גיא טל
צילום: משה בנימין
קרנות נאמנות

סיגמא: בתחתית הטבלה, במיוחד בקרנות האג"ח

סיגמא, בית השקעות בינוני ההנשלט על ידי בית השקעות זר (Andbanka), ומחזיק בשירותי הוסטינג, מנהל גם 31 קרנות נאמנות בעצמו - התוצאות לא מרשימות בכלל, ובמקרה של קרנות אג"ח אפילו די גרועות
גיא טל | (3)

אנחנו כבר מתקרבים לסוף הרבעון השלישי בשוק הקרנות הישראלי. רגע לפני שנתפנה לבדוק מה היו ההתפתחויות בשוק הקרנות ברבעון הזה נסקור בית השקעות נוסף. הפעם נתמקד בבית השקעות בינוני עם היסטוריה של כשני עשורים בשוק ההון הישראלי – סיגמא בית השקעות.  >>> למדור קרנות הנאמנות של ביזפורטל   סיגמא ייחודית בנוף הישראלי בכך שהיא נשלטת על ידי בית השקעות בינלאומי – Andbanka שבסיסו באנדורה וסיגמא מהווה את השלוחה שלו בישראל. לבנק שלוחות גם במיאמי, מונקו, ספרד, ברזיל, ומדינות נוספות. בנוסף, סיגמא מפעילה שירותי הוסטינג למנהלי השקעות חיצוניים, דבר לא שכיח במיוחד בגופי השקעות קטנים או בינוניים. החברה מובלת על ידי אלברטו גרפונקל, פרופסור דן גלאי, יאיר שני ועידן אזולאי, ועוסקת בתחומים נוספים כמו תיקי השקעות תכנון פיננסי והשקעות אלטרנטיביות.  >>> מדריך: איך לבחור קרן נאמנות? כל מה שצריך לדעת סיגמא מפעילה סך הכל 55 קרנות נאמנות, 31 מתוכן מנוהלות על ידי סיגמא עצמה והשאר בשירותי הוסטינג של חברות כמו פינסה, אושן ואקסיומה בין השאר. נראה שבשנים האחרונות בית ההשקעות מתמקד בעיקר בהרחבת היצע קרנות ההוסטינג שלו. כך בשנה האחרונה נוספו שלוש קרנות נוספות, שתיים בהוסטינג ואחת של סיגמא עצמה, שנה קודם לכן נוספו חמש קרנות בהוסטינג של חברת פינסה וקרנות הוסטינג נוספות. קרן נוספת של סיגמא הוקמה קודם לכן רק בשנת 2021.   רוב קרנות הנאמנות של סיגמא לא נחשבות גדולות ביחס לסדרי הגודל בשוק הקרנות הישראלית, אך כמה מהן גם לא קטנות. הקרן הגדולה ביותר שמנוהלת על ידי סיגמא עצמה, סיגמא מניות ישראל, מנהלת כ-140 מיליון שקל. ישנן שתי קרנות נוספות שמנהלות מעל 100 מיליון שקל. סיגמא לא פעילה בתחום ה"לוהט" ביותר בשוק הקרנות הישראלי – הקרנות הכספיות.    לסיגמא יש כמה קרנות "אקזוטיות", כלומר ממונפות כמו קרן לונג דולר פי 3 (שעלתה יפה מתחילת השנה עקב התחזקות הדולר) או קרן "אסטרטגיות ממונפות" (שעלתה קצת פחות). כמו כן היא מפעילה קרנות גם בסגמנטים קטנים יחסית בישראל כמו "דיבידנד אירופה" או "אג"ח דולר עולמי". אך על פי רוב היא מתמקדת בתחומים מסורתיים כמו מניות, אג"ח, ובעיקר קרנות מעורבות בהן היא מציעה מבחר גדול גם בסגמנטים עם פחות קרנות כמו 15% או 25% מניות. יש לבית ההשקעות גם מגוון לא קטן של קרנות אג"ח מדינה מסוגים שונים, חלקם ממוקדים יחסית כמו ממשלתי שקלי או עד 5 שנים. כדרכנו נתמקד בסגמנטים שמאפשרים השוואה יחסית לקרנות אחרות בשוק, ושיש בהן מספיק קרנות להשוואה. אלו כוללים את הקטגרויות המרכזיות של מניות בארץ או בחו"ל, אג"ח כללי או אג"ח חברות וקרנות מעורבות 90\10 ודומיהן. תנאי נוסף לכניסה להשוואה הוא שהקרן פעילה למעלה משלוש שנים. כמו כן, לא נבדוק את הקרנות המשתמשות בשירותי ההוסטינג של החברה. [שינוי קטן בטור זה לעומת טורים קודמים: בקרנות אג"ח – הפרדנו בין כאלה עם סימן קריאה לכאלה בלי. סימן הקריאה מסמל השקעה באגרות חוב עם סיכון גבוה יותר עם פוטנציאל רווח גבוה יותר. בעבר ראינו שלא היו הבדלים משמעותיים בתשואות בין שני הסגמנטים, יחד עם זאת חשבנו שוב שמן ההגינות להפריד ביניהם, שכן מדובר בשינוי די מהותי באסטרטגיית ההשקעה]. מניות חמש קרנות נאמנות ענו על הקריטריונים שהבצנו לעיל ובדקנו את ביצועיהם ביחס למקבילות. להלן התוצאות: ניתן לומר שביצועי החברה בתחום המניות ביחס למתחרות הם לא טובים. מתוך 15 המקרים שנכנסו להשוואה (5 קרנות ב-3 טווחי זמן - מתחילת השנה, 3 שנים ו-5 שנים) ב-3 החברה הייתה ב-10% הכי גרועים, במקרה נוסף ב-20% הכי גרועים. באף מקרה החברה לא התברגה בין המובילות (במקרה אחד היא הייתה קרובה – "סיגמא מניות ישראל" בטווח הזמן של מתחילת השנה). ברוב המקרים האחרים הביצועים היו בינוניים. הקרן הגרועה ביותר אולי היא הקרן הגמישה שבטווחים הארוכים יותר היא הגרועה ביותר או השניה הכי גרועה. בטווח הזמן של 5 שנים היא הקרן הגמישה היחידה עם תשואה שלילית. המשקיעים כנראה מודעים לביצועים הללו, והקרן מנהלת סכום זעום של 1.7 מיליון שקל. נציין, שהביצועים פחות גרועים באופן די בולט במקרים בשתי הקרנות ה"כלליות" יחסית - מניות ישראל ומניות חו"ל. דמי הניהול שהחברה גובה הם נמוכים יחסית לקרנות מנייתיות חוץ מ"סיגמא מניות ערך גלובלי" שהיא הרביעית הכי יקרה בקטגוריה של מניות חו"ל חשופות מט"ח. כפי שניתן לראות בטבלה הקרן מציגה ביצועים גרועים מתחילת השנה, ובינוניים בטווחים ארוכים יותר.  מעורבות לחברה, כאמור, קרנות מעורבות רבות. יחד עם זאת רובן לא נכנסו להשוואה או מפני שהיו "צעירות" מדי (פחות משלוש שנים) או מפני שהם בקטגוריות יותר נשיתיות כמו 15% מניות או מוגבלות בזמן (אג"ח במח"מ עד 5 שנים), או בסוגי השקעה (מדינה שקלי) וכדו'. עדיין נמצאו 5 קרנות להשוואה. להלן הטבלה: גם התוצאות בקטגורית המעורבות הפופלרית לא מרשימות בלשון המעטה. פה לפחות במקרה אחד מתוך 15 יש קרן שנכנסה ל-20% הטובות, ואחת נוספת שהייתה על הסף (סיגמא 70\30 בשלוש שנים), אבל באופן כללי ברוב המקרים שנבדקו סיגמא נמצאת באמצע הטבלה ובארבע מקרים ב-20% או 10% הגרועים. שתיים מהקרנות הגדולות ביותר של סיגמא נמצאות בקטגורית המעורבות (אג"ח מדינה + 10% ואג"ח משולבת +20%), בשני המקרים לא מדובר בקרנות מוצלחות במיוחד, על השניה אפשר אפילו לומר שהיא גרועה. נציין שלחברה קרן חדשה יחסית, סיגמא 80\20 שמצליחה להתברג גבוה מתחילת השנה, אך לא פעילה מספיק זמן כדי להיכנס לטבלה.  אג"ח גם במקרה של קרנות האג"ח מצאנו 5 קרנות שעונות על הקריטריונים ונכנו לטבלה: קרנות האג"ח של סיגמא הן כבר כישלון מוחלט. ב-4 מתוך 15 המקרים שנבדקו הקרנות היו בין 10% הגרועות, בשלוש מקרים נוספים ב-20% הגרועות. למותר לציין שבאף מקרה לא הגיעו קרנות החברה ל-20% הטובות, ואפילו לא היו קרובות לשם. עוד חשוב לציין, שבשני מקרים, למרות הביצועים הגרועים, החברה גובה את דמי הניהול הגבוהים ביותר בקטגוריה. "סיגמא אג"ח כללי ללא מניות" גובה את דמי הניהול הגבוהים ביותר בקטגוריה של אג"ח כללי בארץ ללא מניות וללא סימן קריאה. מבחינת הביצועים היא בין האחרונות בטווחי הזמן הארוכים. הגדילה לעשות "סיגמא מודל דירוג פנימי" שגובה את דמי הניהול הגבוהים ביותר בקטגוריה של אג"ח בארץ חברות והמרה ללא מניות, וזאת למרות שהיא אחת משתי הקרנות הגרועות ביותר בכל טווחי הזמן שנבדקו. שוב מוכח שדמי ניהול גבוהים אינם ערובה לניהול איכותי, אולי אפילו להיפך.   

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בן 29/08/2023 15:12
    הגב לתגובה זו
    גם חמור היה מצליח להביא קרן אחת ל20% העליונות. זה אמור להיות פעמון גאוס. זו השיטה של הגופים הגדולים. מנהלים עשרות קרנות וחלק קטן באופן מקרי מצליח להתברג טוב. ואת אלו שהיו ברות מזל משווקים כאילו המנהל ידע מה קורה שם לפני שנה.
  • 2.
    כתבה מצוינת - יופי של ניתוח (ל"ת)
    גולש קבוע 28/08/2023 11:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    nמי שמחזיק שם כסף מגיע לו (ל"ת)
    חחחחחחחחחחחחחחחחח 28/08/2023 08:08
    הגב לתגובה זו
זהב
צילום: Jingming Pan
קרנות נאמנות

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?

המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות? 

גיא טל |


בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.

אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.

בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה? 

אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.

קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה

ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות: