האם אנחנו שוב מריחים בועה?

יש רגעים בשוק שבהם האוויר מרגיש דחוס מדי. המחירים עולים מהר, כולם מדברים על אותו דבר ובטוחים שהפעם זה שונה, הזרם מושך אתכם פנימה למרות שאתם יודעים שהוא עלול להסתיים בהתרסקות על הסלעים. בשנה האחרונה, התחושה הזו חוזרת שוב ושוב סביב עולם ה-AI . ההתלהבות מוצדקת בהרבה מובנים: הטכנולוגיה מתקדמת במהירות מסחררת, שורת מוצרים חדשים משנה תעשיות שלמות, ודיווחים שבועיים על עסקאות ענק סיבוביות מתדלקת את מחירי המניות.

אם יש משהו שההיסטוריה מלמדת אותנו, זה שההתלהבות האנושית חוזרת על עצמה. בטור זה אזכיר למשקיעים כמה בועות מוכרות מהעבר שכדאי לזכור כשאנחנו בוחנים את מה שקורה סביבנו היום.

שיגעון הצבעוניים 1637: כשהפרחים היו בשווי דירה

בהולנד, שהייתה באותם הימים המדינה החזקה והעשירה באירופה בזכות סחר ימי, פרצה התלהבות חסרת תקדים סביב פרחי הצבעוני. פקעות נדירות הופיעו בשווקים, הצבעים המרהיבים וההדפסים שלהם הפכו לסמל סטטוס. סוחרים, בורגנים ואיכרים החלו להמר ולסחור בפקעות בסכומים עולים. נמכרו חוזים עתידיים על פקעות שעדיין לא נבטו, המחירים קפצו במאות אחוזים, כאשר ספקולנטים מכרו זהב, סוסים, ואדמות כדי לשים את ידיהם על פקעות נדירות. לדוגמה, צבעוני מסוג "Semper Augustus", בשיא הבועה פקעת בודדת שלו עלתה 2,500 גילדנים, שווה ערך לשישה בתים באמסטרדם.

תוך שלוש שנים, המציאות פגשה את הפנטזיה והמחירים הפסיקו לעלות, הביטחון נעלם, והמחירים התרסקו תוך ימים. פרח הצבעוני הפך לסמל למצב שבו הערך הממשי קטן בהרבה מהסיפור שסביבו.

• המפקחים נרדמו בשמירה; צריך לתת לבנקים להיות עושי שוק, אבל היה צריך למנוע מהם רכישות עצמיות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בועת הים הדרומי 1720: כשהממשלה רמזה “אל תדאגו, זה בטוח”

כמאה שנים לאחר שיגעון הצבעוניים, העניק הממשל הבריטי לחברת "הים הדרומי" זכויות מסחר אדירות בתמורה להפחתת עלויות החוב הממשלתי. החברה הציגה הבטחות לרווחים עצומים ממסחר עם דרום אמריקה. הציבור הבריטי הסתער על ההבטחות לרווחי עתק ועל מניות חברת הים הדרומי, הדרכים שהובילו לבניין הבורסה בלונדון נחסמו מכרכרות שהגיעו מרחבי המדינה לקנות מניות בעוד מחירי המניות זינקו תוך מספר חודשים פי תשעה (!), כאשר בפועל, פורטוגל וספרד שלטו ללא עוררין בדרום אמריקה ובאוצרותיה. לפתע, בדיוק כפי שקורה בבועות, המערכת התעוררה, המשקיעים הבינו שההבטחות לא מגובות בפעילות אמיתית, והמניה צנחה עם הפסדי עתק למשקיעים.

בועת מניות הבנקים בישראל, 1983: כשהשוק הפך למשחק מכור

בישראל של תחילת שנות ה-80, מניות הבנקים נסחרו בתמחורים שלא שיקפו שום היגיון פיננסי. יועצי השקעות בבנקים המליצו ללקוחות ליטול הלוואות כדי לקנות את מניות הבנק, מנהלי קופות הגמל (אז בשליטת הבנקים) רכשו בעצמם את מניות הבנקים ויצרו ביקוש מלאכותי מתמשך למניות.

למשך זמן מה זה נראה כמו מנגנון שלא יכול להיכשל: מחיר עולה > הציבור מצטרף >הבנקים ממשיכים לתמוך וחוזר חלילה. עד שכבר אי אפשר היה להמשיך את המשחק. באוקטובר 1983 הגיע רגע האמת. ההתערבות המלאכותית קרסה, ויחד איתה החסכונות של רבים. המדינה נאלצה להלאים את הבנקים. בועה משלנו, כחול-לבן, כואבת, עם השלכות שנמשכו עשורים.

• הצעירים לא יודעים: כשיועץ ההשקעות בבנק היה הגורו
• מרבה נכסים - צריך מנהל? המשרד שמטפל בהון של משפחות עם כסף גדול
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הצעירים לא יודעים: כשיועץ ההשקעות בבנק היה הגורו

בועת ה-NFT, שנת 2021: כשקובצי JPEG נמכרו במחירים של יצירות מוזיאון

בשלהי הקורונה, כשהריבית הייתה אפסית, עולם ה-NFT הופיע כנגזרת ויזואלית לעולם הקריפטו והציע בעלות על נכס דיגיטלי ייחודי שאינו ניתן להעתקה. אנשים שילמו מיליונים על תמונות קופים מצוירים, כי "ככה נראים נכסים של עתיד הביטקוין". זה עבד, כל עוד הכסף היה בחינם וכולם האמינו שהביקוש ימשיך לעלות. כשהריבית עלתה וזרם הרוכשים החדשים התייבש, התברר שהערך התבסס בעיקר על ציפייה לעתיד, ולא על שימוש אמיתי. רבים מצאו את עצמם עם נכסים שלא שווים דבר.

אז מה עכשיו עם AI?

לא כל התלהבות היא בועה, ולא כל טכנולוגיה חדשה היא אשליה. יש תחומים שההתלהבות סביבם מוצדקת, וה-AI הוא ללא ספק אחד מהם. אבל גם התלהבות מוצדקת יכולה לפתח שכבות של הנחות מוטעות, שיבוש תמחורים, וכניסה של כסף שמגיע על בסיס FOMO. אז כן, אנחנו בתקופה מרתקת, אבל גם כזו שמבקשת מאיתנו להיות ערניים, מפוכחים, ולהבחין בין ערך אמיתי לשווי כלכלי.

הכותב עסק שנים בייעוץ השקעות וכיום הינו משקיע עצמאי.