חברות טק ענקיות כבר החלו להודיע על פיטורים של אלפי עובדים, והן השתמשו ב-AI כתירוץ, או כסיבה לפיטורים. בהודעות הרשמיות נאמר כי הבינה המלאכותית יכולה לעשות את העבודה באופן מהיר יותר וזול יותר, למרות שיש מי שמפקפק בכך, ברור לכול כי ל-AI יהיה אימפקט משמעותי על עולם העבודה וכי הוא כבר מייתר מקצועות, משרות וכך גם אלפי עובדים בתעשיות מגוונות. כאשר גם תחומי עבודה שכביכול לא קשורים לעולם הטכנולוגיה מתחילים להיות מושפעים ממהפכה התעשייתי הרביעית, השאלה היא לא רק מי ייפגע, אלא גם מי יוכל לשרוד, לעבור שינוי ולהתפתח. המוקד אינו רק "האם יוחלף התפקיד שלי?", אלא "איך ייראה התפקיד שלי בעשור הקרוב?". בהסתמך על מחקרים, ניתוחים והצהרות חברות גדולות וכן מתוך פרשנות רחבה של שוק העבודה: קיימות שתי אפשרויות מרכזיות, האחת היא הסתגלות והתאמה, השנייה היא סיכון ממשי לפיטורים ועלייה בשיעור האבטלה, במיוחד אם השוק לא יתאזן בזמן.

דוגמה למי שמתכונן למהפכה ומנסה להוביל אותה במקום להיות מובל על ידה. דאג מקמילון, מנכ"ל ענקית הקמעונאות וולמארט, הבהיר השבוע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "בינה מלאכותית תשנה כל עבודה. פשוטו כמשמעו". לדבריו, השפעת הטכנולוגיה תהיה מקיפה, וחלק מהמשרות ייעלמו, בעוד אחרות יעברו שינוי משמעותי או ייווצרו מחדש.

הצהרתו מגיעה על רקע שורה של צעדים שמובילים מנהלים בכירים בחברות ענק כמו אמזון, ג'נרל מוטורס, פורד ו-JP מורגן, שהחלו להתריע בפני עובדים על הצורך להיערך לעולם עבודה חדש. וולמארט, שמעסיקה מעל 2.1 מיליון עובדים ברחבי העולם, כבר פועלת להתאים את מבנה כוח האדם לשינויים המהירים, גם אם בשלב זה גודלו צפוי להישאר יציב. לטענת החברה, תפקידים מסוימים יצומצמו, אחרים ייווצרו מחדש. אחד התפקידים החדשים שהושקו לאחרונה הוא "בונה סוכני בינה מלאכותית" שהם עובדים האחראים על פיתוח כלים שמבוססים על בינה מלאכותית וישמשו את צוותי הסחר.

במקביל, וולמארט בונה מערך רחב של הכשרות מחדש לעובדים שנדרש מהם לעבור הסבה או לפתח מיומנויות חדשות. ההשקעה בגיוון תפקידי שירות לקוחות, שליחויות, טכנאות ותחזוקה ממשיכה, כשמנגד תפקידים בתחום הרכש, ניתוח נתונים שגרתי או שירות לקוחות טלפוני נמצאים תחת בחינה מחודשת ובחלק מהמקרים לקראת שינוי עמוק.

• רגולציה על AI: איפה היא עומדת ומה מנסה ממשל טראמפ לקדם?
• מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לדבריו של מקמילון, השינוי לא צפוי להיות מידי אלא הדרגתי. אבל הארגון כבר נערך לרגע שבו רוב ממשקי התמיכה, מערכות הספקה והזמנות, יתבססו על סוכני בינה מלאכותית.

