נהגי התחבורה הציבורית נגד הפחתת הקנס על אי־תיקוף: "מהלך שיפגע בשכר ובשירות"

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה ביוזמה חדשה להפחית את הקנס על אי־תיקוף כרטיס מ-100 שקל כיום ל-50 שקל בלבד בנסיעות עירוניות. השינוי נראה שולי לציבור הנוסעים, אך מעורר סערה גדולה בקרב נהגי האוטובוסים ומפעילות התחבורה הציבורית.

ההצעה הוגשה על ידי חברי הכנסת אברהם בצלאל (ש"ס), משה סולומון (הציונות הדתית) ומשה רוט (יהדות התורה), והיא מתמקדת בעיקר בנוסעים שמחזיקים כרטיס חופשי־חודשי או חופשי־יומי תקפים – אך שוכחים (או מתעצלים) לתקף אותם בכל עלייה לאוטובוס.

עלות של מאות מיליוני שקלים בשנה -  ואובדן נתוני אמת

במשרד התחבורה מעריכים שכ-15–20% מהנוסעים כלל אינם מתקפים את הכרטיס שלהם. התופעה הזו גורמת כבר היום לאובדן הכנסות שנתי מוערך של 400–500 מיליון שקל למפעילות.

אבל ההשלכות חורגות הרבה מעבר להפסד הכספי הישיר:

אי־תיקוף פוגע קשות בנתונים המדויקים שמשמשים את משרד התחבורה ואת המפעילות לתכנון קווים, תמרוץ מסלולים והקצאת תקציבים.

• המחיר שוב עלה, אבל השירות מידרדר: המדריך לתחבורה הציבורית בישראל 2025
• תלמידים בתחב"צ - 'חופשי חודשי' לא תמיד הכי זול
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מערכת התגמול של המפעילות מבוססת (בין היתר) על מספר הנוסעים המתוקפים בכל קו - ככל שקו נראה עמוס יותר בנתונים, המפעילה מקבלת תשלום גבוה יותר מהמדינה.

כתוצאה מכך, אי־תיקוף גורם להקטנת התקבולים, פחות השקעה בצי האוטובוסים, בתשתיות - ובסופו של דבר גם בשכר הנהגים.

הנהגים מזהירים: "תיפגע המשכורת הקבועה"

ארגון נהגי התחבורה הציבורית מתנגד נחרצות להצעה.

יו"ר הארגון, ישראל גונן, אמר: "הקנס הנוכחי הוא לא רק הרתעה, הוא חלק ממנגנון שמבטיח נתוני אמת ואיזון כלכלי. אם הקנס ירד בחצי, עוד הרבה יותר נוסעים פשוט לא יטרחו לתקף, הנתונים יתעוותו, והרכיב הקבוע בשכר שלנו, שתלוי ישירות בהיקף הנוסעים המתוקפים, ייפגע באופן מיידי".

• שכר של 160 אלף דולר בשנה למכונאי - פורד מחפשת 5,000 עובדים ולא מוצאת
• משואבי אבק לרכב על סופר ספורט - Dreame עם 1876 כ"ס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שיאומי במרכז מהפכת הרכב החשמלי: 550 אלף יחידות עד 2026

יוזמי החוק טוענים שהמטרה היא להקל על אוכלוסיות חלשות ועל נוסעים תמימים ששכחו לתקף, במיוחד כשאין הפסד הכנסה ממשי (מי שיש לו חופשי־חודשי כבר שילם). מנגד, המתנגדים חוששים שזה יעביר מסר של "מותר לא לתקף" ויהפוך את התופעה למגיפה, בדיוק כמו שקרה במדינות אחרות שהורידו קנסות דומים. בינתיים, ההצעה עברה כבר בקריאה טרומית במליאה והיא ממתינה לדיונים בוועדת הכלכלה. שם זה צפוי להיות מאוזן יותר ולצאת עם שינויים, אם בכלל. 

ח"כ משה סולומון, יוזם החוק, מסר בתגובה: "מטרת הצעת החוק שאני מקדם היא להפחית את הקנס רק על אנשים שלא מתקפים אבל שכבר שילמו על הסדר נסיעה - ולא הפחתת קנס לאנשים שלא שילמו כלל על הנסיעה. לכן אין בהצעה זו פגיעה לא בנהגים, לא במשרד התחבורה ולא בקופת המדינה - כי מדובר באנשים שכבר שילמו על הסדר הנסיעה שלהם. כל עוד קיים הקנס, שכמו יו"ר הועדה אני מערער על עצם קיומו, מטרת הצעת החוק היא לצמצם אותו ל-50 שקלים ולהגביל את תקרתו לעד 50% מהקנס על אנשים שלא שילמו - כדי שתמיד תהיה הבחנה בין שני סוגי האנשים. אני מודה ליו"ר הוועדה על הדיון החשוב ועל הנקודות שהעלה, ובעזרת ה' בקרוב נשלים את החקיקה לקריאה שנייה ושלישית".

5 נקודות מעניינות על תחבורה ציבורית בישראל

1. בשבתות וחגים כמעט אין תחבורה ציבורית בכל הארץ – מצב ייחודי בעולם המערבי שמותיר מיליונים ללא חלופה לרכב פרטי או מוניות.

2. ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם ברכב פרטי (כ-420 כלי רכב לכל 1,000 תושבים), אבל רק כ-18% מהנסיעות נעשות בתחבורה ציבורית, נמוך מממוצע ה-OECD.

3. מספר הנסיעות השנתי בתחבורה ציבורית עלה מ-550 מיליון ב-2004 לכמעט מיליארד נסיעות ב-2024, גידול של כ-80% בשני עשורים.

4. הרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום) שברה שיאים והגיעה ליותר מ-200,000 נוסעים ביום כבר בשנת הפעילות הראשונה שלה.

5. שכר נהגי האוטובוסים בישראל מורכב מרכיב קבוע + תמריצי נוסעים + שעות נוספות, ולכן כל שינוי בנתוני התיקוף משפיע ישירות על התלוש שלהם. מבנה השכר הזה לא קים בשום מדינה בעולם.