קרן עושר היא קרן השקעות ממשלתית המנוהלת בדרך כלל מתוך עודפי הכנסות ממשאבי טבע, כגון נפט וגז טבעי, במטרה לשמר ולהשקיע את הרווחים עבור הדורות הבאים ולצמצם את התלות של המשק בהכנסות משתנות ממחירי סחורות תנודתיים לאורך זמן. הדוגמה המוכרת והגדולה ביותר בעולם
היא קרן העושר הממשלתית של נורווגיה, המנהלת נכסים בהיקף עצום מאוד.
בישראל הוקמה קרן דומה בשם "קרן האזרח", המיועדת לצבור חלק מההכנסות ממסים על מאגרי הגז הטבעי שהתגלו במימי ישראל, ולהשקיע אותן באפיקים פיננסיים מגוונים לטובת הציבור בטווח הארוך, בדומה
למודלים הנהוגים במדינות נוספות בעלות משאבי טבע משמעותיים כגון נורווגיה וקנדה, שצברו ניסיון רב שנים בניהול קרנות מסוג זה.
קרנות עושר נחשבות לגוף השקעה משמעותי בשווקים הפיננסיים העולמיים, בשל היקפי הנכסים הגדולים שהן מנהלות והשפעתן הפוטנציאלית
על שוקי המניות, האג"ח והנדל"ן הבינלאומיים, ולעיתים הן מהוות שחקן משפיע גם בהחלטות אסטרטגיות של חברות ציבוריות גדולות שבהן הן מחזיקות, בזכות אופק ההשקעה הארוך שלהן ביחס למשקיעים פרטיים רגילים בשוק.
ההיקף שנצבר בקרן כזו נגזר מגביית היטלים
על רווחי גז טבעי, ותשואת ההשקעות שלה נבחנת מול קרנות ריבוניות בעולם ומול הוויכוח על שימוש בכספים לצרכים שוטפים או לחיסכון בין דורי בשוק ההון.
שותפויות וחברות הגז מזרימות כספים לקרן בסכום העולה על 2 מיליארד שקל בשנה; שנה הבאה הצפי הוא לסכום של כ-2.5 מיליארד שקל. למה המדינה נאלצת לקבל על הכספים בקרן הביניים תשואה נמוכה יחסית?
הקרן שמנהלת את הכנסות מדינת ישראל מהיטלים על רווחים המופקים ממשאבי טבע בהם גז טבעי, נפט ואשלג - צברה עד היום 4.5 מיליארד שקל. הנתח של ישראל ברזרבות הגז העולמיות עומד על 0.4% - מקום מכובד ביחס למדינות העולם
תאשימו את הסחבת והמלחמות של ארגוני הסביבה, חולשת הפוליטיקאים והמריבות על מס ששינסקי - בסופו של דבר דחייה של 10 שנים האטו משמעותית את ייצוא הגז ונצברה רק 32% מהכמות החזויה, 4.54 מיליארד שקל; ברשות המסים צפו לפני מספר חודשים גבייה של 10-12 מיליארד דולר עד 2032
הדלק מתייקר ב-66 אגורות ביוני (אלא אם שר האוצר יתעשת) וזה "מוחק" ברגע אחד את כל "קרן העושר"; פרופ' איתן ששינסקי תפר היטלים ומיסוי שעיכבו את הפקת הגז בשנים ובסופו של דבר יצאנו קרחים מכאן ומכאן - אין ייצוא גז משמעותי (למרות הזמן שעבר) ואין גם היטלים ומסים