
אושרה חלקית ייצוגית נגד בוקינג ואקספדיה על חסמי תחרות בעשור שעבר
שתי החברות אסרו על מלונות להציע מחירים ותנאים טובים יותר באתריהם ודרך צדדים שלישיים. ביהמ"ש מדגיש: מדובר בנתונים על העבר ולא ידוע האם זהו המצב גם כיום
שופט בית המשפט המחוזי מרכז, רמי חיימוביץ, אישר חלקית בקשה לתביעה ייצוגית נגד אתרי הזמנת האירוח בוקינג (Booking) ואקספדיה (Xpedia), בשל מניעתם של בתי המלון הקשורים עימן להציע מחירים נמוכים יותר. חיימוביץ דחה את הבקשה נגד הוטלס.קום (Hotels.com), וגם בנוגע לבוקינג ואקספדיה אישר אותה לגבי חלק מהתנהלותן, ועד לשנים 2015 ו-2021 (בהתאמה).
המבקש, ניר בן-זאב, טען, כי החברות נהגו לנצל את כוחן ולחייב מלונות שהתקשרו עימן לתת להן את המחיר והתנאים הטובים ביותר, ולהימנע מלהציע בערוצי התקשרות אחרים מחירים או תנאים טובים מאלו שהוצגו באתרים שלהן. התוצאה הייתה, שהמזמינים שילמו יותר מכפי שהיו יכולים לשלם בערוצים חילופיים, כולל באתרים של המלונות עצמם. בן-זאב הסתמך על הליכים שהתקיימו נגד החברות באיחוד האירופי, ועל צו מוסכם שנתן בית המשפט המחוזי בירושלים ב-2021 ושאסר על בוקינג למנוע מהמלונות לתת הצעות טובות יותר באתריהם.
הבקשה עסקה בשני סוגים של התניות: רחבה וצרה. ההתניה הרחבה אוסרת על המלונות להציע מחיר או תנאים טובים משל החברות בכל ערוצי השיווק המתחרים, שלהם ושל צדדים שלישיים. ההתניה הצרה אסרה על המלונות להציע הצעות משופרות רק באתרים שלהם עצמם.
די בצו המוסכם כדי לאשר את הבקשה
החברות טענו בתגובה, כי לא רק שהתניות אלו לא פגעו בתחרות, אלא אף עודדו אותה. לטענתן, מודל חיפוש המלונות המקוון שפיתחו, הגדיל את היצע מקומות האירוח לצרכנים ואיפשר להם לבצע השוואת מחיר ותנאים שלא הייתה בעבר, וכך יצר תחרות בין מקומות האירוח. לדבריהן, ההתניות נועדו למנוע תופעה של "טרמפיסטים" - מי שיאתרו חדרים באתרים שלהן, ולאחר מכן יזמינו אותם במחיר נמוך יותר במישרין במלונות (שכן הללו לא יצטרכו לשלם עמלות לאתרים).
- אוהדי מונדיאל 2026 יבזבזו 5,000 דולר ומעלה: מחקר חושף פוטנציאל כלכלי ענק
- הטיסה בוטלה, קיבלו בחזרה פחות ממחצית מהסכום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חיימוביץ קובע: "משעה שניתן צו מוסכם, שאומץ גם בהליך שיפוטי שקבע כי תניית לקוח מועדף במתכונתה הרחבה עלולה להעלות חששות תחרותיים, אך ניתן לאשרה במתכונת מצומצמת, די בכך להצדיק אישור התביעה לגבי תקופה בה הנהיגו המשיבות תניות רחבות מסוג זה, היינו – לגבי אקספדיה עד 2015 ולגבי בוקינג עד 2021.
"...מנגד, המבקש לא הוכיח, אפילו ברמה הנדרשת לשלב האישור, כי גם התניה הצרה, שאושרה על ידי גורמי המקצוע, פוגעת בתחרות וגרמה לציבור נזק. עוד נקבע, כי האישור מצומצם ללקוחות ישראלים בלבד, ואין לאשר את התביעה בשמם של לקוחות זרים, שלא הכפיפו עצמם לדין הישראלי ולא הסמיכו את המבקש, גם לא בעקיפין, לתבוע בשמם".
הבדל בין התניה צרה להתניה רחבה
לדברי חיימוביץ, ההתניה הרחבה עלולה לפגוע בתחרות במספר מישורים: בתחרות על המחיר והתנאים לצרכן, במתחרים באמצעות יצירת חסמי כניסה ובתחרות על מחירי העמלות. החברות טענו שחלקן בשוק בשנים הרלוונטיות (דהיינו בעשור שעבר) היה אחוזים בודדים ולכן לא יכלו לפגוע בתחרות, אך חיימוביץ אומר שהמקום להכריע בסוגייה זו הוא ההליך העיקרי.
- תבע 118 אלף שקל שכר טרחה ככונס - כמה יקבל בסוף?
- שופטי העליון נגד לוין: פועל בשרירותיות ומשיקולים זרים
- תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
- רמ"ד פנסיה בצה"ל ניצל את תפקידו כדי לנפח את הפנסיה
לעומת זאת, הפגיעה בשל ההתניה הצרה קטנה בהרבה: אין לה השפעה על צדדים שלישיים ועל שחקנים אחרים בשוק, היא לא מעלה את חסמי הכניסה, לא מונעת כניסת שחקנים חדשים ולא מגבילה ערוצי שיווק אחרים להתחרות על המחיר ועל התנאים. ההשפעה על הצרכן ועל השוק מצומצמת אפוא בהרבה ואין כמעט פגיעה תחרותית, קובע חיימוביץ.
חיימוביץ מדגיש, כי כל הקביעות נוגעות למצב השוק בעבר: "יודגש כי נוכח ותק התיק, הנתונים שהובאו בו ישנים ברובם, ואין אפשרות לקבוע - לא לחיוב ולא לשלילה - כי במצב השוק הנוכחי תניות צרות הן הסדר כובל אשר פוגע בתחרות. ייתכן שבשלבי הכניסה לשוק הישראלי תניית אחידות צרה הייתה חיונית למנוע את תופעת הטרמפיסטים ולאפשר התבססות בשוק, ואילו כיום היקף פעילותן של המשיבות יחייב גם פסילת תניות צרות, ואפשר כי שינויים בשוק ועלייתם של ערוצי שיווק חדשים דווקא יתמכו בצורך בתניות שכאלו או שיאיינו את השפעתן התחרותית".
בוקינג ואקספדיה חויבו בתשלום הוצאות בסך 80,000 שקל. את בן-זאב ייצגו עוה"ד שמוליק קסוטו, עו"ד יוסי האזרחי, עו"ד שחר קפושה; את בוקינג ייצגו עוה"ד רם דקל, אוהד אנטמן, ניר קהת, שי בקל, אורטל גר, תומר כשר, רועי גראוזה ואייל רוטשילד; ואת אקספדיה והוטלס - עוה"ד אמיר ורון ושירלי קציר.