תשעה ימים וחמישה ילדים: בריטיש תשלם 26 אלף ש' למשפחה שנתקעה בגלל חרבות ברזל

שחר ומעיין מימון, ביחד עם חמישה ילדיהם הקטינים, כולל תינוק בן שבועות ספורים, תכננו לחזור ב-21 באוגוסט 2024 מניו יורק לישראל. המסלול נראה פשוט: טיסה לניו-יורק, עצירה קצרה במדריד, והביתה לתל אביב. בפועל המסע נמשך תשעה ימים שלמים, הסתיים ב-30 באוגוסט, וכלל שתי מדינות שלא היו מתוכננות, קבלת פנים ללא אוכל כשר, ואיום ממשי שהמשפחה לא תגיע לפני כניסת השבת. הרשם הבכיר צוריאל לרנר מבית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, שדן בתיק, הורה באחרונה לבריטיש איירווייס לשלם למשפחה 26,027 שקל.

הכרטיסים נרכשו מאמריקן איירליינס לטיסה מניו יורק עם קונקשן במדריד. אלא שמלחמת חרבות ברזל היתה אז בעיצומה, ובסוף אוגוסט 2024 חלה הסלמה משמעותית בחזית הצפונית. אמריקן איירליינס, שכבר הרגישה את מה שעלול להתרחש עוד מראש, ביטלה את הטיסה ושיגרה את המשפחה לניו-יורק לחמישה ימים נוספים. לבסוף היא הציעה להם טיסה חלופית - דרך לונדון, שני מקטעים בטיסות של בריטיש איירווייס, יציאה ב-27 באוגוסט, והגעה מתוכננת ב-28 באוגוסט.

הבעיה היתה שבריטיש ביטלה את המקטע השני, מלונדון לישראל, בזמן שהמשפחה הייתה כבר באוויר בדרך ללונדון. בנחיתה הם גילו שטיסה מסודרת לישראל לא תתרחש בזמן הקרוב. לדבריהם, נאמר להם שיצטרכו להמתין בלונדון כשבוע. כשהציעה בריטיש חלופה לאתונה, הם קיבלו זאת. בינתיים הם שהו כחצי יום עם הילדים בשדה התעופה, ללא מזון כשר. מאתונה הם הגיעו בחזרה לישראל באמצעות ארקיע, בכרטיסים שרכשו מכיסם.

בריטיש: לא שילמו ישירות לנו ולכן לא זכאים לפיצוי

התביעה שהוגשה כנגד בריטיש כללה כמה רכיבים: פיצוי סטטוטורי לכל נוסע עבור ביטול הטיסה מלונדון לישראל, החזר עלות כרטיסי הטיסה מאתונה לישראל (12.5 אלף שקל לפי דרישת התובעים), פיצוי לדוגמה של 1,500 שקל לנוסע ופיצוי עבור עוגמת נפש.

• המספר היומי - 7% ירידה במניית לופטהנזה; המפסיד הגדול: סקטור התעופה
• הווירוס שהשבית שרתי דואר בכל העולם ומה קרה היום לפני 39 שנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השאלה הגדולה שעמדה על הפרק היא האם ימי סוף אוגוסט 2024 - תקופת הסלמת הלחימה בצפון - מקנים פטור לבריטיש מחובת הפיצוי. המחוקק חוקק את תיקון מס' 2 לחוק שירותי תעופה, שהחריג ימים מסוימים מחובת הפיצוי, אבל אוגוסט 2024 לא נכלל בהחרגות.

בריטיש לא קיבלה את הדברים. היא טענה טענה מקדמית שלפיה לא יתכן פיצוי סטטוטורי כשהתובעים לא שילמו לה ישירות עבור הכרטיסים, אלא לאמריקן איירליינס. בנוסף, העלתה חשש לכפל פיצוי, בטענה שהתובעים יכולים לתבוע גם את אמריקן איירליינס. הרשם לרנר דחה שתי הטענות. "הטיסה הנדונה, מלונדון, היא טיסה שאמריקן השיגה עבור התובעים, בהפעלת בריטיש; לפי חוק שירותי תעופה, גם מפעיל הטיסה אחראי לכל הקבוע בחוק, אפילו אם הוא לא מכר את הכרטיס הספציפי", נכתב בפסק הדין.

• משרדי עורכי הדין הגדולים מצמצמים גיוס: הבינה המלאכותית מחסלת את שכבת המתמחים
• שילמה על מרפסת חלומות, ואחרי בנייתה חיכתה הפתעה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שכרה דירה חדשה, החזירה אותה עם נזקים ובלי צבע - המשכיר תבע,...

הרשם לרנר אימץ גישה מאוזנת. לדבריו, אי-הכללת תקופה מסוימת בתיקון אינה אומרת אוטומטית שחברת התעופה חייבת בפיצוי. לדבריו, אפשר עדיין לטעון שהתקיימו נסיבות יוצאות דופן שהצדיקו את הביטול. "אתקשה לקבל טענה שרצף שלם של ימים התאפיין בחוסר יכולת לטוס לישראל - רצף כזה, חזקה על המחוקק שהיה מכליל אותו בתיקון מס' 2", הוא כתב. בתיק הזה, בריטיש הסתפקה בטיעונים כלליים על "תקופת פרוץ מלחמת המנע" ולא הצביעה על תנאים מיוחדים שהתקיימו דווקא ביום הספציפי שבו בוטלה הטיסה, וזה לא היה מספיק.

