מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב, מנהל רשות המסים ערן יעקב, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו
צילום: גיא אסיאג
מעקב ביזפורטל

חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?

אנרג'יאן, לייבפרסון, סייברוואן וגם עזריאלי הן חלק מהחברות שדיווחו באיחור למשקיעים בישראל. חלקן באיחור של מספר ימים. הבעיה היא שכך נוצר ארביטראז' - משקיע שרואה את הסיפור בחו"ל נהנה ומי שרואה את ההודעה רק במאיה מפסיד
נתנאל אריאל | (6)

חברות חייבות לדווח למשקיעים בת"א בזמן אמת על כל דיווח מהותי. מהו דיווח מהותי? אפשר להתפלסף על כך אבל ברור לגמרי שדיווח שמקפיץ את המניה בעשרות אחוזים הוא דיווח מהותי. החברה מן הסתם יכולה לנחש-להעריך שהודעה מסוימת תשפיע על המנייה וממילא היא מחויבת לדווח על כך. יש גם דברים שברור לגמרי שהם מהותיים - מכירה של משקיע עוגן, מכירה/ מימוש/ אקזיט גדולים של החברה, התפטרות-עזיבה של מנכ"ל, זכייה בפרויקט גדול, בוודאי אצל חברות קטנות ועוד. אבל אפשר גם לראות חברות שלכאורה מזלזלות במשקיעים הישראליים. מדובר על חברות שקרה להן מקרה כזה, של דיווח מהותי, אבל לקח להן במקרה הטוב כמה שעות ובמקרה הרע כמה ימים כדי לדווח למשקיעים בישראל. הבעיה היא שהמשקיעים שמסתמכים על מקור המידע הרשמי של החברות - המאיה - בעצם נשארים מאחור. משקיעים מהירים או מתוחכמים שמסתכלים בחו"ל וסורקים אחרי מה שקורה, או שיש להם שירות איתותים מחו"ל, יכולים לנצל את פערי המידע האלה ולעשות כסף קל. בפועל זה רווח ארביטראז', אפשר גם לקרוא לזה מידע פנים (אם כי הוא פומבי בחו"ל). השורה התחתונה היא שהמשקיעים הישראליים מפסידים ונשארים מאחור.  אירוע כזה יכול לקרות גם לחברות שנסחרות רק בישראל (עזריאלי למשל) אבל בעיקר לחברות דואליות - כאלה שנסחרות גם בארץ וגם בחו"ל. על פי עקרון הסימולטניות, החברות הדואליות חייבות לדווח באופן מיידי גם למשקיעים בת"א על כל אירוע מהותי שהן מדווחות בחו"ל, וזאת בהנחה שהתקיים באותו זמן מסחר בת"א. בכל הדוגמאות שתקראו להלן, התקיים מסחר בבורסה בת"א (למעט אנרג'יאן), כך שאי אפשר לומר שהחברות היו יכולות לדחות את הדיווח למתי שיתקיים מסחר בת"א. בתקופה האחרונה היו לכך מספר דוגמאות בולטות בבורסה המקומית: הדוגמאות האחרונות הן של חברת לייבפרסון לייבפרסון שדיווחה בחו"ל על עזיבתו-התפטרותו של המנכ"ל ב-12 ביולי בשעה 15:30 שעון ישראל. המניה זינקה ב-30% ובשלב מסוים אפילו ב-50%. אבל מתי המשקיעים בישראל זכו לשמוע על כך? רק ב-13 ביולי בשעה 4:42 לפנות בוקר.  ב-20 ביוני, דקות ספורות לאחר השעה 15:00 בצהריים, החלה לפתע מניית עזריאלי לזנק ביותר מ-10%. המשקיעים בת"א חיפשו הסבר. אבל זה הגיע רק בשעה 16:22, כאשר החברה אישרה את הפרסום הראשון בביזפורטל לפיה עזריאלי מוכרת את חלקה בקומפאס ותרשום רווח לפני מס של 1.3 מיליארד שקל. לאחר מכן העליות במניה נחלשו ל-3% בלבד. עזריאלי יוצאת דופן ביחס לאחרות כאן מכיוון שהיא אינה חברה דואלית. ועדיין - מדובר בהסכם של החברה מול חברה בחו"ל. לא מדובר כאן בהפתעה מבחינתה של עזריאלי ואם החברה בחו"ל הוציאה דיווח בשעה מסוימת, מדוע עזריאלי לא דיווחה על כך באותו זמן גם בארץ? בחברה אומרים שהיא דיווחה ב-15:26 על "אירוע מהותי" והמניכ נכנסה להפסקת מסחר עד לפרסום ההודעה ב-16:22. זה כמובן נכון אבל לא רלוונטי - המשקיעים העירניים השיגו תשואה יפה. אבל המידע לא היה שקוף וגלוי לכל ציבור המשקיעים באותו זמן. ואם דיברנו על כמה שעות עיכוב בדיווח, אז הנה עוד שתי דוגמאות קיצוניות יותר, עיכוב של כמה ימים: ביום חמישי ה-4 במאי מניית סייברוואן 0% סייברוואן זינקה ב-80% בבורסה בת"א, כאשר בחלק מסוים של יום המסחר היא זינקה ביותר מ-100%, אחרי שדיווחה בוול סטריט על הצלחת הפיילוט באבו דאבי. מתי המשקיעים בת"א זכו לקרוא על כך? רק בבוקר ביום ראשון ה-7 במאי. בחברה אפילו אישרו לביזפורטל באותו יום חמישי שהם מתכננים להוציא את ההודעה ביום ראשון. שאלנו למה בעצם ולמה לא מגיע למשקיעים לשמוע על כך בזמן אמת. לא קיבלנו תשובה. ולסיום - נקנח עם אנרג'יאן. השמועות על כך שמשקיע עוגן של החברה יוצא, הסתובבו מאז יום שישי ה-3 במרץ באנגליה. המסחר בת"א התחדש ביום ראשון, אך חברת הגז אנרג'יאן 1.63% דיווחה על המכירה שלו רק ביום שלישי ה-7 במרץ, וזאת כאשר התקיימו בת"א שני ימי מסחר גם ב-5 וגם ב-6 במרץ. באותם יומיים מניית אנרג'יאן עלתה בת"א ב-2.5%. האם לא היה הוגן לדווח למשקיעים על אותה מכירה? במקרה הזה, נכון אמנם שהמכירה לא הפילה את המניה ועדיין, המשקיעים שקנו את המניה באותם ימים בוודאי היו רוצים לדעת על כך. יש עוד חברה אחת שלכאורה מתאימה לקריטריון, אבל בדיקת ביזפורטל מראה שזה לא המקרה. מניית קמטק קמטק קפצה ב-14% על רקע קבלת הזמנות ל-42 מערכות כאשר הנהלת החברה אמרה למשקיעים בוול סטריט ב-13 ביולי בשעה 14:15 שהיא "רואה מומנטום חיובי בהזמנות", אבל המשקיעים בת"א קיבלו על כך דיווח רק באותו יום ב-16:49, שעתיים וחצי לאחר מכן. אלא שכאן הסיפור הוא אחר, זו לא אשמת החברה. על פי בדיקת ביזפורטל - קמטק דיווחה בזמן אלא שהייתה תקלה במערכת המגנא (הדיווח לרשות ניירות ערך). החברה פנתה לרשות ולבורסה ואחרי שעתיים אלה פרסמו הודעה על כך שיצאה הודעה בחו"ל. רק שבהודעה של הבורסה והרשות כתוב ש"מן החברה נמסר שעקב תקלה טכנית לא פורסם הדיווח בארץ" ומכאן ניתן להבין שמדובר בתקלה טכנית מצד החברה, ולא זה המצב.  

מתי רשות ניירות ערך תתערב?

השאלה החשובה במקרים אלה ואחרים היא מתי רשות ניירות ערך תתעורר ותתערב.  השם הרשמי של התנהלות מהסוג הזה - של דיווח למשקיעים בחו"ל בלי לדווח באופן מיידי למשקיעים בישראל - נקרא "הפרה". ברור לחלוטין שהרשות מודעת להפרות לכאורה שביצעו החברות הללו. במקרים כאלה הרשות פונה לחברות ומבררת מולן מדוע עיכבו את הדיווחים. במקרים קיצוניים היא יכולה לנקוט נגד החברות בהליך פלילי. בדרך כלל זה מסתיים בהליך מנהלי, אם בכלל. ברשות ניירות ערך כנראה לא ממש מעוניינים לצאת נגד החברות באופן גלוי, אבל הבעיה היא שהמשקיעים נפגעים. שוב ושוב רואים את התופעה הזו, ובחצי השנה האחרונה מדובר על לפחות ארבע דוגמאות מהותיות לחברות. מדוע בעצם לא מגיעה למשקיעים ההגנה מצידה של רשות ניירות ערך? ברשות לא מוכנים - באופן עקבי יש לומר - להתייחס לחקירות שהיא מנהלת, אבל אנחנו מקווים שהיא תבצע את תפקידה טוב יותר ותגן על המשקיעים הישראליים ממקרים דומים בעתיד. בסוף: זו חובתה. במקרה הזה, רגולטור חלש פוגע באינטרס של ציבור המשקיעים בבורסה. וחבל. מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה: "ככלל, בהתאם לקבוע בדין, על דיווחי החברות הדואליות להתפרסם בישראל באופן סימולטני עם הפרסום בהתאם לרגולציה הזרה; הרשות בוחנת אירועים בהם הייתה חריגה מכך ופועלת בהתאם לצורך". מקבוצת עזריאלי נמסר: "הדברים כפי שהוצגו בפנייתכם שגויים מיסודם, וככלל קבוצת עזריאלי פעלה בהתאם להוראות החוק". מה שלא ברור בתגובה. של עזריאלי זה מה שגוי בדברים שנכתבו. בעזריאלי התחמקו מתשובה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    גילה 23/07/2023 16:01
    הגב לתגובה זו
    ישראל גן עדן לפורעי חק.
  • 5.
    אדם פרטי שמשקיע בארץ הוא כסיל (ל"ת)
    חמור מאוד 23/07/2023 08:54
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חברים של גועליה... לא ייגעו בהם (ל"ת)
    אורית 21/07/2023 17:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מבין2 21/07/2023 15:33
    הגב לתגובה זו
    לא צריך לציית לחוק יותר, יש לה ביטוח.
  • 2.
    משקיע אמיתי 21/07/2023 15:28
    הגב לתגובה זו
    מי שחושב שהוא יכול להיות משקיע טוב מלעקוב אך ורק אחרי מאיה וידיעות בעברית יפסיד הרבה כסף. עדיף לו לתת את הכסף למשקיעים מקצוענים. ברכת הצלחה למה רים
  • 1.
    המשקיע הוותיק 21/07/2023 13:50
    הגב לתגובה זו
    ראשית תודה על הכתבה. לגבי עזריאלי , אני בדקתי בזמן אמת ולא היה שום דיווח במאיה בזמן שמניית החברה זינקה, הידיעה התפרסמה בחו"ל והחברה לא טרחה לעדכן את המשקיעים בארץ , כך שאתם צודקים והחברה מטעה.
אילן רביב
צילום: רמי זרנגר
דוחות

החברה שזינקה פי 9 ורוצה עכשיו להיות בנק

מיטב השקעות הייתה מתחת לרדאר במשך שנים עד שהגאות בבנקים זלגה גם אליה והיא הפכה למניה הכי טובה בבורסה כשהיא "פותחת מבערים" ועושה כ-830% בשנתיים - אבל במיטב מכוונים אפילו יותר גבוה - המנכ"ל אילן רביב: "שוקלים את הכדאיות בכניסה לתחום עם רישיון בנק קטן" - דוחות מיטב השקעות לרבעון השני

מנדי הניג |

בתי ההשקעות הפכו לכוכבות של הבורסה, הריביות הגבוהות, העליות במדדים והחזרה של המשקיעים הקטנים לבורסה סידרו להן רווחים אסטרונומיים מעמלות שהקפיצו את ההכנסות, הנכסים המנוהלים גדלו ופעילות הברוקראז' התרחבה. מניות כמו מיטב, איביאי, אנליסט ואטראו, שנסחרו במכפילים נמוכים במשך שנים, זוכות לעדנה כשהדוחות האחרונים מצביעים גם על קרב גובר על הלקוחות הפרטיים והתרחבות לשוק האלטרנטיבי.

החגיגה בשוק ההון המקומי, שהחלה עם הדוחות החזקים של הבנקים ונמשכה בזינוק ברווחים של חברות הביטוח, מגיעה עכשיו גם לבתי ההשקעות. תנאי השוק תומכים בסקטור כולו: ריביות גבוהות יחסית שעוד לא ירדו, עליות במדדים, ומשקיעים שחוזרים לזירה. התוצאה היא קפיצה בהכנסות, גידול בנכסים המנוהלים, ופריחה מחודשת בפעילות הברוקראז'.

בתי ההשקעות הם כמו מכונה לייצור כסף כבר שנים וזה לא חדש. אבל בשנה האחרונה הסקטור הפיננסי כולו נהנה מזינוק ברווחיות בזכות הריביות הגבוהות והמרווחים הגדולים, ככה שזה זלג גם לבתי ההשקעות. מניית מיטב נסחרה במשך שנים במכפיל חד-ספרתי של כ-8-7 אבל בשנה וחצי האחרונות המשקיעים גילו אותה מחדש. 

מיטב נסחרת כיום בשווי שוק של כ-7.4 מיליארד שקל אחרי שבחודש האחרון היא עלתה כ-11%, מתחילת השנה היא רושמת זינוק של 216% וקרוב ל-500% ב-12 החודשים האחרונים, 835% בשנתיים האחרונות (!).


