דגם קונספט של מכונית הפורמולה 1 2026 של אודי (מלפנים), על רקע מכוניות מרוצים של המותג. קרדיט: אודי
דגם קונספט של מכונית הפורמולה 1 2026 של אודי (מלפנים), על רקע מכוניות מרוצים של המותג. קרדיט: אודי

לאחר שמרצדס פורמולה 1 הגיעה לשווי 6 מיליארד דולר, אודי חוזרת לזירה אחרי 87 שנים

לאחר התרסקות הרווח התפעולי של החברה, רכשה אודי את קבוצת סאובר, שעל בסיסה הוקמה פעילות הפורמולה 1, ובכך חוזרת לאליפות לאחר היעדרות של 87 שנה; היעד: להתמודד על האליפות עד 2030

יעקב צלאל |

אודי, יצרנית מכוניות הפרימיום הגרמנית, הנמנית על קבוצת פולקסווגן, ערכה החודש אירוע תקשורתי לרגל הצטרפות המותג לזירת הפורמולה 1 החל בעונת 2026. באירוע החגיגי הוצג העבר הספורטיבי המפואר של המותג, שהחל בעידן הנאצי עם מכוניות המרוצים של אוטו יוניון, ובמהלכו הציבו ראשי אודי מטרה למנהלי הקבוצה, התמודדות על אליפות העולם בפורמולה 1 ב-2030, העונה החמישית להשתתפות הקבוצה בסבב.

אמנם, הטקס היה חגיגי, אבל ספק אם לאודי, בדומה לשאר תעשיית הרכב הגרמנית, יש מה לחגוג בימים אלה. בשנתיים האחרונות התרסקו הביצועים הכספיים של אודי, ואם בעבר מרווח הרווח התפעולי היה בין 13% ל-15% הרי שבשנתיים האחרונות הוא הצטמק בכ-10 נקודות ויותר. לא בדיוק רקע מזהיר להצטרף לתחרות בזבוז הכסף המכונה פורמולה 1. אולם ההחלטה להצטרף לסבב, התקבלה בימים העליזים, כאשר הרווחים והמרווחים היו גבוהים והשוק הסיני הניב הכנסות ורווחים כמעט ללא מאמץ.

לפי הערכות שונות, אודי רכשה את קבוצת סאובר, שעל בסיסה מוקמת פעילות הפורמולה 1, תמורת 600 מיליון אירו, סכום לא גבוה בהתחשב בהערכות השווי האחרונות של קבוצות הפורמולה 1, אולם סכום לא נמוך כאשר סוכמה העסקה, לפני שלוש שנים. בשנים אלה ערכן של קבוצות הפורמולה 1 התפוצץ.

באותו היום שבו הציגה אודי את מכונית הפורמולה 1 באירוע במינכן, התפרסם שטוטו וולף, הבוס של קבוצת הפורמולה 1 מרצדס-AMG, ובעל שליש ממניות מרצדס-בנץ גרנד פרי., החברה שבבעלותה קבוצת הפורמולה 1, מעוניין למכור חלק מאחזקותיו בחברה, 5% ממניות החברה, לפי שווי שוק של 6 מיליארד דולר. השבוע, נערך הגרנד פרי של לאס ווגאס, ובו בזמן, אושר שהעסקה אכן יוצאת אל הפועל (אם כי הסכומים הכספיים לא פורסמו רשמית). וולף מכר 15% ממניות החברה שבבעלותו, Motorsport Investment , שאחזקתה העיקרית היא 33.3% ממניות מרצדס-בנץ גרנד פרי תמורת לפי הערכות 300 מיליון דולר. הרוכש הוא ג׳ורג׳ קורץ, המייסד והמנכ"ל של קראודסטרייק, חברת הסייבר האמריקנית, שמאז 2019 היא גם ספונסורית של קבוצת הפורמולה 1. קורץ רכש מניות בעסק שרווחיו בשנה האחרונה רשמו שיא. בהזדמנות הרכישה קורץ גם התמנה ל-"יועץ טכנולוגי" של מרצדס.

מהדו״ח הכספי לשנת 2024 של מרצדס-בנץ גרנד פרי עולה שהרווחיות שלה זינקה בחדות. ההכנסות הסתכמו ב-636 מיליון פאונד, גידול בשיעור 17%; הרווח התפעולי עמד על 160 מיליון פאונד (41%+), מרווח 25% (עליה של 4 נקודות). ףרווח הנקי הסתכם ב-120 מיליון פאונד (44%+), מרווח 19% (עליה של 4 נקודות). אלו מרווחים שבמרצדס או באודי רק יכולים לחלום עליהם. החברה גם הכריזה על דיבידנד בסך 125 מיליון פאונד.

