המכסים של טראמפ גורמים לסערה חסרת תקדים בשוק, ונראה שכל מה שקרה לפני ה-2 באפריל, "יום השחרור" ששחרר את השדים בשוק המניות הגלובלי, כבר לא רלוונטי, אבל רק יומיים קודם לכן הסתיים הרבעון הראשון של שנת 2025, שלפחות מבחינת השוק הישראלי היה לא נורא בכלל. כהרגלנו נסכם את ביצועי קרנות הנאמנות הישראליות ברבעון החולף, ונתחיל בקרנות הגמישות והמנייתיות. 

ברחבי העולם הבורסות האירופאיות רשמו עליות שערים אך השוק האמריקאי חווה תנודתיות מאז כניסתו של טראמפ לתפקיד. בסופו של דבר המדד המוביל בעולם היה ההנג סנג עם עליה של 18%, מדד הדאקס 40 עלה ב-13%, מדד הדאו ג'ונס איבד 2%, ה-SP500 כ-5% והנאסד"ק כ-8%. מדד ת"א 125 עלה בסיכום הרבעון באחוז אחד, ת"א 35 טיפס ב-1.4% ת"א בנקים 5 זינק ב-11.8% ות"א נפט וגז ב-12.5%, ומנגד ת"א נדל"ן ירד ב-12.4%. 

איך התמודדו מנהלי הקרנות עם ביצועי המדדים? הנה הממוצע המשוקלל של שלושת הקטגוריות המרכזיות שבחנו השבוע:

ממוצע משוקלל בודק את כלל ביצועי הקרנות לפי היקף הנכסים המנוהלים. כלומר כמה הרוויח בממוצע המשקיע הישראלי בכל הקרנות בתקופת הזמן הזו על כל שקל מושקע. ניתן לראות ששוב מנהלי הקרנות הביסו את המדדים המרכזיים בארץ (אך לא את המדדים הסקטוריאלים המצטיינים), וגם קרנות חו"ל עם ביצועים טובים למדי, בהתחשב בעובדה שרובן מרוכזות בארצות הברית, ושם המדדים המרכזיים ירדו.

אולם זו תמונה מאד כללית. ברבעון הנוכחי, אולי יותר מאשר ברבעונים אחרים, הייתה שונות גדולה בתוך הקטגוריות, עם קרנות שהצליחו מאד ואחרות שנכשלו בגדול. השוק היה מאד סלקטיבי, ופה אומנות בחירת המניות (סטוק פיקינג) באה לידי ביטוי יותר מבמקרים אחרים. 

• קרנות גידור: ההייפ שהיה כמעט נעלם
• הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גמישות

למרות שהממוצע מתכנס ל-3% סולידיים, הפער בין הקרנות הטובות לגרועות ברבעון האחרון הוא משמעותי. לא כל השקעה הצליחה, לא כל המדדים התנהגו בצורה אחידה, והסלקטיביות הייתה חשובה. יחד עם זאת רוב הקרנות שהגיעו למקומות הראשונים והאחרונים ברבעון ההן קרנות קטנות יחסית. כמעט אף אחת מהן לא בולטת בטווח הארוך יותר, לא לטובה ולא לרעה. 

קרנות חו"ל כללי

תמונה דומה ניתן לראות בקרנות חו"ל:

גם פה ישנו פער אדיר בין הקרנות הטובות והגרועות. הקרנות הטכנולוגיות בולטות בין הקרנות הגרועות (לא רק בטבלה). גם במקרה זה רוב הקרנות הן ממש זעירות ולא משקפות את מה שקיבל המשקיע הממוצע. ניתן לומר שירידה משוקללת ממוצעת של 1% ברבעון היא תוצאה סבירה לחשיפה לשוק הבנלאומי (ומשהו שכנראה המשקיעים יוכלו רק לחלום עליו ברבעון הנוכחי). 

מניות בארץ לפי גודל שוק

הקטגוריה המנייתית האחרונה שבחנו השבוע, וגם הגדולה והחשובה ביותר, היא קרנות מנייתיות לפי גודל שוק. זה כולל קרנות המתמקדות במניות קטנות, בינוניות, גדולות או מכל הסוגים. זה לא כולל קרנות סקטוריאליות (בנקים, נדל"ן וכדו'). כאמור, הקרנות מציגות בממוצע תוצאות טובות, הרבה מעל המדדים המרכזיים. גם פה השונות בתוך הקטגוריה משמעותית: 

• רשות ני"ע עצרה את פיקדון ה-S&P 500 של לאומי בהמשך לטענות של איגוד הקרנות
• רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף...

גם פה יש פער משמעותי בין הטובות לגרועות, יחד עם זאת גם הקרנות הגרועות לא רחוקות מהמדדים, כך שמדובר, שוב, בהישג יפה של מנהלי הקרנות הישראליים שמצליחים באופן עקבי למדי להכות את השוק, כפי שניתן לראות מהממוצע המשוקלל. 

נציין לטובה את הראל שמציגה תוצאות טובות למדי ברבעון הנוכחי. אנחנו תמיד מציינים את העובדה שלהראל ישנן הרבה מאד קרנות, ולכן טבעי שלפחות חלק מהן יהיו בין הטובות בכל תקופת זמן וחלק בין הגרועות. יחד עם זאת נראה שהפעם הכף נוטה יותר לכיוון ההצלחה. אף קרן של הראל לא הייתה בין הגרועות, לא מעט היו בין הטובות (אם כי לא הגדולות שבהם), וגם קרנות אחרות שלא נכנסו לטבלה של שלוש המובילות ושלוש הגרועות הציגו באופן כללי תוצאות טובות. במקרה של הראל יש לשים לב לעובדה שחלק מהקרנות גובות דמי קניה ראשוניים מאד גבוהים, שגורמים לכך שרק השקעה לטווח הארוך בקרנות הללו משתלמת (אם בכלל). 

בשונה מהראל למגדל היה רבעון לא טוב, וחלק מהקרנות שלה תופסות את המקומות האחרונים. במקומות הראשונים לא מצאנו אותה כלל. כמעט כרגיל, בית ההשקעות ברק שולח כמה קרנות למקומות האחרונים. הקרנות של ברק מנהלות סכומים אפסיים בקרנות המסורתיות (לא ממונפות).