בדיון בבג״צ סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד, הביטוח הלאומי מציג ערב הדיון טבלה שמפרטת תבחינים לזכאות או אי זכאות לגמלה כספית. בעקבות הצגת הנתונים, בית המשפט מציע לעותרים כמה ימים ללמוד את החומר ולבחון אותו מול המצב בשטח.

העתירה עצמה הוגשה נגד המדינה והביטוח הלאומי, ומבקשת לעצור או לצמצם את ההעברה הכספית במצבים שבהם אין שירות זמין. מבחינת העותרים, השאלה המרכזית היא האם ניתן לחלק גמלה כספית באופן רחב בלי קריטריונים מחייבים, והאם ההעברה בפועל מתיישבת עם הוראות החוק והייעוד של הגמלה.

מהצד של הביטוח הלאומי, העמדה שמוצגת בדיון היא שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ושבנסיבות שבהן השירות לא מסופק בפועל, יש מקום לאפשר העברה כספית כדי שהזכאות לא תישאר על הנייר. הביטוח הלאומי טוען שהוא פועל בתוך המסגרת החוקית ומתאים את המדיניות למציאות בשטח.

המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח

לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.

• שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
• כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.

נקודת החיכוך היא שיקול הדעת של הביטוח הלאומי כשיש פער בין שעות שאושרו לבין שעות שמומשו. מבחינת הגוף המשלם, העברה בכסף אמורה לאפשר מענה חלופי ולשמור על הזכאות, גם כשהמערך התפעולי של החברות לא מצליח לספק טיפול בזמן או בהיקף שאושר.

קו ההגנה של הביטוח הלאומי והמסר מההרכב

סגן בכיר ראשון ליועץ המשפטי, עו״ד כפיר אמון, שמייצג את הביטוח הלאומי, טוען שהחברות ניסו להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי כדי ״לגזור קופון״ ולמנוע את טובת הסיעודי בהענקת טיפול מתאים, כאשר הם בעצמם יודעים שזקנים לא קיבלו את מלוא השעות שאושרו להם או קבלת מטפלים שעברו הכשרה מתאימה וכיוב׳. אמון אומר כי ״במקום שהחברות ישפרו את השירות מול הזכאים הן תוקפות כל יוזמה לשיפור וייעול הסיוע של הביטוח הלאומי״..

• שר האוצר חסם היטל היצף על יבוא אלומיניום מסין
• ריבית בנק ישראל ירדה - ומה זה אומר לגבי ההמשך?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

אמון מוסיף שהמחסור לא מסתכם בתלונות נקודתיות, אלא משתקף במבנה השוק עצמו ואומר כי ״ניתן ללמוד על מחסור בשירות של החברות מכך שיש מאות אלפי זכאים בעוד חברות הסיעוד נסגרות ולכן אין מטפלים. הביטוח הלאומי שם את זכויות האזרחים בראש מעייניהם ופועל בהלימה למציאות העובדתית בה אין מטפלות סיעודיות בייחוד בפריפריה ומשבר הקורונה והמלחמה רק העצימו את הצורך בסיוע והעברת הזכאות למי שלא קיבל טיפול מהחברות״.

במקביל, הרכב השופטים בראשות הנשיא עמית מציין כי יש להותיר את שיקול הדעת ביידי הביטוח הלאומי, שאינו עובר על החוק, אלא מתאים את השיקול דעת למציאות העובדתית ולצרכים של הזקנים במדינת ישראל.

בצד של העותרים מעלים שאלות סביב העיתוי שבו הוצגה טבלת התבחינים וסביב היישום בפועל. לטענתם, אם מדובר בקריטריונים ברורים ומחייבים, עולה השאלה מדוע הם לא הוצגו קודם לכן כדי לאפשר היערכות לדיון, ומדוע התחשיב שמופיע בטבלה לא מיושם בפועל באופן עקבי.

הצעת רביבו משנה את ברירת המחדל בגמלת הסיעוד לתשלום ישיר לזכאים

הדיון בבג״צ מתחבר גם לזירה הפוליטית, דרך ניסיון להפוך את הסוגיה להסדר קבוע יותר. מי שכיהן כיו"ר הוועדה לעובדים זרים ח"כ אליהו רביבו אומר כי ״הגיע הזמן שחברות הסיעוד ידעו שתכלית החוק היא להגן על הסיעודיים ולא להעמיק את כיסם העמוק בין כה וכה של חברות הסיעוד. אני מקבל בחום את המלצת השופטת שטייניץ להמשיך לקדם את הצעת החוק שלי שברירת המחדל לזכאי הגמלה תהיה מימוש זכותם בכסף בשיעור מלא״.

