בג"ץ: תוכניות הכשרה לגברים חרדים בלבד - חוקי, אבל בתנאי

בפסק דין חדש ומורכב שניתן באחרונה בבית המשפט העליון, הכריעו השופטים במאבק משפטי שנמשך כשנה וחצי סביב תוכנית הכשרה טכנולוגית שמיועדת לגברים חרדים בלבד. בסופו של דבר, בית המשפט קיבל באופן חלקי את הערעור של שדולת הנשים בישראל, וקבע שמשרד העבודה אמנם רשאי להתקשר עם קרן קמח להפעלת התוכנית, אך עליו לפרסם לציבור שהוא מעודד הגשת בקשות ליוזמות דומות גם עבור אוכלוסיות יעד אחרות.

במוקד הפרשה עומדת התקשרות בפטור ממכרז בין משרד העבודה לבין קרן קמח, עמותה פרטית שעוסקת בקידום שילובם של חרדים בשוק התעסוקה. ההתקשרות, שאושרה באפריל 2024, נועדה להקים מיזם משותף להכשרה בתחומים טכנולוגיים המיועד לגברים חרדים בלבד. עלות המיזם: 70 מיליון שקל לארבע שנים וחצי, כשמחצית מהמימון מגיע מקרן קמח ומחצית מכספי הציבור. התוכנית כוללת מגוון רכיבים: הכשרות טכנולוגיות בפיקוח מה"ט (המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע - גוף רשמי במשרד העבודה), ליווי פדגוגי ואישי, סיוע בהשמה אצל מעסיקים רלוונטיים, ומעטפת כלכלית משמעותית. אבל היה זה החלק האחרון - המעטפת הכלכלית - שנהפך למוקד המחלוקת.

המשתתפים בתוכנית זכאים למלגות קיום קבועות ונדיבות שאינן תלויות במצב סוציו-אקונומי. כ-48% מתקציב המיזם מיועדים למלגות האלה. זה כמעט 34 מיליון שקל שמחולקים כדמי קיום, ללא קשר למצב הכלכלי של המשתתפים. שדולת הנשים טענה שזו הפליה בוטה. "אילו המיזם היה מכוון להשלמת לימודי ליבה, ההבחנה בין גברים חרדים ליתר קבוצות האוכלוסייה היתה עשויה להיות רלוונטית", טענה שדולת הנשים. "אולם משמדובר בתכנית לימודים מתקדמת, שתכליתה השמה במשרות איכותיות, היא רלוונטית לכל אזרח או אזרחית שלא קיבלו את ההכשרה המוצעת בשלבים מוקדמים יותר של השכלתם".

הרקע: החלטות ממשלה על קידום תעסוקה

ברקע הפרשה עומדות החלטות ממשלה מ-2021 ו-2023, שקבעו יעדי תעסוקה למספר אוכלוסיות ששילובן בשוק העבודה נמוך: גברים ונשים מהציבור החרדי, בני ובנות מיעוטים, ואנשים ונשים עם מוגבלות. אבל בפועל, התוכנית הספציפית הזו פונה רק לגברים חרדים. משרד העבודה טען שיש הצדקה למיקוד: גברים חרדים סובלים מפערי השכלה כללית חמורים, שיעור ההשתתפות שלהם בלימודי מה"ט נמוך משמעותית, ושיעור הנשירה שלהם מתוכניות כאלה גבוה בהרבה. לכן, לטענתו, נדרש מענה מותאם במיוחד.

• צבא הצרכנים: איך הכניע המגזר החרדי את רשתות השיווק וחתך 30% מפערי התיווך?
• יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופטת דפנה ברק-ארז, שכתבה את חוות הדעת המרכזית בהסכמת השופט חאלד כבוב, קבעה שני דברים מרכזיים: ראשית, עצם קיומה של תוכנית המיועדת לגברים חרדים בלבד לא מהווה הפליה. זה נובע מהמציאות הקיימת בחינוך החרדי: בסמינרים לנשים חרדיות קיימת הכשרה תעסוקתית, כולל לימודי מה"ט, דבר שלא קיים בישיבות לגברים חרדים. "התוכנית הנוכחית מהווה מעין 'השלמה' להפרדה הקיימת בחינוך החרדי", כתבה השופטת ברק-ארז בהחלטתה. שנית, ובכך טמון החידוש, מתן מלגות קיום משמעותיות רק לגברים חרדים, ללא מלגות דומות לאוכלוסיות יעד נוספות, עולה כדי פגיעה בשוויון. "משיבי הממשלה לא ביססו הצדקה למצב הדברים הנוכחי", קבעה השופטת. "מתן תמיכות ישירות בהיקף משמעותי רק לה - עולה כדי פגיעה בזכות לשוויון, שאין להסכין עמה".

השופט דוד מינץ חלק על עמדת עמיתתו. לדעתו, אין פגיעה בשוויון גם בהיבט של מלגות הקיום. "אם תישמע דעתי הערעור יידחה על ראשו קרבו וכרעיו", כתב השופט מינץ. לטענתו, כל אוכלוסיית יעד היא שונה, ולכן הדרך להגשים את יעדי הממשלה אינה אחידה. "קבוצת הגברים החרדים היא קבוצה מובחנת, המתאפיינת בשיעורי השכלה ותעסוקה נמוכים במיוחד", הוא נימק. "המענים המותאמים לכל קבוצת אוכלוסייה נקבעו לאחר עבודת ועדה מקצועית מיוחדת, שכללה יצירת תשתית עובדתית ומיפוי הצרכים". השופט מינץ גם דחה את הטענה שיש לנצל את הנכונות של אוכלוסיות אחרות להשתתף בתוכניות כאלה גם ללא מלגות. "כלל לא מדובר ב'ניצול' של המצב, אלא בהתאמת האמצעים לצרכיה של האוכלוסייה ולאתגרים הקיימים לגביה", הוא כתב.

בסופו של דבר רוב השופטים - ברק-ארז וכבוב - קבעו פשרה: התוכנית תמשיך לפעול כפי שהיא, אך משרד העבודה חייב לפרסם לציבור שהוא מעודד הגשת בקשות ליוזמות דומות גם ביחס לאוכלוסיות יעד אחרות שצוינו בהחלטות הממשלה: נשים חרדיות, בני ובנות המגזר הערבי, אנשים עם מוגבלות ועוד. "על המשיבים לפרסם לציבור במתכונת מתאימה כי הם מעודדים הגשת בקשות ליוזמות דומות, שיתבססו בחלקן על מימון ציבורי, ביחס לאוכלוסיות יעד אחרות", קבעה השופטת ברק-ארז. זה אומר שאם יבוא גוף פרטי ויציע תוכנית דומה לנשים חרדיות או לציבור הערבי, המדינה תצטרך לבחון אותה ברצינות.

• רמ"י תשלם מיליונים: פשרה בייצוגית על מס שלא כדין
• רופא שיניים עבד 18 שנה כעצמאי - ביה"ד קבע: היה עובד
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבנקאית שגנבה תקבל פיצויי פיטורים?

מה עם השיהוי והפגמים המינהליים?

בית המשפט דחה את הטענות של המדינה, שלפיהן העתירה הוגשה באיחור. השופטת ברק-ארז קבעה שהמועד הקובע לבחינת השיהוי הוא מאי 2024, כשפורסם אישור ועדת הפטור, ולא יוני 2023 כשפורסמה הכוונה הראשונית להתקשר עם קרן קמח. בית המשפט גם התייחס לפגם בהתנהלות משרד העבודה: המשרד לא פרסם את כוונת ההתקשרות המעודכנת לידיעת הציבור לפני אישור ועדת המכרזים, כפי שנדרש בתקנות. "לא ניתן להשלים עם התנהלות זו", נכתב בפסק הדין שפורסם. "פרסום מאוחר וחלקי תורם לחשדנות ולספקות".

בפועל, פסק הדין לא מבטל את ההתקשרות עם קרן קמח, והתוכנית תמשיך לפעול. שלושה מחזורי לימודים כבר יצאו לדרך או בדרך לכך. אבל לעתיד, משרד העבודה יצטרך לוודא שיש שוויון גם בהזדמנויות הממוניות שמציע הציבור. פסק הדין הזה הוא בעצם ניצחון חלקי לשני הצדדים. שדולת הנשים לא הצליחה לבטל את ההתקשרות, אבל הצליחה לפתוח צוהר לאוכלוסיות נוספות. והמדינה יכולה להמשיך בתוכנית הקיימת, אבל תצטרך להיות פתוחה יותר לעתיד. המערערת תקבל הוצאות משפט בסכום כולל של 25 אלף שקל.