עופר גרינבאום
צילום: תמר מצפי

האחים גרינבאום השולטים בתחום החיתום חוגגים על חשבונכם

עם שכר שמגיע ל-6.8 מיליון שקל במקרה של אייל גרינבאום מאפסילון חיתום או מעל 10 מיליון (כולל בונוסים במניות) של אחיו עופר גרינבאום בפועלים אי.בי.אי, תחום החיתום מייצר רווחים גבוהים במיוחד כהכסף הזה מגיע מהכיס של כולנו דרך החברות הציבוריות המונפקות והמוסדיים המשקיעים בהנפקות

גיא טל | (16)

משהו מאוד משובש מתרחש בשוק ההנפקות והחיתום. החתמים הם אלו שמשווקים לגופים המוסדיים את ההנפקות, עורכים מצגות, משבחים את הפוטנציאל, מספרים שזו תהיה הנפקה חמה, שגופים גדולים מתעניינים. הם משווקים, אבל הם לא רק אנשי שיווק, הם גם מבינים מאוד במספרים, בתמחור חברות, באנליזה. 

להבדיל מבעבר שהיתה להם חשיפה גדולה במקרה שההנפקה לא היתה מצליחה, היום החשיפה נמוכה ובכל מקרה - החשיפה הזו מתומחרת בשכר שהם מקבלים. השכר שלהם הוא פונקציה של היקף ההנפקה והוא מגיע לכ-2% אחוז מסכום הגיוס.   

תחום החיתום מאוד רווחי בשנים האחרונות על רקע גלי ההנפקות ובאופן כללי מדובר בתחום כמעט חסר סיכון. גם בתקופות שפל לכאורה, יש הנפקות של אג"ח שמאפשרות שלא להפסיד. מבנה החברות מאד רזה ואין כמעט הוצאות מיותרות, כך שגם בתקופות שפל בשוק המניות החברות לכל הפחות לא מפסידות, ובדרך כלל גם ירוויחו לא מעט. 

בשנים האחרונות חברות החיתום מעורבות בשיווק לא מעט חברות שמייצרות הפסדים של עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים למשקיעים. הן מצליחות למכור לחבריהן בשוק ההון חברות חלום עם הערכות שווי נדיבות ביותר. אחרי כמה ימי אופוריה מגיעה בדרך כלל עונת הדוחות, ואז נתקלות החברות במציאות האפורה בה צריך להציג צמיחה ורווחים. רבות מהן מתרסקות במבחן הציבור בבורסה כשאינן מצליחות להגשים את החלומות שנתלו בהן.

אבל נראה שהכשלונות החוזרים האלה לא מדגדגים את המנהלים עצמם, והם לא "נענשים" עם ההנפקות הבאות שיגיעו לשוק בתיווכם. המוסדיים פונים שוב ושוב אל אותם חתמים ומשקיעים את כספנו באותן חברות. מה שעוד לא נפגע הוא השכר. לצד פועלים איביאי שמנהליה מקבלים שכר של מיליוני שקלים גם אם ההנפקות פחות מוצלחות ישנן חברות נוספות, שלא מפרסמות את נתוני השכר כמו דיסקונט חיתום. 

גם לאפסילון יש פעילות חיתום - אפסילון חיתום. לא מהגדולות בתחום, אבל כן משמעותית. אפסילון היא אחת החברות השוליות בסל ההשקעות של דיסקונט השקעות, הפעילות שלה היא בהערכה גסה 1%-2% מהיקף הפעילות הכולל. אפסילון חיתום שמוחזקת על ידי אפסילון היא זניחה עוד יותר בעיניים של דסק"ש. ולמרות זאת כשמסתכלים בשכר הבכירים בכל קבוצת דיסקונט שכוללת את סלקום, נכסים ובניין, גב ים ושורה של חברות, מגלים ששלושה מבין חמשת בעלי השכר הגבוה ביותר הם מאפסילון ושני המובילים הם מאפסילון חיתום. העולם השתגע. שוק ההון איבד עשתונות. הרגולטור סליחה על הביטוי - "ישן בעמידה". החתמים מרוויחים יותר ממנכ"ל קבוצת דיסקונט, יותר ממנכ"לים אחרים בקבוצה שאחראים על פעילות גדולה פי עשרות ואפילו מאות, וכל זה כשיש הגבלה מאוד ברורה על השכר שלהם. 

לאפסילון חיתום גם יש זרם קבוע של הנפקות שמשמן את שורת ההכנסות. החברה האם, דסק"ש, מבצעת חלק גדול מההנפקות של חברות הבת דרך אפסילון חיתום. כך מקבלת החברה את הנפקת סלקום, גב ים נכסים ובניין ועוד. יחד עם זאת ההכנסות מההנפקות הללו לא היוו אחוז גבוה מהכנסות חברת החיתום בשנה האחרונה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שכר הבכירים בחברות פיננסיות מוגבל. מנהלי בנקים לא מקבלים יותר משכר שמבטא עלות מעביד של 3.5 מיליון שקל, אבל חתמים שהם בתחום הכי פיננסי שיש זוכים לשכר כפול. תראו את הטבלה כאן: אייל גרינבאום מנכ"ל אפסילון חיתום מרוויח 6.8 מיליון שקל, בדומה לשכר של אחיו - עופר גרינבאום שמנהל את פועלים אי.בי.אי  

