גילת טלקום עם הזמנה של 52 מיליון שקל

גילת טלקום גילת טלקום -0.65%   מודיעה על התקשרות של חברת הבת שלה בהסכמים לאספקת שירותי תקשורת לוויינית מול לקוח ישראלי, בהיקף כולל של כ-52 מיליון שקל לתקופה של עשרה חודשים שמתחילה החודש. מדובר בחוזה קצר יחסית, מה שמציב קצב ביצוע והכרה בהכנסות גבוה כבר בטווח המיידי, ולא פריסה מדורגת על פני שנים כפי שמקובל בחלק מהפרויקטים בענף.

במונחי סדרי גודל, העסקה בולטת גם ביחס לגודל החברה בבורסה. שווי השוק של גילת טלקום עומד סביב כ-129 מיליון שקל, כך שהיקף ההזמנה לבדו מתקרב לכ-40% משווי השוק. המניה נסחרת במכפיל רווח חד-ספרתי, נתון שמחדד את הרגישות של השוק לכל שינוי בקצב ההכנסות וברווחיות בטווח הקצר והבינוני.

אם מסתכלים על הקצב, מדובר בהכנסות פוטנציאליות ממוצעות של כ-5.2 מיליון שקל בחודש לאורך תקופת החוזה. זה לא אומר שכל הסכום יוכר באופן ליניארי, אבל זה כן ממחיש עד כמה מדובר בהתקשרות מרוכזת בזמן, כזו שצפויה להיות מורגשת בדוחות כבר מהרבעונים הקרובים.

איך זה נראה מול עסקאות קודמות

כדי לשים את העסקה בפרופורציה, צריך לחזור לשנים האחרונות. גילת טלקום דיווחה לאורך התקופה על הזמנות בהיקפים מתונים יותר, בדרך כלל של כמה מיליוני שקלים בכל פעם, שנפרסו על שנה או יותר. גם כשהיו התקשרויות מהותיות, הן נטו להיות קטנות יותר בהיקף החודשי.

• גילת טלקום: עליה של 4% בהכנסות, הרווח הנקי הוכפל - הצבר עוקף את ה-50 מיליון דולר
• גילת טלקום ובזק חותמות על הסכם בכ-600 מיליון שקל בתחום הסיבים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מצד שני, החברה כבר הראתה בעבר יכולת לסגור חוזים גדולים מאוד מחוץ לישראל. כך, לפני כשנה וחצי נחתם חידוש הסכם באפריקה בהיקף של כ-45 מיליון דולר לשלוש שנים, עסקה שנחשבה אז לאחת המשמעותיות בתולדות החברה. ההבדל המרכזי הוא שבמקרה הנוכחי מדובר בשוק המקומי ובפרק זמן קצר בהרבה.

השילוב הזה הוא שמבליט את ההתקשרות הנוכחית. לא רק בגלל הסכום הכולל, אלא בגלל העובדה שהוא מרוכז בעשרה חודשים בלבד, מה שמציב רף אחר לגמרי לקצב הפעילות הלוויינית של החברה. בהקשר הזה, מדובר בקפיצת מדרגה לעומת הדפוס שהשוק התרגל לראות.

קראו עוד על העסקאות הקודמות של גילת:

• גילת טלקום עם עסקה בשווי 5 מיליון שקל אחרי תקופה שקטה
  
• גילת: ההכנסות זינקו ב-58%, הרווח למניה על 0.14 דולר - מעלה תחזית
  
• גילת טלקום ובזק חותמות על הסכם בכ-600 מיליון שקל בתחום הסיבים
  
• גילת: הזמנה של 7 מיליון דולר ממשרד ההגנה האמריקאי
  

• מכפיל הון של 0.9 וצבר פרויקטים של 1.7 מיליארד שקל: האם אלביט הדמיה מעניינת?
• מטריא ללוזון פיננסים: המהלך להפיכת פלטפורמת ה-P2P ל"בנק קטן"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המניה שצפויה לזנק היום בבורסה, ומה פוטנציאל הרווח למשקיעים?

הרבעון השלישי נותן הקשר

ברקע העסקה הנוכחית עומדות התוצאות שהציגה גילת טלקום ברבעון השלישי של 2025. ההכנסות הסתכמו בכ-20.07 מיליון דולר, לעומת 19.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה, והרווח הנקי הגיע לכ-2.06 מיליון דולר בהשוואה לכ-1.06 מיליון דולר שנה קודם. ה-EBITDA המתואם הסתכם בכ-3.8 מיליון דולר, והרווחיות הגולמית עמדה על כ-27.7%.

באותה תקופה הציגה החברה צבר הזמנות של כ-50.18 מיליון דולר, נתון שממחיש את היקף הפעילות קדימה, אך גם מחדד את החשיבות של קצב המימוש שלו. בהקשר הזה, ההזמנה החדשה נפרסת על פרק זמן קצר יחסית, וצפויה להיות מורגשת במספרים במהלך חודשי הביצוע, עוד לפני שחוזים ארוכי טווח אחרים מגיעים לשלב מימוש מתקדם.

חלוקת הפעילות מצביעה על משקל משמעותי ללקוחות ממשלתיים, עם הכנסות של כ-13 מיליון דולר ברבעון, לצד פעילות בישראל ובאפריקה. עסקה מקומית בהיקף כזה משתלבת בפרופיל הזה, גם אם זהות הלקוח ואופי השירות לא פורסמו.

הקצב, לא רק הסכום

בחודשים האחרונים ההודעות סביב פעילות הלוויין מתרכזות בעיקר בהזמנות בהיקפים נמוכים יותר, ולכן הסכם של כ-52 מיליון שקל לעשרה חודשים בולט בעיקר בגלל קצב הביצוע שהוא מייצר. כשסכום כזה נכנס למסגרת זמן קצרה, הוא לא נשאר רעיון על הנייר אלא הופך מהר מאוד לעומס עבודה ולמספרים שמתחילים להופיע בדוחות לפי קצב אספקת השירות.

במקביל, גילת טלקום מפעילה גם זרוע תקשורת קרקעית, כולל ההתקשרות ארוכת הטווח עם בזק בתחום הסיבים. אלה שני מנועים שמתנהגים אחרת, הסיבים בנויים על פריסה ארוכה ויציבה, בעוד שעסקאות לוויין נוטות להיות מרוכזות יותר בזמן ומושפעות מפרויקטים ספציפיים. לכן עסקה קצרה יחסית בהיקף כזה יכולה להגדיל את המשקל של תחום הלוויין בתקופה נתונה, גם בלי שינוי מבני בחברה.

בהודעה על ההזמנה החדשה לא נמסרו פרטים על זהות הלקוח או על אופציות להמשך, כך שנכון לעכשיו אי אפשר לגזור ממנה מסקנה על עסקאות נוספות באותו סדר גודל. מה שכן עולה ממנה בפשטות הוא שחלק משמעותי מהפעילות הלוויינית מקבל עכשיו מסגרת זמן ברורה של עשרה חודשים, וזו מסגרת שמייצרת מדד פרקטי לקצב ההתקדמות לאורך השנה.