בנקים קרדיט מערכת
בנקים קרדיט מערכת

איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל

איגוד הבנקים תוקף את טיוטת הדו"ח של הצוות הבין משרדי לבחינת המס המיוחד על המערכת הבנקאית, שפורסמה עם פרק זמן קצר להערות הציבור וללא עמדת בנק ישראל; האיגוד מזהיר מפני לחץ פוליטי לקידום המהלך במסגרת חוק ההסדרים, וטוען כי מדובר בדו"ח חלקי, לא בשל, עם נתונים שגויים וחריגה מהמנדט שנקבע לממשלה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים מיסוי

במהלך השנים האחרונות איגוד הבנקים בישראל הצביע על רווחיות גבוהה במיוחד של המערכת הבנקאית בעקבות עליות הריבית ועליית האשראי, וזאת לצד ביקורת גוברת על הפערים בין הריבית שמקבלים הלקוחות לבין זו שהבנקים גובים. ברקע הזה, בשנים 2024-2025 הוטל על הבנקים בישראל חוק תשלום מיוחד למטרות תקציביות, מס זמני שמטרתו לגבות תשלומים מהבנקים בשנים אלה.

כיום עומדת על הפרק עמדת משרד האוצר שמבקש להטיל מיסוי נוסף ואף קבוע על הבנקים, לרבות רעיון של מס בשיעור נוסף על הרווח שמעל ממוצע ההיסטורי, ו-9% על רווחים העולים על 150% מהממוצע (המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"). מנגד, בנק ישראל מתנגד למיסוי סקטוריאלי זה, וטוען כי הוא יוצר עיוותים בין השחקנים במשק ואף עלול לפגוע באיתנות הפיננסית.

לאחר פרסום טיוטת הדו"ח, איגוד הבנקים שלח מכתב לצוות הבין משרדי, שבו הוא טוען כי המסמך שפורסם אינו בשל, חלקי וחורג מהמנדט שנקבע בהחלטת הממשלה. האיגוד מציין כי טיוטת הדו"ח הוכנה תחת לחץ פוליטי, ללא עמדת בנק ישראל שאמורה הייתה להשתלב כחלק אינטגרלי מהדו"ח, וכי הוקצב לציבור פרק זמן קצר במיוחד של חמישה ימי עבודה בלבד להגשת הערות. במכתב נטען כי הטיוטה מכילה נתונים לא מדויקים, בחינה חלקית של ההשלכות הכלכליות ומנגנון מס לא ברור, ולכן קידום המהלך בצורה מזורזת עלול להוביל להחלטה שגויה ופגיעה בציבור הרחב. נוסף לכך מבקש האיגוד דחייה של 45 יום להגשת הערות, שימוע בעל פה, וקבלת כל החומרים המקצועיים שעליהם נשענו מסקנות הצוות.

המכתב המלא

הנדון: דחיית המועד להגשת עמדות לטיוטת דו"ח הצוות לבחינת מס מיוחד על פעילות הבנקים

בשם איגוד הבנקים בישראל (ע"ר), אנו מתכבדים בזאת לפנות אליכם בבקשה להאריך את המועד האחרון להגשת הערות הציבור לדו"ח עבודת הצוות לבחינת מס מיוחד על פעילות הבנקים, לתקופה של 45 ימים, החל ממועד פרסום עמדת בנק ישראל.

1. ביום 31.10.2024 החליטה הממשלה להטיל על שר האוצר, בשיתוף נגיד בנק ישראל, להקים צוות בין-משרדי אשר יבחן את האפשרות להטיל מס מיוחד על פעילות הבנקים בשנת 2026 (להלן: "החלטת הממשלה" ו-"הצוות"). בהתאם להחלטת הממשלה, בראש הצוות המשותף למשרד האוצר ולבנק ישראל יעמוד מנכ"ל משרד האוצר, וחברים המפקח על הבנקים או נציג מטעמו, הממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציג מטעמו, מנהל רשות המיסים או נציג מטעמו, והכלכלן הראשי או נציג מטעמו.          

2. בהחלטתה, קבעה הממשלה את מנדט הצוות באופן הבא: "הצוות ייבחן האם קיימת עילה ייחודית למיסוי המערכת הבנקאית בנפרד, את תחזית ההכנסות של הבנקים לשנת 2026 ושיעורי הרווחיות ביחס לשווקים אחרים, ידון בהשפעת המיסוי על הצרכנים ועל השוק הריאלי וידון בהשפעת המיסוי הקודם". עוד נקבע כי על הצוות להגיש את המלצותיו באשר לעצם הטלת המס המיוחד, וכן לצעדים אופרטיביים ולתיקוני חקיקה נדרשים, עד לתום הרבעון השלישי של שנת 2025.

