קרן העושר של נורבגיה הפסידה 40 מיליארד דולר ברבעון
קרן העושר הגדולה בעולם, שמכרה את מניות בזק לפני כ-4 חודשים בעקבות פעילות החברה בהתנחלויות בניגוד להנחיות האתיקה שלה, רשמה הפסד רבעוני של 0.6% בעקבות ירידות חדות במניות הטכנולוגיה
קרן העושר של נורבגיה, המנהלת נכסים בשווי של 1.7 טריליון דולר ונחשבת לבעלת המניות הבודדת הגדולה ביותר בעולם, רשמה הפסד של 0.6% ברבעון הראשון של 2025 - כ-40 מיליארד דולר. מדובר בהפסד הרבעוני הגדול ביותר שלה מאז הרבעון השלישי של 2023. עיקר הפגיעה מיוחסת לירידות חדות במניות מגזר הטכנולוגיה, שבו מושקעת הקרן באופן נרחב. מנכ"ל הקרן, ניקולאי טנגן, ציין כי "השקעותינו במניות הניבו תשואה שלילית, בעיקר בשל המגזר הטכנולוגי".
הרבעון המדובר לא שיקף את מלוא הטלטלה בשווקים, שהתעצמה בעקבות העלאות מכסים
חדות מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בתחילת אפריל. עם זאת, טנגן הדגיש שהקרן מתכננת לתקן את המשקל החסר שלה במניות אמריקאיות, במיוחד לאור ירידות חדות במניות כמו אפל, מיקרוסופט, אמזון, מטא ואנבידיה, שמאז 2023 הוגדרו כ"מתחת למשקל הייחוס".
הקרן
הנורבגית מתנהלת לפי מדדים גלובליים, ואינה מבצעת השקעות אקטיביות רבות. ההרכב שלה מתבסס על מדדים של FTSE ובלומברג, והקרן כפופה לקווים מנחים אתיים נוקשים, שמונעים השקעה בחברות הפוגעות בזכויות אדם או סביבה, או שמייצרות נשק גרעיני ונשק מצרר. הקווים הללו עומדים
במוקד ויכוח פוליטי בנורבגיה, כשמפלגת האופוזיציה השמרנית דורשת לאפשר השקעות בחברות כמו לוקהיד מרטין, שלמרות שהמדינה רוכשת ממנה ציוד צבאי, הקרן מנועה מלהשקיע בה.
במהלך הרבעון, ממשלת נורבגיה העבירה לקרן כ-7.5 מיליארד דולר נוספים. במקביל,
שר האוצר ינס סטולטנברג הכריז כי המדינה תפעל לצמצום כמות החברות בהן מושקעת הקרן, בעיקר על ידי מכירת אחזקות בחברות קטנות בשווקים מתעוררים. בשל היקף הקרן, מדובר בתהליך שצפוי להימשך חודשים ואף שנים.
- נמלי התעופה של קופנהגן ואוסלו הושבתו בשל רחפנים
- למרות המגמה באירופה: למה נורבגיה ממשיכה להעדיף את טסלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפסדי הקרן ברבעון הראשון מגיעים לאחר
שראש הקרן, ניקולאי טנגן, קרא רק לפני שלושה חודשים לחשיבה נגדית ולהתרחק ממניות הטכנולוגיה האמריקאיות, שדווקא גרמו להפסד הגדול הנוכחי. בדבריו בפורום הכלכלי בדאבוס, טנגן המליץ למכור מניות מהסוג שכולם קונים ולקנות את אלו שכולם נמנעים מהן, כמו מניות בסין. הוא הודה
שמדובר בגישה לא פופולרית, אך טען כי לאורך זמן היא משתלמת. הקרן אמנם מתנהלת לפי מדדים ואינה פועלת באגרסיביות אקטיבית, אך דבריו של טנגן רומזים על תהליך מחשבתי פנימי שעשוי להסביר את כוונתו לתקן כעת את תת-החשיפה למניות אמריקאיות, דווקא לאחר רבעון קשה.
בחודש דצמבר האחרון, קרן העושר של נורבגיה, מכרה את כל מניותיה בחברת התקשורת בזק, בשל העובדה שהיא מספקת שירותי טלקום "להתנחלויות הישראליות בגדה המערבית הכבושה". "באמצעות הנוכחות הפיזית שלה ומתן שירותי טלקום להתנחלויות ישראליות בגדה המערבית, החברה עוזרת להקל על התחזוקה והרחבתן של התנחלויות אלו, שאינן חוקיות על פי החוק הבינלאומי. על ידי כך החברה בעצמה תורמת להפרת החוק הבינלאומי", נכתב בהודעת מועצת האתיקה של החברה.
