במשך עשור ייעצתי למשקיעים מכל שכבות האוכלוסייה, הייטקיסטים, רופאים, בעלי עסקים וגם משפחות עם הכנסה ממוצעת ומטה. באופן מפתיע, אחת הקבוצות שמפגינות משמעת פיננסית עקבית ויכולת צבירת נכסים מרשימה היא דווקא החברה החרדית, זאת למרות הכנסות נמוכות יחסית, משפחות ברוכות ילדים והיעדר השכלה פיננסית פורמלית. כמי שמגיע מעולם ההשקעות הקלאסי, לקח לי זמן להבין ולהעריך את הגישה הזו, ורק דרך ייעוץ ושיחות עם לקוח חרדי הבנתי שמדובר בשיעורים חשובים, אותם אפרט בטור זה.

חיים בצנעה וצרכנות נבונה "פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה" (משנה אבות)

העיקרון הראשון והבסיסי הוא צניעות. לא כאידיאל, אלא כדרך חיים. הצריכה מחושבת, ורוב ההחלטות הכלכליות מתקבלות בראייה משפחתית ארוכת טווח. אפשר להסתכל על זה כהמלצה לסגפנות, אבל גם כתפיסה שמי שמוריד את רמת ההוצאות מגדיל את מרחב הבחירה הכלכלי שלו.

עקרונות הצרכנות בחברה החרדית נשענים על משמעת ועל הבחנה ברורה בין צורך לרצון. הקניות מתבצעות לרוב במזומן או במסגרת תקציב חודשי מוגדר, עם העדפה מובהקת למותגים זולים, יד שנייה ושימוש חוזר. במקרים רבים מוותרים על רכב פרטי לטובת תחבורה ציבורית, כמעט ואין שדרוגי אלקטרוניקה תכופים או צריכה ראוותנית, והלחץ החברתי פועל דווקא לכיוון של צניעות ולא של סטטוס. לכך מתווספים הרגלים כמו השוואת מחירים, קנייה מרוכזת, ניצול מבצעים והישענות על קהילתיות: גמ"חים, השאלות והעברת ציוד בין משפחות..

• בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
• טרקטור הוצת ביהוד, אאורה מזהירה: "בפעם הבאה זה עלול להיגמר בחיי אדם"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הימנעות מהסתבכות כלכלית "עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה" (משלי)

הפסוק מצוטט לא פעם בהקשר של צריכה ומינוף, ומחדד את המחיר הלא פיננסי של חוב גבוה: אובדן חירות. גישה זו מתורגמת גם לרתיעה מחובות מיותרים והתחייבויות עודפות.

העדפה לנכסים מוחשיים, מזומן ועסקים "לעולם ישליש אדם את מעותיו: שליש בקרקע, שליש בפרקמטיא, שליש בידו" (תלמוד בבלי) 

• חושבים להתחיל להשקיע בשוק ההון ולא בטוחים מתי? פשוט תתחילו
• "המסחר ביום שישי יאפשר לראשונה למשקיעים להגיב למסחר בארה״ב ביום חמישי"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• חושבים להתחיל להשקיע בשוק ההון ולא בטוחים מתי? פשוט תתחילו

בעוד שהציבור הכללי נוטה לראות בשוק ההון אפיק מרכזי לצבירת הון, בחברה החרדית קיימת העדפה ברורה לנדל"ן. דירה להשקעה נתפסת כנכס מוחשי, כזה שניתן להשכיר, לגעת בו, ולהבין את הסיכון שבו. מזומן, עסקים וקרקע נתפסים כעוגן של יציבות ולא כהימור..

חשיבה בין-דורית “טוֹב יַנְחִיל בְּנֵי בָנִים” (משלי)

המטרה אינה "לעשות סיבוב", אלא לבנות תשתית לדור הבא: פתרון מגורים, מקור הכנסה או רשת ביטחון. העושר אינו נמדד רק במה שיש לך היום, אלא באמצעים שאתה מאפשר לצאצאים שלך.

צדקה "הַצְּדָקָה מַרְוִיתָה אֶת הַשּׁוּלְחָן וְהִרְבָּה לֶחֶם" (משלי)

בקהילות החרדיות, גם אנשי עסקים וגם אנשים פשוטים מקפידים לתת צדקה, אפילו מהמעט שבידיהם, מתוך אמונה שהנתינה תתרום להצלחתם הכלכלית. בעולם העסקים זה נתפס ככלי מעשי: השקעה קטנה במעשים טובים יוצרת אמון ומוניטין, מחזקת קשרים עסקיים ומגבירה יציבות כלכלית. גם נתינה מינימלית יכולה לשמש מנוף שמחזק את הפרנסה.

הסתפקות בתשואה סבירה ובטוחה על פני נכסי סיכון "מרבה נכסים, מרבה דאגה" (משנה, מסכת אבות)

לעיתים, הפחתת סיכון שווה יותר מהגדלת תשואה, בעולם שמקדש תשואת יתר, הגישה החרדית מוכנה לוותר על “מקסימום” לטובת מספיק ובטוח. 

לצד ערכי הזהירות, האחריות והשאיפה ליציבות כלכלית, יש להכיר בכך שבציבור החרדי לעיתים קיימת נטייה להאמין לדמויות סמכותיות ולהבטחות לתשואה “בטוחה”. שילוב של חוסר ידע פיננסי, אמון גבוה וסגירות קהילתית יצר בשנים האחרונות כר פורה להשקעות מפוקפקות, שהסתיימו לא פעם בהפסדים כואבים. 

הכותב עסק שנים בייעוץ השקעות וכיום הינו משקיע עצמאי.