האג"ח הקונצרני עם תשואות טובות יותר מהכללי
ברבעון הראשון קרנות האג"ח הניבו תשואות סולידיות - איזו תת קטגוריה הייתה הטובה ביותר; מיהו בית ההשקעות שהפתיע לטובה?
אנחנו כבר נכנסים אל תוך החודש השני של הרבעון השני אבל רק עכשיו מסיימים את סיכום הרבעון הראשון בכתבה שלישית בסדרה, והפעם עם קרנות האג"ח ללא מניות.
סיכום רבעון ראשון:
>>> רבעון ראשון 25: מה התשואה בקרנות המעורבות
>>> כמה הרוויחו משקיעי הקרנות המנייתיות ברבעון הראשון, ואיזה חברה הצטיינה?
- בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אגרות החוב הישראליות הציגו תוצאות מעורבות ברבעון הראשון, עם נטייה חיובית באופן כללי, כפי שכתבנו בפעם שעברה: "מדד תל בונד דולר שעוקב אחר אגרות החוב הקונצרניות צמודות המט"ח עלה ב-2.8% בהשפעת התחזקות שער הדולר ב-1.5% אבל מדובר ביוצא דופן. באגרות הנקובות בשקל – האגרות הממשלתיות הצמודות (תל גוב צמודות) איבדו 0.6%, הממשלתיות השקליות (תל גוב שקלי) עלו בשיעור דומה. האגרות הקונצרניות הצמודות (תל בונד צמודות) עלו ב-0.4% והשקליות (תל בונד שקלי) ב-0.2%"
כלומר, רוב הקרנות אמורות להציג בסיכומו של דבר תשואות חיוביות נמוכות. האם הן הצליחו בכך? הנה התשואות הממוצעות המשוקללות של הקרנות המנהלות 100 מיליון שקל ומעלה ברבעון הראשון בארבעה תתי קטגוריות: אג"ח כללי בארץ ללא מניות וללא סימן קריאה – הקטגוריה הסולידית ביותר. אג"ח כללי בארץ ללא מניות ועם סימן קריאה – עם רמת סיכון מעט גבוהה יותר. באותו אופן, אג"ח חברות והמרה עם ובלי סימן קריאה. כמו בפעמים הקודמות מופיעות גם הקרן הטובה והגרועה ביותר בכל קטגוריה, מה שנותן לנו את טווח התשואות האפשרי.
כמה הערות על הקטגוריות השונות:
- יש לי קרן אירית על ה-S&P 500 - האם יש סכנה שהקרן תיסגר?
- כשקרן גידור רוכשת קרן נאמנות - ספרה תשלם כ-10 מיליון שקל על סלע
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
ב"אג"ח כללי ללא מניות וללא סימן קריאה" הקרן הגדולה ביותר, זו של קבין שמנהלת 1.285 מיליארד שקל, היא הטובה ביותר בפער קטן מכמה קרנות אחרות עם מעל 0.65%.
הקטגוריה השניה, "קרנות אג"ח כללי עם סימן קריאה" עם ממוצע מעט נמוך יותר מהקטגוריה הסולידית יותר. הממוצע המשוקלל הנמוך יותר הושפע ממספר גבוה יותר של קרנות גדולות יחסית עם תשואה שלילית. כלומר השונות בתוך הקטגוריה הייתה גבוהה יותר. באג"ח עם תשואה גבוהה יותר וסיכון גבוה יותר, הבחירה יותר קריטית, ולכן השונות בהישגים גבוהה יותר.
במעבר לשתי הקטגוריות הממוקודת באג"ח חברות והמרה נראה שהן הניבו תשואה כמעט כפולה מקרנות האג"ח הכללי. הסיבה היא שהאג"ח הקונצרני היה עם ביצועים טובים יותר מהאג"ח הממשלתי, לכן קרנות שלא היו חשופות כלל לאג"ח הממשלתי היו בממוצע עם תשואות טובות יותר.
מעניין לראות שהקטגוריה הגדולה ביותר, גם מבחינת מספר קרנות, וגם מבחינת היקף נכסים מנוהלים, היא דווקא זו שנחשבת בעלת רמת סיכון גבוהה יותר - אג"ח חברות והמרה ללא מניות ועם סימן קריאה. "רמת סיכון גבוהה יותר" זה כמובן עניין יחסי, ובסופו של דבר רוב מוחלט של הקרנות בקטגוריה עם ביצועים סולידיים. 18 מתוך 22 הקרנות בקטגוריה הניבו מעל 0.48% ברבעון הראשון ורק 3 עם תשואה שלילית. אולם גם תת הקטגוריה הזו, הטובה ביותר מבין קרנות האג"ח, נמצאת מתחת לקרנות המעורבות שמקצות חלק מהנכסים להשקעה במניות, שם המינימום (עד 10% מניות ללא סימן קריאה) היה ממוצע של 0.87%. כלומר ברבעון הזה הממוצע המשוקלל של הקרנות הסתדר כמעט באופן מושלם ביחס הסיכון - תשואה, ככל שהסיכון עלה התשואה השתפרה. זה לא תמיד המצב, ובשוק יורד נראה, מן הסתם, דירוג הפוך.
במעבר לבתי השקעות ספציפיים מעניין לראות את ההצלחה היחסית של אלטשולר שחם בקרנות הקונצרניות. מלבד שתי הקרנות שלה שמובילות את שתי תתי הקטגוריות, יש לבית ההשקעות קרנות נוספות בין המובילות שלא נכנסו לטבלה הנוכחית, אך מראות שלפחות בתחום קרנות האג"ח בית ההשקעות הצליח לבחור נכון. מהצד השני, בדומה לסקטורים אחרים שבדקנו, קסם אקטיב מופיעה שוב ושוב בין האחרונות ברבעון. פסטרנק שהם גם מאכזבת יחסית עם שתי קרנות שמדורגות אחרונות.

בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
בית ההשקעות אקורד הצליח לצבור מאות מיליוני שקלים בקרנות המעורובת - מהם הביצועים של הקרנות הללו ואיך הן ביחס לשוק וביחס למדדים?
בשני השבועות האחרונים התמקדנו בקרנות המובילות בקטגוריות הגמישות והמנייתיות בישראל. השבוע נתמקד בבית השקעות קטן יחסית, אקורד, המנהל 7 קרנות בלבד, מתוכן רק 5 עם ותק של יותר מ-4 שנים.
בית ההשקעות אקורד הוקם על ידי שלושה שותפים: קובי שגב, דקל קוטלר ואודי לוין. קבוצת הקרנות הראשונה הוקמה באוגוסט 2020, ומאז נוספו קרנות נוספות בניהול החברה. לאורך השנים, החברה חוותה עליות ומורדות מבחינת ביצועי הקרנות, עם תקופות של ביצועים בינוניים לעומת תקופות עם תשואות מעולות שהובילו את השוק בתל אביב. השבוע נבחן את ביצועי הקרנות המעורבות של אקורד לאורך השנים האחרונות, ביחס למדדים וביחס לקרנות המתחרות.
לאקורד 7 קרנות, כאשר "אקורד מניות" היא קרן חדשה יחסית שפעילה כחצי שנה בלבד. "אקורד אג"ח פלוס" היא קרן מעורבת עם עד 10% מניות, אך גם היא חדשה יחסית ולא נתייחס אליה בהמשך. בנוסף, ישנן שתי קרנות אג"ח: "אקורד אג"ח" (ללא מניות) ו"אקורד אג"ח מדורגות", המתמקדת באג"ח חברות והמרה.
כך נשארנו עם שלוש קרנות בקטגוריות המעורבות המרכזיות: 70/30, 80/20 ו-90/10. כידוע, ישראלים אוהבים קרנות מעורבות, והתחרות בקטגוריות אלו קשה במיוחד. ישנן עשרות קרנות בכל אחת מהקטגוריות השונות, במיוחד אלו עם עד 10%, 20% ו-30% מניות. סך הכל, יש 123 קרנות עם עד 10% מניות, 75 קרנות עד 20% מניות ו-70 קרנות עד 30% מניות. כדי למקד את הבדיקה, נתמקד בקטגוריית "אג"ח כללי בארץ". בקטגוריה זו יש 51 קרנות עם עד 10% מניות, 55 קרנות עם עד 20% מניות ו-58 עם עד 30% מניות. 13 מהן מנהלות נכסים בשווי של יותר ממיליארד שקל, ועוד רבות מנהלות מאות מיליוני שקלים. עם זאת, יש גם לא מעט קרנות קטנות עם כמה מיליוני שקלים בודדים. זוהי ככל הנראה הזירה התוססת ביותר בשוק הקרנות הישראלי, עם תחרות ערה.
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- דירוג קרנות כספיות - ולמה עדיפה קרן כספית על פיקדון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלוש הקרנות המעורבות של אקורד מנהלות כמה מאות מיליוני שקלים, ונראה שהצליחו לתפוס את תשומת לב המשקיעים בתוך שפע ההיצע. הן אינן הקרנות הגדולות ביותר בקטגוריות שלהן, אך גם לא מדובר בקרנות זעירות.