ההחזר לאתונה: 10,487 שקל, לא 12,500

בעניין ההחזר לכרטיסי הטיסה מאתונה לישראל, בריטיש טענה שלושה דברים: ראשית, שהעברת הנוסעים לאתונה - יעד קרוב לישראל - עומדת בחובותיה. שנית, שהמשפחה הסכימה מרצונה לטוס לאתונה. ושלישית, שהתובעים כלל לא הציגו קבלות להוכחת עלות הכרטיסים. הרשם דחה גם את הטענות האלה. "הסכמתם היתה על רקע החלופה שהוצעה על ידי בריטיש, להמתין שבוע בלונדון (בלא שהוצע להם, כמובן, מימון של שהיה זו). בנסיבות כאלה אין לראות בהסכמתם אלא דרך לצמצם נזקים", הוא כתב בהחלטתו.

את נושא הקבלות פתר פסק הדין באופן יצירתי: ארקיע, הנתבעת השנייה שיישבה את הסכסוך בפשרה, צירפה לכתב ההגנה שלה את טופס ההזמנה של הכרטיסים. ההזמנה עלתה 3,328 דולר, ולפי שער יציג של 3.151 שקלים לדולר ב-27 באוגוסט 2024 - התאריך הרלוונטי - מדובר ב-10,487 שקל, ולא ב-12.5 אלף שקל שדרשו התובעים. הרשם פסק את הסכום המוכח.

אף שנקבע שבריטיש לא מילאה את חובותיה במלואן, הרשם סירב לפסוק פיצוי לדוגמה. "הנסיבות הן בוודאי כאלה הפועלות לקולא, בשל המצב הבטחוני הרגיש ואי-הוודאות המשפטית עקב ריבוי פסיקות סותרות", הוא הסביר. הוא ציין גם ביקורת קלה על האופן שבו נוסח כתב ההגנה של בריטיש - 20 עמודים, "ארוך יותר מאשר ההקצבה לכתב טענות המוגש לבית המשפט המחוזי", אך זה לא שינה את הקביעה לגבי הפיצוי לדוגמה.

בסיכומו של דבר, הורה הרשם לרנר לבריטיש לשלם 14,340 שקל כפיצוי סטטוטורי (2,390 שקל לנוסע, כפול שישה תובעים - התינוק לא נכלל בתביעה), 10,487 שקל כהחזר עלות הכרטיסים מאתונה לישראל, ו-1,200 שקל הוצאות משפט. בסך הכל מדבור בסכום של 26,027 שקל. הרשם אף הוסיף כי, "סביר שבמסגרת שיתוף הפעולה בין בריטיש לבין אמריקן תדע בריטיש גם לעדכן את אמריקן על פסיקת הפיצוי במקרה זה - ויכול ולכך תהיה השפעה בתביעה עתידית נגד אמריקן".

מקרים נוספים: פיצויים של אלפי שקלים ונוסעים שלא מוותרים

המקרה של משפחת מימון הוא חלק ממגמה רחבה. הנה כמה מקרים נוספים - נוסעים שטיסתם בוטלה זמן קצר לפני ההמראה נאלצו להישאר באירופה מספר ימים. החברה טענה שמדובר בנסיבות ביטחוניות, אבל בית המשפט קבע כי לא הוצגה הוכחה לכך שהביטול הספציפי נבע מאירוע חריג באותו יום. בסופו של דבר נפסק להם פיצוי של אלפי שקלים לכל נוסע, כולל החזר הוצאות לינה וטיסות חלופיות. כלומר, זה לא מספיק לומר "יש מלחמה", צריך להראות איך זה השפיע בפועל.

במקרה אחר, זוג עם ילדים קטנים נתקע ביעד ביניים אחרי שטיסת המשך לא סופקה בזמן. החברה הציעה פתרון חלופי, אבל הוא כלל המתנה של כמה ימים ללא מימון מלא של שהייה. בית המשפט קבע כי מדובר בהפרה של החובות כלפי הנוסעים, ופסק להם פיצוי, אם כי נמוך יחסית, בגלל מורכבות התקופה. כאן רואים גישה מעניינת: מצד אחד אחריות, מצד שני התחשבות בנסיבות.

בד בבד, יש גם מקרים שבהם הפיצוי נדחה או צומצם. למשל, כאשר הוכח שמדינה סגרה את המרחב האווירי באופן מיידי או שהייתה הוראה רגולטורית ברורה, בתי המשפט נטו לקבל את עמדת החברות. אבל גם כאן, נראה שהרף להוכחה עולה, והחברות נדרשות להציג נתונים מדויקים ולא טיעונים כלליים.

עוד נקודה שחוזרת כמעט בכל התיקים היא סוגיית האחריות הכפולה. כלומר, מצב שבו כרטיס נרכש מחברה אחת, אבל הטיסה הופעלה על ידי אחרת. בתי המשפט, כמו במקרה של מימון, מדגישים שוב ושוב כי האחריות לא נעלמת. גם המפעיל וגם המשווק עשויים לשאת באחריות, תלוי במקרה.

כך או אחרת, יותר נוסעים פונים לבית המשפט, יותר פסקי דין ניתנים, והחובות של חברות התעופה מתחדדות. אבל מנגד, גם החברות פועלות בסביבה לא פשוטה, עם שיבושים תכופים. זה יוצר מצב שבו כל מקרה נבחן לגופו, אבל הקו הכללי די ברור: מי שלא מספק פתרון אמיתי בזמן אמת, עלול לשלם על כך אחר כך.