הגרף של מיטב - דשדוש במשך שנים ואז זינוק בקו אחד

עיקרי התוצאות

מיטב מדווחת על רבעון שני חזק. ההכנסות הכוללות ברבעון מגיעות ל־477 מיליון שקל, עלייה של 18% לעומת 405 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי עולה ל־126 מיליון שקל לעומת 103 מיליון שקל, צמיחה של 22%. בשורה התחתונה, הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות מטפס ל־108 מיליון שקל, עלייה של 64% לעומת 66 מיליון שקל ברבעון השני אשתקד.

רמי לוי
צילום: תמר מצפי

רמי לוי טעה - וישלם: רשות ני"ע הטילה עיצומים על הטעות בדוחות

לפני כשנתיים ביזפורטל היה הראשון לעמוד על הטעות: 59 מיליון שקל שנעלמו מעלות המכר בדוחות הרבעוניים של רמי לוי וצמצמו כמעט לחלוטין את הרווח; תגובת הרגולטור: החברה תיקנס ב־1.4 מיליון שקל, רמי לוי ישלם 250 אלף שקל וסמנכ"ל הכספים הורחק לשנה - רמי לוי לא מימש את חובתו כמנכ"ל

מנדי הניג |

לפני שנתיים חשפנו טעות חריגה בדוחות של רמי לוי רמי לוי : 59 מיליון שקל בעלות המכר נעלמו מהרבעון הראשון של 2023, והציגו לציבור רווח מנופח בעשרות מיליוני שקלים. כעת, רשות ניירות ערך מסיימת את ההליך ומטילה על החברה ועל מנהליה עיצומים משמעותיים - רמי לוי - טעות בדוחות הרבעון הראשון; הרווח הכולל מתאפסהדוחות של רמי לוי - משחקים במספרים או טעות תמימה?

היום, שנתיים אחרי, הצדק נעשה. הרשות לני"ע מטילה עיצומים כספיים ומשמעתיים על הנהלת החברה בעקבות הדוחות. זה צעד חשוב מאוד, המנכ"לים מבינים שהם לא עוד חותמת גומי. יש להם אחריות גדולה על הכתפיים וכשהם חותמים על הדוחות הרבעוניים הם צריכים לעמוד מאחורי כל מספר וכל נתון וכל דיווח שמפורט בדו"חות. רמי לוי ניסה בהתחלה לטעון שהוא הסתמך על אנשי המקצוע שערכו את המסמכים עבורו, אבל הניסיון הזה להסיר אחריות מהכתפיים שלו ולהעביר אותה לסגל - לא התקבל. 


הדוחות הרבעוניים עם השגיאה: 

על פי ההסדר שאושר בוועדת האכיפה המנהלית בראשות השופטת בדימוס ד"ר בלהה כהנא, רמי לוי תשלם עיצום כספי של 1.4 מיליון שקל, בעל השליטה והמנכ"ל רמי לוי יחויב ב־250 אלף שקל, ועל סמנכ"ל הכספים דאז, עופר בהרל, הוטל קנס של 200 אלף שקל לצד הרחקה של שנה מנשיאת תפקידים בחברות ציבוריות.

הטעות בדוחות לא הייתה קוסמטית. היא גרעה 65% מהרווח הנקי שדווח, 13% מהרווח הגולמי וקרוב ל־8% מההון העצמי של החברה. כלומר, סעיף מהותי בלב פעילותה של רשת קמעונאית גדולה שזה הרווחיות, המדד החשוב ביותר הוצג באופן מטעה למשקיעים. מעבר לכך, החברה לא דיווחה על הטעות בזמן אמת אלא רק לאחר סגירת דוחות הרבעון השני, וככה החריפה את חוסר השקיפות ופגעה באמון של המשקיעים.

המנכ"ל לא יכול להתחבא מאחורי אנשי המקצוע - יש ערך לחתימה

הוועדה קבעה כי רמי לוי כשל במימוש אחריותו כמנכ"ל. לטענת הרשות, הוא לא נקט צעדים מספקים כדי לוודא קיומן של בקרות ונהלים, ואף חתם על הצהרת מנהלים שבה הצהיר כי פיקח על מערכות הבקרה למרות שלא היה מעורב בהן בפועל. לוי טען מהצד השני כי הסתמך על מומחים מקצועיים, אבל הוועדה לא קיבלה את הטענה וקבעה שמנכ"ל בחברה ציבורית אינו יכול להסתתר מאחורי יועצים: האחריות מוטלת עליו באופן אישי.