השימוש באפליקציות תשלום בישראל: רוב התשלומים בביט ופייבוקס – עד 300 שקל
ביט שולטת ב-90% מהשוק, פייבוקס עדיין שולית
בנק ישראל פרסם סקירה שמציגה את דפוסי השימוש באפליקציות התשלום ביט ופייבוקס בישראל בין השנים 2022 ל-2024. הנתונים מצביעים על כך שרוב התשלומים באפליקציות אלה הם בסכומים נמוכים:
כ-80%
מהעסקאות היו עד 300 שקל, כ-9% בין 300 ל-500 שקל, ו-3% עד 4% בין 500 ל-800 שקל. עסקאות מעל 800 שקל היוו כ-7% בלבד, כאשר רובן שימשו לתשלום שכר דירה.
כ-40% מהתשלומים בוצעו לעסקים קטנים, כגון בעלי מקצועות חופשיים וסוחרים בשווקים. כ-29% מהתשלומים היו בין חברים, כ-18% לבני משפחה, ואחוזים נמוכים יותר שימשו לתרומות, רכישת מוצרי יד שנייה, תשלומים לגנים ובתי ספר, או הוצאות על מוצרי חשמל.
ביט, השולטת בכ-90% משוק העברות הכספים באפליקציות לפי הערכות, החלה לגבות עמלה של 0.6% על העברות מעל 25 אלף שקל בשנה החל מינואר 2025, מהלך שמשפיע בעיקר על עסקים קטנים. לעומת זאת, פייבוקס, שקיבלה אישור לגבות עמלות, הודיעה כי לא תחייב בשלב זה, ובכך ממצבת עצמה כאלטרנטיבה ללא עלות.
הנתונים מראים כי דפוסי השימוש נותרו יציבים בשלוש השנים האחרונות, כאשר האפליקציות משמשות בעיקר להעברות יומיומיות קטנות, אך לא לעסקאות גדולות. האפליקציות מתפקדות ככלי נוח להעברות מהירות, אך אינן מחליפות כרטיסי אשראי או העברות בנקאיות משמעותיות.
- ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
- החל מ-2025: ביט תתחיל לגבות עמלות מהמשתמשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסקירה אינה מתייחסת להשפעות עתידיות של גביית העמלות או לשינויים במודלים עסקיים, אך היא מצביעה על כך שכל עוד המגמות הנוכחיות נמשכות, האפליקציות צפויות להישאר כלי מרכזי להעברות קטנות, אם כי ייתכן שיהיה עליהן להתאים את עצמן להתפתחויות עתידיות במערכת הבנקאות הדיגיטלית בישראל
- 1.אודי 09/05/2025 17:23הגב לתגובה זואחלה אפליקציה .

מותק, המוצרים התכווצו, אבל המחיר דווקא עלה: איך עובדים עלינו ברשתות השיווק
בעולם של אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה שמרקיע שחקים, רשתות השיווק וענקיות המזון כבר לא מסתפקות בהעלאת מחירים גלויה - הן מפעילות מערך מתוחכם של לוחמה פסיכולוגית, הנדסת אריזות ומניפולציות חושיות, שנועדו לגרום לנו לשלם
הרבה יותר ולקבל הרבה פחות; לפניכם הרשימה המלאה לכל הטריקים המלוכלכים של התעשייה - ואיך תצליחו להתגונן מפניהם
המחיר בתווית המדף נראה לכם מוכר, האריזה נוצצת ומזמינה, והעגלה מתמלאת בקצב הרגיל. אבל כשאתם מגיעים הביתה ופורקים את השקיות, משהו מרגיש לא בסדר: שקית החטיפים נגמרת בשלושה ביסים, צנצנת הממרח נראית ריקה כבר אחרי יומיים, והחשבון הסופי בבנק רק הולך ותופח. האמת היא שאתם לא מדמיינים - אתם פשוט נמצאים תחת מתקפה שיווקית מתוכננת היטב. היצרניות והקמעונאיות משקיעות הון במיטב המוחות כדי לוודא שתוציאו את המקסימום בכל ביקור בסופרמרקט, תוך שהן מסתירות את עליות המחירים האמיתיות מאחורי עיצובים חדשים ואשליות אופטיות.
הנדסת המוצר והאריזה - כשהפחות נראה כמו יותר
היצרנים הגדולים יודעים שאתם זוכרים את המחיר, אבל לא את המשקל המדויק. כאן מתחילים הטריקים:
התכווצות (שרינקפלציה) - הטריק המלוכלך מכולם. מקטינים את כמות המוצר באריזה (למשל מ-100 גרם ל-80 גרם) אך שומרים על מחיר זהה. האריזה מעוצבת כך שהשינוי בוויזואליות יהיה מינימלי, והצרכן הממוצע פשוט לא שם לב שהתמורה לכספו צנחה.
התחתית הקעורה - שימו לב לצנצנות ממרחים, ריבות, או מיכלי גלידה. היצרנים מעצבים את התחתית כך שהיא בולטת פנימה לתוך הכלי. מבחוץ האריזה נראית גבוהה ומלאה, אך בפנים יש הרבה פחות מקום למוצר.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- לקראת פסח: עליות במחירי המזון ברשתות השיווק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אשליית ה"חזית" הרחבה - עיצוב אריזות רחבות וגבוהות מאוד בחזית, אך צרות ודקיקות בעומקן. על המדף הן נראות גדולות ומרשימות, אך הנפח הריאלי קטן משמעותית ממה שהעין תופסת.