במונחים כלכליים, המשמעות של הרחבת השימוש בתשלום בכסף היא שינוי בתמריצים. יותר כוח עובר לזכאי ולמשפחה בקבלת החלטות על אופן הטיפול, ופחות תלות נוצרת בחברת השירות במקרים שבהם היא לא מצליחה לספק מענה. במקביל, האפשרות לסנקציות במכרזים מייצרת עבור החברות סיכון תפעולי וכספי גבוה יותר כשהשירות לא מסופק.

עמדת אגף הסיעוד והעמותות והמשך המאבק בערכאות

מנהלת אגף הסיעוד נטלי גבאי מתארת את השטח דרך הפניות שמגיעות לביטוח הלאומי, ושומרת על קו שמציג את ההעברה בכסף ככלי להגנה על זכויות כשאין שירות בזמן אמת ומספרת כי ״עובדי ועבודות הביטוח הלאומי מקבלים מידי יום פניות של ניצולי שואה וזכאים סיעודיים נוספים על כך שאינם מקבלים שירות לו הם זקוקים בשעה זו. הביטוח הלאומי הוא הלובי של הציבור ומחובתו להגן על זכויות האזרחים ולשמור על כך שיזדקנו בכבוד. ניצחון זה הוא מהותי וחשוב להמשך שירות טוב ויעיל עבור הסיעודיים בישראל״.

בארגונים שתומכים בעמדת הביטוח הלאומי מתארים את המהלך כהישג מבחינתם. אלכס פרידמן מייסד ויו״ר ארגון ״נכה לא חצי בן אדם״ שהצטרף להליך כידיד בית המשפט לעתירה, מציג את תמונת המצב מבחינת העמותות שתומכות בעמדת הביטוח הלאומי מספר כי ״נצחון גדול לטובת הסיעודיים בישראל, כמו תמיד עמדנו לצד החלשים בחברה על מנת לאפשר לאזרחים הותיקים הסיעודיים, את חופש הבחירה ואופן הטיפול בהם. אנו שמחים שבית המשפט העליון קיבל את עמדתנו ודחה העתירה של חברות הסיעוד. תודה רבה לעו״ד דפנה פודור ועו״ד מאיה בנדס על עבודתם החשובה וייצוג הארגון בעתירה״.

בסיום הדיון עו״ד כפיר אמון חוזר על הטענה שהמחלוקת נוגעת גם לשאלת זרימת הכסף הציבורי בתוך הענף ואומר כי ״החברות שגוזרות קופון ציבורי על חשבון הקשישים הגיע לסיומו והתקדמנו צעד נוסף לעבר צדק חברתי וציבורי לאוכלוסיית הקשישים בישראל וכיבוד רצונם כפי שראוי שיעשה בחברה מתוקנת״.

תגובת העותר

מאיגוד הסיעוד נמסר כי ״מזה תקופה ארוכה אנו טוענים שביטוח לאומי מעניק לקשישים גמלה כספית בניגוד לחוק המחייב מתן טיפול בפועל באמצעות מטפלים. התנהלות לקויה זאת פגעה בקשישים ותרמה לעליה הגדולה בתקציב הוצאות הסיעוד. בתשובתו לעתירה לבג"ץ שהוגשה לפני כשנה טען המוסד לביטוח לאומי שבאפשרותו לחלק גמלה כספית לפי שיקול דעתו וללא קריטריונים ברורים ומחייבים. באופן מפתיע, יום לפני הדיון בבג"ץ, הגיש המוסד לביטוח לאומי לבית המשפט לראשונה רשימת תבחיני זכאות המבהירים מי זכאי או לא זכאי לקבל גמלה כספית, כאשר קריטריונים אלה, בשינויים קלים, מקובלים עלינו. לאור האמור ולאור הצהרת המוסד לביטוח לאומי בדיון כי ינהג לפי קריטריונים אלה, העתירה שהוגשה השיגה את מטרתה. אנו מצפים שהמוסד לביטוח לאומי אכן ינהג בהתאם לתבחיני הזכאות שפרסם כפי הצהרתו לבית המשפט. ״