עופר גרינבאום
צילום: תמר מצפי

האחים גרינבאום השולטים בתחום החיתום חוגגים על חשבונכם

עם שכר שמגיע ל-6.8 מיליון שקל במקרה של אייל גרינבאום מאפסילון חיתום או מעל 10 מיליון (כולל בונוסים במניות) של אחיו עופר גרינבאום בפועלים אי.בי.אי, תחום החיתום מייצר רווחים גבוהים במיוחד כהכסף הזה מגיע מהכיס של כולנו דרך החברות הציבוריות המונפקות והמוסדיים המשקיעים בהנפקות

גיא טל | (16)

משהו מאוד משובש מתרחש בשוק ההנפקות והחיתום. החתמים הם אלו שמשווקים לגופים המוסדיים את ההנפקות, עורכים מצגות, משבחים את הפוטנציאל, מספרים שזו תהיה הנפקה חמה, שגופים גדולים מתעניינים. הם משווקים, אבל הם לא רק אנשי שיווק, הם גם מבינים מאוד במספרים, בתמחור חברות, באנליזה. 

להבדיל מבעבר שהיתה להם חשיפה גדולה במקרה שההנפקה לא היתה מצליחה, היום החשיפה נמוכה ובכל מקרה - החשיפה הזו מתומחרת בשכר שהם מקבלים. השכר שלהם הוא פונקציה של היקף ההנפקה והוא מגיע לכ-2% אחוז מסכום הגיוס.   

תחום החיתום מאוד רווחי בשנים האחרונות על רקע גלי ההנפקות ובאופן כללי מדובר בתחום כמעט חסר סיכון. גם בתקופות שפל לכאורה, יש הנפקות של אג"ח שמאפשרות שלא להפסיד. מבנה החברות מאד רזה ואין כמעט הוצאות מיותרות, כך שגם בתקופות שפל בשוק המניות החברות לכל הפחות לא מפסידות, ובדרך כלל גם ירוויחו לא מעט. 

בשנים האחרונות חברות החיתום מעורבות בשיווק לא מעט חברות שמייצרות הפסדים של עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים למשקיעים. הן מצליחות למכור לחבריהן בשוק ההון חברות חלום עם הערכות שווי נדיבות ביותר. אחרי כמה ימי אופוריה מגיעה בדרך כלל עונת הדוחות, ואז נתקלות החברות במציאות האפורה בה צריך להציג צמיחה ורווחים. רבות מהן מתרסקות במבחן הציבור בבורסה כשאינן מצליחות להגשים את החלומות שנתלו בהן.

אבל נראה שהכשלונות החוזרים האלה לא מדגדגים את המנהלים עצמם, והם לא "נענשים" עם ההנפקות הבאות שיגיעו לשוק בתיווכם. המוסדיים פונים שוב ושוב אל אותם חתמים ומשקיעים את כספנו באותן חברות. מה שעוד לא נפגע הוא השכר. לצד פועלים איביאי שמנהליה מקבלים שכר של מיליוני שקלים גם אם ההנפקות פחות מוצלחות ישנן חברות נוספות, שלא מפרסמות את נתוני השכר כמו דיסקונט חיתום. 

גם לאפסילון יש פעילות חיתום - אפסילון חיתום. לא מהגדולות בתחום, אבל כן משמעותית. אפסילון היא אחת החברות השוליות בסל ההשקעות של דיסקונט השקעות, הפעילות שלה היא בהערכה גסה 1%-2% מהיקף הפעילות הכולל. אפסילון חיתום שמוחזקת על ידי אפסילון היא זניחה עוד יותר בעיניים של דסק"ש. ולמרות זאת כשמסתכלים בשכר הבכירים בכל קבוצת דיסקונט שכוללת את סלקום, נכסים ובניין, גב ים ושורה של חברות, מגלים ששלושה מבין חמשת בעלי השכר הגבוה ביותר הם מאפסילון ושני המובילים הם מאפסילון חיתום. העולם השתגע. שוק ההון איבד עשתונות. הרגולטור סליחה על הביטוי - "ישן בעמידה". החתמים מרוויחים יותר ממנכ"ל קבוצת דיסקונט, יותר ממנכ"לים אחרים בקבוצה שאחראים על פעילות גדולה פי עשרות ואפילו מאות, וכל זה כשיש הגבלה מאוד ברורה על השכר שלהם. 

לאפסילון חיתום גם יש זרם קבוע של הנפקות שמשמן את שורת ההכנסות. החברה האם, דסק"ש, מבצעת חלק גדול מההנפקות של חברות הבת דרך אפסילון חיתום. כך מקבלת החברה את הנפקת סלקום, גב ים נכסים ובניין ועוד. יחד עם זאת ההכנסות מההנפקות הללו לא היוו אחוז גבוה מהכנסות חברת החיתום בשנה האחרונה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שכר הבכירים בחברות פיננסיות מוגבל. מנהלי בנקים לא מקבלים יותר משכר שמבטא עלות מעביד של 3.5 מיליון שקל, אבל חתמים שהם בתחום הכי פיננסי שיש זוכים לשכר כפול. תראו את הטבלה כאן: אייל גרינבאום מנכ"ל אפסילון חיתום מרוויח 6.8 מיליון שקל, בדומה לשכר של אחיו - עופר גרינבאום שמנהל את פועלים אי.בי.אי  

