שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

כשהאוצר בונה על צמיחה של 5.2%, האנלסיטים מסתפקים אם נעבור את ה-4%

צמיחה על הנייר: לפי תחזית האוצר המשק יצמח ב 5.2% ב 2026, אבל הכלכלנים של לידר שוקי הון מעריכים שהמשק יתקשה לצמוח מעבר ל-4% ומזהירים שתחזית האוצר אופטימית מדי ועלולה להביא לאכזבה בעיקר בגביית המסים
ליאור דנקנר |

משרד האוצר מכוון לצמיחה של 5.2% ב-2026. אבל בלידר שוקי הון הרבה פחות אופטימיים. בבית ההשקעות מעריכים שהמשק יתקשה לעבור צמיחה של כ 4% בשנה, בגלל המגבלות בשוק העבודה, בענף הבנייה, בצריכה הפרטית ובתיירות. 

זה לא ויכוח תיאורטי על אחוז לכאן או לכאן, זה משהו שיכול להשפיע ישירות על התקציב. תחזית הצמיחה של האוצר היא הבסיס לחישוב יחס החוב לתוצר, יעד הגירעון ורמת ההוצאות שהמדינה מרשה לעצמה. אם בפועל הצמיחה תהיה נמוכה ממה שהאוצר מניח, יש פה סיכון שהכנסות המדינה ממסים ב 2026 לא יעמדו ביעד, ואז יהיה צורך או לקצץ בהוצאות או לחפש מקורות הכנסה נוספים.

איך האוצר מגיע ל 5.2% ולמה בלידר מדברים על 4%

בלידר מסבירים שהמספר 5.2% מושפע גם מאופן חישוב הצמיחה השנתית. הנתון משקף את השינוי בין ממוצע התוצר ב 2026 לבין הממוצע של 2025, ולא את השינוי מסוף שנה לסוף שנה. בתרחיש שהם מציגים, הצמיחה ב 2025 עומדת על כ 3.1%, ובכל זאת מתקבלת ב 2026 צמיחה של כ-1.9% גם אם בפועל הפעילות כמעט לא גדלה. זה מה שהם מכנים ״השפעת קצה״ - מצב שבו נתון הצמיחה נראה גבוה בעיקר בגלל רמת פתיחה גבוהה, ולא בגלל האצה אמיתית במהלך השנה. במילים אחרות, חלק מהצמיחה שבאה לידי ביטוי במספר 5.2% היא צמיחה ״סטטיסטית״, שנובעת מהשנה הקודמת, ולא קפיצה חדשה בפעילות הריאלית.

על בסיס זה בונים בלידר את תרחיש הצמיחה לשנת 2026. בהנחה של צמיחה ליניארית במהלך השנה, סביב 2% בממוצע, מתקבלת צמיחה שנתית של 3% פלוס - נמוך משמעותית מהתחזית של 5.2% באוצר. בנוסף הם כותבים כי ״לאור המגבלות שתוארו - השקעות, עובדים זרים, צריכה פרטית, תיירות וייצור - ייתכן שהצמיחה בפועל תהיה נמוכה יותר״, כך שגם רף של 4% צמיחה ייחשב שאפתני. זה עדיין תרחיש של משק צומח, אך בקצב מתון יותר ממה שמשתמע מהמספר הרשמי של האוצר.

ברקע התחזית עומדות שורה של מגבלות ריאליות. ההשקעות בבנייה למגורים ירדו ב 7% לעומת התקופה שלפני המלחמה, בעיקר עקב מחסור בעובדים; היעדרות העובדים הפלסטינים לא הושלמה באופן מלא על ידי עובדים זרים וישראלים, והדבר מעכב פרויקטים ומגדיל עלויות. בענף שנחשב מנוע חשוב של פעילות במשק, צמצום כזה פוגע בשרשרת שלמה של קבלנים, ספקים, נותני שירותים ופיננסים. קשה לצפות לגידול מהיר בצריכה הפרטית על רקע צמצום התמיכות הממשלתיות, וחלק ניכר מהגידול בצריכה צפוי להיות מופנה לחו״ל עם חזרתן של חברות התעופה הזרות והתרחבות הנסיעות. הצריכה הציבורית צפויה להישאר יציבה במקרה הטוב, ובנק ישראל אף צופה ירידה קלה, כך שגם מצד הממשלה לא צפויה דחיפה משמעותית לפעילות.

בצד היצוא, בלידר מציינים כי קיים פוטנציאל לגידול ביצוא סחורות, אך חלק ממנו יבוא על חשבון ייצור שמופנה כיום לצה״ל, ולכן ההשפעה על התוצר הכולל מוגבלת. יצוא שירותי ההיי טק צפוי להמשיך להיות מנוע הצמיחה המרכזי, והמשק הישראלי נשען עליו יותר מבעבר, אך מדובר בענף תנודתי שמושפע מסנטימנט גלובלי וממחזור ההשקעות בטכנולוגיה. במקביל, קצב חזרת התיירים לישראל צפוי להיות איטי ולכן תרומת התיירות לצמיחה בטווח הקצר תהיה מוגבלת, לפחות עד שתירשם יציבות מתמשכת יותר במישור הביטחוני.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה