האג"ח הקונצרני עם תשואות טובות יותר מהכללי
ברבעון הראשון קרנות האג"ח הניבו תשואות סולידיות - איזו תת קטגוריה הייתה הטובה ביותר; מיהו בית ההשקעות שהפתיע לטובה?
אנחנו כבר נכנסים אל תוך החודש השני של הרבעון השני אבל רק עכשיו מסיימים את סיכום הרבעון הראשון בכתבה שלישית בסדרה, והפעם עם קרנות האג"ח ללא מניות.
סיכום רבעון ראשון:
>>> רבעון ראשון 25: מה התשואה בקרנות המעורבות
>>> כמה הרוויחו משקיעי הקרנות המנייתיות ברבעון הראשון, ואיזה חברה הצטיינה?
אגרות החוב הישראליות הציגו תוצאות מעורבות ברבעון הראשון, עם נטייה חיובית באופן כללי, כפי שכתבנו בפעם שעברה: "מדד תל בונד דולר שעוקב אחר אגרות החוב הקונצרניות צמודות המט"ח עלה ב-2.8% בהשפעת התחזקות שער הדולר ב-1.5% אבל מדובר ביוצא דופן. באגרות הנקובות בשקל – האגרות הממשלתיות הצמודות (תל גוב צמודות) איבדו 0.6%, הממשלתיות השקליות (תל גוב שקלי) עלו בשיעור דומה. האגרות הקונצרניות הצמודות (תל בונד צמודות) עלו ב-0.4% והשקליות (תל בונד שקלי) ב-0.2%"
כלומר, רוב הקרנות אמורות להציג בסיכומו של דבר תשואות חיוביות נמוכות. האם הן הצליחו בכך? הנה התשואות הממוצעות המשוקללות של הקרנות המנהלות 100 מיליון שקל ומעלה ברבעון הראשון בארבעה תתי קטגוריות: אג"ח כללי בארץ ללא מניות וללא סימן קריאה – הקטגוריה הסולידית ביותר. אג"ח כללי בארץ ללא מניות ועם סימן קריאה – עם רמת סיכון מעט גבוהה יותר. באותו אופן, אג"ח חברות והמרה עם ובלי סימן קריאה. כמו בפעמים הקודמות מופיעות גם הקרן הטובה והגרועה ביותר בכל קטגוריה, מה שנותן לנו את טווח התשואות האפשרי.
כמה הערות על הקטגוריות השונות:
- תעשיית הקרנות באפריל - גיוסים של 6 מיליארד שקל
- דירוג הקרנות הכספיות - מי המצטיינות ומי המאכזבות מתחילת השנה?
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
ב"אג"ח כללי ללא מניות וללא סימן קריאה" הקרן הגדולה ביותר, זו של קבין שמנהלת 1.285 מיליארד שקל, היא הטובה ביותר בפער קטן מכמה קרנות אחרות עם מעל 0.65%.
הקטגוריה השניה, "קרנות אג"ח כללי עם סימן קריאה" עם ממוצע מעט נמוך יותר מהקטגוריה הסולידית יותר. הממוצע המשוקלל הנמוך יותר הושפע ממספר גבוה יותר של קרנות גדולות יחסית עם תשואה שלילית. כלומר השונות בתוך הקטגוריה הייתה גבוהה יותר. באג"ח עם תשואה גבוהה יותר וסיכון גבוה יותר, הבחירה יותר קריטית, ולכן השונות בהישגים גבוהה יותר.
במעבר לשתי הקטגוריות הממוקודת באג"ח חברות והמרה נראה שהן הניבו תשואה כמעט כפולה מקרנות האג"ח הכללי. הסיבה היא שהאג"ח הקונצרני היה עם ביצועים טובים יותר מהאג"ח הממשלתי, לכן קרנות שלא היו חשופות כלל לאג"ח הממשלתי היו בממוצע עם תשואות טובות יותר.
מעניין לראות שהקטגוריה הגדולה ביותר, גם מבחינת מספר קרנות, וגם מבחינת היקף נכסים מנוהלים, היא דווקא זו שנחשבת בעלת רמת סיכון גבוהה יותר - אג"ח חברות והמרה ללא מניות ועם סימן קריאה. "רמת סיכון גבוהה יותר" זה כמובן עניין יחסי, ובסופו של דבר רוב מוחלט של הקרנות בקטגוריה עם ביצועים סולידיים. 18 מתוך 22 הקרנות בקטגוריה הניבו מעל 0.48% ברבעון הראשון ורק 3 עם תשואה שלילית. אולם גם תת הקטגוריה הזו, הטובה ביותר מבין קרנות האג"ח, נמצאת מתחת לקרנות המעורבות שמקצות חלק מהנכסים להשקעה במניות, שם המינימום (עד 10% מניות ללא סימן קריאה) היה ממוצע של 0.87%. כלומר ברבעון הזה הממוצע המשוקלל של הקרנות הסתדר כמעט באופן מושלם ביחס הסיכון - תשואה, ככל שהסיכון עלה התשואה השתפרה. זה לא תמיד המצב, ובשוק יורד נראה, מן הסתם, דירוג הפוך.
במעבר לבתי השקעות ספציפיים מעניין לראות את ההצלחה היחסית של אלטשולר שחם בקרנות הקונצרניות. מלבד שתי הקרנות שלה שמובילות את שתי תתי הקטגוריות, יש לבית ההשקעות קרנות נוספות בין המובילות שלא נכנסו לטבלה הנוכחית, אך מראות שלפחות בתחום קרנות האג"ח בית ההשקעות הצליח לבחור נכון. מהצד השני, בדומה לסקטורים אחרים שבדקנו, קסם אקטיב מופיעה שוב ושוב בין האחרונות ברבעון. פסטרנק שהם גם מאכזבת יחסית עם שתי קרנות שמדורגות אחרונות.
