הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
עופר גרינבאום
צילום: תמר מצפי

האחים גרינבאום השולטים בתחום החיתום חוגגים על חשבונכם

עם שכר שמגיע ל-6.8 מיליון שקל במקרה של אייל גרינבאום מאפסילון חיתום או מעל 10 מיליון (כולל בונוסים במניות) של אחיו עופר גרינבאום בפועלים אי.בי.אי, תחום החיתום מייצר רווחים גבוהים במיוחד כהכסף הזה מגיע מהכיס של כולנו דרך החברות הציבוריות המונפקות והמוסדיים המשקיעים בהנפקות

גיא טל | (16)
נושאים בכתבה אי.בי.אי חיתום עופר גרינבאום פועלים איביאי פיננסים שכר מנהלים

משהו מאוד משובש מתרחש בשוק ההנפקות והחיתום. החתמים הם אלו שמשווקים לגופים המוסדיים את ההנפקות, עורכים מצגות, משבחים את הפוטנציאל, מספרים שזו תהיה הנפקה חמה, שגופים גדולים מתעניינים. הם משווקים, אבל הם לא רק אנשי שיווק, הם גם מבינים מאוד במספרים, בתמחור חברות, באנליזה. 

להבדיל מבעבר שהיתה להם חשיפה גדולה במקרה שההנפקה לא היתה מצליחה, היום החשיפה נמוכה ובכל מקרה - החשיפה הזו מתומחרת בשכר שהם מקבלים. השכר שלהם הוא פונקציה של היקף ההנפקה והוא מגיע לכ-2% אחוז מסכום הגיוס.   

תחום החיתום מאוד רווחי בשנים האחרונות על רקע גלי ההנפקות ובאופן כללי מדובר בתחום כמעט חסר סיכון. גם בתקופות שפל לכאורה, יש הנפקות של אג"ח שמאפשרות שלא להפסיד. מבנה החברות מאד רזה ואין כמעט הוצאות מיותרות, כך שגם בתקופות שפל בשוק המניות החברות לכל הפחות לא מפסידות, ובדרך כלל גם ירוויחו לא מעט. 

בשנים האחרונות חברות החיתום מעורבות בשיווק לא מעט חברות שמייצרות הפסדים של עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים למשקיעים. הן מצליחות למכור לחבריהן בשוק ההון חברות חלום עם הערכות שווי נדיבות ביותר. אחרי כמה ימי אופוריה מגיעה בדרך כלל עונת הדוחות, ואז נתקלות החברות במציאות האפורה בה צריך להציג צמיחה ורווחים. רבות מהן מתרסקות במבחן הציבור בבורסה כשאינן מצליחות להגשים את החלומות שנתלו בהן.

אבל נראה שהכשלונות החוזרים האלה לא מדגדגים את המנהלים עצמם, והם לא "נענשים" עם ההנפקות הבאות שיגיעו לשוק בתיווכם. המוסדיים פונים שוב ושוב אל אותם חתמים ומשקיעים את כספנו באותן חברות. מה שעוד לא נפגע הוא השכר. לצד פועלים איביאי שמנהליה מקבלים שכר של מיליוני שקלים גם אם ההנפקות פחות מוצלחות ישנן חברות נוספות, שלא מפרסמות את נתוני השכר כמו דיסקונט חיתום. 

גם לאפסילון יש פעילות חיתום - אפסילון חיתום. לא מהגדולות בתחום, אבל כן משמעותית. אפסילון היא אחת החברות השוליות בסל ההשקעות של דיסקונט השקעות, הפעילות שלה היא בהערכה גסה 1%-2% מהיקף הפעילות הכולל. אפסילון חיתום שמוחזקת על ידי אפסילון היא זניחה עוד יותר בעיניים של דסק"ש. ולמרות זאת כשמסתכלים בשכר הבכירים בכל קבוצת דיסקונט שכוללת את סלקום, נכסים ובניין, גב ים ושורה של חברות, מגלים ששלושה מבין חמשת בעלי השכר הגבוה ביותר הם מאפסילון ושני המובילים הם מאפסילון חיתום. העולם השתגע. שוק ההון איבד עשתונות. הרגולטור סליחה על הביטוי - "ישן בעמידה". החתמים מרוויחים יותר ממנכ"ל קבוצת דיסקונט, יותר ממנכ"לים אחרים בקבוצה שאחראים על פעילות גדולה פי עשרות ואפילו מאות, וכל זה כשיש הגבלה מאוד ברורה על השכר שלהם. 

