
שוק האג"ח היפני - האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-2%
רמת שיא של 20 שנה בתשואת האג"ח במקביל להעלאת הריבית של הבנק המרכזי
שוק האג"ח היפני רושם אירוע משמעותי כאשר תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים חצתה את רף ה-2% והגיעה ל-2.02%, רמה שלא נראתה מאז 2006. העלייה היומית עמדה על 5 נקודות בסיס, בעוד התשואה על אג"ח ל-20 שנים עלתה ב-3 נקודות בסיס ל-2.975%, הגבוהה מאז 1999. שינויים אלה משקפים שינוי במדיניות המוניטרית של בנק יפן, שתחת הנגיד קזואו אואדה העלה את הריבית הרשמית מ-0.5% ל-0.75%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1995.
ההעלאה, שהתקבלה פה אחד במועצת הבנק, נובעת מציפיות לאינפלציה יציבה סביב 2% עד סוף תקופת התחזית לשנת הכספים 2027. האינפלציה הכללית עמדה על 2.9% בנובמבר 2025, מעל יעד הבנק במשך 44 חודשים רצופים, בעוד האינפלציה הליבתית הגיעה ל-3%. נתונים אלה נתמכים בעליית שכר, עם סקרי בנק המרכזי המראים ביטחון עסקי בשיא של ארבע שנים ותכניות להמשך העלאות שכר ב-2026. הכלכלה היפנית התכווצה ב-0.6% ברבעון השלישי של 2025, אך רווחי תאגידים גבוהים צפויים לאפשר העברת עלויות שכר למחירים, תוך יצירת מעגל חיובי של צמיחה.
בנק יפן צופה כי האינפלציה הליבתית תרד מתחת ל-2% בין אפריל לספטמבר 2026, בשל האטה במחירי מזון ומדיניות ממשלתית להתמודדות עם עליות מחירים. עם זאת, הבנק רומז על העלאות נוספות אם התחזיות יתממשו, כאשר הריבית הנייטרלית מוערכת ב-1% עד 2.5%. הריביות הריאליות נותרו שליליות באופן משמעותי, מה שמבטיח תנאים פיננסיים תומכים בפעילות כלכלית. שיעור האבטלה עמד על 2.6% באוקטובר 2025, ללא שינוי, מה שמחזק את האופטימיות.
ממשלת ראש הממשלה סאנה טאקאיצ'י, שהתנגדה בתחילה להעלאות ריבית, שינתה גישה ומאשרת את הצעד, תוך הדגשת עצמאות הבנק המרכזי. הממשלה אישרה חבילת סטימולוס בהיקף 21.3 טריליון ין, שווה ל-135.5 מיליארד דולר, כדי לתמוך בכלכלה המאטה ולהקל על משקי בית מול ירידת שכר ריאלי במשך 10 חודשים רצופים. עליית התשואות מחדדת אתגרי חוב ציבורי, שמגיע לכ-230% מהתמ"ג – הרמה הגבוהה בעולם על פי נתוני קרן המטבע הבינלאומית. כל עלייה של נקודת אחוז בריבית מגדילה את עלויות שירות החוב בטווח הארוך ומצמצמת מרחב תקציבי.
- הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?
- עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעות גלובליות כוללות חולשת ין, שירד ב-0.25% ל-155.92 מול הדולר, בעוד מדד ניקיי 225 עלה ב-1.28%. משקיעים יפנים, הנושים הגדולים בעולם, עשויים לצמצם חשיפה לאג"ח זרות בארה"ב ובאירופה ולהחזיר כספים הביתה, מה שמפעיל לחץ על תשואות בינלאומיות. אנליסטים מציינים כי הבנק ימשיך בהידוק הדרגתי, תוך ניטור סיכונים מארה"ב כמו תעריפים גבוהים, שמפחיתים אי-ודאות. התשואה על אג"ח ה-10 שנים צפויה לסיים את הרבעון ב-1.94% ולרדת ל-1.73% בתוך 12 חודשים, על פי מודלים כלכליים. שינוי זה מסמן סופו של עידן ריביות שליליות מ-2016, עם השלכות על שווקים פיננסיים עולמיים.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
דונלד טראמפ ומוחמד בן זאיד אאל נהיאן (רשתות)המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל
טיקטוק חותמת על הסכם להקמת מיזם משותף בארה״ב - אורקל תהיה בעלת מניות משמעותיתומי עוד?
טיקטוק וחברת האם הסינית ByteDance חתמו על הסכמים מחייבים להקמת מיזם משותף חדש שינהל את פעילות האפליקציה בארה״ב, מהלך שמסיים שנים של מתח רגולטורי ומבטיח המשכיות לפלטפורמה עם 170 מיליון משתמשים אמריקאים. המיזם, TikTok USDS Joint Venture LLC, מוערך ב-14 מיליארד דולר ומבנה הבעלות בו מבטיח רוב אמריקאי: אורקל, Silver Lake ו-MGX מהאמירות מחזיקות כל אחת 15%, סה״כ 45%; ByteDance שומרת על 19.9%; ו-30.1% מוחזקים על ידי שותפים ומשקיעים קיימים ב-ByteDance.
14 מיליארד דולר זה מחיר בדיחה. הפעילות שווה הרבה יותר, אבל הממשל האמריקאי אילץ את הקבוצה להתקפל, אחרת הוא יסיר את הרשת החברתית מהשוק האמריקאי. אורקל, סילבר לק והאמירתיים מקבלים כאן מתנה של עשרות מיליארדים. להרחבה: טראמפ נותן מתנה לאורקל - החזקה בטיק טוק לפי שווי של 14 מיליארד דולר בלבד; מה השווי האמיתי? נראה שהשאלה כנראה החשובה יותר היא מה לאיחוד האמירויות בסיפור הזה. גופי השקעה אמריקאיים ומכל העולם עמדו בתור כדי להשקיע בטיק טוק. למה בחר טראמפ באמירתיים? הקשר בין ארה"ב כמדינה לבין איחוד האמירויות מתעצם, הקשר בין טראמפ ומשפחתו להנהגה של מדינות המפרץ הולך ומתעצם כשיש ביניהם עסקאות עם רווחי עתק.
כך או אחרת, המיזם ינהל עצמאית אבטחת נתונים של משתמשים אמריקאים, הגנת אלגוריתם, פיקוח תוכן ותחזוקת תוכנה, תוך אימון מחדש של מנגנון ההמלצות על בסיס נתונים מקומיים בלבד, כדי למנוע השפעה חיצונית. מועצת מנהלים בת שבעה חברים, רובם אמריקאים, תפקח על הפעילות, ואורקל תשמש כשותפה טכנולוגית מרכזית לאימות אבטחה. ByteDance תרשום את האלגוריתם הקיים ותקבל כ-50% מרווחי הפעילות האמריקאית, מה שמאפשר לה לשמור על קשר כלכלי מבלי לשלוט ישירות.
ההסכם נולד משנים של מאבקים: כבר ב-2020 דרש הנשיא טראמפ מכירת הפעילות האמריקאית מחשש לביטחון לאומי, בשל חששות מגישה סינית לנתונים ותעמולה דרך אלגוריתמים. באפריל 2024 חוקק הקונגרס חוק תחת ממשל ביידן, האוסר אפליקציות בשליטה ״עוינת זרה״ אלא אם יימכרו, עם מועד יישום ראשוני בינואר 2025. האפליקציה הושבתה ל-24 שעות ב-18 בינואר 2025, אך טראמפ, עם חזרתו, דחה את האיסור בצווים נשיאותיים כדי לאפשר משא ומתן. הסכם מסגרת נחתם בספטמבר 2025 בין מזכיר האוצר סקוט בסנט לסגן ראש הממשלה הסיני חה לי-פנג, לאחר פגישות טראמפ-שי באוקטובר שכללו חידוש רכישות סויה אמריקאית על ידי בייג׳ין והקלות על יצוא מינרלים קריטיים.
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- מה אפשר ללמוד מהדוחות של אורקל על בועת ה-AI?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מחזק את אורקל כספקית תשתיות לעסקאות רגישות, עם זינוק של 6% במנייתה במסחר מאוחר, המשקף ציפיות להכנסות נוספות מענן ואבטחה. עבור טיקטוק, שתומכת ב-7 מיליון עסקים קטנים בארה״ב דרך פרסום ומסחר אלקטרוני, ההסדר מבטיח גישה לשוק של 170 מיליון משתמשים יומיים, אך מבקרים כמו הסנאטור רון ויידן טוענים כי שמירת קשרי ByteDance עלולה לא להספיק בהגנה על פרטיות. במישור הגיאופוליטי, העסקה מסמנת התמתנות ביחסי ארה״ב-סין, עם התקדמות בנושאי סחר, ומאפשרת לטיקטוק להתמקד בצמיחה גלובלית תוך התאמה לדרישות מקומיות. הפעילות האמריקאית מייצרת כ-20% מהכנסות טיקטוק העולמיות, המוערכות ב-120 מיליארד דולר בשנה, והמיזם צפוי לשמור על תאימות עם חוקים דומים באירופה ובאוסטרליה.
