עובדים
צילום: דאלי

המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה

איך היה שוק העבודה הגלובלי השנה ומה צפוי בשנה הבאה?

ענת גלעד |

האטה כלכלית, גלי פיטורים והתפתחויות מואצות בבינה מלאכותית הפכו את יחסי הכוחות בעולם העבודה הגלובלי. עובדים חשים זאת בשכר, בעומס ובחוסר הוודאות. בעוד שבשנים האחרונות, מנכ"לים התמקדו ב"מלחמה על טאלנטים", עם הצעות של עבודה גמישה, חופשות מורחבות והטבות. בשנה האחרונה, הטון השתנה. חברות דורשות חזרה למשרדים, קיצוץ בהטבות והארכת שעות עבודה. דוחות מראים שרוב העובדים מושפעים או מצפים להשפעה של AI על תפקידם. חצי מהעובדים על פי סקרים שונים חוששים מאובדן משרה. מנכ"לי אמזון, סיילספורס, מטא וחברות רבות משתמשים ב-AI ככלי ללחץ, ומאותתים שעובדים חייבים להתייעל או להתמודד עם תחלופה. בפועל, שיעורי הפיטורים בטק עלו, כשענקיות הטק ותעשיית הטק בכלל, מחליפות עובדים ב-AI. 

חברות קיצצו בעובדים זוטרים - ג'וניורים וגם במנהלי ביניים. AI מחליף עבודות אוטומטיות ובעצם מבטל את הצורך בג'וניורים והוא גם מבטל חלק מפיקוח אנושי. ה-AI עצמו יכול לנהל ולפקח צוותי עבודה, ואפילו בלי רגשות שזה במקרים רבים עדיף.  

עובדים מדווחים על משרות שדורשות כישורים רחבים יותר,  מה שחולק בעבר בין שלושה תפקידים, כעת מוטל על אחד. השכר לא תמיד עולה בהתאם. עם זאת, יכולות עבודה חזקות והכרות עם כלי AI עוזרים -  פרמיות לשימוש ב-AI מגיעות ל-10-15% במקצועות טכנולוגיים, אבל רק למי שמתמחה.

AI כגורם מרכזי בשוק העבודה

בינה מלאכותית אינה רק כלי טכני, אלא מנוף ניהולי. חברות משלבות AI כדי להפחית תלות בעובדים. על פי מחקרים, מבין העובדים שמשתמשים ב-AI באופן יומיומי, כשליש חוסכים ארבע שעות או יותר ביום, לעומת  כ-10% בקרב משתמשים שבועיים. זה מאפשר לחברות להפחית כוח אדם ב-30-50% בתחומים כמו ניתוח נתונים וניהול פרויקטים. באמזון, למשל, יעדי פרודוקטיביות עלו ב-20% לאחר אימוץ AI, עם דרישה מעובדים להוכיח ערך מעבר לאוטומציה.

בסקרים מ-2025, כ-50% מהעובדים בחברות שעברו שינויים מבוססי AI חוששים לביטחונם התעסוקתי. מנכ"לים משתמשים בכך כדי לדחוף להתייעלות: "תלמדו כלים חדשים או תוחלפו". זה משפיע גם על גיוס; מועמדים נבחנים על יכולת עבודה עם AI, לא רק על ניסיון. בתעשיית הטק,

משרות דורשות כאמור כישורים רב-תחומיים: ניתוח, ניהול פרויקטים והפעלת AI. זה מוביל לירידה בשביעות רצון; שיעורי תחלופה עלו. מנגד, ארגונים שמטמיעים AI באופן מקיף רואים עלייה של 25% בפרודוקטיביות.

השינוי משפיע גם על המבנה הארגוני. שכבות ניהול מצטמצמות, עם דגש על צוותים קטנים וגמישים. מנהיגים ששומרים על גישה מעשית מצליחים יותר; הם משלבים AI כדי להאיץ פיתוח מוצרים, במקום להסתמך על היררכיה מסורתית.

קיראו עוד ב"קריירה"

היסטורית, שוק העבודה נע בגלים. במחסור עובדים, השיח מתרכך; בעודף, הוא מתקשה. ב-2025, האטה כלכלית ו-AI יצרו עודף כוח עבודה ונראה שזה מה שיקרה בשנה הבאה. אנחנו עכשיו בשוק של מעסיקים ולא שוק של עובדים. פחות סלחנות לטעויות, יותר דרישה לתוצאות. חברות מפטרות עובדים, אבל אלו שנשארים צריכים להיות פרודקטיבים יותר.  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שכר מנכ"לים (CHATGPT)שכר מנכ"לים (CHATGPT)

מה השכר הממוצע בגיל 40?

בדיקת ביזפורטל - מה השכר הממוצע בגילאים שונים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שכר

השכר החודשי הממוצע בישראל עמד באמצע השנה על 14,657 שקל, אולם מאחורי הנתון הכללי מסתתרים פערים משמעותיים בין קבוצות הגיל השונות. כך עולה מדוח מקיף של הביטוח הלאומי שפורסם לאחרונה, המציג לראשונה תמונה מפורטת של שוק השכירים בישראל.

על פי הנתונים, העובדים בגילאי 50-59 הם המשתכרים הגבוהים ביותר במשק, עם שכר ממוצע של 19,472 שקל לחודש. אחריהם נמצאים עובדים בגילאי 40-49 עם שכר ממוצע של 18,958 שקל, ואחריהם עובדים בגילאי 30-39 עם 15,684 שקל בממוצע.

הירידה בשכר מתרחשת לאחר גיל 60, כאשר העובדים בקבוצת גיל זו משתכרים בממוצע 14,371 שקל לחודש. הסיבות לכך מגוונות וכוללות מעבר לתפקידים בהיקף משרה מופחת, פרישה מוקדמת חלקית והעדפת גמישות תעסוקתית על פני רמת שכר.

בקרב העובדים הצעירים הפערים בולטים במיוחד. צעירים בגילאי 20-29 משתכרים בממוצע 8,434 שקל לחודש, כמחצית מהשכר הממוצע במשק. זה נראה מפתיע וזה נובע כנראה מעבודות חלקיות - עבודות סטודנטיאליות ועוד.   

עובדים מתחת לגיל 20, שרבים מהם עובדים במשרות חלקיות במקביל ללימודים, משתכרים בממוצע 3,032 שקל בלבד.