקל היוו כ-7% בלבד, כאשר רובן שימשו לתשלום שכר דירה.

כ-40% מהתשלומים בוצעו לעסקים קטנים, כגון בעלי מקצועות חופשיים וסוחרים בשווקים. כ-29% מהתשלומים היו בין חברים, כ-18% לבני משפחה, ואחוזים נמוכים יותר שימשו לתרומות, רכישת מוצרי יד שנייה, תשלומים לגנים ובתי ספר, או הוצאות על מוצרי חשמל. 

ביט, השולטת בכ-90% משוק העברות הכספים באפליקציות לפי הערכות, החלה לגבות עמלה של 0.6% על העברות מעל 25 אלף שקל בשנה החל מינואר 2025, מהלך שמשפיע בעיקר על עסקים קטנים. לעומת זאת, פייבוקס, שקיבלה אישור לגבות עמלות, הודיעה כי לא תחייב בשלב זה, ובכך ממצבת עצמה כאלטרנטיבה ללא עלות.

הנתונים מראים כי דפוסי השימוש נותרו יציבים בשלוש השנים האחרונות, כאשר האפליקציות משמשות בעיקר להעברות יומיומיות קטנות, אך לא לעסקאות גדולות. האפליקציות מתפקדות ככלי נוח להעברות מהירות, אך אינן מחליפות כרטיסי אשראי או העברות בנקאיות משמעותיות. 

הסקירה אינה מתייחסת להשפעות עתידיות של גביית העמלות או לשינויים במודלים עסקיים, אך היא מצביעה על כך שכל עוד המגמות הנוכחיות נמשכות, האפליקציות צפויות להישאר כלי מרכזי להעברות קטנות, אם כי ייתכן שיהיה עליהן להתאים את עצמן להתפתחויות עתידיות במערכת הבנקאות הדיגיטלית בישראל


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אודי 09/05/2025 17:23
    הגב לתגובה זו
    אחלה אפליקציה .

תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים, זה מה שצריך לדעת

השינויים בתקרות ההפקדה ובהטבות המס ל-2025 מושפעים מהגזירות החדשות למימון הוצאות המלחמה. מה השתנה, מה נשאר והיכן יש עדיין אי בהירות

זיו וולף |

מידי שנה מפרסמת רשות המסים את תקרות ההפקדה הרלוונטיות להטבות מס במכשירים הפנסיוניים השונים. השנה, חוק ההתייעלות הכלכלית אשר נועד לסייע בהתמודדות עם הוצאות המלחמה, שינה מספר דברים מהותיים. עומר בן יאיר, סמנכ"ל מקצועי באלטשולר שחם עושה סדר:

    מרבית תקרות ההפקדה הקבועות במס הכנסה צמודות למדד בדרך כלל, והן לא יוצמדו אליו ב-2025. כלומר, על אף שב-2024 האינפלציה עומדת על 3.2%, התקרות לא יוצמדו והן ישחקו בפועל. כך למשל תקרות כמו תקרת ההפקדה לקרן השתלמות, לא יעודכנו. כמו כן, לא יוצמדו מדרגות מס ההכנסה למדד.

    מס נוסף שיגבה הוא מס יסף, הידוע בשמו מס עשירים. עד כה נהג בישראל מס יסף של 3% על הכנסה מעל להכנסה שנתית של 721,561 שקלים, אליה מצטרף השנה מס בשיעור 2% על הכנסות ממקורות הוניים מעל לסכום זה.

    בעולם הפנסיוני ישנם פרמטרים שונים הנקבעים לפי השכר הממוצע במשק שמפרסם הביטוח הלאומי וצמודים אליו. השנה פורסמו 2 נתונים לשכר ממוצע –13,316 ₪ לעניין הגמלאות, ו– 12,536 ₪ לעניין גביית דמי ביטוח. מכיוון שאין התייחסות בהוראות הדין איזה סוג שמ"ב יש לקחת בחשבון לצורך החישוב, רשות המיסים הודיעה כי בשנת 2025 התקרות התלויות בשמ"ב יחושבו לפי גישה מטיבה. כך למשל – תקרת הפקדה של מעסיק לרכיב התגמולים ולרכיב הפיצויים שלא גוררת זקיפת הכנסה בידי העובד ותחושב לפי הגבוה מבניהם. המשמעות הינה תקרה גבוהה יותר ולמעשה שכירים ישלמו פחות מס.  דוגמה נוספת הינה הפקדה  של עמית מוטב (נדרשת לצורך מקסום הטבות מס של עצמאי בהפקדה לחיסכון פנסיוני) – תעשה לפי הנמוך.