עם נכסים שזינקו ל-1.3 מיליארד שקלים ורקורד תשואות שעוקף את מדד תל-בונד הכללי, קרן האג"ח של בית ההשקעות קבין מרכזת עניין רב; מאחורי הצמיחה המטאורית מסתתר תיק השקעות החשוף במיוחד לנדל"ן הישראלי, תוך ויתור על חוף המבטחים של האג"ח הממשלתי. הנה כל מה שצריך
לדעת על מנוע התשואה ומוקדי הסיכון של הקרן המובילה באג"ח בחמש השנים האחרונות
קרנות אג"ח קצר או בינוני נועדו להשקעה כמעט נטולת סיכון שיכולה אולי לתת מעט יותר מהשקעה נטולת סיכון לחלוטין. מהן האפשרויות להשקעה כזו בשוק הישראלי והאם המנהלים עמדו במשימתם?
סיגמא, בית השקעות בינוני ההנשלט על ידי בית השקעות זר (Andbanka), ומחזיק בשירותי הוסטינג, מנהל גם 31 קרנות נאמנות בעצמו - התוצאות לא מרשימות בכלל, ובמקרה של קרנות אג"ח אפילו די גרועות
עם סיום המחצית הראשונה והרבעון השני עם תוצאות מעורבות בשוק האג"ח והמניות מעניין לראות אלו מנהלי קרנות זיהו נכון את המגמות ואילו נכשלו בכך. בהשוואה של הקרנות בקטגוריות המרכזיות ישנם כמה שמות שחוזרים על עצמם ומסמנים מנצחות ומפסידות ברורות, ביניהן, חברה אחת שעשתה שינוי של 180 מעלות
שוק אגרות החוב הקונצרני העמיד אתגר קשה בפני מנהלי הקרנות בשנה האחרונה; תשואה שלילית בשנה האחרונה ותשואה נמוכה בחמש השנים האחרונות; למה דווקא האגרות המדורגות הניבו תשואת חסר? והכי חשוב - התשואה האפקטיבית כיום גבוהה
חודשיים אחרי שלאומי גייס 2.3 מיליארד שקל באג"ח חדשות, כעת הוא מגייס 3.2 מיליארד נוספים בהרחבת סדרות קיימות. הבנקים הקפיצו את גיוסי האג"ח הקונצרני ב-2021, בעיקר ברבעון האחרון. המרווחים מול האג"ח הממשלתי נמוכים והתשואות נטו שליליות ברובן. זה ההיגיון המנחה
אומרים לכם שאג"ח זה בטוח, אבל במצב הנוכחי זה לא נכון; מספרים לכם שהאינפלציה עולה וכדאי לרכוש אג"ח צמודות למדד, אבל התשואה בהן שלילית ולא כדאית; 10 כללי אצבע להשקעה בשוק האג"ח
בנק ישראל ורשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, מפרסמים מחקר לפיו בעקבות 'ועדת חודק' המוסדיים צמצמו את ההשקעה שלהם דרך אג"ח ועברו לשוק ההלוואות הלא סחירות. הסיבה לדבריהם היא כי למוסדיים יש פחות מוטיבציה לבצע ניתוחי עומק לחברות. זה נכון חלקית בלבד. אבל הסיבה האמיתית הרבה יותר פשוטה: כי האג"ח הסחיר יקר - הרבה בגלל המוסדיים עצמם
קרנות נאמנות 
קרנות נאמנות