קרנות אג"ח רבעון ראשון: פערים משמעותיים למרות תנועה מוגבלת במדדים

אירוע רודף אירוע בתקופה האחרונה, וכבר קשה לזכור שרק לפני שלושה שבועות סיימנו רבעון מצויין בבורסה הישראלית, לפחות בשוק המניות. בשוק האג"ח לעומת זאת הרבעון היה שקט מאד, כשהמדדים המרכזיים נעו סביב האפס. ייתכן שחוסר הוודאות סביב המלחמה וסביב שאלת הריבית של בנק ישראל השאירה את השוק במצב המתנה למרות האופטימיות בשוק המניות.

מדד ה-All Bond הכללי סיים את הרבעון עם ירידה מינורית של 0.05%, החלק הצמוד ירד בכמעט 0.6% ואילו החלק השקלי עלה קלות, כ-0.03%. בחלוקה לאג"ח ממשלתי וקונצרני ניתן לראות שמדד התל בונד מאגר עלה בשתי מאיות האחות בעוד מדד התל גוב הכללי ירד בשלוש עשיריות האחוז. 

מה עשו קרנות האג"ח בסביבת שוק כזו? בכתבה שלישית ואחרונה בסדרת הסיכומים לרבעון הראשון נבחן את קרנות האג"ח בשלוש קטגוריות: אג"ח מדינה ללא מניות, חברות והמרה ללא מניות ואג"ח כללי ללא מניות שכולל את שתי הקטגוריות הקודמות.

לכתבות קודמות:

>>> סיכום רבעון: מיטב מובילה, אלטשולר בתחתית, מי ניצח ומי הפסיד בקרנות המנייתיות והגמישות?

>>> מי ניצח ומי שילם ביוקר: סיכום קרנות המעורבות לרבעון הראשון

כפי שניתן לצפות, הקרנות לא הניבו תשואות גבוהות בסביבה כזו, אך למרות השקט במדדים, קיימת שונות לא מבוטלת מאוד בין הקרנות השונות בכל סקטור. למעשה, הפער בין הקרן הטובה ביותר (עם תשואה של מעל 1%) לבין הגרועה ביותר (כמעט מינוס 2%) מגיע לכ-3 נקודות אחוז ברבעון אחד בלבד – פער משמעותי מאוד בפרק זמן כה קצר, במיוחד באפיק שנתפס כסולידי.

כדי לקבל מושג כללי על ההישגים של הקרנות אנו מציגים כרגיל את 3 הקרנות הטובות והגרועות ברבעון, בתוספת הביצועים שלהן בשלוש השנים האחרונות. בנוסף, אנו מציגים את המובילות והאחרונות בשלוש השנים האחרונות. ההצגה הזו נותנת לנו את הטווח הכללי של הביצועים, בתוספת זרקור על כמה מהמצטיינות והנכשלות. לכתבה מצורפת ויזואליזציה שמציגה את התוצאות.

• דירוג קרנות אג"ח ממשלתי לפי מח"מ: מי הובילו בקצר, בבינוני ובארוך
• קרנות האג"ח הקונצרני ירדו באוקטובר: הדירוג לפי מח"מ קצר, בינוני וארוך

אג"ח בארץ כללי

זו הקטגוריה הפתוחה ביותר שבה מנהלי הקרנות חופשיים להשקיע בכל סוגי אגרות החוב הישראליות – צמודות, שקליות, ממשלתיות או קונצרניות. טווח התשואות נע בין אחוז חיובי למינוס 2%. נקודה מעניינת היא שלקרנות עם סימן קריאה, שמעיד על רמת סיכון גבוהה יותר, אין יתרון מובהק על קרנות ללא סימן קריאה בקטגוריה הזו. כלומר, לקיחת סיכון גבוה יותר לא תורגמה ברבעון הזה לעודף תשואה.

נקודה נוספת היא ששלוש הקרנות הגרועות ברבעון הן חדשות יחסית וקיימות פחות משלוש שנים – תופעה שחוזרת על עצמה גם בקטגוריית חברות והמרה. ייתכן שהדבר נובע משילוב של חוסר ניסיון, היקף נכסים קטן או אסטרטגיה שטרם הבשילה, מה שמקשה עליהן להתמודד בסביבה מאתגרת. על כל פנים ניתן לראות שלא תמיד יש יתרון לקוטן, וגם קרנות עם היקף נכסים מזערי הציגו ביצועים גרועים.

איילון מציגה תמונה מורכבת עם ביצועים מעורבים. מצד אחד, היא מציגה את שתי הקרנות הטובות ביותר בטווח הארוך של שלוש שנים, לצד הקרן המובילה ברבעון. מצד שני, היא גם עם שתיים מבין שלוש הקרנות הגרועות ביותר בטווח של שלוש שנים, בקרנות עם מח"מ מוגבל (עד 26 או עד 28). הפערים בתוך איילון ממחישים עד כמה אסטרטגיית ההשקעה – ולא רק זהות מנהל הקרן – היא זו שקובעת את התוצאה בפועל. הקרנות המצליחות של איילון יצרו פער משמעותי בטווח הזמן של שלוש שנים מול כל הקרנות האחרות. הקרן המובילה, איילון אג"ח ללא מניות (ללא סימן קריאה) מנהלת כבר מעל מיליארד שקל, והיא הקרן השניה בגודלה בקטגוריה.

חברת הורייזן מפגינה חוסר יציבות לאחר שבעבר הייתה בין החברות המובילות, והנה ברבעון הנוכחי היא מופיעה לא פעם בין האחרונות כפי שראינו בכתבות סיכום הרבעון הקודמות. גם בקרנות האג"ח נמצא את שמה שוב כקרן הגרועה ברבעון בקטגוריית חברות והמרה. גם את אושן יצירה ראינו יותר מפעם אחת בין האחרונות בשלושת הכתבות המסכמות.

