יוסי פרשקובסקי. קרדיט: טל גבעוני
יוסי פרשקובסקי. קרדיט: טל גבעוני
דוחות

פרשקובסקי: ירידה חדה ברווח הנקי למרות גידול בהכנסות בשל שערוך שלילי לנדל"ן להשקעה

למרות קפיצה במכירות וברווח הגולמי, פרשקובסקי מסיימת את הרבעון עם ירידה חדה ברווח הנקי, בין היתר בשל שערוך שלילי נוסף בנדל"ן להשקעה והמשך עלייה בהוצאות המימון; מכירות הדירות בשוק החופשי עדיין איטיות

תמיר חכמוף | (3)
נושאים בכתבה פרשקובסקי

הדוחות של פרשקובסקי פרשקובסקי 0%   נותנים עוד זווית על שאלת ה"התאוששות" בשוק הדיור. גם כאן, כמו שראינו בדוחות דמרי (התאוששות בשוק הדיור? מה מספרים הדוחות של דמרי?), המספרים מציירים תמונה פחות אחידה ממה שמשתמע מדברי היזמים.

בתשעת החודשים הראשונים של 2025 מכרה הקבוצה 330 דירות ועוד כ-6,400 מ"ר שטחי משרדים ומסחר, בהיקף כספי של כ-649 מיליון שקל, כמעט כפליים מהיקף המכירות בתקופה המקבילה אשתקד (כ-325 מיליון שקל). אבל כשמפרקים את הנתונים, מתברר שחלק גדול מהקפיצה נובע מפרויקט "מורדות לינקולן, מחיר למשתכן" בחיפה: 238 מתוך 330 הדירות שנמכרו בתקופת הדוח הן דירות מסובסדות, המהוות מעל 70% מהיקף היחידות שנמכרו בתקופה. במילים אחרות, רוב העסקאות מגיעות ממכרז ממשלתי, לא משוק חופשי. אחרי מועד המאזן, באוקטובר, החברה דיווחה על מכירת ארבע דירות בלבד בשוק החופשי, חודש שבו, לכאורה, כבר אמורה הייתה להירשם חזרה לשגרה.

בצד המלאי והצנרת, לפרשקובסקי צבר גדול, כ-1,120 יחידות דיור בבנייה פעילה ועוד אלפי יחידות בשלבי תכנון ועתודות. מלאי הבניינים בהקמה במאזן מתקרב ל-2.4 מיליארד שקל, לעומת כ-1.85 מיליארד שקל בסוף 2024, בעוד מלאי הדירות המוגמרות כמעט שאינו קיים. זה אומר שהקבוצה ממשיכה להשקיע ולבנות בקצב גבוה, אבל קצב הסגירה של עסקאות חדשות בשוק החופשי עדיין צנוע יחסית.

במספרים הכספיים, ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלו לכ-677 מיליון שקל, לעומת כ-446 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הגולמי צמח לכ-183.5 מיליון שקל לעומת כ-116.5 מיליון ברבעון המקביל, אך בשורה התפעולית נרשמה דווקא ירידה חדה: הרווח התפעולי ירד לכ-109 מיליון שקל לעומת כ-201 מיליון שקל בשנה שעברה, בעיקר בגלל מעבר משיערוך חיובי של נכסי נדל"ן להשקעה של 123 מיליון שקל ב-2024, לשיערוך שלילי של כ-27 מיליון שקל השנה. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הצטמק בהתאם לכ-46.5 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-129.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

גם ברבעון השלישי לבדו התמונה דומה: הכנסות הרבעון עלו לכ-252 מיליון שקל, לעומת כ-170 מיליון שקל ברבעון המקביל, והרווח הגולמי קפץ לכ-71.2 מיליון שקל לעומת 35.5 מיליון. אך שיערוך נדל"ן להשקעה שלילי של כ-4.3 מיליון שקל (מול עלייה של כ-46.4 מיליון ברבעון המקביל) והמשך עלייה בהוצאות המימון חתכו את השורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון ירד לכ-21.9 מיליון שקל בלבד, פחות ממחצית הרווח ברבעון המקביל של כ-45.6 מיליון שקל.

התזרים מספר סיפור אפילו חד יותר. בתשעת החודשים הראשונים של השנה נרשם תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בהיקף כ-412 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של כ-174 מיליון בלבד בתקופה המקבילה, כאשר גם ברבעון השלישי לבדו התזרים השוטף שלילי בכ-57 מיליון שקל. במקביל, פעילות ההשקעה (רכישת קרקעות, השקעה בפרויקטים ובהרחבת פורטפוליו הנכסים) "שרפה" כ-605 מיליון שקל נוספים. את הפער מממנים בעיקר דרך החוב: תזרים חיובי מפעילות מימון של כ-964 מיליון שקל, הכולל גיוס אשראי קצר טווח של כ-737 מיליון שקל והנפקת אג"ח חדשה, לצד פירעון הלוואות, חלוקת דיבידנד של כ-40 מיליון שקל ורכישת מניות בהיקף 10 מיליון שקל.

הגידול במינוף מתיישב עם אזהרות החברה בדוח הדירקטוריון. לפרשקובסקי ולחברות הבנות הלוואות בהיקף כ-2.5 מיליארד שקל הצמודות לריבית הפריים ועוד כ-662 מיליון שקל בהלוואות צמודות מדד, כך שעלויות המימון השנתיות בגין ההלוואות הללו לבדן מוערכות בכ-156 מיליון שקל. עליית הריביות בשנים האחרונות השפיעה לא רק על הוצאות המימון, אלא גם על שיעורי התשואה שבהם מעריכים השמאים את הנכסים המניבים, מה שמסביר חלק מהפחתות הערך שנרשמו השנה בנדל"ן להשקעה בישראל ובארה"ב.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשורה התחתונה, דוחות פרשקובסקי מתחברים לתמונה שראינו גם אצל דמרי, עלייה בהיקף ההכנסות, צבר פרויקטים גדול ובנייה במלוא הקצב, אבל ביקוש חזק בשוק החופשי עדיין קשה למצוא, והתזרים השוטף שלילי וממומן באמצעות גידול בחוב. כל עוד רוב העסקאות מגיעות מפרויקטים מסובסדים כמו מחיר למשתכן, ועוד חודש "שגרה" כמו אוקטובר מסתכם בארבע דירות בלבד בשוק החופשי, קשה לדבר על התאוששות רחבה בשוק הדיור, לפחות לא כזו שמשתקפת עד כה במספרים של החברות.

שווי השוק של פרשקובסקי עומד על כ-3.14 מיליארד שקל לאחר שעלתה בכ-30% מתחילת השנה. מכפיל הרווח המייצג לרבעון השלישי עומד על כ-35.6

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    המצב בנדלן גרוע ביותר. (ל"ת)
    אנונימי 23/11/2025 14:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הם ממשיכים עם הרק שלהם רק 4 מיליון רק 5 מיליון רק 6 מיליון שימשכו לחיות בסרט של עצמם (ל"ת)
    אלי 23/11/2025 13:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 23/11/2025 11:35
    הגב לתגובה זו
    ברגע שאחת מעשרת החברות הגדולות תתרסק ותידרש למכור את מלאי הדירות שלה במחירי עלות. תחל המפולת של יתר החברות הגדולות כמו משחק בדידי דומינו. וכל השוק יפול מטה. זה יהיה אירוע כלכלי גדול אבל לא כזה שיטמוטטו ממנו בנקים.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שזורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן, בהינתן המחיר כעת, מעניינות; הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה. אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לוי מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


יהיה קשה היום לעשות ״שיפוץ תשואות״, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: