
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
סייברוואן היא חברה שמייצרת משכורות למנהלים, יש מכנים חברות כאלו - "חברות פרנסה". אבל יש עוד גופים שמרוויחים בדרך. בשנים האחרונות הדרך של סייברוואן לשרוד היא ללכת לעסקאות מהסוג הבא - היא מתחברת ליורקוויל, קרן השקעות שמתמקדת בגופים עם בעיות נזילות ומקבלת ממנה מימון שיכול להיות מומר למניות בהנחה. הקרן מרוויחה מהדיסקאונט על המניה שהיא מקבלת בגיוסים ועל פי ההערכות היא גם שחקנית גדולה במסחר השוטף, כך שהיא מגדרת את עצמה באופן שוטף ולמרות שהיא קונה מניות ומעבירה כסף-הון לחברה היא מצליחה להרוויח. ולהמחשה. נניח שהחברה קיבלה קו מימון של 10 מיליון דולר. יורקוויל עשויה למכור בשורט 10 מיליון דולר נניח לפי 3 דולר למניה . בזמן שסייברואון צריכה כסף ומדווח על גיוס של 3 מיליון דולר מיורקוויל המניה יורדת, יורקוויל מקבלת הנחה והיא מקבלת מניות במחיר של 2 דולר למניה. הסיכון שלה נמוך כי זו "מניה לגריטה" עם כיוון ברור למטה. יורקוויל בעצם מהמרת על נפילת המניה. בעסקה תיאורטית כזו היא מרוויחה 3.3 מיליון דולר בשעה שהמניה נפלה.
ומי משלם את המחיר? הציבור. הוא זה שבעצם קנה מיורקוויל ב-3 דולר ומכר ב-2 דולר.
במקביל להנפקות מעוררים כל פעם מחדש את המניה בעסקאות-הודעות ובספליטים הפוכים, ספליט הפוך של 18 הפל 18 מניות למניה אחת, ספליט של 13.3 הפך 13.3 מניות למניה אחת. זה חובה כי אחרת המחיר היה עשיריות שנט, וכדי להיסחר בנאסד"ק צריך מחיר של לפחות 1 דולר, גם עכשיו עשו ספליט של 1 ל-3. בסה"כ הספליטים היו בסדרי גודל של 1 למעל 1,000. מעל אלף מניות הוחלפו במניה אחת.
- אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
- עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
מסלול ההתרסקות של סייברוואן: מהנפקה בת״א ועד מחיקה כמעט מוחלטת בוול סטריט
סייברוואן הונפקה בבורסה בת״א בשנת 2021 במחיר של כ־1.2 שקלים למניה. כבר אז מדובר היה בחברה עם פעילות מצומצמת והכנסות נמוכות, אבל עם סיפור טכנולוגי שהיה אמור להצדיק צמיחה עתידית.
אלא שהשוק לא קנה את הסיפור לאורך זמן. ערב הרישום למסחר בוול סטריט, באמצע 2022, המחיר בת״א כבר עמד סביב 0.15 שקל למניה. כלומר, ירידה של כ-88% לפני שהחברה נרשמה בוול סטריט.
הרישום בארה״ב בוצע באמצעות מבנה של ADS, ומאותו רגע נכנסה החברה למסלול של גיוסים סדרתיים, בעיקר באמצעות הסכמי SEPA, כלומר מכירת מניות לשותף פיננסי לפי צורך, במחירי שוק משתנים.
אחרי שגייסה בת"א כ-26 מיליון שקל היא גייסה בשורה של גיוסים והנפקות פרטיות מעל 15 מיליון דולר. כמעט כל הכסף הזה נשרף והחברה תגייס שוב דרך התרגיל עם יורקוויל או אחרים.
אז אולי יש שבריר של אחוז שהחברה בסוף תצליח. הסיכויים באמת מאוד מאוד קטנים, אבל קיימים. רק שמשקיע צריך לזכור את ההיסטוריה ולהפנים שסטארטאפ של שנים שלא מגיע למכירות ורווחים כנראה כבר לא יגיע לזה. כשחופרים מתחת למוצרים ולטכנולוגיה, מגלים כספים רבים שנשרפו על מטה והנהלה. כספים שפרנסו את ההנהלה. אם אתם רוצים להמשיך ולפרנס אותם - סבבה, רק תפנימו את הסיכון.
- 15.לרוב זה מה שיקאה לפנסיות דמי ניהול מקסימום50 אחוז מצבירה ואפס מהפקדב (ל"ת)אנונימי 14/12/2025 15:57הגב לתגובה זו
- 14.אנונימי 14/12/2025 14:10הגב לתגובה זוהזהרו
- 13.אנונימי 14/12/2025 14:05הגב לתגובה זוגם מניה CCHH בנסדק נפלה מעל 80% בערב אחד יום שישי האחרון נראה לי גם מניפולציה אחת גדולה
- 12.זרצו 14/12/2025 13:46הגב לתגובה זוהפסדתי את התחת בסייבר זירו
- 11.נוכלים (ל"ת)אנונימי 14/12/2025 12:57הגב לתגובה זו
- 10.מישו2 14/12/2025 12:44הגב לתגובה זותקנו רק תעודות סל על מדדים עיקריים בארהב אירופה או בארץ ותמשיכו בעבודה שלכם. עדיף להיות מיליונר בגיל 50 על פני מרושש בן 25.
- 9.לשם משפחה כמו טננבאום מותר לגנוב במליונים!!! (ל"ת)אבל אתיופי שיגנוב בסופר יכנס לכלא.. 14/12/2025 12:36הגב לתגובה זו
- 8.אנונימי 14/12/2025 12:21הגב לתגובה זותוסיפו לזה כל ההוצאות מסעדות לכל המשפחה 2 רכבים הוצאות בחול... זה עסק מצויין
- 7.זמי 14/12/2025 11:34הגב לתגובה זואני מניח שעשרות אגורות פראיירים רק מתחלפיםזהירות מחברות מפסידות ומנכלים שקרנים
- 6.טוני 14/12/2025 11:33הגב לתגובה זוהזיה למה הבורסה לניירות ערך נותנת לזה יד לעושק הזה .. והם עוד מנפיקים בנסדק !!! זה פלילי
- 5.גם השקעתי 14/12/2025 11:28הגב לתגובה זועוקץ מטורף של אלפי משקיעים שמחקו את כספם בחברה בזוייה ושפלה זו גם אני השקעתי למזלי לא המון כסףצריך להכניס ל 10 שנים בפועל את ייזמי החברה ומנהליה ולחלט את כל רכושם עלי אדמות ולהעביר למשקיעים שנמחקופושעים ואאורים שכמותם
- 4.אנונימי 14/12/2025 11:27הגב לתגובה זוהם גם עשקו את כל הספקים שלהם. כל מי שפיתח עבורם משהו בסוף נאלץ למחוק את החוב רק להיפטר מהם
- 3.כמו אבוגן הגנבים (ל"ת)אנונימי 14/12/2025 11:26הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 14/12/2025 11:24הגב לתגובה זוכלכלת הונאה.....מגלגלים חובות ומחביאים בנדלן
- 1.אנונימי 14/12/2025 10:53הגב לתגובה זואפילו למכור אני לא מצליח בשביל לקזז הרווחים.
- אלון 14/12/2025 15:00הגב לתגובה זועשיתי כך בדיוק עם אלומות
מניות עולות – קרדיט: AIאפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
דצמבר מתקרב לסיום עם ירידות יומיות במדדים ועם פער ברור בין מניות גדולות לקטנות. אפקט ינואר עדיין נמצא על השולחן, אבל נראה שהוא רחוק מלהיות מובן מאליו
אמצע דצמבר, ושוב חוזרות השאלות הקבועות על אפקט ינואר. ביום המסחר האחרון המדדים המובילים ירדו, אבל כשמסתכלים על כל השנה התמונה עדיין חיובית. הפער הזה משאיר את המשקיעים עם אותה שאלה מוכרת: האם תחילת השנה תצליח לתת דחיפה נוספת לשוק, או שהפעם העונתיות לא באמת תעבוד.
אפקט ינואר הוא שם לתופעה די מוכרת בשוק ההון. בתחילת השנה יש לא פעם נטייה לעליות, ובעיקר במניות הקטנות. ההסבר המרכזי הוא טכני. לקראת סוף השנה משקיעים מוכרים מניות בהפסד לצורכי מס, ואחרי תחילת ינואר חלק מהכסף חוזר לשוק, לפעמים לאותן מניות שנמכרו קודם. עם הזמן הדפוס הזה הפך לפחות יציב. יש יותר מודעות, יותר מסחר ממוחשב, והריבית והמאקרו יכולים לבטל עונתיות די מהר. לכן, גם כשהשיח סביב אפקט ינואר חוזר בכל שנה, השוק בפועל לא תמיד משתף פעולה.
השנה נראית טובה, אבל לא בכל מקום
כשמסתכלים על המספרים של השנה הנוכחית רואים תמונה לא אחידה. מדד S&P 500 עלה מאז תחילת השנה בכ-16%, הנאסד״ק הוסיף קצת יותר מ-20%, ואילו מדד ראסל 2000, שמייצג מניות קטנות, עלה בכ-14.5%. כלומר, השוק עלה בצורה ברורה, אבל עיקר הכוח הגיע מהמדדים הגדולים, ולא מהמניות הקטנות שקשורות יותר לאפקט ינואר הקלאסי.
- האם צפוי גם "ראלי ינואר"? - הנה הסימנים הטכניים שיעידו על כך
- פתיחת השנה בסקטור הביוטק – יהיה לנו אפקט ינואר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התמונה הזו חשובה, כי לא פעם אפקט ינואר מגיע אחרי תקופה שבה המניות הקטנות נשארו מאחור. השנה, לפחות עד כה, הפער הזה לא נסגר, וההובלה נשארה אצל החברות הגדולות והמבוססות יותר.