• הקרנות הכספיות הטובות ולמה הן עדיפות מול פיקדונות בבנק?
• הרווח שנכנס לקרן בטפטוף: כך קרנות הנאמנות קונות בהנחה בהקצאות פרטיות

אג"ח מדינה

מדובר בקטגוריה עם היצע קטן יחסית של קרנות שנשלטות על ידי בתי ההשקעות הגדולים, ולא מעוררות כמעט עניין בבתי ההשקעות הקטנים. למרות ההיצע הקטן הן מושכות סכומי כסף לא מבוטלים, כשרוב הקרנות הן בינוניות או גדולות יחסית  עם מאות מילוני שקלים מנוהלים.

ההשוואה בין אג"ח מדינה לאג"ח קונצרני ממחישה את הדילמה הקלאסית של תשואה מול סיכון. הקרנות הקונצרניות מציגות פוטנציאל תשואה גבוה יותר בטווח הארוך, אך גם תנודתיות חדה יותר בטווח הקצר. לעומתן, קרנות אג"ח מדינה מציעות יציבות יחסית, אך במחיר של תשואות נמוכות יותר. חשוב לציין שהקרנות החלשות באג"ח מדינה מפגרות אף אחרי פקדונות בנקאיים וקרנות כספיות, וגם המובילות מציגות יתרון זניח בלבד. למעשה, בסביבה של ריבית גבוהה, הקרנות הכספיות עם תשואה של סביב 4% בשנה, נזילות גבוהה ויתרונות מיסוי הופכות לחלופה אטרקטיבית במיוחד עבור משקיעים סולידיים, ולעיתים אף עדיפה על אג"ח מדינה.

הקרן הטובה ביותר ברבעון, של קסם אקטיב, היא גם הגרועה ביותר בטווח של שלוש שנים – דוגמה בולטת לחוסר העקביות בענף. מקרה כזה ממחיש עד כמה מסוכן להסתמך על ביצועים קצרי טווח בלבד, ומדגיש את החשיבות של הסתכלות ארוכת טווח.

חברות והמרה

אילים היא המובילה ללא עוררין, והיא מציגה פער משמעותי מאד בטווח הזמן של שלוש שנים עם 34.65% לעומת השניה עם 26.93% בלבד (פער של כמעט 30%). מדובר בפער חריג לענף, שממחיש עד כמה קרן אחת יכולה “לברוח קדימה” בזכות ניהול מוצלח ואסטרטגיה עקבית. הקרנות שעוקבות אחר התיק של הבל"ל הן הגרועות ביותר בטווח הזמן של שלוש שנים. בסופו של דבר, בניגוד לקרנות המדינה, הקרנות המובילות עם תשואות מספקות למדי לטווח הזמן של שלוש שנים. הקרנות הגרועות רק מעט יותר מהכספיות או מקרנות אג"ח מדינה, וזאת בדומה לקרנות אג"ח בארץ כללי.

תובנות כלליות

תמיד צריך לחזור ולהזכיר את חשיבות דמי הניהול כרכיב מרכזי בתשואות לאורך זמן. באופן מובהק ניתן תמיד צריך לחזור ולהזכיר את חשיבות דמי הניהול כרכיב מרכזי בתשואות לאורך זמן. מהנתונים ניתן לזהות מגמה ברורה: קרנות עם דמי ניהול נמוכים יותר נוטות להציג ביצועים טובים יותר. כך למשל, באג"ח כללי שלוש הקרנות המובילות ברבעון גובות עד 0.7%, בעוד שלוש הגרועות מעל 0.8%. גם באג"ח מדינה ובחברות והמרה ניכרת מגמה דומה. לאורך זמן, גם פערים קטנים בדמי הניהול מצטברים לשחיקה משמעותית בתשואה, ולכן מדובר בפרמטר קריטי עבור המשקיעים.

 מעטים מצליחים להיות גם וגם

ההתפתחויות האחרונות בנושא קרנות נאמנות

מעט מאוד קרנות מצליחות לשלב בין ביצועים חזקים בטווח הקצר לבין עקביות לאורך זמן, אך יש יוצאות דופן בולטות. קרנות כמו איילון אג"ח והנפקות ללא מניות מדגימות יכולת נדירה להוביל גם ברבעון הנוכחי וגם בדירוג ל־3 שנים. עבור המשקיעים, זו אינדיקציה לכך שלא מדובר במזל רגעי אלא באסטרטגיה יציבה שמצליחה לייצר ערך לאורך זמן.

רשימת המובילות ברבעון כוללת לא מעט קרנות שמציגות ביצועים חלשים יחסית בטווח הארוך, ולעיתים אף מדורגות בתחתית. התופעה הזו מדגישה עד כמה מסוכן לרדוף אחרי תשואות קצרות טווח – קרן שמובילה היום יכולה להיות מפגרת משמעותית לאורך זמן, ולכן חשוב לבחון היסטוריה ולא רק רגע נתון.

לסיכום: הרבעון הראשון של 2026 מציג תמונה מורכבת בשוק קרנות האג"ח: מצד אחד יציבות יחסית במדדים, ומנגד פערים לא מבוטלים בביצועי. בעוד שבטווח הקצר קשה לזהות מגמה ברורה, בטווח הארוך חוזרות אותן קרנות מובילות ומוכיחות עקביות. במקביל, סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להציב תחרות מצד הקרנות הכספיות, במיוחד מול אג"ח מדינה. המסקנה המרכזית ברורה: גם באפיק שנחשב סולידי, הבחירה בקרן, תוך בחינה של דמי ניהול, אסטרטגיה ורמת סיכון, היא זו שעושה את ההבדל.