המפקחים נרדמו בשמירה; צריך לתת לבנקים להיות עושי שוק, אבל היה צריך למנוע מהם רכישות עצמיות
צוות מפקחים לבחינת הריכוזיות הפיננסית־ריאלית ולהגבלת כוחם של הגופים המוסדיים בישראל ישב והכין המלצות. חברי הצוות המכובדים: רם בלינקוב מנכ"ל משרד האוצר, יאיר אבידן המפקח על הבנקים בבנק ישראל, משה ברקת הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, מיכל כהן ראש רשות התחרות, ענת גואטה יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ליאור חיימוביץ נציג של המועצה הלאומית לכלכלה ומאיר לוין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. באמת אנשים מהשורה הראשונה, אבל ההמלצות הן מהשורה השנייה.
הצוות ממליץ לאפשר לבנקים להיות עושי שוק במניות הנסחרות בבורסה במהלך יום מסחר שוטף. למרות שאתם רואים כותרות מאיימות וחשש מחזרה לוויסות של לפני 40 שנה - זה לא נכון. עושי שוק מוגבלים בכוחם והשפעתם על מניות. הם רק מוודאים שיש מסחר ונזילות במניות שהם עושי השוק שלהן.
ההיפך - הוויסות כבר כאן, דרך רכישה עצמית. אסור לתת לחברות פיננסיות לרכוש מניות של עצמן, במיוחד לא לבנקים וחברות ביטוח. כתבנו על זה מספר פעמים וזה דומה למה שקרה לפני 40 שנים. אז שלחו את הציבור לקנות ממניות בנקים, עכשיו לוקחים את הכסף הציבורי מהמאזנים השמנים (לכסף אין ייחוס ואין טעם וריח) וקונים בו מניות. הקניות האלו מעלות את המחיר של המניות, תומכות במחיר של המניות כשיש ירידות. בנק לאומי היה אלוף הרכישות העצמיות, עכשיו חברות הביטוח הצטרפו לחגיגה. אגב, גם הבורסה עצמה רוכשת מניות של עצמה. בסכומים גבוהים.
אם כבר צריך לפקח זה על הרכישות האלו, אפילו לאסור אותן. עשיית שוק זה בשוליים. זה ממש לא ויסות.
המלצות נוספות:
- להחריג מהגדרת גופים פיננסיים משמעותיים סולקים בעלי היקף פעילות רחב בסליקת עסקות בכרטיסי אשראי
- לא להגביל שליטה משותפת של תאגיד ריאלי משמעותי וגוף פיננסי משמעותי בתאגיד משותף לשניהם
- לא לשנות את ההגבלות האוסרות על גופים מוסדיים להשקיע באמצעות כספי העמיתים יותר מ–10% במניות של תאגיד ריאלי משמעותי
- לכלול את האשראי שמגייס תאגיד ריאלי בחו"ל שמשמש לפעילות בישראל, כ"אשראי" לעניין הגדרת תאגיד ריאלי משמעותי
- לשנות את ההגדרה של "מחזור מכירות קובע" בחוק הריכוזיות, כך שהיא תכלול גם מכירות מיצוא
- לאפשר לתאגידים פיננסיים להשקיע בחברות המשתייכות לקבוצה עסקית ריאלית משמעותית - אך בתנאי שאותן החברות יהיו בעלות מחזור מכירות שנתי של עד 100 מיליון שקל
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקראו את ההמלצות האלו שוב ותקבלו - "אכזבה". זה טיפול בשוליים, במקומות הכי קלים לטיפול, לא במקומות שבאמת מייצרים כח, שליטה, השפעה לגופים הפיננסים, לא במקומות שבהם הגופים הפיננסים מנצלים את כוחם. מה עם ריכוזיות בתחומי הליבה של שוק ההון, במקומות הבסיסיים ביותר של חיתום, ליווי הנפקות וניהול השקעות - האם גוף חיתום צריך להיות בתוך קבוצה של גוף פיננסי עם ניהול פיננסי. האם גוף חיתום לא מחויב להיכלל תחת הכללים של גוף פיננסי. איך זה שבגוף חיתום המנהלים מרוויחים פי 4 ממנכ"לים של בנקים? איך זה שמאפשרים את התן וקח הקלאסי בין גופים מוסדיים לגופי חיתום?
