עופר גרינבאום
צילום: תמר מצפי

האחים גרינבאום השולטים בתחום החיתום חוגגים על חשבונכם

עם שכר שמגיע ל-6.8 מיליון שקל במקרה של אייל גרינבאום מאפסילון חיתום או מעל 10 מיליון (כולל בונוסים במניות) של אחיו עופר גרינבאום בפועלים אי.בי.אי, תחום החיתום מייצר רווחים גבוהים במיוחד כהכסף הזה מגיע מהכיס של כולנו דרך החברות הציבוריות המונפקות והמוסדיים המשקיעים בהנפקות

גיא טל | (16)

משהו מאוד משובש מתרחש בשוק ההנפקות והחיתום. החתמים הם אלו שמשווקים לגופים המוסדיים את ההנפקות, עורכים מצגות, משבחים את הפוטנציאל, מספרים שזו תהיה הנפקה חמה, שגופים גדולים מתעניינים. הם משווקים, אבל הם לא רק אנשי שיווק, הם גם מבינים מאוד במספרים, בתמחור חברות, באנליזה. 

להבדיל מבעבר שהיתה להם חשיפה גדולה במקרה שההנפקה לא היתה מצליחה, היום החשיפה נמוכה ובכל מקרה - החשיפה הזו מתומחרת בשכר שהם מקבלים. השכר שלהם הוא פונקציה של היקף ההנפקה והוא מגיע לכ-2% אחוז מסכום הגיוס.   

תחום החיתום מאוד רווחי בשנים האחרונות על רקע גלי ההנפקות ובאופן כללי מדובר בתחום כמעט חסר סיכון. גם בתקופות שפל לכאורה, יש הנפקות של אג"ח שמאפשרות שלא להפסיד. מבנה החברות מאד רזה ואין כמעט הוצאות מיותרות, כך שגם בתקופות שפל בשוק המניות החברות לכל הפחות לא מפסידות, ובדרך כלל גם ירוויחו לא מעט. 

בשנים האחרונות חברות החיתום מעורבות בשיווק לא מעט חברות שמייצרות הפסדים של עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים למשקיעים. הן מצליחות למכור לחבריהן בשוק ההון חברות חלום עם הערכות שווי נדיבות ביותר. אחרי כמה ימי אופוריה מגיעה בדרך כלל עונת הדוחות, ואז נתקלות החברות במציאות האפורה בה צריך להציג צמיחה ורווחים. רבות מהן מתרסקות במבחן הציבור בבורסה כשאינן מצליחות להגשים את החלומות שנתלו בהן.

אבל נראה שהכשלונות החוזרים האלה לא מדגדגים את המנהלים עצמם, והם לא "נענשים" עם ההנפקות הבאות שיגיעו לשוק בתיווכם. המוסדיים פונים שוב ושוב אל אותם חתמים ומשקיעים את כספנו באותן חברות. מה שעוד לא נפגע הוא השכר. לצד פועלים איביאי שמנהליה מקבלים שכר של מיליוני שקלים גם אם ההנפקות פחות מוצלחות ישנן חברות נוספות, שלא מפרסמות את נתוני השכר כמו דיסקונט חיתום. 

גם לאפסילון יש פעילות חיתום - אפסילון חיתום. לא מהגדולות בתחום, אבל כן משמעותית. אפסילון היא אחת החברות השוליות בסל ההשקעות של דיסקונט השקעות, הפעילות שלה היא בהערכה גסה 1%-2% מהיקף הפעילות הכולל. אפסילון חיתום שמוחזקת על ידי אפסילון היא זניחה עוד יותר בעיניים של דסק"ש. ולמרות זאת כשמסתכלים בשכר הבכירים בכל קבוצת דיסקונט שכוללת את סלקום, נכסים ובניין, גב ים ושורה של חברות, מגלים ששלושה מבין חמשת בעלי השכר הגבוה ביותר הם מאפסילון ושני המובילים הם מאפסילון חיתום. העולם השתגע. שוק ההון איבד עשתונות. הרגולטור סליחה על הביטוי - "ישן בעמידה". החתמים מרוויחים יותר ממנכ"ל קבוצת דיסקונט, יותר ממנכ"לים אחרים בקבוצה שאחראים על פעילות גדולה פי עשרות ואפילו מאות, וכל זה כשיש הגבלה מאוד ברורה על השכר שלהם. 

לאפסילון חיתום גם יש זרם קבוע של הנפקות שמשמן את שורת ההכנסות. החברה האם, דסק"ש, מבצעת חלק גדול מההנפקות של חברות הבת דרך אפסילון חיתום. כך מקבלת החברה את הנפקת סלקום, גב ים נכסים ובניין ועוד. יחד עם זאת ההכנסות מההנפקות הללו לא היוו אחוז גבוה מהכנסות חברת החיתום בשנה האחרונה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שכר הבכירים בחברות פיננסיות מוגבל. מנהלי בנקים לא מקבלים יותר משכר שמבטא עלות מעביד של 3.5 מיליון שקל, אבל חתמים שהם בתחום הכי פיננסי שיש זוכים לשכר כפול. תראו את הטבלה כאן: אייל גרינבאום מנכ"ל אפסילון חיתום מרוויח 6.8 מיליון שקל, בדומה לשכר של אחיו - עופר גרינבאום שמנהל את פועלים אי.בי.אי  

האחים גרינבאום חוגגים על חשבונכם - בשעה שאתם מפסידים בהנפקות, הם סופרים את הכסף. אם שוק ההנפקות היה באמת שוק שמשאיר רווחים גם למשקיעים, מספק ערך אמיתי לבורסה ולא מביא בעיקר חברות בתימחורים גבוהים או גרוע יותר - חברות שלא מתאימות לשוק, עוד היה אפשר להצדיק איכשהו שכר נדיב (אבל לא את הנוכחי), אבל המצב הוא שההנפקות מייצרות תשואה שלילית, ובכל זאת שכר החתמים לא נפגע.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אנונימי 27/03/2022 15:59
    הגב לתגובה זו
    מי שצריך לבחון את ההשקעות הם המוסדיים ולדעת האם התמחור מוצדק או מנופח. לא משקיעים באנליזה וקוראים את התשקיף ברפרוף וזאת התוצאה
  • 12.
    אנונימי 27/03/2022 15:58
    הגב לתגובה זו
    מי שצריך לבחון את ההשקעות הם המוסדיים ולדעת האם התמחור מוצדק או מנופח. לא משקיעים באנליזה וקוראים את התשקיף ברפרוף וזאת התוצאה
  • 11.
    מכיר אותם 24/03/2022 18:16
    הגב לתגובה זו
    והאזרחים משלמים!!!!! חרפה וביזיון.
  • 10.
    למה לא תחליפו את השם לדער שטירמער? (ל"ת)
    שוקי 24/03/2022 00:47
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    סיכום יפה של המצב (ל"ת)
    הקורא 23/03/2022 19:38
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אנונימי 23/03/2022 15:01
    הגב לתגובה זו
    והפיתרון העברה מסיבית לניהול ira ולמעשה למנוע מכל בעלי העניין מלהתקרב חכספי החוסכים
  • 7.
    מי שקונה 23/03/2022 11:44
    הגב לתגובה זו
    הרי החברים של גרנבאום יושבים במוסדיים ומשקעים את כספי האלמנות והיתומים מה אכפת להם ? הם צריכים להראות פעילות אז שכל פנסיונר או מושקע בפנסיה יתחיל לשאול את מנהלי ההשקעות " שלו " מדוע השקעתם כאן ? מודע שם ? תבואו בתלונות רק לצרכני הפנסיה והגמל
  • 6.
    שולמן 23/03/2022 10:22
    הגב לתגובה זו
    או חברות גרועות יש להעמידם לדין ועילהם לשאת בהפסדים. מדוע מנהלי הבורסה אינם מתערבים???
  • רובין 23/03/2022 11:37
    הגב לתגובה זו
    לפי רעיונך, כל מנהל שכשל צריך להיות מואשם בפלילים? מי ירצה להיות מנהל?
  • 5.
    ולכן כספי מושקע באמריקה ולא במדינת היהודים (ל"ת)
    מישו 23/03/2022 10:13
    הגב לתגובה זו
  • ברור כי באמריקה אין ספאקים כושלים ואין חתמים שגוזרים 7 (ל"ת)
    ניר 24/03/2022 08:52
    הגב לתגובה זו
  • חנה בשמלת השבת 23/03/2022 11:17
    הגב לתגובה זו
    אל תהיה תמים, שם גונבים יותר.
  • 4.
    מני 23/03/2022 09:33
    הגב לתגובה זו
    מי שמוסדיים שמשקיעים בכל החברות האלה, קונים אותם במחירי מצגות ניפוח ומוכרים אותם בהפסדים ניכרים. אם יש סיבה שהפנסיות של הציבור תמיד פחות מת"א 35,ת"א 125, זאת הסיבה. כל חגיגות המקורבים. כבר היו הפסדים של מיליארדים לציבור בחגיגות החתמים של חברות הנדל"ן האמריקאיות. אדם פשוט לא יעשה מעשה, כי אין לו את המשאבים ,הידע, ולכל אחד ההפרש הוא רק אחוזים בודדים כל שנה. הציפיה מהרגולטור שיעשה מעשה
  • 3.
    מירה 23/03/2022 09:16
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעניינת אך פיספסת את העיקר, השאלה הנשאלת צריכה להיות, כיצד חברה ציבורית ( פועלים איביאי) חברה בת של שתי חברות ציבוריות (פועלים ואיביאי) מאפשר ללהבריח רווחיםבאופן עקבי לחתם אחר (אפסילון) רק בשל קרבה משפחתית בין המנכלים של שתי החברות? צבדיקה פשוטה עולה שאפסילון משמש כחתם משנה בכל ההנפקות בהם פועלים איביאי משמש כחתם מוביל... ספק רב אם לאפסילון יש זכות קיום ללא אותו קשר משפחתי.. חומר למחשבה
  • 2.
    אני 23/03/2022 09:02
    הגב לתגובה זו
    האוצר.
  • 1.
    משקיע וותיק 23/03/2022 08:46
    הגב לתגובה זו
    הם לא גנבו מאף אחד ומנהלי ההשקעות מהצד השני עושים לא מעט בדיקות לפני שמשתתפים בהנפקות - כתבה רדודה ושטחית. שיבושם להם ואמן שימשיכו ככה. תותחים
רמי לוי
צילום: תמר מצפי
ראש בראש

