
גילת: הזמנה של 7 מיליון דולר ממשרד ההגנה האמריקאי
גילת לווינים מודיעה על זכייה בחוזה לאספקת מסופי תקשורת לוויינית ניידים (SATCOM) למשרד ההגנה האמריקאי לאספקה עד עד סוף השנה
גילת רשתות לוויין גילת -5.42% מודיעה על זכייה בחוזה לאספקת מסופי תקשורת לוויינית ניידים (SATCOM) למשרד ההגנה האמריקאי, בשווי כולל של יותר מ-7 מיליון דולר. במסגרת ההסכם, החברה־הבת DataPath תספק מספר יחידות של מסוף ה-DKET
3421, לצד שירותי תמיכה טכנית כשהאספקה של הציוד צפויה להסתיים עד סוף שנת 2025.
ה-DKET 3421 שגילת תספק למשרד ההגנה האמריקאי היא כמו תחנת תקשורת לוויינית ניידת שאפשר לשנע בקלות ממקום למקום, למקם בשטח ולהתחבר ללוויין בשעות בודדות. זה מוצר שמתוכנן לעבוד קשה בתנאי שטח, והוא יכול לספק חיבור אינטרנט מאובטח ויציב לכוחות שמגיעים לאזור בלי תשתיות.
המערכת הזאת יכולה לעבוד בכמה ערוצי תקשורת מקבילים בו-זמנית, ככה שמידע זורם במקביל במספר “צינורות” ולא נתקע באמצע. וזה מאפשר לחבר עד 32 יחידות עיבוד/מודמים
בתוך המערכת, מה שמגדיל את הקיבולת ואת מספר המשתמשים או האפליקציות שיכולים לעבוד יחד על אותה רשת "מאולתרת" בשטח. זה מאפשר לפיקוד, למודיעין או לצוות לוגיסטיקה צבאי לקבל חיבור מהיר ועמיד זמן קצר אחרי שהוא נפרס בשטח, בלי תלות ברשת סלולרית או סיבים מקומיים וגם
זה קורה בסטנדרט צבאי.
בגילת מדגישים שהביקוש לפתרונות SATCOM ניידים הולך וגדל בקרב גופי ביטחון וצבאות בעולם, וזה בגלל הצורך הגובר במערכות תקשורת עמידות שיש להם גם כושר פריסה מהיר.
- מנכ"ל גילת: "החטיבה הביטחונית תכפיל את עצמה בתוך שלוש שנים"
- מה למדנו השבוע: הסבלנות משתלמת - המקרה של גילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגילת יש ניסיון של מעל 35 שנה בפיתוח פתרונות תקשורת לוויינית, והיא פועלת כיום גם במגזר האזרחי וגם הביטחוני, עם מוצרים שמשרתים גורמים מכל התחומים כמו: ממשלות, חברות תעופה, גיבוי לרשתות סלולר, תשתיות קריטיות, תחבורה וגם שידורי טלוויזיה.
החוזה האחרון הוא צעד נוסף בשורה של זכיות של החברה בשוק הביטחוני האמריקאי בשנים האחרונות, וזה ללא ספק מחזק את המעמד שלה כספקית טכנולוגית במערכות התקשורת הקריטיות של משרד ההגנה האמריקאי.
קריאה מעניינת: כתבנו לפני כמה שבועות לגבי גילת שהמשקיעים לא תמיד רואים את התמונה הגדולה,
במיוחד בטווח הקצר, אבל לפעמים, מי שמחזיק ומאמין מתוגמל בענק - המקרה של גילת הוא דוגמא שלפעמים הסבלנות משתלמת הרבה יותר מכל ניסיון לתזמן את השוק
- יו״ר סלע נדלן: “בחודש האחרון הביקושים בבית מאני חזרו. חברות מאוד חזקות במחירים יפים"
- אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות...
תוצאות גילת לרבעון השני - והעלאת התחזית
ברבעון השני של גילת הציגה צמיחה בהכנסות וגם בשורת הרווח. ההכנסות הסתכמו ב־105 מיליון דולר, עלייה של 37% לעומת 76.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי על פי כללי GAAP עמד על 5.7 מיליון דולר, כפול מהרווח התפעולי של 2.8 מיליון דולר ברבעון השני של 2024. בנטרול סעיפים חשבונאיים (Non-GAAP), הרווח התפעולי הגיע ל־9.3 מיליון דולר לעומת 7.3 מיליון דולר אשתקד.
בשורה התחתונה, הרווח הנקי זינק ל־9.8 מיליון דולר, שהם 0.17 דולר למניה
בדילול מלא, לעומת רווח של 1.3 מיליון דולר בלבד ו־0.02 דולר למניה ברבעון המקביל. הרווח הנקי בנטרול סעיפים חשבונאיים (Non-GAAP) הסתכם ב־12 מיליון דולר או 0.21 דולר למניה, מול 5.6 מיליון דולר ו־0.10 דולר למניה אשתקד.
