24 בנובמבר 2020 - דאו ג'ונס חוצה לראשונה את רף 30 אלף הנקודות

ב-24 בנובמבר 2020 נרשם רגע היסטורי בבורסה של ניו יורק, כאשר מדד הדאו ג'ונס חצה לראשונה את רף 30 אלף הנקודות.  מדד הדגל של וול סטריט זינק באותו יום ב-454.97 נקודות וננעל על 30,046.24 נקודות. העלייה הגיעה על רקע שורת התפתחויות חיוביות בזירה הבריאותית, הפוליטית והכלכלית. חברות התרופות פייזר ומודרנה פרסמו באותו חודש תוצאות חיוביות מניסויים קליניים לחיסוני קורונה, עם יעילות שעמדה סביב 95%, ובמקביל גברו ההערכות להתחלת הפצה רחבה כבר בדצמבר. במקביל, מערכת הבחירות בארה"ב הסתיימה באופן מסודר יחסית, אחרי שדונלד טראמפ אישר את תחילת העברת השלטון לג' ביידן, מה שהפחית במידה מסוימת את אי הוודאות הפוליטית.

השווקים קיבלו גם רוח גבית מהודעתו של ביידן כי יבחר בג'נט ילן, לשעבר נגידת הפדרל ריזרב, לשרת האוצר בממשלו. המינוי התקבל כסימן ליציבות מדיניות ולתיאום צמוד בין משרד האוצר לבנק המרכזי, דווקא כאשר הכלכלה הריאלית עוד התמודדה עם רמות אבטלה גבוהות ועסקים סגורים. סביבת הריבית נשארה אפסית, והפד' המשיך לרכוש אג"ח ממשלתיות וניירות ערך מגובי משכנתאות בהיקף חודשי של כ-120 מיליארד דולר. באותו יום התשואה על אג"ח ל-10 שנים נעה סביב 0.88%, והדולר נחלש קלות מול סל המטבעות, מה שסייע למניות היצואניות. גם S&P 500 ונאסד"ק רשמו עליות, כאשר הסקטורים המחזוריים בלטו במיוחד, כולל תעשייה, פיננסים וחברות צריכה מחזורית. מחזורי המסחר היו גבוהים, עם פעילות ערה בתעודות סל ובאופציות, ונרשמו זרימות הון גדולות לקרנות מנייתיות. השוק שיקף ציפייה להרחבה פיסקלית נוספת, לרבות חבילת סיוע חדשה למשקי בית ולעסקים, במקביל להתקדמות מהירה יחסית בדרך לחיסונים.

24 בנובמבר 1998 - AOL רוכשת את נטסקייפ בעסקת מניות בשווי 4.2 מיליארד דולר

ב-24 בנובמבר 1998 הודיעה חברת AOL על רכישתה של נטסקייפ, מחלוצות תעשיית הדפדפנים, בעסקת מניות בהיקף של כ4.2 מיליארד דולר. הרכישה סיכמה תהליך שנמשך חודשים, והייתה ציון דרך במאבק השליטה על שער הכניסה לאינטרנט בסוף שנות ה-90. נטסקייפ פרצה לתודעה הציבורית ב-1994 עם הדפדפן Netscape Navigator, שנחשב אז למהפכה שהפכה את הרשת לנגישה לציבור הרחב. בתוך זמן קצר היא הגיעה לנתח שוק של מעל 70% בדפדפנים, וגיוס ההון שלה ב-1995 הפך לסמל של עידן האינטרנט החדש. אבל החל מאמצע העשור היא החלה לאבד נתח שוק במהירות, בעיקר לטובת אינטרנט אקספלורר של מיקרוסופט, שהוצע חינם כחלק ממערכת ההפעלה Windows. התחרות הזו הובילה גם לעימות משפטי ורגולטורי חריף נגד מיקרוסופט, סביב טענות לניצול כוח מונופוליסטי.

• AOL רכשה את הפורמט של 'מחוברים' – שישודר בלעדית באינטרנט
• שלמור תקשורת תטפל בתקציב היח"צ של מרכז הפיתוח של AOL בישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בעת ההודעה על העסקה נסחרה מניית נטסקייפ סביב 30 דולר, אחרי שבשיאה עמדה על כ-70 דולר, ושווי השוק שלה הלך ונשחק עם ירידה בהכנסות מפרסום ומרישיונות תוכנה. בעלי המניות קיבלו מניות של AOL בשווי שהעניק פרמיה של בערך 25% על מחיר המניה לפני ההודעה. ההסכם כלל את העברת נכסי התוכנה, קווי הפיתוח, צוותי המהנדסים, מערך פרסום ותשתית שרתים שנטסקייפ בנתה סביב מוצרי האינטרנט שלה. במקביל לרכישה, AOL הכריזה על שותפות אסטרטגית עם סאן מיקרוסיסטמס, מתוך כוונה לפתח יחד פלטפורמות אינטרנט מבוססות Java וסטנדרטים פתוחים, כדי להציע חלופה למערכות של מיקרוסופט ולהקטין תלות בטכנולוגיות שלה. עבור AOL, שעד אז נשענה בעיקר על שירותי חיבור לרשת ותוכן סגור למנויים, נטסקייפ הייתה אמורה לחזק את הנוכחות בעולמות הדפדפנים, פורטלים, מסחר מקוון ופרסום דיגיטלי.