לאפסילון חיתום גם יש זרם קבוע של הנפקות שמשמן את שורת ההכנסות. החברה האם, דסק"ש, מבצעת חלק גדול מההנפקות של חברות הבת דרך אפסילון חיתום. כך מקבלת החברה את הנפקת סלקום, גב ים נכסים ובניין ועוד. יחד עם זאת ההכנסות מההנפקות הללו לא היוו אחוז גבוה מהכנסות חברת החיתום בשנה האחרונה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שכר הבכירים בחברות פיננסיות מוגבל. מנהלי בנקים לא מקבלים יותר משכר שמבטא עלות מעביד של 3.5 מיליון שקל, אבל חתמים שהם בתחום הכי פיננסי שיש זוכים לשכר כפול. תראו את הטבלה כאן: אייל גרינבאום מנכ"ל אפסילון חיתום מרוויח 6.8 מיליון שקל, בדומה לשכר של אחיו - עופר גרינבאום שמנהל את פועלים אי.בי.אי  

האחים גרינבאום חוגגים על חשבונכם - בשעה שאתם מפסידים בהנפקות, הם סופרים את הכסף. אם שוק ההנפקות היה באמת שוק שמשאיר רווחים גם למשקיעים, מספק ערך אמיתי לבורסה ולא מביא בעיקר חברות בתימחורים גבוהים או גרוע יותר - חברות שלא מתאימות לשוק, עוד היה אפשר להצדיק איכשהו שכר נדיב (אבל לא את הנוכחי), אבל המצב הוא שההנפקות מייצרות תשואה שלילית, ובכל זאת שכר החתמים לא נפגע.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אנונימי 27/03/2022 15:59
    הגב לתגובה זו
    מי שצריך לבחון את ההשקעות הם המוסדיים ולדעת האם התמחור מוצדק או מנופח. לא משקיעים באנליזה וקוראים את התשקיף ברפרוף וזאת התוצאה
  • 12.
    אנונימי 27/03/2022 15:58
    הגב לתגובה זו
    מי שצריך לבחון את ההשקעות הם המוסדיים ולדעת האם התמחור מוצדק או מנופח. לא משקיעים באנליזה וקוראים את התשקיף ברפרוף וזאת התוצאה
  • 11.
    מכיר אותם 24/03/2022 18:16
    הגב לתגובה זו
    והאזרחים משלמים!!!!! חרפה וביזיון.
  • 10.
    למה לא תחליפו את השם לדער שטירמער? (ל"ת)
    שוקי 24/03/2022 00:47
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    סיכום יפה של המצב (ל"ת)
    הקורא 23/03/2022 19:38
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אנונימי 23/03/2022 15:01
    הגב לתגובה זו
    והפיתרון העברה מסיבית לניהול ira ולמעשה למנוע מכל בעלי העניין מלהתקרב חכספי החוסכים
  • 7.
    מי שקונה 23/03/2022 11:44
    הגב לתגובה זו
    הרי החברים של גרנבאום יושבים במוסדיים ומשקעים את כספי האלמנות והיתומים מה אכפת להם ? הם צריכים להראות פעילות אז שכל פנסיונר או מושקע בפנסיה יתחיל לשאול את מנהלי ההשקעות " שלו " מדוע השקעתם כאן ? מודע שם ? תבואו בתלונות רק לצרכני הפנסיה והגמל
  • 6.
    שולמן 23/03/2022 10:22
    הגב לתגובה זו
    או חברות גרועות יש להעמידם לדין ועילהם לשאת בהפסדים. מדוע מנהלי הבורסה אינם מתערבים???
  • רובין 23/03/2022 11:37
    הגב לתגובה זו
    לפי רעיונך, כל מנהל שכשל צריך להיות מואשם בפלילים? מי ירצה להיות מנהל?
  • 5.
    ולכן כספי מושקע באמריקה ולא במדינת היהודים (ל"ת)
    מישו 23/03/2022 10:13
    הגב לתגובה זו
  • ברור כי באמריקה אין ספאקים כושלים ואין חתמים שגוזרים 7 (ל"ת)
    ניר 24/03/2022 08:52
    הגב לתגובה זו
  • חנה בשמלת השבת 23/03/2022 11:17
    הגב לתגובה זו
    אל תהיה תמים, שם גונבים יותר.
  • 4.
    מני 23/03/2022 09:33
    הגב לתגובה זו
    מי שמוסדיים שמשקיעים בכל החברות האלה, קונים אותם במחירי מצגות ניפוח ומוכרים אותם בהפסדים ניכרים. אם יש סיבה שהפנסיות של הציבור תמיד פחות מת"א 35,ת"א 125, זאת הסיבה. כל חגיגות המקורבים. כבר היו הפסדים של מיליארדים לציבור בחגיגות החתמים של חברות הנדל"ן האמריקאיות. אדם פשוט לא יעשה מעשה, כי אין לו את המשאבים ,הידע, ולכל אחד ההפרש הוא רק אחוזים בודדים כל שנה. הציפיה מהרגולטור שיעשה מעשה
  • 3.
    מירה 23/03/2022 09:16
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעניינת אך פיספסת את העיקר, השאלה הנשאלת צריכה להיות, כיצד חברה ציבורית ( פועלים איביאי) חברה בת של שתי חברות ציבוריות (פועלים ואיביאי) מאפשר ללהבריח רווחיםבאופן עקבי לחתם אחר (אפסילון) רק בשל קרבה משפחתית בין המנכלים של שתי החברות? צבדיקה פשוטה עולה שאפסילון משמש כחתם משנה בכל ההנפקות בהם פועלים איביאי משמש כחתם מוביל... ספק רב אם לאפסילון יש זכות קיום ללא אותו קשר משפחתי.. חומר למחשבה
  • 2.
    אני 23/03/2022 09:02
    הגב לתגובה זו
    האוצר.
  • 1.
    משקיע וותיק 23/03/2022 08:46
    הגב לתגובה זו
    הם לא גנבו מאף אחד ומנהלי ההשקעות מהצד השני עושים לא מעט בדיקות לפני שמשתתפים בהנפקות - כתבה רדודה ושטחית. שיבושם להם ואמן שימשיכו ככה. תותחים
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


