בנקים
צילום: אילוסטרציה

רחוק יותר מהעלאת הריבית = זול יותר: גיוסי החוב העצומים של הבנקים

חודשיים אחרי שלאומי גייס 2.3 מיליארד שקל באג"ח חדשות, כעת הוא מגייס 3.2 מיליארד נוספים בהרחבת סדרות קיימות. הבנקים הקפיצו את גיוסי האג"ח הקונצרני ב-2021, בעיקר ברבעון האחרון. המרווחים מול האג"ח הממשלתי נמוכים והתשואות נטו שליליות ברובן. זה ההיגיון המנחה
איתי פת-יה |

בעוד שהמסחר אתמול בוול סטריט נפתח בירידות שערים, דברי יו"ר הפד ג'רום פאואל בנאום כניסתו לקדנציה השניה בתפקיד הצליח להרגיע אותו, והמדדים סגרו בעליות. האיתותים מהפד משפיעים על כל השווקים במערב, ולקראת סוף 2021 ההתבטאויות על הכוונה להאיץ את קצב צמצום ההרחבה הכמותית והעלאת ריבית (3 פעמים השנה, עוד 3 פעמים בשנה הבאה) הביאו לחשש בשוק המניות. בשביל הבנקים בישראל הייתה זו קריאת התעוררות, לנצל את חלון הזמן ולגייס כספים לפני שהחששות גוברים ועלויות החוב (קרי הריביות) יעלו גם כן. את נתוני גיוסי האג"ח הקונצרני בארץ ברבעון האחרון של 2021 דחפו הבנקים הישראלים מעלה (מה שהשפיע על השנה כולה). לאומי -1.56% כבר גייס 2.3 מיליארד שקל בנובמבר – והנה עכשיו הוא עושה זאת שוב עם גיוס של 3.2 מיליארד שקל בדמות הרחבת שתי סדרות אג"ח קיימות שלו (179 ו-182).

מחד, הבנקים אמורים להינות דווקא מעליית ריבית בנק ישראל, לכשתעשה בהמשך להעלאות בפד, שכן זה אומר שתוכל לגבות ריביות גבוהות יותר מהלקוחות על ההלוואות. הצד השני של המשוואה הוא שגם כלווה, בגיוסי האג"ח שהן ענייננו כאן, הריביות עולות – שכן ריבית בנק ישראל משפיעה על הריביות באג"ח הממשלתי, וישנו מרווח בינו לבין אג"ח קונצרני בכללותן, הגם שהבנקים נחשבים מהלווים הבטוחים יותר.

הערכות הכלכלנים בארץ מניחות שלא נמהר להעלות את הריבית ישר אחרי הפד, ויתכן שנמתין לשתי העלאות טרם בבנק ישראל יעלו את הריבית. ועדיין, ככל שמתרחקים מהמועד הזה, כך יותר קל לבנקים לגייס בריביות נמוכות, שכן על פניו הסנטימנט חיובי יותר (הדבר קשור גם בתחזיות כלכליות שמשתנות תדיר, בטח כשהקורונה בתמונה). כלומר, גם אם עכשיו או בעוד חצי שנה ריבית בנק ישראל עדיין תיוותר ברמה של 0.1% - מוטב לבנקים לגייס כבר עכשיו.

החששות בשוק גוברים, והמערכת הפיננסית הסתערה על גיוסי האג"ח בסוף 2021

מקור: דוח S&P מעלות על בסיס נתוני הבורסה בת"א

איך נראות הריביות על בסדרות האמורות של לאומי? בסדרה 79 הצמודה למדד, לתקופה של 3.5 שנים, נקבעה במכרז המוסדי תשואה נטו שלילית (משמע המלווים מקבלים בסוף התקופה פחות כסף משהלוו לבנק, שכן האינפלציה – 2.5% בדצמבר – שוחקת את ערך הכסף ומכאן את ההחזר למלווים), המשקפת מרווח של 0.69%. סדרה 182 לתקופה של 6 שנים עם תשואה נטו שלילית של 1.04% המשקפת מרווח של 0.79%. אג"ח 183 של לאומי מנובמבר נסחר בשוק לפי תשואה נטו שלילית של 0.78%. הריבית הנקובה בו היא 0.1% והוא גם כן צמוד למדד המחירים לצרכן.

"שני שליש מגיוסי האג"ח הקונצרני ב-2021 נעשו במחצית השנייה, כאשר פעילות שיא של הנפקות בוצעה ברבעון הרביעי -  30 מיליארד שקל, המהווים כ-40% מסך היקף ההנפקות השנה וכוללים בעיקר אג"ח שהונפק על ידי הבנקים", צוין בסקירה של חברת S&P מעלות. כ-45% מהיקף ההנפקות בשוק הקונצרני בוצעו על ידי עשרה מנפיקים, ובחמישייה הראשונה ניצבים ארבעת הבנקים הגדולים בישראל – הפועלים, לאומי, דיסקונט ומזרחי.

הנפקות האג"ח הקונצרני הגדולות ב-2021: הבנקים בחמישייה הראשונה

מקור: דוח S&P מעלות על בסיס נתוני הבורסה בת"א

פועלים -1.93% לקח מדיסקונט בהפרש של שבוע את תואר גיוס החוב הגדול ביותר בשוק המקומי, עם היקף של כ-5 מיליארד שקל. זאת בשתי סדרות בחלוקה כמעט שווה, 100 ו-200: הראשונה עם ריבית לא צמודה של 2.5% במח"מ 5, נסחרת בתשואה נטו חיובית של 1%. השניה, עם ריבית צמודה של 0.1% ובמח"מ 5.5 נסחרת בתשואה נטו שלילית של 1.21%.

אצל דיסקונט -1.08% היו אלה 3 סדרות אג"ח בהיקף מצרפי של 4.6 מיליארד: סדרה ט"ו של 3.1 מיליארד, במח"מ 6 שנים, בריבית צמודה של 0.2%, נסחרת בתשואה נטו שלילית של 1.15%; סדרה 1 בהיקף 900 מיליון שקל, במח"מ 0.87, בריבית שקלית של 0.33% הנסחרת בתשואה נטו של 0.19%; וסדרה ח' (COCO – אג"ח עם מנגנון הגנה בדמות המרה למניות) בהיקף 580 מיליון שקל בריבית צמודה של 0.2%, הנסחרת בתשואה נטו שלילית של 0.27%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ב מזרחי טפחות -1.5% גייסו לאורך 2021 סך של 5 מיליארד שקל, והגיוס האחרון נעשה באוקטובר עם אג"ח בהיקף 3.6 מיליארד שקל (רצה לגייס 2 מיליארד, הביקושים היו 5 מיליארד, ובסוף גויסו 80% יותר מהמתוכנן). זוהי סדרה 62 לפדיון בעוד 7 שנים, בריבית צמודה של 0.1%, הנסחרת לפי תשואה נטו שלילית של 1%. גם הבינלאומי, הקטן מבין הבנקים הנסחרים גייס חוב – חצי מיליארד במח"מ 5 שנים, ובתשואה שלילית של כ-1.3%.

המוסדיים שמשתתפים בהנפקות החוב הללו יכולים להיות רגועים עוד יותר כשהם מסתכלים על תוצאות השיא של הבנקים, שנתמכו באותו ריקברי אחרי שההפרשות להפסדי אשראי בצל הקורונה חזרו כהכנסות בהן הכירו. המגמה הזו צפויה להאט, שכן רוב הריקברי כבר מאחורינו, אך בינתיים נראה כי תחום המשכנתאות, עד כמה שבבנק ישראל ניסו לצנן אותו, עדיין ממשיך להוות מנוע צמיחה ולדחוף קדימה. אמנם בנק ישראל הנחה להעלות חזרה את שיעור ריתוק ההון מול החשיפה למשכנתאות ב-1%, מה שמייקר אותן ללווים, ועדיין מסתערים על המשכנתאות עם שיא חדש בדצמבר – 12.2 מיליארד שקל בחודש. מנגד, ההקלות על יחס המינוף ויחס ההון העצמי רובד 1 שהוחלו בתקופת הקורונה, עדיין עומדות בעינן.

רק השבוע אישר בנק ישראל באופן סופי את השקתו של הבנק הדיגיטלי המתחרה וואן זירו של פרופ' אמנון שעשוע מייסד מובילאיי, זאת לאחר שעמד בחובותיו הרגולטוריות. סימן השאלה הגדול יהיה עד כמה ישראלים באמת יעבירו לבנק את חשבון העובר ושב שלהם, הגם שבבנק הדיגיטלי מתהדרים ברשימת המתנה ארוכה לטענתם. תחרות נוספת מגיעה מצד חברות כרטיסי האשראי שהופרדו מהבנקים (להוציא כאל מדיסקונט בינתיים), ולאחריה צמצום המסגרות ללקוחות בלאומי והפועלים (שנעשתה בשיעור נמוך יותר מהמתווה המקורי).

עוד ברקע, קידום הבנקאות הפתוחה שתקל על ההשוואה בין המוצרים הפיננסים של הבנקים, והרפורמה שכבר יצאה לדרך של מעבר בקליק (חשיבותה בעיקר תודעתית, הציבור לא נוהר בינתיים מבנק אחד לאחר). כל הצעדים הללו נועדו להגביר את התחרותיות וזה עתה התבשרנו על כך שבדיסקונט למשל מאפשרים לחלק מהלקוחות להכנס למינוס של עד 2,000 שקלים בלי לשלם ריבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.