חברות נוספות, לרבות סינג'נטה החקלאית וענקיות הייעוץ הגלובליות, מתכננות כבר עכשיו מיפוי של תפקידים לפי רמת סיכון ויכולת העתקה בידי AI. מגמה שמתחדדת היא הבנה שגם בתפקידים שנראים שגרתיים, יש מקום ליצירתיות, לחדשנות, ולבידול אנושי כאשר דווקא שם מסתתרת ההזדמנות. העובד החדש אינו רק מבצע הוא נדרש להיות פרשן, מטמיע, מיישם ומחדש. בשוק כזה, היכולת להסתגל לשינוי במהירות הופכת לנכס תעסוקתי מרכזי.

בראייה זו ריכזנו עבורכם סקירה רחבה של עשרות משרות חשופות, לצד משרות שבשלב זה נחשבות בטוחות יחסית, ולצדן משרות חדשות שצומחות מתוך המהפכה, כל זאת תוך מתן הערכה של ההשפעה האפשרית, האפשרויות לשינוי והתמודדות, וההשלכות הכלליות על מבנה התעסוקה.

• חוק "שכר שווה" - מה זה ומדוע הוא כל כך חשוב?
• המודל ההיברידי החדש: איך מחזירים את ה"נשמה" למשרד?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?

משרות בסיכון גבוה במיוחד

קיימת קבוצה של משרות שברמת חשיפה גבוהה מאוד לשינויי AI, בעיקר בגלל היותן מבוססות על חזרתיות, נהלים קבועים, או תהליכים שניתנים לאוטומציה:

• מזכירות וניהול אדמיניסטרטיבי שגרתי

• רישום וקלדנות נתונים

• נציגי שירות טלפוני ותמיכה טכנית בסיסית

• קופאים, סדרנים ומוכרים בחנויות

• אנשי מוקדים לוגיסטיים ורכזי תיאום משלוחים

• רואי חשבון ותפקידי הנהלת חשבונות ברמות התחלתיות

• מתרגמים טכניים של מסמכים פשוטים

• כתיבה שיווקית בסיסית ותוכן SEO

• פקידי הלוואות ובדיקת אשראי פשוטה

• אנשי סקרים, מוקדנים וטלפנים לאנליזה שגרתית

• עורכי דין לזיהוי בעיות חוזיות או ניתוח משפטי טכני ראשוני

• בוחני נהיגה בתהליכים ממוחשבים

• מדריכי תיירים באתרים היסטוריים עם אוטומציה קולית

• אנשי IT העוסקים בתחזוקת חומרה פשוטה

במשרות אלו, האתגר טמון בכך שהמשימות בהן ניתנות להגדרה מדויקת, תהליך חזרתי ונפח גבוה, בדיוק הקרקע שעליה בינה מלאכותית יודעת לעבוד ביעילות. לא מדובר בהיעלמות מידית, אך השינוי בלתי נמנע. ככל שלא יינתן מענה בהסבה, הכשרה והיערכות, כך יגדל הסיכון להמוני אנשים מובטלים שיתקשו למצוא מקצוע או תפקיד חלופי.

משרות מוגנות יחסית אך נדרשות להתאמה

ישנן משרות בהן החשיפה נמוכה יותר, אך השינוי עדיין קיים כך שיהיה בעתיד שינוי באופי העבודה ובמיומנויות הנדרשות:

• אחיות ועובדי בריאות סיעודיים: דורשים מגע אישי, אך גם הבנה במערכות טכנולוגיות

• טכנאים מוסמכים (כגון אינסטלטורים, חשמלאים, מתקיני מעליות): מבצעים עבודות שטח מורכבות

• רופאים בתחומים קליניים ומנתחים עיבוד החלטות מורכב עם תצפית ישירה, יכולים להיעזר ב-AI לסקירת מאמרים ומחקרים העוסקים ביעילות של טיפולים ותרופות לאוכלוסיות שונות.