ההתייחסות לכל אלה לא ממש נמצאת בדו"ח. כן מתייחסים שם רק לסכנה של ויסות המניות. אבל אנחנו לא שם. "רבים מניגודי העניינים שהיו קיימים במערכת הבנקאית בתקופת המשבר בשנות ה־80 פחתו באופן ניכר. כספי הציבור בקופות הגמל ובקרנות הנאמנות כבר אינם מנוהלים בבנקים אלא בבתי השקעות. בנוסף, במהלך השנים נקבעו הסדרים רגולטוריים להגברת הפיקוח על הבנקים ומניעת מצבי ניגודי עניינים כמו בתחום ייעוץ ההשקעות. כמו כן, בוצעו שיפורים ניכרים בשיטות המסחר בבורסה וביכולת של הבורסה ושל רשות ניירות ערך לפקח עליו.
- 9.חנן 28/09/2022 14:56הגב לתגובה זוהרי אתם כותבים אותה כתבה וממליצים אותה המלצה , מה הפלה כלכלנים שאתה מכנה אותם שורה ראשונה מפליא מאיפה המצאתה את זה הם לא מהשורה עשירי אפילו מהשורה ת.... מה שעיניין אותם למשוך משכורת שמנה שאתרח קטן לא איקבל יותר שלא יגרם אינפלציה , מעבר לזה ,המלצה שממלצה אין קשר כל הבחירים לא שווים כלום , שזה עוד הרבה הייתי אומר שום דבר ממש הגיעה זמן לזלזל בהם בהתנהגות שלהם בדעותהם , היות ולא עושים למען הזרחים כלום לביתם , אז אתה יכול לכתוב כמה שאתה רוצה , הם יעשו מה שהם רוצים ואנחנו נסבול בשקט
- 8.הם ימשיכו לישון כי זה נוח וזה על חשבוננו חחחחח (ל"ת)שמשי 28/09/2022 11:36הגב לתגובה זו
- 7.גד 28/09/2022 10:50הגב לתגובה זומסכים לגמרי עם הנכתב. נדרש היה להגביל את החתמים. נדרש מאד לדעתי לחוקק תקנות לגבי שורטים. כמה מותר, מה אסור ובאילו הקפים. זו חובה של רשויות הפיקוח להכנס לתחומים האלה
- 6.זה הכל מכוון 28/09/2022 09:52הגב לתגובה זוהם יודעים מצויין מה הם עושים הלקח היחיד שנלמד זה שהכל יהיה חוקי ...
- 5.ברבור שחור 28/09/2022 09:47הגב לתגובה זוהדלתות המסתובבות משתקות כל עובד ציבור בכיר, כל האנשים הללו בלי יוצא מהכלל רואים את עצמם כמנהלים בכירים ואולי אפילו מנכלים בבנקים ובקרנות הפנסיה. זה למה לא קם פה גוף פיננסי משמעותי בשנים האחרונות.
- 4.ss 28/09/2022 09:09הגב לתגובה זוגבנו
- 3.הבנקים צריכים רק לעלות בגלל רווחי הריביות (ל"ת)ברוך 28/09/2022 08:49הגב לתגובה זו
- 2.שמור לי ואשמור לך-זה עיקרון המוביל (ל"ת)ניר 28/09/2022 08:30הגב לתגובה זו
- 1.בלה בלה בלה 28/09/2022 07:59הגב לתגובה זוהמס על דיבידנדים מוגזם בארה"ב מי שמחזיק מעל שנה מניית דיבידנד לא משלם מס על הדיבידנד רק פה משונררים את האזרח וכל הכסף הולך לבעלי תפקידים להעלאת שכר לחברי כנסת ולחברים של גנץ . למורים עדיין לא נתנו שקל וההסכם מוסתר ויפה ושאשא מתחבאות מתחת לשולחן עד הבחירות כי אז יתגלה איך מכרו את המורים . גם אי אפשר לקזז הפסדי מס מדיבדנדים . הגשתי דוח ולא החזירו לי כסף אמרו לא מחזרים על דיבדנדים . אז בלי עצות אם מניה כמו מקס סטוק ירדה מעל 50% עדיף שיתמכו במחיר ולא יחלקו דיבדנד של 10 אג
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
