
קרן העושר של נורבגיה גרפה 248 מיליארד דולר - הטכנולוגיה והבנקים הובילו את התשואה
תשואה שנתית של 15.1%, שווי שצמח ל-2.2 טריליון דולר, חשיפה כבדה למניות בארה"ב ובראשן אנבידיה, אפל ומיקרוסופט - ובמקביל השקעות נרחבות בתשתיות אנרגיה מתחדשת ושילוב בינה מלאכותית בבחינת היבטי אתיקה
קרן העושר של נורבגיה, קרן הנפט הגדולה בעולם, סיימה את 2025 עם רווח של כ-248 מיליארד דולר ותשואה שנתית של 15.1%. מדובר בקרן בהיקף של כ-2.2 טריליון דולר, שמנהלת את הכנסות המדינה מנפט וגז ומשקיעה אותן עבור אזרחי נורבגיה בשווקים הגלובליים.
העלייה החדה בשווי הנכסים נשענה בעיקר על זינוק במניות בעולם, ובעיקר בארה"ב כאשר מניות טכנולוגיה גדולות ובנקים היו המנוע המרכזי של התשואה, ביחד עם תרומה חיובית מתשתיות אנרגיה מתחדשת. עם זאת, הקרן פיגרה במעט אחרי מדד הייחוס שלה בפער של 0.28 נקודות אחוז, שהם כ-50 מיליארד קרונות נורבגיות, באזור 4.5 עד 4.7 מיליארד דולר.
שווי הקרן עלה מ-2.08 טריליון דולר בסוף 2024 לכ-2.2 טריליון דולר בסוף 2025. הרווח השנתי עמד על 2.36 טריליון קרונות, שהם כאמור כ-248 מיליארד דולר. מדובר באחת השנים החזקות בתולדות הקרן, אם כי התנודתיות בשווקים לא נעלמה והשווקים התמודדו עם העלאות מכסים בארה"ב ועם מתיחות גיאופוליטית.
חשיפה מסיבית לארהב ולענקיות הטכנולוגיה
כ-40% מתיק ההשקעות של הקרן מושקעים במניות בארה"ב. הקרן מחזיקה בכ-1.3% ממניות אנבידיה, כ-1.2% מאפל וכ-1.3% ממיקרוסופט. מעבר לכך, היא מחזיקה במניות ביותר מ-7,200 חברות בכ-60 מדינות, ובסך הכל בכ-1.5% מהמניות הסחירות בעולם.
- עזריאלי מרחיבה פעילות דאטה סנטרס לנורבגיה ו-IBI מעדכנת יעד ל-428 שקל למניה
- נורבגיה: 96% מהרכבים החדשים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תיק המניות, ששוויו כ-1.6 טריליון דולר ומהווה יותר מ-71% מנכסי הקרן, הניב תשואה של 19.3% בשנה החולפת. העליות הונעו בעיקר מהמשך הצמיחה ברווחי החברות ומהתלהבות סביב בינה מלאכותית. הורדות ריבית מצד בנקים מרכזיים תרמו גם הן לאווירה חיובית בשווקים.
המגזר הפיננסי תרם אף הוא לביצועים, על רקע רווחיות גבוהה של בנקים גדולים ושיפור בתנאי האשראי. אומנם השווקים חוו טלטלות, אבל החברות הגדולות בארה"ב הצליחו לשמור על קצב רווחים גבוה, וזה חלחל ישירות לתיק.
אנרגיה מתחדשת ואגח - מנועי תשואה משלימים
לצד מניות סחירות, הקרן מחזיקה גם בתשתיות אנרגיה מתחדשת שאינן נסחרות בבורסה. התחום הזה הניב ב-2025 תשואה של 18.1%. במהלך השנה בוצעו השקעות נוספות, כולל כניסה לאחזקות ברשת החשמל הגדולה בגרמניה.
- מהסקפטיות להתלהבות זהירה: הווארד מרקס משנה כיוון על בינה מלאכותית
- זיסקיילר צוללת 14%, קור-וויב צונחת 17%; נטפליקס מטפסת 9%, פיוניר עולה 4%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
אג"ח, שמרכיבות יותר מ-26% מהנכסים בהיקף של כ-594 מיליארד דולר, הניבו תשואה של 5.4%. מדובר בתשואה מתונה יותר, אבל היא סיפקה יציבות לתיק בתקופות של תנודתיות. גם תחום הנדל"ן הלא סחיר תרם 4.4% לשורה התחתונה.
השילוב בין מניות צמיחה, תשתיות ארוכות טווח ואג"ח מדגיש את מבנה התיק הרחב. זה אינו תיק ממוקד מגזר אחד, אלא פיזור רחב שמנסה לאזן בין סיכון לתשואה לאורך זמן.
בינה מלאכותית נכנסת גם לניהול ההשקעות
בסוף 2024 החלה הנהלת הקרן לשלב מודל בינה מלאכותית בתהליך בדיקת השקעות בהיבטי סביבה, חברה וממשל תאגידי. המערכת משמשת לסריקה ואיתור סיכונים אתיים בחברות מוחזקות וביעדי השקעה חדשים.
המהלך הגיע לאחר תקופה רגישה שבה הקרן השעתה חלק מתהליכי הבדיקה הרגילים שלה, בעקבות ביקורת מצד הממשל האמריקאי על החלטה למכור החזקה בחברת קטרפילר האמריקאית בשל קשרים לפעילות באזור יהודה ושומרון.
כעת, השימוש בבינה מלאכותית נועד לייעל את הסינון ולתת מענה רחב ומהיר יותר לכמות עצומה של חברות ונכסים. מדובר בקרן שמחזיקה באלפי חברות ברחבי העולם, ולכן תהליך הבדיקה הידני לבדו אינו מספק.
במקביל להשקעות הענק במניות טכנולוגיה שמובילות את מהפכת הבינה המלאכותית, הקרן עצמה מאמצת כלים דומים לניהול הסיכונים והבקרה שלה. זה משקף את העומק שבו הטכנולוגיה חודרת לא רק לחברות המוחזקות, אלא גם למוסדות שמחזיקים בהן.
הקרן הנורבגית ממשיכה להיות שחקן מרכזי בשווקים הגלובליים עם אחזקה של כ-1.5% מהמניות הסחירות בעולם, כל שינוי בהקצאות שלה משפיע בפועל על מדדים מרכזיים ועל חברות ענק. 2025 המחישה עד כמה החשיפה לטכנולוגיה האמריקאית ולמערכת הבנקאית הגלובלית יכולה להקפיץ את התשואה, אבל גם עד כמה נדרש ניהול סיכונים הדוק במציאות של טלטלות תכופות.