שר האוצר חסם היטל היצף על יבוא אלומיניום מסין

שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הודיע לשר הכלכלה על התנגדותו להטלת היטל היצף על יבוא אלומיניום מסין, מהלך שהיה עשוי להטיל מכסים חריגים בשיעור של עשרות אחוזים על היבוא. ההחלטה התקבלה לאחר בחינת השלכות מאקרו־כלכליות רחבות, ובראשן ההשפעה על ענף הבנייה, שוק הדיור ויוקר המחיה.

במשרד הכלכלה המליצו לאחרונה, באמצעות הממונה על היטלי סחר והוועדה המייעצת, להטיל היטל של 34% ועד 105% על יבוא אלומיניום מסין לתקופה של חמש שנים, בטענה להיצף הפוגע בתעשייה המקומית. באוצר טוענים כי ההמלצה נשענה על נתוני שנת 2023, שנה חריגה שהתאפיינה במלחמה, ריבית גבוהה וקיפאון בענף הבנייה ולכן אינה משקפת בהכרח פגיעה תחרותית שמקורה במחירים הסיניים.

לפי ניתוח האוצר, חסימת היבוא מסין הייתה מובילה למחסור ממשי באלומיניום בשוק המקומי. התעשייה הישראלית מתמקדת בעיקר בפרויקטים של בנייה פרטית ויוקרתית, ואינה ערוכה לספק בהיקפים הנדרשים פרופילים סטנדרטיים לבנייה רוויה. בשנת 2025 צפוי הביקוש לעמוד על כ־99 אלף טון, בעוד שכושר הייצור המקומי המקסימלי נאמד בכ־51 אלף טון בלבד, והיבוא ממדינות אחרות צפוי להסתכם בכ־25 אלף טון - פער של כ־23 אלף טון.

באוצר מעריכים נזק של 600 מיליון שקל בשנה

באוצר מזהירים כי מחסור כזה היה עלול להביא לעצירת אתרי בנייה, לעיכובים במסירת דירות ואף להתפתחות של שוק לא־פורמלי. מעבר לכך, ההיטל היה צפוי לייקר משמעותית את העלויות בענף: על פי תחשיבי האוצר, הנזק הישיר למשק מוערך בכ־600 מיליון שקל בשנה, כאשר האלומיניום מהווה כ־5.8% ממדד תשומות הבנייה למגורים.

• משבר האלומיניום ואיך הוא יכול להעלות את מחירי הדירות
• דני טל, הממונה על היטלי הסחר: ״עליה במחירי האלומיניום לא תפגע ברוכשי הדירות״
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עוד נטען כי שוק האלומיניום בישראל הוא ריכוזי, והיבוא משמש גורם מרכזי לריסון מחירים. שינוי מדיניות הסחר בעיתוי הנוכחי עלול לייצר חוסר ודאות רגולטורית, דווקא לקראת יישום רפורמת “מה שטוב לאירופה” המתוכננת ל־2027, שבמסגרתה צפוי השוק לעבור לתקינה בינלאומית ולהיפתח לתחרות רחבה יותר.

החלטת שר האוצר זוכה לגיבוי מצד גורמים מקצועיים ומשפטיים. רשות התחרות קבעה כי קיים חשש ממשי לפגיעה בתחרות וכי היצרנים המקומיים אינם מסוגלים לספק את מלוא הביקוש. הכלכלן הראשי באוצר הצביע על כך שהפגיעה ברווחיות התעשייה המקומית נבעה בעיקר מהמלחמה ומהמחסור בכוח אדם, ולא מתחרות בלתי הוגנת. גם חוות דעת משפטיות קבעו כי לשר האוצר סמכות לשקול שיקולי רוחב ואינו מחויב לאשר את המלצת הממונה.

במהלך הבדיקה התברר גם כי ממשלת סין ביטלה לאחרונה סבסוד של 13% על יצוא אלומיניום, מהלך שמוביל ממילא לעליית המחירים. באוצר טוענים כי הטלת היטל נוסף הייתה גורמת לפגיעה כפולה בצרכנים בישראל. “תפקידי הוא לראות את כלל המשק”, אמר סמוטריץ’. “לא אתן יד למהלך שיעשיר מספר מצומצם של מפעלים על חשבון הכיס של כל אזרח בישראל, יחריף את מצוקת הדיור ויתדלק את יוקר המחיה”.

• מקמעונאים לפלטפורמות פרסום: מכרה הזהב של רשתות השיווק
• הרשות לניירות ערך פותחת בהליך אכיפה מנהלי נגד חנן מור בטענה להפרות דיווח חמורות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?