ה־EBITDA המתואם של החברה עמד על 11.8 מיליון דולר, לעומת 10.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2024, כשזה גם כולל הפסד של כ־1.5 מיליון דולר שהיה קשור עם הרחבת פעילות Gilat Stellar Blu. בלי ההפסד הזה, ה־EBITDA המתואם היה מגיע ל־13.3 מיליון דולר.
בגילת גם העלו את התחזית של 2025 וצופים
שההכנסות יעמדו על 435-455 מיליון דולר, צמיחה של כ־46% בנקודת האמצע, לעומת צפי קודם של 415-455 מיליון דולר. גם תחזית ה־EBITDA המתואם שופרה ל־50-53 מיליון דולר, צמיחה של כ־22% בנקודת האמצע, בהשוואה לטווח קודם של 47-53 מיליון דולר.
- 2.מלא חוזים ולא נותנים שקל דיבידנד (ל"ת)אנונימי 04/09/2025 12:32הגב לתגובה זו
- 1.אלון 04/09/2025 11:14הגב לתגובה זובדיחה שאתר כלכלי עושה כתבה על סכום כה שולי.

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?
צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק" בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה.
ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.
במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר.
בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.
חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
שנתיים של שיאים יוצאי דופן בתעופה הישראלית מגיעות לסיומן: עם חזרת החברות הזרות לשמיים - אל על, ישראייר וארקיע נערכות לתחרות עזה ולשחיקה ברווחיות; מה צפוי בכל חברה והאם תור הזהב של החברות הישראליות יסתיים בנחיתה רכה?
מלחמת חרבות ברזל, הביאה את התעופה הישראלית לשיאים שלא היו בעבר. מרבית חברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס ארצה, מה שהשאיר את השטח לחברות התעופה הישראליות. נתח השוק של חברות התעופה הישראליות, הכפיל את עצמו ואף יותר. שוך הקרבות מעלה את השאלה הגדולה: לאן פני הענף? יש לציין כי בשעות האחרונות יש התפתחויות שמעידות שאולי המערכה עדיין איננה מאחורינו אבל עדיין ניתן לצייר כבר את המגמה, החברות הישראליות כבר לא שולטות בשמיים והן נערכות בהתאם.
כך למשל אל על שהיתה עם נתח שוק של 21.75% בשנת 2022 הגיע לנתח שוק של 47.5% בשנת 2024 . ישראייר שהיתה בשנת 2022 עם נתח שוק של 4.3% ובאוגוסט 2025 הגיעה לנתח שוק של 15% ביציאת ישראלים לחו"ל. וארקיע שהיתה עם נתח שוק של 3.7% בשנת 2022 ובקיץ השנה ,בחודש אוגוסט, טסה לנתח שוק של 12.3% בנמל בן גוריון. אלו נתונים פנומינליים ,שאינן אפשריים במהלך עסקים רגיל ,שבו המאבק הוא על גידול או קיטון ,של שברי אחוזים.
מניית אל על הגיבה בהתאם ומשווי שוק של 2.4 מיליארד שח, לפני המלחמה ,הגיעה לשווי שוק של מעל 9 מיליארד ולרווחים עצומים. אל הרוויחה בשנה שעברה 545 מיליון דולר,נתח השוק בקו לארצות הברית עלה ל-90% החוב ירד מ-1.4 מיליארד דולר לפני המלחמה ל-75 מיליון דולר בסוף 24 ומגרעון של 210 מיליון דולר עברה להון חיובי של 520 מיליון דולר בסוף 2024.
ישראייר לפני המלחמה היתה בשווי שוק של 260 מיליון שח ובשיא הגיעה ל 600 מיליון שקל, היא הכניסה 453 מיליון דולר בשנת 2024 ,הרווח הנקי שלה באותה השנה ,עמד על 24 מיליון דולר וכמות הנוסעים שהטיסה החברה בשנת 2024 עמדה על 1.46 מיליון. ארקיע היא חברה פרטית, ההערכה היא שהשנה ארקיע תסיים עם שיא בהכנסות של למעלה מ-450 מיליון דולר ועם רווח של כ 20 מיליון דולר. אלא שתור הזהב של התעופה הישראלית עומד בפני סיום, עדיין יש התפתחויות בשעות האחרונות אנחנו עדים להתחממות גזרתית נוספת ואין לדעת לאן זה יתפתח, עם זאת, מרבית החברות הזרות המשמעותיות חזרו לטוס לארץ בקו ת"א-ניו יורק דלתא ויונייטד חזרו ואמירקן איירליינס בדרך ובכללי הצפי הוא שגם רינאייר ואיזיגט ,ישובו לטוס ארצה באפריל הקרוב.
אפילו ישנם דיבורים על כך שטורקיש ,ישובו לטוס לארץ. בשיא ,לפני המלחמה, ביצעה טרקיש 49 טיסות שבועיות ארצה ,ששימשו בעיקר עבור טיסות הקונקשיין ונתח השוק שלה בנתב"ג ,עמד על כמעט 7% בשנת 2022 לפני המלחמה.