המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 

בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 

המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

• השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
• גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

הדוח מנתח את מקור הרווחיות החריגה: עליית ריבית בנק ישראל מ-0.1% ל-4.5% גולגלה במלואה ומיידית לריבית על האשראי, אך רק חלקית ובאיטיות לפיקדונות הציבור. התמסורת לריבית על פיקדונות עו"ש עמדה על 0.1% בלבד, ועל פיקדון יומי על 0.32%. התוצאה: פער ריביות שהגיע לשיא של 3.63% בדצמבר 2022.

הצוות מצביע על הייחודיות של המערכת הבנקאית הישראלית: ריכוזיות גבוהה (מדד HHI של 0.22, הרבה מעל הסף הבינלאומי של 0.18 המגדיר שוק כ"מרוכז מאוד"), חסמי כניסה משמעותיים, וסביבה רגולטורית מיטיבה. חמשת הבנקים הגדולים מחזיקים בנתחי שוק יציבים כמעט ללא שינוי בעשור האחרון.

• הרשות לניירות ערך פותחת בהליך אכיפה מנהלי נגד צילו בלו וחנן מור בטענה להפרות דיווח חמורות
• ניר ברקת: "מה שאנחנו עושים זה לסבסד את חו"ל. הסינים מוכרים בישראל בלי מע"מ"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

התשואה להון (ROE) של הבנקים זינקה מממוצע של 8.7% בשנים 2015-2021 ל-15.9% ב-2024, כאשר ברבעון השני של 2025 אחד הבנקים הגדולים הציג תשואה של 16.7%. בהשוואה בינלאומית, ישראל נמצאת באחוזון ה-75 של מדינות ה-OECD. נוסיף עוד שהרווחיות הכוללת של המערכת הבנקאית כפי שעולה מהדוחות לרבעון השלישי היא באזור 15.5%-15% על ההון העצמי

הדוח מפרט את החששות מהטלת מס נוסף: מחקרים מאיטליה מראים שהבנקים מצליחים להעביר כ-90% מנטל המס ללקוחות. קיים חשש לצמצום היצע האשראי, כאשר כל הלוואה חדשה הופכת יקרה יותר עבור הבנק. כמו כן, כ-70% ממניות הבנקים מוחזקות על ידי הציבור באמצעות גופים מוסדיים, ופגיעה ברווחיות עלולה לפגוע בחיסכון הפנסיוני.

הניסיון הבינלאומי: מודלים שונים באירופה

הדוח סוקר את הניסיון העולמי: איטליה הטילה 40% על הכנסות יתר מריבית, ספרד גובה 1%-7% על הכנסות נטו, צ'כיה מיסתה ב-60% רווחים שעלו ב-20% מהממוצע ההיסטורי, וליטא הטילה 60% על הכנסות ריבית שעלו ב-50% מהממוצע. המודל הישראלי המוצע דומה יותר למודלים הצ'כי והליטאי.

בנק ישראל ביקש זמן נוסף לגבש את עמדתו המקצועית. הדוח פורסם להערות הציבור, ורק לאחר שקילת כלל הטענות יופץ דוח סופי. הצוות ממליץ לעגן את החלופה בהוראת שעה למספר שנים, עם מנגנוני עדכון למציאות המשתנה.

תגובת איגוד הבנקים לטיוטת צוות הבינמשרדי לעניין מיסוי הבנקים: ״המלצת הצוות היו צפויות, לאחר ששר האוצר, החליט והודיע ברבים והוועדה יישרה קו בחופזה. זאת כמובן בניגוד גמור להבטחה השלטונית המפורשת שניתנה על ידי שר האוצר, אגף תקציבים, רשות המיסים וע"י הכנסת. המלצות הצוות, אם יתקבלו, יפגעו בציבור ובמשק הישראלי ובסופו של דבר דווקא יקטינו את הכנסות המדינה ממיסים. ההחלטה פוגעת בעקרונות יסוד מיסויים. הטלת מס ייחודי על הבנקים תפגע בהכנסות המדינה ממסים, תגרום לפגיעה בפעילות הכלכלית במשק ולבסוף תפגע בציבור הרחב שהוא המחזיק העיקרי ביותר במניות הבנקים. שימוש בבנקים כקופה הקטנה של האוצר אינה החלטה מקצועית כלכלית אלא החלטה שמטרתה לפתור בעיות מבניות בדרכים שאינן מתאימות.״