"בקרן העושר ייצברו בעשור הקרוב 52 מיליארד שקל - רק ממאגרי תמר ולוויתן"
"בעשור הקרוב יכניס מאגר הגז לוויתן לקופת המדינה 46.1 מיליארד שקלים, ההכנסות ממאגר תמר יסתכמו באותו זמן בעוד 45 מיליארד שקל, כולל תמלוגים, מיסים והיטל שישנסקי. מעכשיו ועד שנת 2033 יצטברו בקרן העושר כ-52 מיליארד שקל, וזאת ממאגרי תמר ולוויתן בלבד, ולא כולל את מאגר כריש תנין. הסכום הזה לא כולל את המיסים והתמלוגים המועברים למדינה". כך העריך היום בכנסת יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד אנרג'י (דלק קידוחים)
לדבריו, "סה״כ משנת 2013 ועד היום שולמו לקופת המדינה מיסים ותמלוגים בגובה של כ-16.7 מיליארד שקל, שנתקבלו ממאגרי לוויתן ותמר, ולא כולל היטל שישנסקי. בחישוב הכולל את מאגר ים תטיס, שההפקה ממנו הסתיימה לפני מספר שנים, מדובר ב-20 מיליארד שקלים שנכנסו ישירות לקופת המדינה מפעילות הגז הטבעי בלבד".
על פי אבו, הגז לא רק מכניס כסף למדינה אלא גם חוסך הוצאות, "החיסכון המשקי על פי נתוני הממשלה, בשנת 2021 לפני משבר האנרגיה, חסך למשק הישראלי כ-65 מיליארד שקל, כתוצאה מהגז הטבעי הישראלי".
את הדברים אמר אבו במסגרת דיון בוועדה המיוחדת לענייני הקרן לאזרחי ישראל, בראשות ח״כ לימור סון הר מלך.
על פי ניו-מד, התחזיות שהוצגו לא כוללות שלבי פיתוח נוספים במאגרים, ש"עשויים להגדיל את היקף המכירות וכתוצאה מכך להגדיל באופן משמעותי את הכנסות המדינה". בחברה גם מעריכים שלנושא הייצוא יש "משמעות דרמטית" להכנסות המדינה - ככל שיוגשמו יותר יעדים כך תהייה עליה בהכנסות, הן מכמות ההפקה שגדלה, והן מהמחירים הגבוהים יותר בעולם.
- ירידה של 16.6% בתגמולי הגז הטבעי והמחצבים
- עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחיר לצרכן הישראלי נמוך משמעותית מאשר בעולם
אבו הוסיף כי "ישראל נהנית ממחיר גז טבעי יציב ואטרקטיבי ובעיקר מביטחון אנרגטי. המחיר בישראל נמוך יותר דרמטית מאשר בשאר מדינות העולם ומאפשר השקעות במשק הישראלי ותכנון קדימה. היום ברור יותר מתמיד שמדינת ישראל נהנית מביטחון אנרגטי והיא אחת מהבודדות בעולם שלא הרגישה את משבר האנרגיה הודות לגז הטבעי הישראלי, מתמר ולוויתן וכעת גם מכריש תנין.
"אנחנו עובדים מסביב לשעון, כשותפי לוויתן לפתח מתקן ייצוא עצמאי של LNG לייצוא גז טבעי מישראל. ככל שנראה לעולם שיש אופציות ייצוא מישראל ושמדינת ישראל יודעת לספק גז טבעי לעולם – כך הביקוש יעלה. לישראל יש את היכולת לספק גז טבעי כחול לבן לאירופה ואסיה. אנחנו מתכננים להכפיל את הכמות של לוויתן, כשחלק מהכמות תלך למשק המקומי, כמענה לביקושים וחלק לייצוא. עם שלבי פיתוח נוספים, היקף המכירות יגדל ועימו גם הכנסות המדינה."
- 16.ranr 12/02/2023 09:59הגב לתגובה זומשנת 2013 ועד היום שולמו לקופת המדינה מיסים ותמלוגים בגובה של כ-16.7 מיליארד שקל, שנתקבלו ממאגרי לוויתן ותמר, ולא כולל היטל שישנסקי. בחישוב הכולל את מאגר ים תטיס, שההפקה ממנו הסתיימה לפני מספר שנים, מדובר ב-20 מיליארד שקלים שנכנסו ישירות לקופת המדינה מפעילות הגז הטבעי בלבד". ובכן מענף התיירות, זו שמשרד האוצר רוצה לחסל, הרווח למדינה בשנת 2022 שלא היתה שנה טובה במיוחד, הרווח הוא 13,5 מיליארד ש"ח. זה לעומת ממוצע רב שנתי של פחות מימיליארד לשנה מרווחי הגז. למישהו כאן חסרה פרופורציה.
- 15.ranr 12/02/2023 09:15הגב לתגובה זושינסקי עצמו אמר שהוועדה טעתה באשר לגודל המס שיש לגבות משותפות הגז. אילמלי המלחמה באוקראינה, שהיתה בלתי צפויה, מחיר הגז הישראלי היה נשאר גבוה מאד יחסית להוצאה הנדרשת להפקתו. לא למדנו דבר מהטיפול המוצלח מאד של הנורבגים בהפקת הגז שלהם וברווחים ממנו.
- 14.דן 09/02/2023 13:27הגב לתגובה זולפי מה שאמרו התומכים במתווה הגז, כבר היינו אמורים להיות קטאר בינתיים וקרן העושר היתה אמורה לבנות את כל המדינה מחדש. בשורה התחתונה, יש כרגע בקרן 14% מהתחזיות המוקדמות של בנק ישראל. כל השאר התאדה בדרך לכיס של תשובה וחבריו.
- dw 09/02/2023 21:11הגב לתגובה זוהמתנגדים בהתנגדותם עיכבו בכמה שנים טובות את פיתוח לוייתן ואם לא מוכרים אז גם אין תמלוגים. אין פיה טובה. בנוסף מחיר הגז מלוייתן הוא נמוך יחבית ולא גבוה כמו באירופה. לכן אפשר להכפיל את מחיר הגז ללקוחות בישראל ואז המדינה תקבל יותר מיסים. אז תהיה יותר מאושר?
- 13.לא נשכח לקחת אתנו את שלל המזוודות עם "הכביסה המלוכלכת" (ל"ת)"שתשרף המדינה" 09/02/2023 11:18הגב לתגובה זו
- 12.mtlk 08/02/2023 12:59הגב לתגובה זובסופו של דבר המלחמה ברוסיה תסתיים והגז הרוסי הזול יחזור לאירופה.ובדיוק כמו בנושא המכולות.המחירים יחזרו הרבה למטה.ככה שעל תחלמו על משאיות של כסף כמו שהמצב כרגע.מה עוד שאירופה לומדת להיגמל מלהיות תלויה במקור אנרגיה אחד.וסיכוי סביר שאנרגיה על בסיס מתקני הפקה גרעינים יחזרו לאופנה.איך שהוא כרגע צרנוביל ופושיקמה ניראים יותר רחוקים.
- dw 09/02/2023 21:13הגב לתגובה זוזה עוד גורם סיכון לטכנולוגיה הגרעינית. לכן לא סביר שיאשרו גידול משמעותי מדי בתפוצה של השיטה הזו.
- ranr 12/02/2023 09:18וגם מדובר על מתקנים קטנים בפיזור גיאוגרפי גדול.
- 11.גיל 08/02/2023 00:57הגב לתגובה זודלק קבוצה מנית השנה
- 10.אני תורם אותם למשפחת המלוכה שלנו (ל"ת)סמיר 07/02/2023 20:19הגב לתגובה זו
- 9.מר בין 07/02/2023 19:28הגב לתגובה זוחברים, זה יהיה הזוי, אם חבורת המושחתים ישתלטו לנו גם על כספים אלה...
- 8.ולמי הולך הכסף ? לפרזיטים, לעלוקות (ל"ת)בן 07/02/2023 18:32הגב לתגובה זו
- 7.תבינו מטומטמים, שקל לא יהיה בקרן ביבי ולקקניו הדת 07/02/2023 15:57הגב לתגובה זותבינו מטומטמים, שקל לא יהיה בקרן ביבי ולקקניו הדתיים והשודדים ישארו בקרן בלי אגורה
- 6.משה 07/02/2023 15:39הגב לתגובה זוהובטח שקרן העושר תיועד לרווחת האזרחים אך כמו שהדברים מתנהלים ע"י הממשלה הנוכחית רק הקרובים לצלחת יהנו מכסף זה
- 5.גדעון 07/02/2023 15:35הגב לתגובה זוועוד לא התחשבנו בעשר שנות פעילות שהניבו רק 2 מיליארד ש"ח.
- dw 09/02/2023 21:15הגב לתגובה זוהמדינה לוקחת לעצמה בסופו של דבר בערך חצי מהרווחים. זה די הרבה.
- המגיב 07/02/2023 19:15הגב לתגובה זוהגז מכניס למדינה תמלוגים מיסים והיטלים. שלושתם ביחד 25 מיליארד. ההיטל חל רק אחרי כמה שנים במאגר תמר אבל בסוף המדינה מקבלת חצי פלוס.
- 4.לבנתיים ניו-מד בשער מגוחך ומכעיס (ל"ת)משקיע בניו-מד 07/02/2023 15:33הגב לתגובה זו
- 3.ליאור 07/02/2023 15:33הגב לתגובה זוללמדכם שלא צריך להקשיב לכל גוועלד וגם פתרון לא מושלם עדיף מפסיביות עד שיהיה פתרון מושלם. אפשר להגיד שחלק גדו מאוד מההצלחה הכלכלית של ישראל היא בזכות האנרגיה הזמינה והזולה יחסית (הגז)
- 2.רק הוא שוכח כמה מיליארדים שילמנו ביתר במהלך השנים (ל"ת)Hguy 07/02/2023 15:30הגב לתגובה זו
- 1.אמרו את זה גם לפני עשור ובפועל אין שם סכומים שמתקרבים לכך (ל"ת)אנונימי 07/02/2023 15:22הגב לתגובה זו
- dw 09/02/2023 21:16הגב לתגובה זוזה פרויקט ל 50 שנה. לוייתן רק נולד לפני דקה וחצי. קצת סבלנות. עוד עשור נדבר.

ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
המפעילה Beacon השלימה את שלב ההרצה והגיעה להפקה של 100 אלף חביות בתוך 75 יום בלבד; המאגר צפוי להוות מנוע צמיחה ותזרים מרכזי עבור נאוויטס
חברת Beacon Offshore, המפעילה של מאגר הנפט שננדואה שבמפרץ מקסיקו, הודיעה כי השלימה בהצלחה את שלב ההרצה של ארבעת הקידוחים הראשונים בפרויקט והגיעה ליעד ההפקה של 100 אלף חביות נפט ביום (bopd), קצב המתאים לצפי שפורסם עם תחילת ההפקה ביולי השנה. עבור נאוויטס נאוויטס פטר יהש -0.35% , המחזיקה בפרויקט לצד Beacon ושותפים נוספים, מדובר בהתקדמות נוספת באחד ממוקדי הצמיחה שלה בשנים הקרובות.
Beacon ציינה כי מערכת ההפקה הצפה (FPS) במאגר, שנבנתה לקיבולת של 120 אלף חביות נפט ביום ו-140 מיליון רגל מעוקב גז ביום, תפקדה בהתאם לציפיות, וכי ההגעה לקצב היעד הושלמה בתוך 75 יום בלבד ממועד תחילת ההפקה. המתקן, הממוקם ב-Walker Ridge 52 כ-150 מייל מחופי לואיזיאנה ובעומק מים של כ-5,800 רגל, תוכנן לשמש כמתקן מארח אזורי (Regional Hub) שיאפשר חיבור מאגרים סמוכים, בהם מוניומנט ושננדואה דרום, שביחד מוערכים בכ-600 מיליון חביות נפט שוות ערך.
על פי הודעת החברה, מדובר באחת ההפקות המורכבות והמתקדמות בענף, הנסמכת על טכנולוגיית לחץ גבוה של 20,000 PSI, מהמתקדמות בעולם. הבארות נקדחו לעומק של כ-30 אלף רגל מתחת לפני הים (כ-10 קילומטרים), בתנאי לחץ וטמפרטורה קיצוניים. Beacon מסרה כי הנתונים ההנדסיים של הבארות עומדים בציפיות ואף מצביעים על אמינות גבוהה, מה שיאפשר המשך הפקה יציבה לאורך זמן.
מתקן הטיפול וההפקה של שננדואה, שהוא HUB אזורי, שודרג ליכולת קיבולת של כ-120 אלף חביות נפט ביום, והוא עתיד לשרת גם את מאגרי מוניומנט ושננדואה דרום, שנמצאים בתהליכי פיתוח ועתידים להחל בהפקה
במהלך שנת 2026 ושנת 2028, בהתאמה.