במהלך חודש יוני השנה חתכה הקרן את חלקה בבזק, לאחר שמכרה מניות בשווי של 23.7 מיליון דולר. מה שהביא אותה להחזקה של 0.76%, ירידה מהחזקה של 2.2% בתחילת השנה. כעת, החליטה החברה לממש את יתרת החזקותיה בחברה הישראלית בשל ההמלצות שקיבל הדירקטוריון
מוועדת האתיקה שלה. לדבריהם, ההחלטה התבססה בחלקה על קביעת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, שכתב כי "הכיבוש עצמו, מדיניות ההתנחלויות של ישראל והאופן שבו ישראל משתמשת במשאבי הטבע באזורים עומדים בסתירה לחוק הבינלאומי". בחברה ציינו כי בשיחות עם בזק היא אמנם הבהירה
להם כי היא מספקת שירותי טלקום גם לפלסטינים בשטחי יהודה ושומרון, אך לטענתם זה לא גבר על העובדה שהיא מספקת שירותים גם להתנחלויות.
- 3.ישראל 24/04/2025 16:37הגב לתגובה זוכל שקל שהם מפסידים אני פותח בקבוק
- 40 מליארד $ הפסד כמה זה בשקלים תצטרך הרבהההההההה בקבוקים ... (ל"ת)מני 24/04/2025 17:09הגב לתגובה זו
- 2.אחרי שיגיעו עליות לשנות את השם לקרן האושר (ל"ת)אורן 24/04/2025 14:42הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 24/04/2025 14:00הגב לתגובה זולאנטישמים המחליאים בקרוב האיסלם משתלט.
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
דונלד טראמפ ושיי ג'ינפינג. קרדיט: רשתות חברתיותסין וארה"ב לקראת הסכם סחר חדש: "השיחות היו מעמיקות, כנות ובונות"
ציטוטים חיוביים מהשיחות בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, שצפויות להכתיב את כיוון הכלכלה הגלובלית בטווח הקרוב; על רקע המתיחות סביב מגבלות יצוא על חומרים נדירים והאיום במכסים הדדיים של 100%, נציגי מדווחים על מסגרת מוסכמת לעסקה שתבלום את ההסלמה ותשיב את
הדיאלוג הכלכלי למסלול
מלחמת הסחר לאחר יומיים של דיונים אינטנסיביים בקואלה לומפור, מלזיה, הודיעו צוותי הסחר של סין וארצות הברית על התקדמות ממשית לקראת הסכם סחר חדש, לראשונה מאז התחדשה מלחמת המכסים בתחילת השנה. שני הצדדים תיארו את השיחות כ"גלויות לב ומעמיקות", וציינו כי הושגה "מסגרת
עקרונית" שתשמש בסיס למפגש הצפוי השבוע בין נשיא סין, שי ג’ינפינג, לנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ.
הדיונים התמקדו במכלול רחב של נושאים רגישים: צעדי פיקוח הדדיים על יצוא ויבוא, מגבלות על חומרים קריטיים לתעשייה (ובהם מתכות נדירות), אכיפה בנושא הפצת
פנטניל (הבסיס לסם סינתטי שהרג מאות אלפי אמריקאיים), וכן הארכה של ההפוגה במכסים ההדדיים. נציג סין, לי צ'נגגאנג, סגן שר המסחר ונציג הסחר הבינלאומי, מסר כי השיחות נגעו גם בצעדי ארה"ב הפוגעים בענפי הספנות והלוגיסטיקה הסיניים. לדבריו, "שני הצדדים ניהלו דיון ענייני
ומעמיק במטרה למצוא פתרונות פרקטיים לדאגות ההדדיות, והושגה הסכמה עקרונית על צעדים ראשוניים ליישום".
מן הצד האמריקאי, ג’יימיסון גריר, נציג הסחר של ארצות הברית, הצהיר כי מדובר במסגרת שתאפשר למנהיגים "לבדוק את הפרטים הסופיים ולהחליט אם לסיים את ההליך
בהסכם רשמי". גריר הוסיף כי הצדדים בחנו גם הארכה נוספת של הפסקת האש במלחמת המכסים, וכי סין עשויה להעניק "דחייה" ביישום מגבלות היצוא על מתכות נדירות, תחום שבו היא שולטת בכ-90% מהייצור העולמי.
שר האוצר האמריקאי, סקוט
בסנט, שנטל חלק בדיונים, אמר כי ההבנות כוללות גם הקלה מיידית לחקלאים האמריקאים, כמו למשל הרחבת היקף רכישות הסויה והדגנים בידי סין. לדבריו, "הגענו למסגרת משמעותית מאוד שתאפשר לשני הצדדים להימנע ממכסים של 100% ולפתוח מחדש את ערוצי הדיאלוג".
- כבר לא רק מכרה פחם: רמאקו מזנקת ומחיר היעד הולך ועולה
- מלחמת המינרלים: טראמפ מאיים במכסי ענק של 100% - והעולם רועד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נושא מרכזי נוסף בשיחות היה מגבלות היצוא הסיניות שהוטלו לאחרונה על חומרים קריטיים לתעשיית השבבים, הרכב החשמלי והאנרגיה הירוקה. סין הודיעה כי החל מה-8 בנובמבר יוגבל היצוא של מגנטים ומכונות המשמשים לייצור רכיבים מתקדמים, צעד שגרר תגובה חריפה מצד וושינגטון
ואיום בהטלת מכסים נוספים. לפי מקורות אמריקאיים, במסגרת ההבנות האחרונות בייג'ינג צפויה להשהות את כניסתן לתוקף של חלק מהמגבלות, לפחות עד לסיום השיחות בין המנהיגים.