האחים גרינבאום חוגגים על חשבונכם - בשעה שאתם מפסידים בהנפקות, הם סופרים את הכסף. אם שוק ההנפקות היה באמת שוק שמשאיר רווחים גם למשקיעים, מספק ערך אמיתי לבורסה ולא מביא בעיקר חברות בתימחורים גבוהים או גרוע יותר - חברות שלא מתאימות לשוק, עוד היה אפשר להצדיק איכשהו שכר נדיב (אבל לא את הנוכחי), אבל המצב הוא שההנפקות מייצרות תשואה שלילית, ובכל זאת שכר החתמים לא נפגע.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אנונימי 27/03/2022 15:59
    הגב לתגובה זו
    מי שצריך לבחון את ההשקעות הם המוסדיים ולדעת האם התמחור מוצדק או מנופח. לא משקיעים באנליזה וקוראים את התשקיף ברפרוף וזאת התוצאה
  • 12.
    אנונימי 27/03/2022 15:58
    הגב לתגובה זו
    מי שצריך לבחון את ההשקעות הם המוסדיים ולדעת האם התמחור מוצדק או מנופח. לא משקיעים באנליזה וקוראים את התשקיף ברפרוף וזאת התוצאה
  • 11.
    מכיר אותם 24/03/2022 18:16
    הגב לתגובה זו
    והאזרחים משלמים!!!!! חרפה וביזיון.
  • 10.
    למה לא תחליפו את השם לדער שטירמער? (ל"ת)
    שוקי 24/03/2022 00:47
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    סיכום יפה של המצב (ל"ת)
    הקורא 23/03/2022 19:38
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אנונימי 23/03/2022 15:01
    הגב לתגובה זו
    והפיתרון העברה מסיבית לניהול ira ולמעשה למנוע מכל בעלי העניין מלהתקרב חכספי החוסכים
  • 7.
    מי שקונה 23/03/2022 11:44
    הגב לתגובה זו
    הרי החברים של גרנבאום יושבים במוסדיים ומשקעים את כספי האלמנות והיתומים מה אכפת להם ? הם צריכים להראות פעילות אז שכל פנסיונר או מושקע בפנסיה יתחיל לשאול את מנהלי ההשקעות " שלו " מדוע השקעתם כאן ? מודע שם ? תבואו בתלונות רק לצרכני הפנסיה והגמל
  • 6.
    שולמן 23/03/2022 10:22
    הגב לתגובה זו
    או חברות גרועות יש להעמידם לדין ועילהם לשאת בהפסדים. מדוע מנהלי הבורסה אינם מתערבים???
  • רובין 23/03/2022 11:37
    הגב לתגובה זו
    לפי רעיונך, כל מנהל שכשל צריך להיות מואשם בפלילים? מי ירצה להיות מנהל?
  • 5.
    ולכן כספי מושקע באמריקה ולא במדינת היהודים (ל"ת)
    מישו 23/03/2022 10:13
    הגב לתגובה זו
  • ברור כי באמריקה אין ספאקים כושלים ואין חתמים שגוזרים 7 (ל"ת)
    ניר 24/03/2022 08:52
    הגב לתגובה זו
  • חנה בשמלת השבת 23/03/2022 11:17
    הגב לתגובה זו
    אל תהיה תמים, שם גונבים יותר.
  • 4.
    מני 23/03/2022 09:33
    הגב לתגובה זו
    מי שמוסדיים שמשקיעים בכל החברות האלה, קונים אותם במחירי מצגות ניפוח ומוכרים אותם בהפסדים ניכרים. אם יש סיבה שהפנסיות של הציבור תמיד פחות מת"א 35,ת"א 125, זאת הסיבה. כל חגיגות המקורבים. כבר היו הפסדים של מיליארדים לציבור בחגיגות החתמים של חברות הנדל"ן האמריקאיות. אדם פשוט לא יעשה מעשה, כי אין לו את המשאבים ,הידע, ולכל אחד ההפרש הוא רק אחוזים בודדים כל שנה. הציפיה מהרגולטור שיעשה מעשה
  • 3.
    מירה 23/03/2022 09:16
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעניינת אך פיספסת את העיקר, השאלה הנשאלת צריכה להיות, כיצד חברה ציבורית ( פועלים איביאי) חברה בת של שתי חברות ציבוריות (פועלים ואיביאי) מאפשר ללהבריח רווחיםבאופן עקבי לחתם אחר (אפסילון) רק בשל קרבה משפחתית בין המנכלים של שתי החברות? צבדיקה פשוטה עולה שאפסילון משמש כחתם משנה בכל ההנפקות בהם פועלים איביאי משמש כחתם מוביל... ספק רב אם לאפסילון יש זכות קיום ללא אותו קשר משפחתי.. חומר למחשבה
  • 2.
    אני 23/03/2022 09:02
    הגב לתגובה זו
    האוצר.
  • 1.
    משקיע וותיק 23/03/2022 08:46
    הגב לתגובה זו
    הם לא גנבו מאף אחד ומנהלי ההשקעות מהצד השני עושים לא מעט בדיקות לפני שמשתתפים בהנפקות - כתבה רדודה ושטחית. שיבושם להם ואמן שימשיכו ככה. תותחים
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: