יקבי כרמל עברה להפסד ב-2025; היין הכביד, המשקאות הקלים תמכו

יקבי כרמל היא הרבה יותר מעוד חברה במגזר הצריכה; היא מותג ששזור בהיסטוריה המקומית עוד מסוף המאה ה-19. אולם, התוצאות לסיכום 2025 מוכיחים שגם שורשים עמוקים ומורשת מפוארת אינם מהווים חסינות בפני תהפוכות השוק. בשנה שבה ענף היין הישראלי המשיך להפגין חיוניות וצמיחה ארוכת טווח, יקבי כרמל מצאה את עצמה במסלול הפוך, כשהיא נאבקת בשחיקה במרווחים ובלחצים תפעוליים כבדים.

המספרים היבשים מספרים סיפור של פער הולך וגדל: בזמן שהצרכן הישראלי לא הפסיק לשתות יין ואף המשיך לשדרג את העדפותיו ליינות פרימיום, השורה התחתונה של החברה נצבעה באדום. הכנסות הקבוצה רשמו ירידה של כ-4.7% ועמדו על כ-462.4 מיליון שקל, אך המכה האמיתית הייתה בשורות הרווחיות. הרווח הגולמי צנח כ-19%, והסתכם בכ-100.9 מיליון שקל בלבד. כל זה ממחיש את הקושי של החברה להתמודד עם עלויות הייצור שעלו ותנאי מאקרו מאתגרים.

גם מניית הקבוצה כרמל קורפ 0.07%  מבטאת את האתגרים העסקיים. מתחילת השנה איבדה המניה כ-2.4% מערכה, ובמבט של 12 חודשים היא מציגה ירידה חדה יותר של כ-10.5%, על רקע היחלשות בתוצאות התפעוליות של החברה היא נסחרת סביב 1,720 נקודות ובשווי שוק של כ-343.9 מיליון שקל.

מה שמעורר עניין מיוחד בדוחות הוא הניגוד הפנימי בתוך הקבוצה. בעוד שפעילות הליבה - ייצור היין והמסחר - הפכה למשקולת שהכבידה על התוצאות עם מעבר להפסד תפעולי של כ-13.7 מיליון שקל במגזר הייצור, הייתה זו דווקא הזרוע של המשקאות הקלים (יפאורה) שתפקדה כגלגל הצלה עם רווח תפעולי יציב של כ-30.1 מיליון שקל.

השילוב בין השחיקה במכירות לבין עלייה של כ-6.8% בהוצאות המכירה והשיווק (שהסתכמו בכ-95.4 מיליון שקל), לצד גידול מפתיע של 7.5% במצבת העובדים, יצר "צבת" כלכלית שחנקה את הרווחיות. התוצאה הסופית היא מעבר חד מרווח נקי של כ-20.8 מיליון שקל ב-2024 להפסד נקי של כ-29.7 מיליון שקל ב-2025, כשהחברה נאלצת להתמודד גם עם תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בהיקף של כ-19.4 מיליון שקל.

הישראלים הגדילו את צריכת היין אבל כרמל לא משתתפת במסיבה

לפי נתוני סטורנקסט והערכות החברה, שוק היין בישראל צמח בשנים האחרונות בקצב שנתי ממוצע של כ-1.9%, והיקפו נע סביב 900–950 מיליון שקל. אלא שבשנת 2025 עצמה נרשמה דווקא ירידה של כ-0.7% בשוק, בין היתר על רקע ריבית גבוהה, יוקר מחיה והשלכות המצב הביטחוני. כלומר, למרות מגמות עומק תומכות, הביקוש בפועל הושפע מהסביבה הכלכלית. במקביל, הרגלי הצריכה ממשיכים להשתנות. מצד אחד, ניכרת התרחבות בצריכת יינות נגישים במחיר, ומצד שני העמקה של צריכת יינות איכות בקרב חובבי יין, כולל מעבר ליינות פרימיום וליקבי בוטיק. 

הצרכן הישראלי גם מגוון את ערוצי הרכישה, עם עלייה ברכישות אונליין, צמיחה בברי יין והתרחבות חנויות מתמחות. אלא שהמעבר הזה מייצר גם תחרות גבוהה יותר, בעיקר מצד יבואנים ושחקנים קטנים וגמישים יותר, מה שעלול ללחוץ על יצרנים גדולים כמו יקבי כרמל.

פעילות הליבה נשחקת

הפירוט המגזרי בדוחות ממחיש עד כמה האתגר ממוקד בליבת הפעילות. תחום הייצור, שמהווה את הבסיס ההיסטורי של החברה, רשם ירידה בהכנסות לכ-246.6 מיליון שקל והידרדרות לרווח תפעולי שלילי של כ-13.7 מיליון שקל, לעומת רווח בשנה הקודמת. מדובר בשינוי מהותי שמעיד על קושי לשמור על מרווחים, גם כאשר הביקוש הכללי ליין אינו נעלם.

גם תחום המסחר, שאמור היה להוות מנוע צמיחה באמצעות הפצה של בירות ומוצרי אלכוהול, לא מצליח לייצר רווחיות. ההכנסות בו נותרו כמעט ללא שינוי, אך המגזר עבר להפסד תפעולי של כ-14.5 מיליון שקל. זהו נתון שמעלה סימני שאלה לגבי האפקטיביות של הפעילות הזו כזרוע משלימה.

מנגד, פעילות המשקאות הקלים דרך ההחזקה ביפאורה ממשיכה להציג יציבות יחסית. הרווח התפעולי של כ-30.1 מיליון שקל ושיעור רווחיות של כ-12.5% מציבים אותה כגורם המאזן המרכזי בדוחות. בפועל, מדובר בפער שמחדד את התלות של הקבוצה בפעילות שאינה חלק ישיר מעולם היין.

מבנה הוצאות כבד

אחד ההיבטים הבולטים בדוחות הוא מבנה ההוצאות. העלייה בהוצאות המכירה והשיווק ובהוצאות הנהלה וכלליות מגיעה לצד גידול במצבת העובדים, שעמדה בסוף השנה על כ-315 עובדים לעומת 293 שנה קודם לכן. מדובר בעלייה של כ-7.5%, דווקא בתקופה של ירידה בפעילות.

כשליש מהעובדים מועסקים במסגרת הסכמים קיבוציים, מה שמגביל את יכולת החברה לבצע התאמות מהירות בעלויות השכר. במילים אחרות, גם אם הביקוש נחלש או המרווחים נשחקים, חלק משמעותי מההוצאות נותר קשיח. זהו גורם שמעמיק את הפגיעה ברווחיות, במיוחד בענפים תעשייתיים כמו יין, שבהם עלויות הייצור ממילא גבוהות ותלויות בגורמים חיצוניים.

לצד ההפסד הנקי, החברה מתמודדת גם עם לחץ תזרימי. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת היה שלילי בהיקף של כ-19.4 מיליון שקל, וההון החוזר התפעולי מציג גרעון של כ-45.1 מיליון שקל. הנתונים האלו מצביעים על פער בין הפעילות החשבונאית לבין תזרים המזומנים בפועל, ועל צורך במימון שוטף של הפעילות.

עם זאת, ברבעון הרביעי נרשם תזרים חיובי של כ-10.3 מיליון שקל, מה שיכול להעיד על עונתיות או על שיפור מסוים בסוף השנה. השאלה היא האם מדובר במגמה מתמשכת או בנקודת איזון זמנית.

במאזן עצמו נרשמת ירידה בנכסים השוטפים לצד עלייה בנכסים הלא שוטפים, כאשר סך המאזן נותר סביב מיליארד שקל. השינוי הזה עשוי להעיד על השקעות או על שינוי בתמהיל הפעילות, אך גם על ירידה ברמת הנזילות, מה שמתחבר לתמונה התזרימית.

בין מורשת להתאמה לשוק

יקבי כרמל פועלת בשוק שבו למותג ולמסורת יש משקל, אך הדוחות האחרונים מחדדים שהמשתנים הפיננסיים לא מושפעים רק מההיסטוריה. השוק המקומי נע בין דרישה ליינות איכות לבין רגישות למחיר, בין נאמנות למותגים מקומיים לבין פתיחות ליבוא, ובין צריכה ביתית לצריכה חווייתית בברים וחנויות מתמחות.

החברה נמצאת כיום בצומת שבו עליה להוכיח שהיא יודעת להתאים את עצמה לשינויים האלו, לא רק ברמת המוצר אלא גם ברמת מבנה העלויות, מערך ההפצה וניהול המגזרים השונים.