להמשך הכתבה לחץ כאן
פודהוצר אקונרגי
צילום: ללא קרדיט
דוחות

אקונרג'י: זינוק בהכנסות ושיפור תפעולי - מעדכנת תחזית

ההכנסות ברבעון עלו לכ-5.6 מיליון אירו, ההפסד התפעולי ירד לכ-336 אלף אירו, ה-EBITDA צמח בכ-56%; תחזית ההכנסות לשנת 2025 מזנקת מ-26 ל-83 מיליון אירו

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקונרג'י

אקונרג'י מעדכנת את תוצאות הרבעון השלישי עם שיפור ניכר בפרמטרים התפעוליים מבחינה רבעונית. עם זאת בסיכום תשעת החודשים ישנה ירידה בהיקפי הפעילות, בעיקר בשל דחיית חיבור פרויקטים. במקביל, חברת הנארגיה המתחדשת מעדכנת את התחזיות לשנים 2025-2027 למעלה ביחס לתחזית שסיפקה בדוח התקופתי ל-2024.

אקונרג'י פועלת בשבעה אזורי פעילות - איטליה, אנגליה, רומניה, פולין, ספרד, יוון וגרמניה - וכי הפרויקטים המרכזיים שלה עדיין לא הגיעו לשלב הפעלה מסחרית. עדיין לא נחתמו הסכמי PPA או Tolling בפרויקטי אגירה. על הרקע הזה, המיקודים האסטרטגיים הם: הרחבת הפיזור הגיאוגרפי, פיתוח מערכי אגירה והתקדמות במבנה ההון והחוב.

עיקרי התוצאות

ברבעון השלישי רושמת אוקנרג'י הכנסות של 5.6 מיליון אירו, לעומת 3.4 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של כ-62%. עיקר השיפור מגיע מהתייצבות בקצב ההקמה ומהתקדמות במספר פרויקטים שנמצאים בשלבי חיבור שונים. לצד זאת, ההפסד התפעולי הצטמצם משמעותית ועמד על כ-336 אלף אירו בלבד, לעומת הפסד תפעולי של כ-4.1 מיליון אירו ברבעון המקביל, שיפור של כ-92%. גם ב-EBITDA נרשם שיפור: 3.2 מיליון אירו ברבעון הנוכחי לעומת 2.1 מיליון אירו ברבעון אשתקד עלייה של כ-56%.

עם זאת, בתשעת החודשים הראשונים ההכנסות כוללות עמדו על כ-45.9 מיליון אירו, לעומת 48.7 מיליון אירו בתקופה המקבילה, ירידה של כ-6%. ההפסד התפעולי בתשעת החודשים עומד על 15.3 מיליון אירו לעומת 22.7 מיליון אירו אשתקד. ה-EBITDA בתשעת החודשים מסתכם ב-14.9 מיליון אירו לעומת 35.7 מיליון אירו בתקופה המקבילה - ירידה של כ-58%, מה שמשקף את דחיית חיבור הפרויקטים והשלכות העיתוי על היקף ההכנסות.

בדוח מפורטת גם התקדמות החברה בארצות הפעילות העיקריות. בגרמניה ובבריטניה נמשכת הרחבת ההיקפים, תוך יצירת תמהיל פרויקטים שנועד לפזר סיכונים ולאפשר שילוב בין מתקנים פוטו-וולטאיים לבין מתקני אגירה. גם השנה החברה מדגישה את העבודה על שיפור מבנה ההון, הכנסת שותפים פיננסיים לפרויקטים, וגיוסי חוב פרויקטאליים שמותאמים ללוחות הזמנים בכל מדינה.

עדכון התחזית


תחזית ההכנסות (במליוני אירו):

להמשך הכתבה לחץ כאן