האחים גרינבאום חוגגים על חשבונכם - בשעה שאתם מפסידים בהנפקות, הם סופרים את הכסף. אם שוק ההנפקות היה באמת שוק שמשאיר רווחים גם למשקיעים, מספק ערך אמיתי לבורסה ולא מביא בעיקר חברות בתימחורים גבוהים או גרוע יותר - חברות שלא מתאימות לשוק, עוד היה אפשר להצדיק איכשהו שכר נדיב (אבל לא את הנוכחי), אבל המצב הוא שההנפקות מייצרות תשואה שלילית, ובכל זאת שכר החתמים לא נפגע.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אנונימי 27/03/2022 15:59
    הגב לתגובה זו
    מי שצריך לבחון את ההשקעות הם המוסדיים ולדעת האם התמחור מוצדק או מנופח. לא משקיעים באנליזה וקוראים את התשקיף ברפרוף וזאת התוצאה
  • 12.
    אנונימי 27/03/2022 15:58
    הגב לתגובה זו
    מי שצריך לבחון את ההשקעות הם המוסדיים ולדעת האם התמחור מוצדק או מנופח. לא משקיעים באנליזה וקוראים את התשקיף ברפרוף וזאת התוצאה
  • 11.
    מכיר אותם 24/03/2022 18:16
    הגב לתגובה זו
    והאזרחים משלמים!!!!! חרפה וביזיון.
  • 10.
    למה לא תחליפו את השם לדער שטירמער? (ל"ת)
    שוקי 24/03/2022 00:47
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    סיכום יפה של המצב (ל"ת)
    הקורא 23/03/2022 19:38
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אנונימי 23/03/2022 15:01
    הגב לתגובה זו
    והפיתרון העברה מסיבית לניהול ira ולמעשה למנוע מכל בעלי העניין מלהתקרב חכספי החוסכים
  • 7.
    מי שקונה 23/03/2022 11:44
    הגב לתגובה זו
    הרי החברים של גרנבאום יושבים במוסדיים ומשקעים את כספי האלמנות והיתומים מה אכפת להם ? הם צריכים להראות פעילות אז שכל פנסיונר או מושקע בפנסיה יתחיל לשאול את מנהלי ההשקעות " שלו " מדוע השקעתם כאן ? מודע שם ? תבואו בתלונות רק לצרכני הפנסיה והגמל
  • 6.
    שולמן 23/03/2022 10:22
    הגב לתגובה זו
    או חברות גרועות יש להעמידם לדין ועילהם לשאת בהפסדים. מדוע מנהלי הבורסה אינם מתערבים???
  • רובין 23/03/2022 11:37
    הגב לתגובה זו
    לפי רעיונך, כל מנהל שכשל צריך להיות מואשם בפלילים? מי ירצה להיות מנהל?
  • 5.
    ולכן כספי מושקע באמריקה ולא במדינת היהודים (ל"ת)
    מישו 23/03/2022 10:13
    הגב לתגובה זו
  • ברור כי באמריקה אין ספאקים כושלים ואין חתמים שגוזרים 7 (ל"ת)
    ניר 24/03/2022 08:52
    הגב לתגובה זו
  • חנה בשמלת השבת 23/03/2022 11:17
    הגב לתגובה זו
    אל תהיה תמים, שם גונבים יותר.
  • 4.
    מני 23/03/2022 09:33
    הגב לתגובה זו
    מי שמוסדיים שמשקיעים בכל החברות האלה, קונים אותם במחירי מצגות ניפוח ומוכרים אותם בהפסדים ניכרים. אם יש סיבה שהפנסיות של הציבור תמיד פחות מת"א 35,ת"א 125, זאת הסיבה. כל חגיגות המקורבים. כבר היו הפסדים של מיליארדים לציבור בחגיגות החתמים של חברות הנדל"ן האמריקאיות. אדם פשוט לא יעשה מעשה, כי אין לו את המשאבים ,הידע, ולכל אחד ההפרש הוא רק אחוזים בודדים כל שנה. הציפיה מהרגולטור שיעשה מעשה
  • 3.
    מירה 23/03/2022 09:16
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעניינת אך פיספסת את העיקר, השאלה הנשאלת צריכה להיות, כיצד חברה ציבורית ( פועלים איביאי) חברה בת של שתי חברות ציבוריות (פועלים ואיביאי) מאפשר ללהבריח רווחיםבאופן עקבי לחתם אחר (אפסילון) רק בשל קרבה משפחתית בין המנכלים של שתי החברות? צבדיקה פשוטה עולה שאפסילון משמש כחתם משנה בכל ההנפקות בהם פועלים איביאי משמש כחתם מוביל... ספק רב אם לאפסילון יש זכות קיום ללא אותו קשר משפחתי.. חומר למחשבה
  • 2.
    אני 23/03/2022 09:02
    הגב לתגובה זו
    האוצר.
  • 1.
    משקיע וותיק 23/03/2022 08:46
    הגב לתגובה זו
    הם לא גנבו מאף אחד ומנהלי ההשקעות מהצד השני עושים לא מעט בדיקות לפני שמשתתפים בהנפקות - כתבה רדודה ושטחית. שיבושם להם ואמן שימשיכו ככה. תותחים
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.