
הכללית תשלם 1.5 מיליון שקל בשל איחור בגילוי סרטן ערמונית
רופאת המשפחה לא שלחה את החולה לבדיקות נוספות למרות ממצאי בדיקת הדם. ביהמ"ש דחה את טענת הכללית לאשם תורם של החולה
שירותי בריאות כללית תפצה מטופל ב-1.5 מיליון שקל בשל איחור בגילוי סרטן הערמונית, אשר גרם לכך שתוחלת חייו לאחר הגילוי עומדת על תשע שנים בלבד. כך קובעת סגנית נשיא בית המשפט המחוזי מרכז, בלהה טולקובסקי. היא דחתה את טענת הכללית, לפיה יש להטיל על החולה אשם תורם. מדובר בפסק דין שאינו שגרתי, שכן לרוב חולים מתקשים להוכיח רשלנות מצד רופאים.
התובע, יליד 1966, טען, כי רופאת המשפחה של הכללית התרשלה בכך שלא התייחסה לכך שתוצאת בדיקת PSA (בדיקת דם לגילוי סרטן הערמונית) שאליה הפנתה אותו חורגת מטווח הנורמה, חרף ביקורים חוזרים שלו במרפאה בשנים 2022-2019. העדר התייחסות לתוצאה החריגה והימשכות בלתי סבירה של הליכי האבחון, הובילו לאיחור של למעלה משנה בהשלמת האבחון והטיפול במחלה. במועד האבחון המחלה כבר הייתה בשלב גרורתי ובלתי ניתן לריפוי כך שסיכויי ההחלמה של התובע נפגעו בשיעור של למעלה מ-50% ותוחלת חייו קוצרה.
הכללית טענה, כי הטיפול הרפואי שניתן לתובע היה סביר ונאות. איתרע מזלו של התובע שחלה בסרטן, אך טענתו לפיה ניתן היה לאבחן את המחלה בשלב מוקדם יותר, מבוססת על חכמה שבדיעבד. עוד נטען, כי התנהלותו של התובע ניתקה את רצף המעקב הרפואי והיוותה את הגורם המרכזי לאיחור באבחון המחלה, כך שיש לייחס לו אשם תורם משמעותי שמנתק את הקשר הסיבתי בין התרשלות כלשהי אם הייתה כזאת.
רופא המשפחה הוא "שומר השער"
טולקובסקי מזכירה: "בפסיקה נמצא התייחסות לתפקידו המיוחד של רופא המשפחה כ'שומר השער' - הראשון בשרשרת המטפלים והאחראי על ניהול הטיפול הרפואי במטופליו ובכלל זה מעקב אחר תוצאות חריגות של בדיקות שהמטופל ביצע ובמידת הצורך, הפנייתו להמשך טיפול אצל רופאים מומחים בתחומי הרפואה הרלוונטיים".
- מחקר חדש: שינה לא מספקת מקצרת חיים יותר מתזונה גרועה או חוסר פעילות גופנית
- פגישה רבת חשיבות, מתח רב והתקף לב קטלני - האם זו תאונת עבודה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טולקובסקי קבעה: "התנהלותה של רופאת המשפחה שהפנתה את התובע לבדיקות דם ובכללן בדיקת PSA אך התעלמה מתוצאה שחורגת מהגבול העליון של הנורמה, נגועה בהתרשלות". היא העדיפה את חוות דעתו של פרופ' רענן ברגר מטעם התובע על פני זו של פרופ' חוה טבנקין מטעם הכללית, והוסיפה: "על רופאת המשפחה היה להסביר לתובע כי תוצאת הבדיקה חורגת מהטווח העליון של הנורמה ולהפנות אותו לבדיקה קלינית ולהמשך מעקב אצל אורולוג. למצער, היה על רופאת המשפחה להסביר לתובע את המשמעות של תוצאות הבדיקה ולהפנותו לבדיקת PSA חוזרת בחלוף כשלושה חודשים שאז יש להניח שהייתה מתקבלת תוצאה גבוהה יותר".
תוחלת החיים ירדה ב-14 שנים
טענתה של הכללית לאשם תורם של התובע התבססה על כך שביולי 2019 הוא הונחה להגיע לביקורת אצל אורולוג לאחר שלושה חודשים, אך בפועל חזר רק בדצמבר 2021. טולקובסקי דחתה טענה זו במישור העובדתי וציינה, כי הכללית עצמה הראתה שהתובע ביקר 24 פעמים אצל רופאים באותה תקופה – מה שמלמד שהוא אינו מזניח את בריאותו. היא מוסיפה: "לא ניתן לקבל את הטענה כי רופאת המשפחה 'הניחה' שהתובע נמצא במעקב אצל אורולוג, כפי שנטען בחוות דעתה של פרופ' טבנקין, זאת מבלי שהוגש תצהיר של רופאת המשפחה, מבלי שתועד כי רופאת המשפחה שאלה את התובע אם הוא נמצא במעקב אצל אורולוג ומבלי שהפנתה אותו לאורולוג".
בין הצדדים לא הייתה מחלוקת שתוחלת חייו הנוכחית של התובע היא 65 בלבד, לעומת ממוצע בישראל של 83.5 לגברים. טולקובסקי קבעה, כי בהינתן מצבו הבריאותי לפני גילוי הסרטן – תוחלת חייו הייתה 79, ועל בסיס זה קבעה פיצוי של 1.8 מיליון שקל, מהם יש לנכות תגמולי ביטוח לאומי בסך 300,000 שקל. הכללית גם חויבה בתשלום הוצאות בסך 350,000 שקל.
- המשטרה כשלה בחקירה, השופט המחוזי טעה – ונהג קטלני כמעט התחמק
- מאסר על תנאי בלבד לאדריכל שהורשע באסון חניון הברזל
- תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
- רמ"ד פנסיה בצה"ל ניצל את תפקידו כדי לנפח את הפנסיה