אנרגיה מתחדשת
צילום: קרן בירד

קרן העושר מעבירה כספים לפרויקטים באנרגיה מתחדשת ב-386 מיליון שקל

רן קידר |

משרד האנרגיה והתשתיות העביר היום  385.5 מיליון שקל לפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת. מדובר בכספים שהצטברו בקרן העושר שמקבלת תמלוגים מקידוחי הגז. על פי משרד האנרגיה הכספים יעברו בפרויקטים אסטרטגיים לקידום יעדי האנרגיות המתחדשות, חיזוק הביטחון האנרגטי, ועידוד הצמיחה והתעסוקה במשק. ההצעה גובשה לאחר עבודות מטה, דיונים מקצועיים ובירור צרכי המשק, לצד הצעות שעלו מתוך משק האנרגיה, והיא מבקשת לממש את המחויבות להקצאת משאבים כלכליים, חברתיים וחינוכיים כפי שנקבע בחוק הקרן לאזרחי ישראל, תשע”ד-2014.

הקצאת התקציב לפרוייקטים לקידום אנרגיות מתחדשות ומו"פ עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, שכן בחוק נקבע כי סכום ההקצאה השנתי ישמש מדי שנה להקצאות למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, לקידום המו"פ בישראל בכלל ובפרט "הסכום המוקצה למחקר ופיתוח, וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה". מתוקף תפקידו וכמי שמוביל את משק האנרגיה של ישראל, ותוך מימוש תכלית ייעוד הקרן, המשרד מבקש כאמור להקצות כעת חלק מהכספים לפרויקטים אסטרטגיים לקידום תחום האנרגיות המתחדשות והמו"פ בתחום. זאת תוך ביסוס עצמאות אנרגטית, צמיחה טכנולוגית וכלכלית והשאת תועלת ישירה לציבור.

לאור מטרות הקרן והצורך בהגדלת ההשקעה באנרגיות מתחדשות, ובהתאם לחשיבות המחקר והפיתוח בתחומי האנרגיה, גיבש המשרד שורה של פרויקטים אסטרטגיים:

1. קידום אנרגיות מתחדשות ומו”פ בים (BlueTech) - יצירת תשתית מידע, כלים ותמיכה לפיתוח אנרגיות מתחדשות בים, לרבות תמיכה בחדשנות וביזמים בתחום בלו-טק אנרגיה: תקציב של 50 מיליון ש”ח.

2. תוכנית מו”פ לחמש שנים לתמיכה בטכנולוגיות בשלבי TRL (רמת בשלות טכנולוגית) גבוהים - גישור על הפער שבין פיתוח מתקדם של טכנולוגיות אנרגיה חדשניות לבין הדגמתם בשוק: תקציב של 150 מיליון ש”ח לחמש שנים.

3. מרכז חדשנות אנרגיה באזור עדיפות לאומית - הקמת מרכז לחדשנות באנרגיה שישמש כאקסלרטור וכאתר POC לסטרטאפים ישראליים בתחום האנרגיה: תקציב של 40 מיליון ש”ח.

4. המיזם הלאומי לבניית יכולות ולהאצת המעבר לאנרגיה מקיימת ברשויות מקומיות - בניית תשתית מקצועית, ליווי וכלי יישום לרשויות לצורך קידום אנרגיות מתחדשות: תקציב של 50 מיליון ש”ח לחמש שנים.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

5. הלוואות להתקנת מערכות סולאריות לאזרחים עם חסם מימון ולבתים משותפים - מנגנון לקרן הלוואות מתגלגלת לעידוד התקנות סולאריות בקרב אוכלוסיות בעלות חסם בנגישות למימון: תקציב של 10 מיליון ש”ח.

6. קידום הקמת מערכות סולאריות בדיור הציבורי – מודל עבודה בשיתוף משרד הבינוי והשיכון וחברות הדיור הציבורי הכולל ליווי קהילתי, התאמת הגגות והתקנת מערכות סולאריות: תקציב של 3.5 מיליון ש”ח.

7. קירוי סולארי משולב אגירה ועמדות טעינה בחניונים בבתים משותפים - תמיכה בקירוי סולארי להצללת חניונים, בשילוב אגירה ועמדות טעינה: תקציב של 30 מיליון ש”ח.

8. תוכנית לקידום פרויקטי אנרגיית רוח קהילתיים - פיתוח מודל לשיתוף קהילות בהקמת טורבינות רוח בישראל: תקציב של 5 מיליון ש”ח.

9. מהלך משולב למהפכת האנרגיה בגגות בתים משותפים - החלפת דודי חשמל ושמש במשאבות חום חדשניות והקמת מערכות סולאריות, באמצעות מנגנון סבסוד ייעודי: תקציב של 20 מיליון ש”ח.

10. קירוי סולארי בשבילי אופניים - התקנת פאנלים סולאריים באמצעות קירוי שבילי אופניים, לייצור מבוזר בסמוך למוקדי הצריכה העירוניים, תוך יצירת הצללה ועידוד פעילות גופנית: תקציב של 20 מיליון ש”ח.

11. הקמת תערוכות בנושא אנרגיה מתחדשת במוזיאוני מדע - הנגשת ידע מדעי וחינוכי, בדגש על צמצום פערים וחיזוק אזורי פריפריה: תקציב של 5 מיליון ש”ח.

12. פיתוח חומרי לימוד דיגיטליים לשינוי בהרגלי צריכה ולקידום אנרגיה מתחדשת - פיתוח תכנים טכנולוגיים, סביבתיים, חברתיים וכלכליים, מותאמים לאוכלוסיות שונות: תקציב של 2 מיליון ש”ח.

 

 

את ההצעה הגישו שרון חצור, סמנכ”לית תכנון, מדיניות ואסטרטגיה; רון אייפר, מנהל החטיבה לאנרגיה מקיימת; וד”ר יעל הרמן, מנהלת אגף מחקר ופיתוח ביחידת המדען הראשי.

הצורך בהקצאת רווחי הקרן למשק האנרגיה, ובפרט למחקר ולפיתוח, התעצם בעקבות אירועי השנתיים האחרונות. המלחמה והמבצעים הצבאיים חידדו את חשיבותה של האנרגיה המתחדשת לחוסן האנרגטי ולביטחון הלאומי, והדגישו את הצורך בגיוון מקורות האנרגיה, ביזור ייצור החשמל, וקידום תשתיות אנרגיה אסטרטגיות. אנרגיה מתחדשת תורמת גם לצמיחה ולחיזוק הכלכלה, ומביאה עמה יתרונות כלכליים משמעותיים. במקביל, אתגרי התקציב והכלכלה, לרבות הצורך בהרחבת ההשקעה הממשלתית בתשתיות והקושי של חברות אנרגיה וסטרטאפים ישראליים לגייס הון משווקים בינלאומיים, מחייבים תמיכה ממשלתית רחבה ומתמשכת.

גיוון מקורות האנרגיה יתאפשר באמצעות הרחבת התקנות של מתקני אנרגיות מתחדשות מסוגים שונים, לצד קידום מו”פ וחדשנות באנרגיה שיאפשרו למשק לבחון ולהטמיע טכנולוגיות חדשות, יעילות ובנות קיימא. נוסף על תרומתן לקידום משק האנרגיה בטווח הקצר והארוך, ההצעות שגובשו במשרד כוללות גם דגש חברתי-כלכלי, לרבות מתן מענה לצרכים מקומיים ותמיכה באזורים מוחלשים, בפריפריה ובצמצום פערים. הפרויקטים המוצעים צפויים להניע את הכלכלה המקומית והלאומית, לחזק את משק האנרגיה, ולשפר את מעמדה האזורי והבינלאומי של ישראל.

מדינת ישראל קבעה יעד של 30% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030, כחלק מהמעבר למשק אנרגיה אמין ויעיל המבוסס על אנרגיה נקייה, ובהתאם למאמץ הגלובלי להתמודד עם משבר האקלים באמצעות הפחתת פליטות. משרד האנרגיה פועל במגוון אפיקים להגשמת יעד זה, בין היתר באמצעות פרויקטים ייעודיים המיועדים להקל על האזרח, לפשט תהליכים, להנגיש מידע, ולייצר מעטפת לקידום ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת תוך שימוש מיטבי בתשתיות קיימות. בין הפרויקטים המוצעים: התקנת פאנלים סולאריים בדיור הציבורי, בחניונים ובשבילי אופניים; יצירת מנגנוני הלוואה להתקנת פאנלים בבתים משותפים ובמקרים של אתגרי מימון; פיתוח תערוכות וחומרי למידה דיגיטליים בנושאי אנרגיות מתחדשות והרגלי צריכה; ויצירת מעטפת לרשויות המקומיות שתוביל פרויקטים ותפעל לרתימת התושבים.

אחוז ההשקעות הממשלתיות במו"פ בתחום האנרגיה נחשב נמוך ביחס לעולם: בשנת 2023, אחוז ההשקעות במו"פ אנרגיה מסך השקעות המו"פ עמד במדינות ה-OECD על כ-6.3%, ואילו בישראל הוא עמד על 0.6% בלבד 1. גם בהשוואה לסך התמ"ג, קטן בערך פי 20 ממדינות אלו 2. גם בשוק הפרטי בישראל, ב-2023 שיעור ההשקעה באנרגיה היה קטן פי 6 מהעולם 3. מדובר בפערים משמעותיים המעכבים את יכולתה של ישראל להיות מדינה מובילה בחדשנות אנרגטית, להבטיח ביטחון אנרגטי, לקדם מחירי אנרגיה נגישים וזולים, ולעמוד ביעדי הסביבה והאקלים ובמחויבויות הבינלאומיות. פערים אלה משמעותיים במיוחד לאור מאפייניה הייחודיים של ישראל ופוטנציאל הצמיחה הטמון בהשקעת משאבים בשוק האנרגיה המקומי – לרבות תעסוקה, ייצוא חדשנות ותחרות גלובלית.

לכן מציע המשרד לתמוך בתוכנית לאומית לקידום מו”פ בשלבי פיתוח מתקדמים, בהם קיימים אתגרים משמעותיים המחייבים השקעה ממשלתית, בדומה למדינות נוספות בעולם. בנוסף מוצע לקדם תוכנית ייעודית לתחומי BlueTech, אנרגיות מתחדשות ומו”פ ימי, הדורשים היערכות תשתיתית ואסטרטגית נרחבת. לצד זאת מציע המשרד להקים מרכז חדשנות אנרגיה באזור עדיפות לאומית, שירחיב את פוטנציאל החדשנות, המחקר והתעסוקה גם לאזורים אלה. קידום טכנולוגיה וחדשנות יאפשרו למשרד להבטיח בעתיד משק אנרגיה יעיל, יציב, אמין וזול עבור הציבור.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נפט אסדה ירידות סערה (נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI)נפט אסדה ירידות סערה (נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI)

"בטווח הארוך מחירי הנפט צריכים להיות סביב 30-40 דולר לחבית"

האם הסרת האמברגו על הנפט הרוסי תוביל לירידת מחירים? איך ונצואלה עשויה להשפיע על מחירי הנפט ? שוחחנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות כדי להבין את המגמות לטווח הארוך והקצר ואת הגורמים המשפיעים על מחירי הנפט

רן קידר |
נושאים בכתבה נפט רוסיה

מחירי הנפט ירדו לשפל של חודש, על רקע הציפיה להסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה, בהובלת טראמפ, שעשוי להסיר חלק מהאיומים על היצע הנפט הגלובלי. עם זאת, לצד החדשות על נכונותו של זלנסקי לשקול את הצעת השלום של ארה"ב, פורסמו בסוף השבוע שעבר ידיעות על חידוש הסנקציות על שתי חברות ענק רוסיות (רוזנפט ולוקאויל), במטרה להגביל את ייצוא הנפט ובהתאם, את הכנסותיה של רוסיה. 

בנוסף, ארה"ב הכריזה גם על הרחבת הסנקציות על איראן והכנסת מיכליות נפט נוספות לרשימת החרם.

במקביל, שוק הנפט נמצא בדרכו לעודף היצע משמעותי גם ללא דרמות גיאופוליטיות. ייצור הנפט בארה"ב ממשיך לעלות לשיאים חדשים, כאשר ההערכה היא שההפקה בפועל קרובה ל-14 מיליון חביות ביום והיא גבוהה יותר מההערכות הרשמיות. גם באופק+ ובמדינות מחוץ לארגון הייצור עולה, בדיוק בתקופה שבה הביקוש הגלובלי מתמתן והדולר מתחזק והופך את הנפט ליקר יותר לרוכשים בעולם. התוצאה המצטברת היא לחץ מחירים משמעותי: בשבוע האחרון ירד ה-WTI ב-3.4% והברנט ב-2.8%, והמגמה צפויה להתחזק.

וכך, למעט פיק קצר, שנבע מההשפעה העולמית של מלחמת "עם כלביא", אנחנו רואים מגמה של ירידת מחירי הנפט בעולם החל מתחילת כהונתו של טראמפ. טראמפ, להבדיל מאופק+ למשל, מעוניין במחירי נפט נמוכים, היות ולמרות שארה"ב היא יצרנית נפט גדולה, היא עדיין מייבאת נפט וצרכי האנרגיה שלה רק עולים ועולים. 

בנוסף, לפני כשלושה שבועות, מורגן סטנלי העלה את תחזיתו למחיר חבית נפט מסוג ברנט במחצית הראשונה של 2026 ל-60 דולר, לעומת תחזית קודמת שעמדה על 57.5 דולר לחבית. העדכון בתחזית הגיע זמן קצר לאחר הודעת אופ"ק+ על עצירה זמנית של תוכנית העלאת התפוקה לרבעון הראשון של 2026, בעצירה ראשונה מאז שהקבוצה החלה להשיב לשוק את ההיצע שהופסק באפריל.

דיברנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות, לשמוע על המגמות והגורמים שמשפיעים לטווח הקצר והארוך: 

"בטווח הארוך אני חושב שמחירי הנפט צריכים להיות סביב ה-30-40 דולר לחבית. עם זאת, כמות הגורמים שמשפיעה על מחירי הנפט היא כמעט אינסופית. למשל, דולר חזק דוחף את המחירים כלפי מטה, אבל בו בזמן מתיחות גיאו-פוליטית יכולה לדחוף את המחירים כלפי מעלה, וכן מדיניות של אופק+ או העלאת ריבית. כל הגורמים הללו מתרחשים במקביל, וקשה עד בלתי אפשרי לחזות התפתחויות לטווח הארוך ולאיזה אירוע תהיה השפעה רבה יותר.