קיראו עוד ב"בארץ"

3. בעוד דיוני הצוות מתנהלים, ביום 4.11.2025 כינס שר האוצר מסיבת עיתונאים, במסגרתה הציג את עקרונות התקציב לשנת 2026. במסגרת זו, הודיע שר האוצר ברבים על כוונתו להטיל מס מיוחד וקבוע על הבנקים במסגרת חוק ההסדרים.

4. בנסיבות אלה התעורר חשש כבד כי הצוות יידרש לסיים את עבודתו בחופזה ולפרסם דו"ח לא בשל, וזאת כדי להיענות לציפייה הפוליטית של שר האוצר לקדם את הטלת המס על הבנקים כבר במסגרת ישיבת התקציב הקרובה. כך באצטלה מקצועית, לכאורה, ניתן יהיה לכסות על הפגמים בהליכים להטלת המס.

5. לפיכך, פנינו ליועצת המשפטית לממשלה, ועל פי הנחייתה ליועץ המשפטי למשרד האוצר. הדגשנו כי הטלת מס מיוחד על הבנקים היא מהלך מורכב וייחודי, עם השלכות ציבוריות משמעותיות ביותר, המחייב הליך מקצועי ויסודי. לכן, קיימת חשיבות לאפשר לצוות להשלים את עבודתו במלואה ובאופן מקצועי, לאחר קיום שימוע ציבורי ראוי, שבו תינתן לציבור ולבנקים הזדמנות נאותה להציג את עמדותיהם בפני הצוות. עמדנו על כך שקידום ההחלטה להטיל את המס במסגרת חוק ההסדרים עלול להוביל ללחץ בלתי ראוי על הצוות לסיים את עבודתו בבהילות וללא הקפדה על הליכי שימוע נאותים, באופן שעלול לגרור פרסום דו"ח לא בשל המושפע מלחצים שאינם מקצועיים.

6. ואכן, את אשר יגורנו בא לנו. ביום 20.11.2025 בערב פורסמה טיוטת דו"ח הצוות. נקבע כי יש להעביר את הערות הציבור עד ליום 30.11.2025, דהיינו כחמישה ימי עבודה. מעיון ראשוני בטיוטה עולה כי מדובר במסמך לא שלם, לא בשל וחסר, החורג מהמנדט שניתן לצוות. הלחץ הלא מקצועי ניכר היטב בטיוטת הדו"ח. להלן רשימה קצרה ולא ממצה של הפגמים בטיוטה. ראשית, על אף שהחלטת הממשלה מדברת על צוות עבודה שהוקם בהחלטה משותפת של שר האוצר ונגיד בנק ישראל, והינו צוות בין משרדי של משרד האוצר ובנק ישראל. עמדת בנק ישראל נעדרת מהטיוטה. על פי האמור בטיוטה היא תוגש בנפרד. כלומר, מדובר בטיוטה של דו"ח שחסרה חלק מהותי ואינה מהווה אינטגרציה של כלל הדעות הרלוונטיות. מובן מאליו כי אין מקום לקיים שימוע ציבורי, בטרם פורסמה עמדתו של בנק ישראל, אשר על פי החלטת הממשלה, הייתה צריכה להוות חלק בלתי נפרד מעבודת הצוות. שנית, מנגנון המס המוצע על ידי הצוות אינו ברור והוא נותר כרעיון אמורפי המנוסח באפולוגטיות. שלישית, נראה כי הצוות לא התייחס למלוא הנושאים שהתבקש לבדוק על פי החלטת הממשלה. . לדוגמא, השוואת רווחיות הבנקים לענפים אחרים במשק והאם היא מצדיקה להטיל עליהם מס סקטוריאלי ומפלה מופיעה כהערות שוליים אנקדוטלית למרות שמדובר בנושא מהותי ביותר. בנוסף, נראה כי הצוות לא בחן כראוי את כלל ההשלכות והמשמעויות הרלוונטיות ביחס להשפעה הכוללת של מהלך המיסוי המוצע רביעית, בדו"ח מופיעים נתונים ו"עובדות" שאינם מדויקים, בלשון המעטה. נתונים אלה משמשים בסיס לחלק מההמלצות, ולכן ההסתמכות עליהם מובילה למסקנות שגויות. בנוסף, על אף שהממשלה קבעה כי בראש הצוות יעמוד מנכ"ל משרד האוצר, מהדו"ח עולה כי בראש הצוות עומד מר יוראי מצלואי, סגן בכיר למנכ"ל ומנהל אגף אסטרטגיה לאומית במשרד האוצר.

7. לכל אלה, מתווסף הפגם בהליכי השימוע. הצוות קבע פרק זמן קצר במיוחד של עשרה ימים, הכולל שני סופי שבוע, להגשת הערות הציבור. הלכה היא כי "על מנת שיובטח כי השימוע לא יהיה רק למראית עין, על הרשות לאפשר למי שעלול להיפגע מההחלטה פרק זמן סביר לצורך הכנת טענותיו בעניין" (בג"ץ 54321-03-25 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל, פסקה 99 לפסק דינו של הנשיא עמית (נבו 21.5.2025)).

8. מתן הערות בסוגיה כה מורכבת ורגישה, המעוררת שאלות כלכליות ומשפטיות רחבות, מחייבת פרק זמן משמעותי לצורך בחינת התשתית המקצועית המהווה בסיס למסקנות. זאת גם לאור בעיות בתשתית הכלכלית שאיתר האיגוד כבר מקריאה ראשונית המחייבות התייחסות יסודית.

9. לשם השוואה, אך בשנה האחרונה פורסמו להערות הציבור טיוטות דוחות של שלושה צוותי עבודה שונים בנושאים פיננסיים. אף על פי שהסוגיות שנבחנו על ידי צוותי עבודה אלה לא היו מורכבות או משמעותיות יותר מהטלת מס סקטוריאלי ומפלה על הבנקים, בכל אחד מהמקרים העניקו צוותי העבודה לציבור פרק זמן משמעותי בהרבה ללמידה ולהגשת תגובות לטיוטת הדו"ח.[1] מתן פרק זמן כה קצר, במיוחד בהשוואה להליכי שימוע אחרים של צוותי עבודה דומים, מעורר חשש כבד כי השימוע נערך למראית עין בלבד.

10. איגוד הבנקים סבור כי הדו"ח לוקה בפגמים מהותיים ומשמעותיים. כמו כן נזקו של המס המיועד עולה על תועלתו והוא אף עלול לפגוע בציבור. על כן האיגוד מבקש להתייחס אליו בכובד ראש. במסגרת זו, בכוונת האיגוד לצרף לתמוך את עמדתו בחוות דעת כלכלית מפורטת.

11. לאור מורכבות הנושא, נדרש פרק זמן סביר של 45 ימים להשלמת העמקה בהמלצות הצוות ולהכנת טענותינו בכתב. כמו כן, מתבקש כי מניין פרק הזמן יחל ממועד פרסום עמדת בנק ישראל, אשר בהתאם להחלטת הממשלה, היה עליה להתפרסם כחלק מטיוטת הדו"ח. כמו כן נבקש לקבל את חוות הדעת והחומרים המקצועיים שעמדו בבסיס הטיוטה.

12. אנו שבים על בקשתנו כי נושא זה לא ייכלל בחוק ההסדרים.

13. בנוסף, נבקש כי ייקבע לנו שימוע בעל פה להשלמת טענותינו בכתב.


[1] לשם השוואה, דו"ח הביניים של הצוות בין המשרדי לבחינת האמצעים להגברת התחרות במערכת הבנקאית למגזר הקמעונאי פורסם ביום 31.3.2025, והיה פתוח להערות הציבור עד ליום 8.5.2025; דו"ח הביניים של הצוות לצמצום הפערים במכשירי השקעה בחיסכון לטווח קצר ובינוני פורסם ביום 13.2.2025 והיה פתוח להערות הציבור עד ליום 10.4.2025 ; דו"ח הביניים של צוות העבודה הבין משרדי לבחינת מודלי תגמול בפעילות הציבור בניירות ערך פורסם ביום 21.9.2025 ופתוח להערות הציבור עד ליום 30.11.2025.  



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?

הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אמיר ירון ריבית

הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית. 

ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד. 

האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה  היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים. 

איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם? 

ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:

נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"

מאות בני אדם נחקרו בחשד למעורבות במנגנון שחיתות הענק בהסתדרות, שכללה קבלה של מיליוני שקלים, טיסות יוקרה וארוחות במסעדות פאר; במרכז הסערה עומדים יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי; כעת נחשפת בביזפורטל זהותם של החשודים הנוספים

ענת גלעד |
נושאים בכתבה שוחד הסתדרות

ישראל עדיין המומה: פרשת "יד לוחצת יד", שכונתה במשטרה "אחת מפרשות השחיתות הציבורית הגדולות בתולדות המדינה", חושפת, על פי החשד, מנגנון שיטתי של שוחד, טובות הנאה ומינויים פוליטיים, שהפך את ההסתדרות - עמוד התווך של 800 אלף עובדים בישראל - למכונה משומנת של אינטרסים אישיים. תוך שבועיים נחקרו מאות בני אדם, 35 מהם חשודים מרכזיים. החקירה שנערכה בסתר במשך כשנתיים והתפוצצה בתחילת חודש נובמבר 2025, חשפה לטענת המשטרה העברות של מיליוני שקלים במזומן, טיסות יוקרה, ארוחות פאר במסעדות ועבודות בנייה פרטיות - בתמורה לחוזי ביטוח ענקיים וקידום מקורבים. במרכז הפרשה: יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, סוכן הביטוח עזרא גבאי ובכירים בעיריות, ברכבת ישראל, באל על ובקק"ל. ביזפורטל מגיש את התמונה המלאה: מי הם 35 החשודים? מה הרקע שלהם? מה מייחסים להם על פי החשד, ואיך הפרשה הזו עלולה לטלטל את הכלכלה הישראלית?

עד כה החקירה כבר מסתעפת ל-13 תתי-פרשיות. המשטרה טוענת כי מדובר ב"ריקבון עד לשד עצמותיו של המגזר הציבורי". הטרגדיה האנושית לא נעדרת: התאבדותו של קבלן עד מדינה שפיקח על עבודות בבית בר-דוד הוסיפה כאב עמוק לדרמה הפוליטית. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דורש להוציא את נציגי הוועדים ממכרזים, ח"כ יואב סגלוביץ' קורא ל"שיח מוסרי חדש", והשווקים מחכים בדריכות: האם ההסתדרות תצא מחוזקת או תיכנס למשבר שיפגע בהסכמים קיבוציים וביציבות התעסוקתית?

כך הכול התחיל: "תן וקח" שהפך למכונה משומנת

ההסתדרות תמיד הייתה זירה של כוח. תחת ארנון בר-דוד, שכיהן מאז 2019, היא אכן צמחה - הסכמים קיבוציים גדולים, תמיכה בעצמאים ויוזמות חברתיות יצאו לפועל, אך מאחורי הקלעים פעל לטענת המשטרה מנגנון פשוט ויעיל: סוכן הביטוח עזרא גבאי, פעיל ליכוד ותיק, סיפק טובות הנאה לבכירים, ובתמורה קיבל חוזי ביטוח ענקיים לפנסיה, בריאות ושיניים של אלפי עובדים, לרוב ללא מכרז תקין. הרשת השתרעה, על פי החשד, מעיריות כמו קריית גת (שסיפקה את מספר החשודים הגדול ביותר) וראש העין, דרך רכבת ישראל ואל-על, ועד קק"ל, בנק יהב והאוניברסיטה העברית.

החשודים המרכזיים - הפרופילים ששינו את פני ההסתדרות, על פי החשד:

ארנון בר-דוד, 68, יו"ר ההסתדרות

האיש שהפך את ההסתדרות לכוח כלכלי ופוליטי עצום. יליד תל אביב, מפקד פלוגה בשריון במיל', התחיל כמנהל מחלקה בעיריית תל אביב, הקים את הסתדרות המעו"ף והגיע לראשות ההסתדרות ב-2019. ב-2022 נבחר מחדש וזכה ל-78% תמיכה. הוא נשוי להילה, אב לשישה וסב לשבעה, החקירה חושפת כי הודה בקלטת שקיבל 30 אלף ש"ח במזומן מגבאי כ"הלוואה", לצד טיסות ואכילה במסעדות יוקרה, בתמורה להעברת אלפי עובדים לסוכנות של גבאי, על פי החשד. הוא שוחרר למעצר בית של 30 יום, לצד הרחקה מוחלטת מבניין ההסתדרות וערבויות של מאות אלפי שקלים. מקורבים אומרים: "זה סוף עידן".

הילה קניסטר בר-דוד, 55, רעיית היו"ר