- ארגנטינה נגד נאוויטס: "פועלת באופן בלתי חוקי בפוקלנד"
- גדעון תדמור מבקש 9 מיליון שקל בשנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור: "עם הסיום המוצלח של תהליך ה-ramp-up, והגעה להפקה יומית של 100 אלף חביות נפט, פרויקט שננדואה הפך לאחד הפרויקטים
המפיקים המשמעותיים במפרץ אמריקה ומהווה פלטפורמה איתנה לצמיחתה של השותפות"

בקרוב: אנרגיה מתחדשת וכדורגל בגשם ובלילה - ביחד
במסגרת קול קורא חדש שפרסמו משרד האנרגיה והתשתיות, משרד התרבות והספורט והמשרד להגנת הסביבה, יינתנו מענקים לרשויות מקומיות שיקימו קירויים סולאריים בשטחן מעל מגרשי ספורט. בכך יתאפשר לערוך פעילויות ספורט שם גם כשיורד גשם וגם בשעות החשיכה, תוך כדי יצירת מקור נוסף של אנרגיות מתחדשות
התוכנית הלאומית החדשה לקירוי סולארי במגרשי ספורט ציבוריים בכל הארץ יוצאת לדרך: במסגרת החלטת הממשלה לקדם קירוי סולארי במגרשי ספורט ציבוריים, פורסם היום קול קורא לכלל הרשויות המקומיות ברחבי הארץ, לתמיכה כלכלית בהקמת קירויים סולאריים בשטחן. מדובר במהלך משותף של משרד האנרגיה והתשתיות, משרד התרבות והספורט והמשרד להגנת הסביבה, המהווה, לפי הודעת משרד האנרגיה, נדבך נוסף במדיניות הלאומית להרחבת השימוש באנרגיה מתחדשת והתמודדות עם משבר האקלים. המענקים שיינתנו, בהיקף כולל של עשרות מיליוני שקלים, יגיעו לסוכמים של 300 אלף עד 450 אלף שקל לכל רשות, בהתאם לאשכול החברתי-כלכלי שלה. המועד האחרון להגשת הבקשות הוא 9 בנובמבר השנה.
לדברי משרד האנרגיה, המהלך משלב שורת תועלות מעשיות שונות תחת קורת גג אחת: הוא מאפשר להרחיב את שעות הפעילות במגרשי הספורט, מספק הצללה והגנה מתנאי מזג האוויר, מייצר אנרגיה נקייה מאופסת פליטות, תורם להפחתת אי החום העירוני, מחזק את ביטחון האנרגיה המקומי, ומאפשר לרשויות המקומיות להפוך הוצאה להשקעה מניבה. כל זאת, תוך ניצול חכם של תשתיות קיימות, כך שמגרש הספורט השכונתי ייהפך למוקד אנרגיה בקהילה.
לצד התרומה למשק האנרגיה, מדובר גם במהלך חברתי-סביבתי בקנה מידה משמעותי - הוספת כ-3,000 דונמים של שטחי צל ציבוריים, שיאפשרו תוספת של כ-3.3 מיליון שעות פעילות קהילתית וספורטיבית בשנה, בכל מזג אוויר ובכל שעות היממה, כך על פי ההודעה. בנוסף, מדובר בצעד משמעותי במסגרת ההתמודדות עם משבר האקלים והתחממות כדור הארץ, באמצעות הפחתת פליטות מזהמות והגברת היקף האנרגיה המתחדשת בשטחים מבונים.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, מסר כי, "קירוי סולארי של מגרשי ספורט הוא צעד חשוב שמממש את המחויבות שלנו להבטחת ביטחון אנרגטי לישראל, תוך קידום אנרגיה מתחדשת והגנה על איכות הסביבה. המהלך יאפשר לרשויות המקומיות להפוך הוצאה להשקעה מניבה, יוסיף אלפי דונמים של שטחי צל ציבוריים, יאפשר פעילות קהילתית בכל מזג אוויר, ויתרום משמעותית לעמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות של ישראל ל-2030".
- ירידה של 16.6% בתגמולי הגז הטבעי והמחצבים
- איך ישראל נערכת למשבר האנרגיה הבא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר התרבות והספורט מיקי זוהר, הוסיף כי, ״המיזם לקירוי סולארי במגרשי הספורט הוא מהפכה חברתית וקהילתית. מגרשי הספורט ייהפכו לשמישים לאורך כל שעות היום ובכל מזג אוויר, ותוך כדי ייצרו חשמל ואנרגיה ירוקה. זהו חיבור חשוב בין קיימות סביבתית לקידום הספורט".