התגובה המיידית בשוק הייתה זהירה. מניית נטסקייפ עלתה קלות בעקבות הפרמיה הגלומה, ומניית AOL ירדה במתינות, בין היתר בגלל חשש מדילול בעלי המניות. אף על פי שהעסקה הוצגה כחיבור בין ספקית השירות הגדולה באינטרנט לבין חלוצת הדפדפנים, המודל העסקי של נטסקייפ כבר התקשה לייצר הכנסות יציבות, ואילו AOL הייתה בעיצומו של מרוץ אגרסיבי להגדלת בסיס המנויים. כך או אחרת, העסקה שיקפה את עוצמת בועת הדוט קום ואת הניסיון של חברות ענק לקנות במהירות טכנולוגיות ושוק משתמשים. אך כעבור פחות מעשור, שתי החברות נבלעו בגל של ירידות והפכו לזניחות בנוף הדיגיטלי, כאשר השוק עבר לפלטפורמות חדשות, מנועי חיפוש ורשתות חברתיות, והמודלים הישנים של חיבור בתשלום ודפדפן מוביל איבדו מרכזיות.

24 בנובמבר 1973: גרמניה מגבילה מהירות באוטוסטרדות בעקבות משבר האנרגיה

ב-24 בנובמבר 1973, על רקע משבר האנרגיה העולמי שהתפרץ בעקבות אמברגו הנפט הערבי, הכריזה ממשלת גרמניה המערבית על מגבלות תחבורה חסרות תקדים, ובמרכזן הגבלת מהירות באוטוסטרדות המפורסמות של המדינה. לראשונה מאז תום מלחמת העולם השנייה, הוחלט להגביל את מהירות הנסיעה בכבישים המהירים ל-100 קמ"ש, בעוד שבכבישים עירוניים ובין עירוניים הוגדרה מגבלה של 80 קמ"ש. במקביל הוטל איסור על נסיעה ברכב פרטי בימי ראשון, והופחתו מהירויות הרכבות כדי לצמצם את צריכת הדלק והחשמל. הצעדים התקבלו אחרי שהמשק הגרמני נכנס למצב חירום אנרגטי, עם חשש ממשי למחסור מתמשך בדלקים לתעשייה ולתחבורה.

• היום שבו הושק הסמארטפון הראשון. וזה לא מה שאתם חושבים
• מערכת ההפעלה המהפכנית יוצאת לדרך והחברה שמכרה את המוצר ה-50 מיליארד שלה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מערכת ההפעלה המהפכנית יוצאת לדרך והחברה שמכרה את המוצר ה-50...

המהלך נבע מזינוק חד במחירי הנפט. בתוך כחודשיים, מחיר חבית נפט גולמי עלה מכ-3 דולר ליותר מ-12 דולר, עלייה של פי ארבעה, בעקבות החלטת מדינות אופ"ק לצמצם תפוקה ולהטיל חרם על מדינות שתמכו בישראל במלחמת יום הכיפורים. גרמניה הייתה תלויה אז כמעט לחלוטין ביבוא נפט, ולכן הפגיעה בה הייתה מהירה. הממשלה הציבה יעד לקיצוץ מיידי של כ-15% בצריכת האנרגיה הלאומית, והצעדים התחבורתיים נועדו להשיג חיסכון יומי בכמות דלק גדולה, בעיקר בבנזין ובסולר. בד בבד הושקו קמפיינים לציבור להפחתת נסיעות לא חיוניות, צומצמה התאורה בכבישים ובמבני ציבור, הוגבל חימום במשרדים ובמפעלים, והופחתה אספקת חשמל לשעות השיא.

בתוך ימים ספורים הופעלו המגבלות בכל רחבי המדינה. תחנות הדלק עברו לשעות פעילות מצומצמות, ובחלק מהאזורים נקבעו מכסות תדלוק לרכבים פרטיים. התחבורה הציבורית דיווחה על גידול חד במספר הנוסעים, שכן אנשים חיפשו חלופות לרכב הפרטי. הצעד יצר גם השלכות ענפיות מיידיות. תעשיית הרכב הגרמנית, שהייתה באותה תקופה מהקטרים של המשק, נדרשה להיערך לירידה בביקושים למכוניות גדולות וזוללות דלק, והחלה להאיץ פיתוח מנועים חסכוניים יותר. הסקטור הלוגיסטי והתעשייה הכבדה התמודדו עם עלויות אנרגיה קופצות, והאינפלציה עלתה במהירות יחד עם התייקרות חומרי גלם ושינוע. ההגבלות הוסרו אחרי מספר חודשים, אבל בזמן אמת הן שיקפו תפנית חדה במדיניות האנרגיה והתחבורה של גרמניה, והמחישו עד כמה מחיר הנפט יכול לכפות שינוי התנהגותי וכלכלי בתוך זמן קצר.