חשבים שהריבית בארה"ב גבוהה? זה היום שבו היא טיפסה לשיא של 21%

19 בדצמבר 2008 - סיוע חירום מועבר לתעשיית הרכב בארה"ב

ב-19 בדצמבר 2008 הודיעה ממשלת ארה"ב על חבילת סיוע חירום בסך 17.4 מיליארד דולר עבור יצרניות הרכב ג’נרל מוטורס וקרייזלר, שתי החברות שעמדו אז בפני סכנת קריסה מוחשית. ג’נרל מוטורס, שהייתה באותה עת יצרנית הרכב הגדולה בארה"ב, הציגה הפסדים כבדים של עשרות מיליארדי דולרים ברצף רבעונים, ואיבדה נתח שוק משמעותי לטובת יצרנים זרים, בעיקר יפניים. קרייזלר, שהייתה יצרנית הרכב הקטנה מבין השלוש הגדולות, סבלה מהתכווצות חדה בקווי ייצור לא רווחיים, חוב מצטבר, ותלות גבוהה בשוק האמריקאי בלבד.

הסיוע הגיע לאחר שסנאט ארה"ב דחה הצעת חוק מסודרת, והממשל החליט להפעיל סמכות ביצועית מתוך תקציב TARP שיועד במקור לחילוץ הבנקים. החברות קיבלו מימון מיידי לתקופה קצרה, מתוך מטרה למנוע קריסה שיכלה להביא לפיטורים של מעל 2 מיליון עובדים במישרין ובעקיפין, ולפגיעה חמורה בספקי משנה, שוק החלפים, תחבורה ציבורית ובנקים אזוריים.

במקביל לסיוע, מונה צוות פיקוח שממשל הנשיא אובמה המשיך לחזק לאחר חילופי הממשל בינואר 2009. התוכנית דרשה רה-ארגון מהותי, תוך שילוב של מיזוגים, סגירת סוכנויות לא רווחיות, שינוי תמהיל הדגמים, קיצוצים בהטבות לפנסיונרים, והסכמים מחודשים עם איגודי העובדים. הסיוע המיידי היה חוליה ראשונה במהלך רחב יותר, שבסיומו קריילר הועברה לידי פיאט, וג’נרל מוטורס עברה רה-ארגון דרמטי בליווי משפטי של פשיטת רגל מבוקרת.

• הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
• האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

19 בדצמבר 2008 - מנכ"לית ראשונה מתמנה ל-ICICI Bank בהודו

ב-19 בדצמבר 2008 הכריז ICICI Bank, מהגופים הפיננסיים הבולטים בהודו, על מינויה של צ’נדה קוצ’אר לתפקיד המנכ”לית והיו"רית של הבנק, תפקיד אליו נכנסה רשמית במאי 2009. המינוי הפך לאבן דרך עבור ענף הבנקאות בהודו, שהייתה אז כלכלה מתפתחת בעלת פערים מגדריים ניכרים, בפרט ברמות הניהול הבכירות.

קוצ’אר הצטרפה לבנק ב-1984 כאנליסטית זוטרה, והתקדמה במעלה ההיררכיה בתוך שני עשורים. במהלך שנות ה-90 וה-2000 ניהלה את תחום הבנקאות הקמעונאית, תחום שהפך לקטר הצמיחה של ICICI, עם מאות סניפים חדשים ברחבי המדינה, פריסה דיגיטלית מתקדמת וכניסה מאסיבית לתחום האשראי הביתי. הבנק הפך בהובלתה לשחקן מרכזי בשוק ההלוואות לצרכנים, עם תיק אשראי של מעל 60 מיליארד דולר בעת המינוי.

המינוי התרחש על רקע המשבר הפיננסי העולמי, שיצר תנודתיות בשוק ההון ההודי וגרר לחץ על בנקים פרטיים. ICICI היה נתון לביקורת ציבורית ורגולטורית, בעקבות שמועות על חשיפת יתר לנכסים מסוכנים. מינויה של קוצ’אר נועד לא רק לייצב את ההנהלה אלא לשדר אמון פנימי בשדרת הניהול הקיימת. היא נדרשה להתמודד עם שחיקת אמון המשקיעים, האטה באשראי, וחשיפה לשוקי חוץ. מינויה נתפס כהתקדמות משמעותית עבור נשים בשוק ההון האסייתי, ובמיוחד במדינה כה גדולה ומורכבת כלכלית כחלק מתמורות רחבות במעמד האישה.

• האירוע שהקפיץ את השווקים במהלך מגפת הקורונה מה קרה היום לפני 68 שנה
• הסוחר שמותו הצית גל מחאה בעולם הערבי וסדרת הטלוויזיה שהפכה לתופעה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האחראי על הונאת הפונזי הגדולה אי פעם מתוודה: הכול היה שקר

19 בדצמבר 2001 - מהומות ומשבר כלכלי בארגנטינה

ב-19 בדצמבר 2001 הכריז נשיא ארגנטינה פרננדו דה לה רואה על מצב חירום כלכלי וחברתי, בעקבות החרפה חמורה במשבר שהחל להיבנות כבר בשנת 1998. מדובר ביום דרמטי שציין את שיאו של משבר פיננסי עמוק שפקד את הכלכלה השלישית בגודלה באמריקה הלטינית. המחאות שהחלו בקטן הפכו עד מהרה להתקוממות המונית, שהתפשטה ברחבי בואנוס איירס וערים נוספות. אלפי מפגינים תקפו סופרמרקטים, סניפי בנקים ומוסדות ציבוריים.

באותו זמן, הכלכלה הייתה נעולה במודל של צמידות בין הפסו לדולר - מודל שהקפיא את מדיניות המטבע ויצר גירעונות כרוניים, תוך קושי ביצוא, ירידת הכנסות המדינה, ואובדן יכולת שליטה מוניטרית. ממשלות ניסו להתמודד עם המשבר בעזרת גזירות, קיצוצים ופניות חוזרות לקרן המטבע, אולם צעדים אלה רק החריפו את האבטלה והקיפאון. האמון במערכת הפוליטית קרס, ובתוך פחות משבוע התפטרו חמישה נשיאים ברצף.

“הקוראליטו”, צו שהגביל משיכת מזומנים והקפיא חשבונות בנק, הפך לסמל לחוסר האמון. הבנקים ספגו מתקפות ציבוריות, והמשק הארגנטינאי נכנס לעשור אבוד. המדינה נכנסה להסדר חוב של מעל 80 מיליארד דולר עם נושים זרים, תוך חדלות פירעון מסיבית שהותירה שווקים מתפתחים תחת זכוכית מגדלת לאורך שנים.

19 בדצמבר 1980 - שיעור הריבית של הפדרל ריזרב מגיע לשיא היסטורי

ב-19 בדצמבר 1980 העלה הפדרל ריזרב את הריבית לשיעור של 21%, שיא כל הזמנים בריבית אמריקאית, במהלך שנועד להתמודד עם אינפלציה גבוהה במיוחד שפגעה קשות ביציבות המחירים. המדיניות הונהגה על ידי יו"ר הבנק המרכזי פול וולקר, שמונה על ידי הנשיא קרטר במטרה לבלום את מה שנחשב לאחד ממשברי האינפלציה החריפים בהיסטוריה של ארצות הברית.

המהלך הגיע אחרי עשור של אינפלציה גואה, תנודתיות בשוק האנרגיה, ונפילת הדולר מול מטבעות אחרים. עליות המחירים היו כה חריפות עד שהשפיעו ישירות על יוקר המחיה, הסכמי שכר, והתנהלות משקי הבית. הריבית הגבוהה נועדה לשאוב נזילות מהמשק, אך גם שיתקה את שוק האשראי: בנקאות משכנתאות נכנסה לקיפאון, עסקאות נדל"ן נעצרו, וחברות רבות קיצצו בהשקעות.

המיתון שפרץ בעקבות המדיניות הביא לעלייה באבטלה ולמחאה ציבורית נגד וולקר, אך בדיעבד המדיניות סייעה להשיב את האמון בדולר ולבסס מחדש את עקרונות מדיניות הפד, שמאז נחשב לגוף עצמאי עם יעד ברור של יציבות מחירים. השיעור נותר על רמה זו תקופה קצרה, אך שימש אזהרה למשמעות של אובדן שליטה אינפלציוני.

19 בדצמבר 1979 - חבילת סיוע לקרייזלר בהיקף 1.5 מיליארד דולר

ב-19 בדצמבר 1979, אחרי חודשים של לחצים פוליטיים והתערבות ממשלתית, אישר הקונגרס האמריקאי חבילת ערבויות מדינה בסכום של 1.5 מיליארד דולר לטובת קרייזלר, יצרנית הרכב השלישית בגודלה בארה"ב. החברה נקלעה למשבר חמור על רקע ירידה בביקוש למכוניות אמריקאיות, תחרות גוברת מיפן, ועלויות ייצור כבדות שיצאו משליטה.

לקרייזלר היו הפסדים של מאות מיליוני דולרים, והיא התמודדה עם תשתית ייצור ישנה, כוח עבודה יקר ומערך שיווק מפוזר. הסיוע לא ניתן בצורה של מענקים, אלא כערבויות מדינה להלוואות שהבנק לא הסכים לספק ללא גב כלכלי ציבורי. ההחלטה לוותה בתנאים קפדניים: פיטורי עובדים, שינוי הנהלה, הכנסת משקיעים חדשים והתחייבות לפיתוח דגמים חדשים. לי אייאקוקה, מנכ"ל החברה, הפך לדמות ציבורית כשהציג תוכנית הבראה נוקשה עם חזון שיווקי מחודש.

המהלך נחשב לאבן דרך במדיניות תעשייתית אמריקאית - שילוב בין שוק חופשי לבין תמיכה ממשלתית מתונה שמטרתה לשמר תשתיות ייצור ותעסוקה. החילוץ הצליח, וקרייזלר החזירה את ההלוואות תוך כמה שנים, במה שנחשב לסיפור הצלחה מובהק של מדיניות כלכלית מכוונת.