לקוחות של שופרסל עזבו לרמי לוי - ניתוח

רמי לוי עולה, שופרסל יורדת - במכירות וגם בבורסה; הנה הסיבה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רמי לוי שופרסל

חודשיים וחצי עברו מאז השיחה הקודמת שלנו עם רמי לוי. היא נסחרה אז ב-300 שקלים למניה, ונראה היה שהיא במחיר אטרקטיבי וציינו זאת. היום היא ב-339 שקל - תשואה של 13%. זה היה ראיון על האיש ועל החברה, לקראת חגיגות ה-70 של רמי לוי המייסד שהתחיל בקמעונאות, אבל מסתבר שיש לו הון גדול יותר דרך ההחזקה ברמי לוי נדל"ן שאוטוטו תונפק בבורסה (רמי לוי - מהמכולת בשוק מחנה יהודה לטייקון; כל התחנות בדרך ל-7 מיליארד שקל). 

נזכרנו בראיון הזה  בהמשך לדוחות הכספיים שפרסם רמי לוי לחברת הקמעונאות. זה אמור להיות יום חג נוסף לרמי לוי - הוא פרסם דוחות שהיו טובים והמניה עלתה ב-3.5%. היום גם שופרסל של האחים אמיר פרסמה תוצאות - הדוחות חלשים והמניה איבדה 7.5%. אצל שופרסל מאבדים נתח שוק, אצל רמי לוי גדלים בנתח השוק. 

לראיון הקודם (הקליקו וכנסו):



המכירות הקמעונאיות של רשת רמי לוי עלו מ‑1.73 מיליארד שקל ל‑1.81 מיליארד שקל, ובחישוב כולל עם פעילות גודפארם מ‑1.85 מיליארד שקל ל‑1.95 מיליארד שקל. לעומת זאת, שופרסל דיווחה על ירידה במכירות: מ‑4.07 מיליארד שקל ל‑3.69 מיליארד שקל. ירידה כ‑9.3%, בעוד רמי לוי צומחת ב‑5.4%. זה אומר שהסיבה היא לא רק ירידות במכירות בשוק כולו, אלא בעיקר צרכנים שחוזרים להשוות מחירים (אחרי שבמלחמה לא היה להם את הקשב לבדוק ולהשוות וכנראה לגלות ששופרסל יקרה לעומת רמי לוי. אלו חדשות רעות לשופרסל וכמובן טובות לרמי לוי.

השוק הבין שרמי לוי מנצח את שופרסל והמניה עלתה ב-3.5% בשעה ששופרסל ירדה ב-7.5%.  זה חריג מאוד ששתי חברות באותו השוק, המקום הראשון והשני בשוק מתנהגות שונה, זה מעיד על DNA שונה מאוד בעסקים, אלו לא חברות דומות, למרות שהן פועלות באותו השוק. השוני נובע מהאסטרטגיה. רמי לוי - דיסקאונט-דיסקאונט-דיסקאונט. שופרסל פחות מתייחסת למחיר ויותר לכוח, פריסה, עומק של מוצרים. כנראה שיוקר המחייה שהולך ועולה גורם לצרכני שופרסל לעזוב לרמי לוי. 

אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."