סייברוואן טסה ב-80%. תוהים למה? תיאלצו לחפש בחו"ל
חברת סייברוואן סייברוואן 0% הישראלית היא חברה העוסקת בפיתוח מערכת למניעת תאונות דרכים כתוצאה משימוש בטלפון סלולארי. מניית החברה נוסקת היום בתל אביב בלמעלה מ-80%. למה? לכאורה לא ברור. אם תיכנסו לעמוד החברה בבורסה לניירות ערך לא תראו שום דיווח שלה. אז מה מקפיץ את המניה בוול סטריט?
סייברוואן הפכה לחברה דואלית שמניותיה נסחרות גם בנאסד"ק סייברוואן (US) - והנה לכם התשובה. החברה פרסמה בוול סטריט דיווח לפיו היא מכריזה על על סיום מוצלח של הדגמת פיילוט עם מרכז התחבורה המשולב (ITC) של אבו דאבי, חלק ממשרד התחבורה במדינה. בהחלט בשורה טובה לחברה. כל הכבוד.
אבל, מה? הנהלת סייברוואן שכחה שהיא נסחרת גם בתל אביב ועליה לפרסם את אותו הדיווח גם כאן בארץ. חשבנו שזו סתם טעות, אבל מתברר שזה מתוכנן. היא מתכוונת לפרסם את הדיווח רק ביום ראשון. זה עשוי להעיד מה היא חושבת על הבורסה המקומית.
בכל מקרה, על פי הדיווח לבורסה האמריקאית, ההדגמה באבו התקיימה בחודשים האחרונים, בעקבות התקנת מערכת ההגנה SaverOne במספר מצומצם של אוטובוסים של ITC באבו דאבי וכללה מספר אנשי ITC בכירים שבדקו את פעולת המערכת ופעולתה. על פי סיכום הפיילוט, שנכתב על ידי ה-ITC, ההדגמה הציגה את יעילותה של מערכת SaverOne בשיפור הבטיחות בדרכים על ידי מניעת נהיגה מוסחת עקב שימוש בטלפון נייד באוטובוסי התחבורה הציבורית של ITC, ובמקביל לא הפריעה לשום מערכת אחרת באוטובוסים.
- זוז פאוור קורסת 70% מתחילת השנה - החברה חייבת טעינה מהירה
- עקפה ציפיות ב-10%: אורמת טכנו עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הודעת החברה הפוטנציאל המיידי להתקנת מערכת SaverOne הוא כל צי אוטובוסי התחבורה הציבורית של אבו דאבי המונה 900 אוטובוסים. יש פוטנציאל נוסף בהתחשב באלפי אוטובוסי בית הספר המופעלים מדי יום ברחבי המדינה, ובסופו של דבר SaverOne שואפת לספק את מערכת SaverOne ברחבי איחוד האמירויות.
"ההדגמה המוצלחת של מערכת SaverOne בכמה מהאוטובוסים הציבוריים של אבו דאבי היא אבן דרך משמעותית מאוד עבורנו מבחינת ההתרחבות הגלובלית שלנו", אמר אורי גלבוע, מנכ"ל SaverOne. "אנו מצפים להרחיב את השותפות שלנו עם מרכז התחבורה המשולב של אבו דאבי ומשבחים את מאמציהם במינוף הטכנולוגיות הייחודיות והמתקדמות שלנו לשיפור הבטיחות בדרכים אשר בסופו של דבר תציל חיים במדינה. מגזר התחבורה הציבורית הוא ענף מרכזי בו אנו מתמקדים ב-SaverOne, עם פוטנציאל להגן על מיליוני כלי רכב ברחבי העולם, המייצגים פוטנציאל משמעותי לצמיחה ל-SaverOne לטווח ארוך. המערכת שלנו מספקת פתרון יעיל למניעת הגורמים המשמעותיים ביותר היום לתאונות: נהיגה מוסחת עקב שימוש בטלפון, ושותפות בינלאומית מוקדמת זו מגדילה מאוד את טווח ההתרחבות שלנו".
- 4.חזי 04/05/2023 21:21הגב לתגובה זואז כנראה האירוע לא מהותי או שעוברים על החוק.
- 3.חברה בדרך להתרסקות 04/05/2023 19:34הגב לתגובה זוזה רק מראה באיזה בור החברה הנמצאת, שפןטנציאל למכירה של 900 יחידות מקפיצה את המניה
- רון 05/05/2023 07:50הגב לתגובה זובחודשיים האחרונים הרבה עסקאות - כנראה שהשוק מתחיל להפנים שיש כאן פוטנציאל גדול , כאשר אתה רואה חברות גדולות מאמצאות את הטכנולויגיה אתה יכול להבין שיש כאן משהו שיכול להיות שווה הרבה יותר בעתיד .. ומה עם יצא חוק שמחייב להתקין את המערכת מצילת חיים ? חשבת כמה אז המניה אמורה להיות שווה ? בקיצור העליה האחרונה ממש לא רק בגלל ההודעה האחרונה אל על הצפי העתידי .
- 2.רפול 04/05/2023 19:30הגב לתגובה זוולישראלים בארץ ...יישאר שאריות ופירורים של תיקון ..ככה זה חברות שרלוט
- 1.ל 04/05/2023 17:53הגב לתגובה זוהמופתי באבו דאבי,פשוט אצלנו הרבה יותר מתבקש עם כל התאונות והשיש?מוש בסלולרי המופקר ביותר
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