אחד משלושה בעלי המניות במרצדס-בנץ גרנד פרי הוא המיליארדר הבריטי סיר ג׳ים רטקליף, בעל השליטה באינאוס, חברת הכימיקלים, שגם הקים יצרנית רכב הנושאת שם זה, שב-2021 רכש מקבוצת מרצדס-בנץ שליש ממניות החברה תמורת 385 מיליון אירו, כלומר שווי שוק כ-1.2 מיליארד אירו. כיום, אחרי העסקה בין וולף לקורץ, שוויי מניותיו מוערך כ-1.7 מיליארד אירו. כך שעסקי פורמולה 1 כיום אינם בהכרח השקעה בלבד, אלא גם השקעה שנושאת עימה רווחים ניכרים.

טוטו וולף, הבוס של מרצדס גרנד פרי (מימין) וג׳ורג׳ קורץ, הבוס של CrowdStrike והמשקיע החדש במרצדס גרנד פרי בראיון אחרי פרסום דבר העסקה. קרדיט: מרצדס

ספק אם זה היה המניע של אודי בכניסה לספורט, יתכן שזה מה שיאפשר לה לצאת ממנו בסופה של הדרך ללא הפסדים ניכרים ואולי אפילו ברווח נאה.

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

טכנולוגיה

היסטורית, ובמשך יותר מ-100 שנה, הספורט המוטורי, ובייחוד פורמולה 1 ומרוצי גרנד פרי, היוו חזית טכנולוגית, מצד אחד, וחלון ראווה ופרסום של תעשיית הרכב, מצד שני. דוגמאות אחדות: בשנות ה-50 היתה זו מרצדס-בנץ ששילבה לראשונה במכונית פורמולה 1 מערכת הזרקת דלק, אז עדיין הזרקת דלק מכאנית. 

מיותר להזכיר שאף מכונאי לא יודע היום לכוון קרבורטור (קוראים צעירים ישאלו, מן הסתם, מה זה קרבורטור). בשנות ה-70 רנו היתה החלוצה ביישום מגדש טורבו במנועי פורמולה 1, במכוניות ראלי והיום כמעט ולא תמצא מכונית בעלת מנוע בעירה. פנימית ללא מגדש טורבו. 

בשנות ה-80 פורשה שילבה לראשונה מערכת ממוחשבת, מתוצרת בוש, לניהול מנוע במנוע ה-V6 טורבו שפותח עבור קבוצת מקלארן (וכמובן זכתה באליפויות עולם), והיום לא ניתן להפעיל מנוע ללא צ׳יפים שונים ומשונים. באותו עשור פרארי היתה הראשונה שהתקינה מנופי החלפת הילוכים מאחורי ההגה, וכפתורי תפעול פונקציות בודדות על ההגה. כיום על גלגל הגה של מכונית פורמולה 1 מותקנת מערכת תצוגה ומותקנים וכפתורי שליטה ובקרה על מערכות המכונית, בעוד גלגלי הגה של מכוניות מייצור סדרתי מצוידים אף הם בכפתורים לתפעול מערכות שונות.

היסטורית יצרניות הרכב השתתפו בספורט המוטורי לא מתוך מטרה להרוויח, אלא במטרה לזכות בתהילה, שתקרב את הלקוחות. היה גם מקרה יחיד, בגרמניה הנאצית, שבו מכוניות המרוצים היוו פרופגנדה למשטר, כאשר שתי קבוצות, מרצדס-בנץ ואוטו יוניון (היום אודי), מומנו על ידי המשטר והפגינו את עוצמתו הדורסנית של המנוע הגרמני ברחבי אירופה.

הכניסה של אודי לפורמולה 1 היא במידה מרובה חזרה לזירה שהיא פעלה בה עד לפני מלחמת העולם השניה. אבל הזירה שונה לחלוטין.

