צעד חריג: ביהמ"ש הוציא צו עיכוב יציאה מהארץ לאזרח אמריקני
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יעקב שקד, אשרר צעד נדיר של עיכוב יציאה מן הארץ כלפי תושב חוץ בשל תביעה אזרחית נגדו. שקד דחה את ערעורו של גיא יוסף, אזרח ארה"ב, על החלטת הרשמת עדית קצבוי, שקיבלה את בקשת בנק מזרחי-טפחות בעניינו.
מזרחי תובע מיוסף 8.6 מיליון שקל, בטענה שהוא ערב לחובותיה של חברת יהלומי עובדיה. לאחר שהחברה לא עמדה בהתחייבויותיה לבנק, הושג בשנת 2019 הסדר חוב בין הבנק לבין יוסף ומשפחתו, אשר כלל שעבוד נכסים שונים שלו, התחייבות לשלם 2 מיליון שקל ותשלום של מיליון דולר מתוך מימוש מגרש ובית מגורים ברובע ברוקלין שבניו-יורק. לטענת הבנק, יוסף מכר את המגרש ב-1.4 מיליון דולר בלא ליידע אותו ובלא להעביר לו את התמורה. הבנק הביע חשש, כי יוסף ייצא מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, והדבר יכביד על ביצוע פסק הדין.
הפרה יסודית של ההסכם
קצבוי נתנה את הצו במעמד צד אחד ויוסף ביקש לבטלו. לדבריו, הוא תושב ארה"ב עשרות שנים, אין חשש שיימלט מהדין, הוא הגיע ארצה כדי לבקר את אביו החולה והצו פוגע בו בצורה קשה וללא צורך, הוא כבר שילם 2 מיליון שקל, וההליכים בינו לבין הבנק טרם הסתיימו. קצבוי הותירה את הצו על כנו תוך שהיא מציינת, כי יוסף אכן מכר את המגרש בלא להעביר את התמורה לבנק, וקיים חשש שאם יחזור לארה"ב - הוא יבריח את כספי התמורה. היא אפשרה לבטל את הצו אם יוסף יפקיד ערובות ב-500,000 שקל.
בראשית פסק דינו אומר שקד, כי אין זה מקרה חריג בו תתערב ערכאת הערעור בשיקול הדעת הרחב של הערכאה הדיונית במתן סעדים זמניים. עיכוב יציאה מן הארץ הוא סעד קיצוני, משום שהוא פוגע בזכות החוקתית לחופש תנועה. ניתן לעכב יציאתו של בעל דין מישראל, אם קיים חשש כן ורציני שיציאתו תסכל או תכשיל את ההליך השיפוטי או תביא למניעת ביצועו של פסק הדין. לצד זאת, על מבקש הצו להוכיח ברמה הלכאורית שאין מדובר בתביעת סרק.
- נושיו של נוכל רוסי יוכלו לאכוף בישראל פסק דין נגדו
- בנק לאומי מציע בנקאי עד הבית לבני 80 ומעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה הנוכחי, ממשיך שקד, יוסף הפר לכאורה את הסדר החוב ולכן תביעתו של מזרחי אינה תביעת סרק. יוסף לא הכחיש שכבר קיבל 675,000 דולר תמורת המגרש ולא העביר אותם לבנק, מה שמהווה הפרה יסודית של ההסכם. חודשים אחדים לפני המכירה הוא טען באוזני הבנק שקשה למכור את המגרש, ולאחר מכן הוא לא דיווח לבנק על העסקה. הפרות אלו מאפשרות לבנק להעמיד את יתרת החוב לפרעון מיידי. סכום התביעה מצדיק גם הוא את מתן הצו, מוסיף שקד.
במקרה זה מתקיימים גם התנאים המיוחדים המצדיקים את מתן הצו למרות שמדובר בתושב חוץ. יוסף אינו טוען שיש לו נכסים בישראל, הוא לא מסר לבנק מה עלה בגורל הכסף שקיבל, הוא לא הוכיח את טענתו לניכויים עתידיים מיתרת התמורה (טענה שגם סותרת את הסכם המכר) והניכויים הנטענים אינם קשורים לעסקת המגרש אלא להתחייבויות אחרות שלו במאות אלפי דולרים.
"זה הכסף שלי, לא של הבנק"
בחקירתו בבית המשפט אף התכחש יוסף לעצם חובתו להעביר לבנק את כספי התמורה: "החזרתי חובות שלקחתי על החברה של עובדיה יהלומים... נפער בור בעובדיה יהלומים והייתי צריך לסגור את זה, כי הייתי גם בעל החוב בעובדיה יהלומים, אז הייתי צריך לסגור את זה. זה הכסף שלי, לא של הבנק או של אף אחד אחר, זה שלי".
- קצינים ביחידות מסווגות בצה"ל ובמשטרה מואשמים בעבירות בעשרות מ"ש
- הכללית תשלם 1.5 מיליון שקל בשל איחור בגילוי סרטן ערמונית
- תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
- עובד עירייה התנדב לעזור לקשיש, ויירש את כל רכושו
על כך אומר שקד: "אמירה תמוהה זו מלמדת על כך, כי למעשה המערער איננו מפנים את ההתחייבות שנטל על עצמו כלפי המשיב בהסדר החוב, וסבור גם עתה, כי הוא רשאי לעשות בכספי מכר המגרש בברוקלין כאוות נפשו. כל אלה מצביעים על חשש ממשי ביותר ואף קונקרטי, להברחת נכסים על ידי המערער". לבסוף אומר שקד, כי בהינתן הכספים שכבר קיבל יוסף תמורת המגרש - הוא יכול לעמוד בערובות שקבעה קצבוי. יוסף חויב בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את יוסף ייצג עו"ד מיכאל פינקלשטיין, ואת בנק מזרחי - עו"ד ליהי בלומנפלד.