• אנשי חינוך – מורים, יועצים פדגוגיים, מדריכי נוער, מרצים

• מהנדסים לתכנון מערכות – תחבורה, תשתיות, מבנים

• אנשי אומנות, צילום ועיצוב פנים – תפקידים פרשניים ויצירתיים שיכולים להיעזר ב-AI בשביל ליצור או לעצב חלל, אך הוא לא מסוגל לייצר רעיונות יצירתיים ומקוריים יש מאין ולכן לא יוכל להחליף אותם לחלוטין.

  מקצועות מוגנים שה-AI אינו צפוי להשפיע עליהם

• פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים ומאמני בריאות נפש

• עובדי ביטחון, ליווי, סיורים – תחומים בהם נדרשת נוכחות פיזית

• טבחים, שפים, קונדיטורים – מרכיב יצירתי, תחושתי ואישי

• ספורטאים, מאמנים, פיזיותרפיסטים – אינטראקציה אנושית ותנועה

• אנשי תשתיות – עובדי עיריות, גננים, תחזוקת תשתיות עירוניות

משרות שצפויות לגדול

שוק העבודה לא רק מוציא מכלל שימוש מקצועות מסוימים ומאות אלפי עובדים, הוא גם ממציא את עצמו מחדש. משרות חדשות נולדות, ותפקידים שהיו בשוליים הופכים למבוקשים. הנה רשימה הולכת ומתרחבת של תחומים שצפויים להתרחב:

• מהנדסי AI, מומחי למידת מכונה, בוני מודלים

• מדריכי AI פנים ארגוניים, מומחי הדרכה דיגיטלית

• אנשי רגולציה ואתיקה טכנולוגית

• מומחים בפרטיות מידע וסייבר מתקדם

• אנליסטים של תהליכים עסקיים משולבים AI

• מעצבי חוויית משתמש, מפתחי ממשקי קול/שיחה

• מנהלי דאטה – אחסון, עיבוד, הפקת תובנות

• מהנדסי תשתיות רובוטיות ובקרה חכמה

• יועצים לניהול שינוי ארגוני בדיגיטל

• אנשי שיווק מבוסס דאטה, ניתוח התנהגות צרכנים

• מנהלי מוצר דיגיטלי בשילוב אלגוריתמים

• בודקי איכות של מערכות אוטונומיות

• יועצים כלכליים בתחום טכנולוגיות חדשניות

• מומחים להנגשת טכנולוגיה לאוכלוסיות מוחלשות

התארגנות מחדש של שוק העבודה יוצרת ביקוש לתפקידי תיווך בין מערכות בינה מלאכותית לבין המשתמשים, וכן לפיתוח מערכות שלא רק מחליפות אנשים, אלא משרתות אותם ומאפשרות להם עבודה יעילה ומרוכזת יותר.

עתיד פתוח

המשק נמצא בצומת משמעותית. מדובר במהפכה מהסוג שמחייב מדיניות ציבורית, אחריות ארגונית ומעורבות אישית. הנחת היסוד שצריך להתחיל ממנה היא ששום תפקיד אינו חסין – אך כמעט כל אדם שמוכן ללמוד ולהתפתח, יוכל למצוא לעצמו תפקיד חדש במבנה המשתנה של שוק העבודה.

האתגר המרכזי הוא הקצב בו מתרחש השינוי. האם מערכת ההכשרה, האקדמיה, ומערכי ההסבה יוכלו לעמוד בקצב השינוי? האם שוק העבודה ידע להציע משרות שוות ערך לאלו שנעלמות? האם תהיה מדיניות שתומכת בהכשרה ולא רק בפיצויים?

לכן, קריטי כבר עכשיו לחשוב על קריירה לא במונחים של "מה למדתי" אלא "מה אני מוכן ללמוד". עובדים שמפתחים גמישות מחשבתית, סקרנות, יכולות בין-תחומיות, ויכולת עבודה עם מערכות מידע – הם אלה שיראו בשינוי הזדמנות, לא רק איום.

בסופו של דבר, השוק ישתנה והשאלה היא לא אם, אלא איך נהיה מוכנים לשינויים הללו.