הכנסות המדינה ממשאבי טבע עלו ל-9.3 מיליארד שקלים; ההיטלים הסופיים נותרו ללא שינוי

הכנסות המדינה מהיטל רווחי יתר על משאבי טבע ונפט הגיעו ל-9.3 מיליארד שקל עד סוף הרבעון הראשון של 2026, כך עולה מנתוני רשות המסים בישראל. מדובר בעלייה מתונה לעומת סוף 2025, אז הסתכמו ההכנסות ב-8.9 מיליארד שקל - תוספת של כ-400 מיליון שקל ברבעון אחד. עם זאת, מאחורי העלייה הכוללת מסתתרת תמונה מורכבת יותר: ההיטלים החלוטים, כלומר הסופיים, לא גדלו כלל ונשארו על 7.3 מיליארד שקל.

 עלייה בהכנסות שכולה מהיטלים זמניים

הנתונים מלמדים כי הגידול ברבעון הראשון נובע כולו מהיטלים שאינם חלוטים - כלומר מקדמות או ניכויים במקור שטרם הושלמה לגביהם ההתחשבנות הסופית. המשמעות: החברות בענף האנרגיה והמשאבים ממשיכות לשלם, אך טרם הוגשו דוחות שנתיים שמקבעים את גובה ההיטל הסופי. הפער בין סך ההיטלים (9.3 מיליארד) לבין ההיטלים החלוטים (7.3 מיליארד) עומד כעת על כ-2 מיליארד שקל - סכום משמעותי שעדיין "פתוח" לשינויים בהתאם לשומות הסופיות.

בהשוואה בין סוף 2025 לסוף הרבעון הראשון של 2026:

 סך ההיטלים רשמו עלייה של 0.4 מיליארד שקל (מ-8.9 ל-9.3) - גידול של כ-4.5% ברבעון.

היטלים חלוטים נותרו ללא שינוי (7.3 מיליארד שקל) - קיפאון של 0% בצמיחה.

היטלים לא חלוטים רשמו עלייה של כ-0.4 מיליארד שקל - כלומר כל הגידול מיוחס לרכיב זה.

המשמעות הכלכלית היא שהכנסות המדינה אמנם גדלות “על הנייר”, אך טרם התגבשו לכסף סופי שניתן להעביר לקרן העושר.

 לאן זורם הכסף ומהי קרן העושר?

הכספים שנגבים מועברים מדי רבעון לחשב הכללי במשרד האוצר, ומשם מנוהלים במסגרת קרן לאזרחי ישראל - קרן העושר הלאומית. הקרן משקיעה את ההכנסות במטבע חוץ בשווקים הגלובליים, במטרה לייצר תשואה ארוכת טווח ולהבטיח חלוקה בין-דורית של משאבי הטבע. רק ההיטלים החלוטים מועברים לקרן אחת לרבעון, בצירוף רווחי השקעות (או בניכוי הפסדים). לעומת זאת, ההיטלים הלא חלוטים מוחזקים זמנית עד להשלמת ההתחשבנות מול החברות. 

החוק ששינה את חלוקת הרווחים:  ההיטלים נגבים מכוח חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, שנועד להבטיח כי הציבור ייהנה מחלק גדול יותר מהרווחים שנוצרים ממשאבים לאומיים כמו גז טבעי, נפט ומינרלים. לצד ההיטל, החברות משלמות גם מס חברות ותמלוגים - המוזרמים ישירות לתקציב המדינה השוטף. לפי גורמים בינלאומיים, מודלים של קרנות עושר הפכו לכלי מרכזי בניהול הכנסות ממשאבים, במיוחד במדינות עשירות בגז ונפט. International Monetary Fund מדגיש כי קרנות כאלה מסייעות לייצב הכנסות ממשלתיות ולמנוע “תנודתיות יתר” הנובעת ממחירי סחורות. 

• אבסורד - קרן העושר לא משקיעה במניות נפט וגז למרות שהכסף בקופה מגיע מתמלוגי גז
• קרן לאזרחי ישראל שברה שיא: תשואה של 18.4% והיקף נכסים של 2.8 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

 השפעת השוק הגלובלי 

היקף ההיטלים מושפע ישירות ממחירי האנרגיה בעולם. בשנים האחרונות נרשמה תנודתיות גבוהה במחירי הגז והנפט, על רקע משברים גיאופוליטיים, שינויי ביקוש והמעבר לאנרגיה ירוקה. העלייה בהכנסות ב-2025 נבעה בין היתר ממחירים גבוהים, אך ברבעון הראשון של 2026 נראה כי הקצב מתמתן. 

  הקיפאון בהיטלים החלוטים עשוי להיות זמני בלבד, ותלוי בהגשת הדוחות השנתיים של החברות ובהשלמת השומות. אם מחירי האנרגיה יישארו גבוהים, ניתן לצפות לעלייה נוספת בהכנסות במהלך השנה. מנגד, ירידה במחירים או שינוי רגולטורי עשויים להאט את קצב הגידול