אקלסטון

במאה הקודמת היה זה ברני אקלסטון שהפך את מרוצי הפורמולה 1 מפעילות של מוסכניקים להתרחשות מסחרית, כאשר אירגן את הקבוצה ב-FOCA, התאחדות יצרניות מכוניות פורמולה 1, שבה לקחו חלק הקבוצות הבריטיות (שאותן אנצו פרארי כינה ׳גרז׳ניקים׳) והחל למכור את זכויות השידור של הסדרה לרשתות טלוויזיה, החל להפעיל את הפאדוק קלאב (מתחם ארוח אח״מים), החל למכור חסויות והפך את בעלי הקבוצות, רובם ככולם אנגלים ושכולם היו מקורביו, למיליונרים (ואת עצמו למיליארדר). 

יצרניות המכוניות באותה תקופה המשיכו לספק את המנועים, החסויות והמימון ביחד עם חברות נוספות קשורות ובהן יצרניות צמיגים, חברות דלק (אז טרם קראו להן חברות אנרגיה), יצרניות שמנים, קבוצות טיר 1. אולם תפוצת הספורט המשיכה להיות גלובלית מינוס צפון אמריקה ומינוס סין. אלה היו מינוסים גדולים.

ליברטי מדיה

כיום פורמולה 1 הוא עסק גלובלי (למעט אפריקה). קבוצת התקשורת האמריקנית ליברטי מדיה השתלטה על הסדרה, הפיקה את סדרת הדוקו Drive to Survive, שקידמה את פורמולה 1 בארה״ב; אחריו סייעה בהפקת הסרט "פורמולה 1", שעל אף איכותו המפוקפקת הפך לסרט הספורט בעל ההכנסות הגדולות בהיסטוריה (כ-630 מיליון דולר עד כה); עושה שימוש מאסיבי ברשתות חברתיות ובתקשורת דיגיטלית (אקלסטון, שגילה את ערוצי הטלוויזיה בתשלום בשנות ה-90 לא הבין את חשיבות הדיגיטל במאה ה-21), מגייסת חסויות ומשכה לזירה מפרסמים וספונסורים מעולמות שאינם אוטומוטיב (שכמובן נשארו) - הייטק, קריפטו, פינטק ועוד. 

לפי הדו״ח של ליברטי מדיה לשלושה הרבעונים הראשונים 2025, הכנסה ממוצעת למרוץ עמדה על כ-147 מיליון דולר והרווח התפעולי המתואם על כ-25 מיליון דולר. הכנסות החברה הן ממכירות זכויות שידור, פאדוק קלאב, חסויות ואלמנטים נוספים ואינן כוללות מכירות כרטיסים שהולכות לבעלי המסלול.

כתוצאה מהצלחת ליברטי, שבתשעה החודשים הראשונים שילמה ל-10 הקבוצות 968 מיליון דולר, כ-40% מהכנסותיה, ערכן של הקבוצות זינק בחדות, וכעת טוטו וולף, הבוס של מרצדס, מימש חלק מהשקעתו, תמורת כ-300 מיליון דולר בגין 5%, בשרשור, ממניות מרצדס בנץ גרנד פרי.

הרציונל של אודי

"הכניסה שלנו לפורמולה 1 היא חלק ממשהו גדול יותר. זהו הצעד הבא בהתחדשות החברה, שנועד לחזק את התחרותיות שלנו בזירה העולמית,״ אמר בהודעה גרנוט דולנר, מנכ"ל אודי, שקיבל את הפרויקט בירושה. ״פורמולה 1 היא רגש טהור. עם זאת, אודי נכנסת עם רציונל ברור מאחוריה... ההישג הגלובלי של פורמולה 1 מציע נראות מותג שאין שניה לה. זה פותח הזדמנויות חדשות ליצור קשר עם קהלי יעד נוספים - במיוחד בשווקי הליבה שלנו: ארה"ב, אירופה וסין.

״סיפור הפורמולה 1 של אודי רק מתחיל, אבל ספורט מוטורי תמיד היה חלק ממי שאנחנו. מחיצי הכסף של אוטו יוניון בשנות ה-30 ועד לדומיננטיות במכוניות טורינג, ראלי וניצחונות ב-24 השעות של לה מאן עם מכוניות הייבריד - בכל פעם שאודי נכנסה לסדרת מרוצים, ההצלחה באה בעקבותיה. אודי מעולם לא נכנסה רק כדי להתחרות, אלא במטרה להוביל, לחדש ולהיות מנצחים. זה בדיוק מה שאנחנו שואפים אליו בפורמולה 1".

והפעם אפשר להוסיף, גם כדי להרוויח, להעלות את ערך הקבוצה, לרמות של סקודריה פרארי, מקלארן ריסיינג ומרצדס-AMG. אולם בעוד שהשווי של סקודריה פרארי נובע מהשם, השוויים של מקלארן ומרצדס נובעים מהצלחות על המסלול בעשור האחרון. אודי, כדי להגיע לשווי של מיליארדים תזדקק להצלחות ולאליפויות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סוזוקי סוויפט ידנית. חמודה אך יקרה באופן מופרז. צילום יואב פולססוזוקי סוויפט ידנית. חמודה אך יקרה באופן מופרז. צילום יואב פולס

סוזוקי סוויפט ידנית - חמודה עם מחיר מופרז

הסוזוקי סוויפט בגירסתה הידנית היא מכונית שלא ניתן להתייחס אליה ללא עננת המחיר הרובצת עליה, עם תמחור מוגזם גם של הדגם הידני וגם של הדגם האוטומטי. 

אהבנו: זריזות, גיר ידני, התנהגות כביש

פחות אהבנו: מחיר, בטיחות, מחיר, נוחות, מחיר

הערה: המחיר כל-כך מופרז שאנחנו מתקשים למצוא הצדקה לרכוש אותה בהינתן האלטרנטיבות המודרניות בשוק. 

ציון מסכם 3.6 בסולם פולס. 

יואב פולס |

לסוזוקי סוויפט מעמד אלמותי בשוק הישראלי. הסוויפט הראשונות נמכרו בישראל עוד בתחילת שנות ה – 80' ובמהרה ביססו תדמית של אמינות מוחלטת עם תמורה מצוינת לכסף. גירסאות ידניות ואוטומטיות, מזגן מקורי מצוין, מי צריך יותר. לא נדיר לראות איזו סוויפט ישנה נוסעת עם בעלים שנשבע שלא ימכור אותה לעולם.

נריץ מהר את הזמן ואנחנו בשנת 2025 עם סוזוקי סוויפט ובמיוחד עם הדגם הידני, ויש לנו תובנות נחרצות.  

 

תעודת חובה            
קטגוריה                סופר-מיני
מימדים (מטר)            אורך 3.86 /רוחב 1.735 /גובה 1.485 /בסיס גלגלים 2.45
מספר מושבים                חמישה
הנעה ותיבת הילוכים         1.2 ליטר היברידי קל, ידני, הנעה קדמית
הספק ומומנט                  82 כ"ס, 11 קג"מ
נפח מיכל דלק                     37 ליטר
צריכת דלק (משולב)            22.2 ק"מ לליטר. WLTP
בטיחות                ציון איבזור בטיחות 5, שלושה כוכבים EuroNcap
מחיר                    120 אש"ח לידני, 130.0 אש"ח לאוטומטי

עיצוב חיצוני ופנימי

העיצוב של הסוויפט העדכנית נעוץ עמוק בסוויפט של 2004, שהציגה עיצוב צעיר ורענן. העדכונים השונים שעבר העיצוב החיצוני רק פגעו במקור המקסים. הסוויפט לא דומה לאף רכב אחר על הכביש כשהחזית מזכירה גור מעולמות בעלי החיים עם יחידות תאורה גדולות, אבל ממש גדולות, גריל אובאלי גדול וסמל סוזוקי גדול במרכז. מכסה המנוע יושב 'מעל' המרכב כשהקו התחתון שהוא מתווה ממשיך דרך הדלתות עד יחידות התאורה האחוריות. רכב המבחן צוייד באביזרי אפטרמרקט מיותרים גודמת פסי ניקל בתחתית הרכב ומגיני רוח בחלק העליון של החלונות. לטעמי רק פוגע עוד יותר העיצוב המכוניות. גם מאחור יחידות התאורה גדולות, משולבות לד, ומרגישות לי כמשהו מתאמץ מדי כדי להיות מודרני.

פנים הרכב מסגיר מעט את גילו, עם זאת הוא שימושי ויעיל. לוח מחוונים מסורתי, לא צג, עם מד מהירות גדול מימין ומד סל"ד גדול משמאל. ביניהם צג LCD בגודל ''4.2 עם תצוגה משתנה. במרכז הדשבורד מזדקר מסך מולטימדיה בגודל ''9.0 עם קישוריות אלחוטית לאנדרואיד אוטו ואפל קארפליי. מתחתיו שני פתחי מיזוג עם כיוונון ידני, ופאנל מתגים לשליטה על המזגן. בין הנהג לנוסע מוט הילוכים ידני בעל חמישה הילוכים.