מדד ביטחוניות? שימו לב ל"אותיות הקטנות" שמשפיעות על המדד

מדד ת"א ביטחוניות הושק לאחרונה בבורסה בתל אביב, ובמידה רבה הגיע "באיחור אופנתי" (באיחור אופנתי: הבורסה משיקה מדד ביטחוניות). בזמן שהסקטור הביטחוני הפך בשנתיים האחרונות לאחד החזקים בבורסה, עם זינוקים של מאות וגם אלפי אחוזים בחברות כמו ארית ארית תעשיות 1.3%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 2.52%  , אימקו אימקו 1.04%  וסולרום סולרום החז 0%  , רק לאחרונה הגיע כלי מדדי שמרכז את התחום.

לכאורה, המדד החדש היה אמור לתת למשקיעים אפשרות לעקוב אחרי המובילות בתחום, לספק תמונה על ביצועי הסקטור ולשמש בסיס לקרנות סל. אבל מתברר שהמבנה שלו מייצר עיוות משמעותי. למרות פערי הענק בין החברות, בדגש על השווי שלהן, כל מניה במדד מוגבלת למשקל מרבי של 10%. זו לכאורה חלוקה שוויונית יותר שמאפשרת פיזור, אבל בפועל, התקרה הזו יוצרת שוויון שאינו משקף את המציאות, ויוצרת מצב שבו השפעתה של אלביט הגדולה על המדד קרובה לזו של חברות ששוויין קטן ממנה בעשרות מיליארדי שקלים.

הדוגמא לבעיה שזה יוצר הגיעה בשבוע שעבר, אחרי שמניית אלביט זינקה בכ-7% ברקע הודעה על אחת העסקאות הגדולות (אם לא הגדולה ביותר) בתולדות החברה. ההודעה, שהייתה דיי אנמית למעט המספר המשמעותי, הובילה למהלך שמשקף תוספת של כ-5 מיליארד שקל לשווי השוק של החברה, תוספת מכובדת ביותר במונחי השוק המקומי. לשם השוואה, התוספת הזו שווה יותר מהשווי המלא של כמחצית מהחברות הקטנות במדד גם יחד. במדד המבוסס על משקל יחסי לפי שווי שוק, יום כזה היה אמור להוביל לעלייה חדה במדד כולו. בפועל, מדד הביטחוניות דווקא ירד קלות.

הסיבה? המגבלה על המשקל שינתה לחלוטין את מבנה המדד. אחרי התנודות במניות הקטנות יותר, החברות בעלות המשקל הגבוה כיום הן דווקא ארית, אורביט, נקסט ויז'ן, בסדר הזה. אלביט, למרות שהיא גדולה מהן בפער, מדורגת רק במקום הרביעי. כך נוצר מצב שבו התנודתיות של מניות קטנות היא שמכתיבה את תנועת המדד, בעוד המניה המרכזית בסקטור כמעט לא מורגשת. כן, אורביט ה"קטנה" עם שווי שוק של כמיליארד שקל, משפיעה יותר על המדד מאשר אלביט שבעלת שווי פי כמעט 70 ממנה (!)

• רשימת הסנקציות של סין על חברות אמריקאיות והמשמעות למניות הביטחוניות
• ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מדד ת"א ביטחוניות, כולל משקל במדד (באחוזים), מקור: טרמינל, קו מנחה

מבחינת המשקיעים, ייתכן שהמדד לא באמת מייצג את ביצועי התעשייה הביטחונית הישראלית כפי שהיא. הוא משקף בעיקר את התנודה של חברות בינוניות וקטנות, ומתנהג יותר כמו מדד חברות שורה שנייה לתחום הביטחוני מאשר כמו מדד שמייצג סקטור שמרכזו אלביט מערכות וחברות גדולות נוספות. בימים של עליות חדות באלביט, וגם בימים של ירידות בחברות הגדולות אם יהיו כאלה, המדד עשוי לנוע בצורה הפוכה לחלוטין.

התקרה של 10% נועדה למנוע ריכוזיות ולשפר את פיזור ההשקעה, אך במקרה של ענף שבו הפערים בין החברות כל כך גדולים, היא יוצרת עיוות מהותי. בעוד שלא בהכרח מדובר במודל רע, צריך לזכור שבארה"ב לדוגמא, מספר חברות מצומצם מאוד הקפיצו את המדדים לשיאים חדשים גם בזמנים שחלק מהחברות התקשו, הודות למשקל שלהם במדדים שכן אלו החברות החזקות ביותר בעולם. עד שלא תיושם מתודולוגיה גמישה יותר שתאפשר שיקוף טוב יותר של סדרי הגודל האמיתיים, מי שעוקב אחר מדד הביטחוניות צריך לזכור שהוא מייצג רק חלק מהתמונה, ולעיתים את החלק הפחות חשוב מבחינת שווי שוק.

• באלטשולר שחם מזהירים: "מי שרץ ל-100% ישראל בגלל 2025 - מנהל לפי המראה האחורית"
• השותף החדש של נתנאל גרופ: לאומי פרטנרס תשקיע עד 145 מיליון שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים...