ברבעון השני של שנת 2025, שוק ההון הישראלי הציג ביצועים חזקים, כפי שבא לידי ביטוי הן בשוק המניות והן בשוק אגרות החוב. לאחר שבוע שעבר בו סקרנו בהרחבה את ביצועי קרנות המניות, אנו מתמקדים הפעם בקרנות המעורבות – אלו המשלבות בין מניות לאגרות חוב – ובחון את ביצועיהן לאור התנודות בשווקים.

כאמור, שוק המניות הניב תשואות מרשימות ביותר. מדד ת"א 35 זינק ב-22.3% ומדד ת"א 125 עלה ב-23.55%, מה שהציב את הבורסה המקומית כמובילה עולמית בתשואות. בפרט, סקטור הפיננסים בלט עם עלייה של 41% במדד בנקים 5 וזינוק של 68% במדד ת"א ביטוח במחצית הראשונה של השנה. עליות אלו ממשיכות את המגמה החיובית שאפיינה את המחצית השנייה של שנת 2024 עבור הסקטור. גם שוק אגרות החוב רשם תשואות נאות יחסית לסקטור, אם כי לא ברמות המרשימות של שוק המניות. כל אפיקי ההשקעה הציגו עליות – הן אגרות חוב קונצרניות והן ממשלתיות, הן צמודות והן שקליות. בניגוד למגמה שאפיינה את התקופה האחרונה, דווקא האגרות הממשלתיות רשמו רבעון שני טוב יותר מהקונצרניות, אף כי לא באופן משמעותי. מדד תל בונד צמודות הניב 3.55% מתחילת השנה ו-1.15% ברבעון השני. מדד תל בונד שקלי עם תשואה כמעט זהה מתחילת השנה – 3.6% ועלייה של 2.7% ברבעון השני. תל גוב צמודות עם 2.4% מתחילת השנה אך 2.7% ברבעון השני, ותל גוב שקלי עם התשואות הטובות ביותר: 4.14% מתחילת השנה ו-3.11% ברבעון השני. נתונים אלו מדגישים את חשיבות הפיזור בתיק ההשקעות ואת הפוטנציאל להפקת תשואה גם בשוק פחות תנודתי, וחשוב מכך, את החשיבות של בחירת אפיק ההשקעה הנכון בתוך שוק אגרות החוב - תפקידם של מנהלי הקרנות. 

קרנות מעורבות: עד 30% מניות ועד 25% מניות

במסגרת הסקירה השבוע, בדקנו שתי קטגוריות מרכזיות של קרנות מעורבות – קרנות עד 30% מניות וקרנות עד 25% מניות. מטבע הדברים, קרנות מעורבות צפויות להציג ביצועים נמוכים יותר בהשוואה לקרנות מנייתיות טהורות, לאור פיזור הסיכון והכללת רכיב אגרות החוב. עם זאת, גם בקטגוריות אלו נרשמו תשואות חיוביות ויפות, וחשוב מכך – אף קרן לא הניבה תשואה שלילית, לא ברבעון ולא בתשואה מתחילת השנה. עובדה זו מעידה על חוזקם הכללי של השווקים ועל יכולתן של הקרנות הללו לספק יציבות יחסית לצד פוטנציאל צמיחה.

• הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
• בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הטבלה שתוצג תראה כרגיל את 3 הקרנות הטובות והגרועות ביותר מתחילת השנה וברבעון השני. לעיתים ישנה חפיפה בין הקרנות (כלומר אותה קרן היא בין המובילות או בין הגרועות גם ברבעון וגם מתחילת השנה), כך שמספר הקרנות הכולל בטבלה נמוך מ-12. כאמור, כל הקרנות הניבו תשואות חיוביות בשני טווחי הזמן. בחינת הצד העליון של הטבלה ברבעון השני מראה כי תוספת של 5% מניות בקטגוריית "עד 30% מניות" יצרה פער משמעותי יחסית של כ-3% בין הקרנות הטובות ביותר בשתי הקטגוריות. מגמה דומה נצפתה מתחילת השנה, שם הפער בקרנות הטובות לטובת 30% מניות עמד על כ-4%, מה שמדגיש את השפעת רכיב המניות על התשואה הכוללת בתקופה של עליות שערים בשוק המניות. באופן כללי נראה שההחלטה להעלות את הסיכון עם תוספת של 5% יותר מניות השתלמה ברבעון ובמחצית הראשונה של שנת 2025. 

קרנות אג"ח כללי עד 30% מניות

למרות שכל התשואות חיוביות, בתוך קטגוריית "עד 30% מניות" נרשמו פערים גדולים בין הקרנות, שהגיעו לעד 10% בין הקרנות הטובות לרעות מתחילת השנה, וכ-6% ברבעון השני. פערים אלו מדגישים את חשיבות בחירת מנהל הקרן והחלטות ההשקעה הספציפיות שלו.

בנוסף, ראוי לציין כי כל הקרנות העוקבות אחר התיק של הבנק הבינלאומי הציגו תשואות חלשות יחסית. הבנק הבינלאומי מפרסם המלצות השקעה בחלוקה לאפיקים (מניות, אג"ח וכו'), וקרנות רבות עוקבות אחר המלצות אלו, כפי שמציין שמן. לדוגמה, "עוקבת תיק 3 הבנק הבינלאומי" היא קרן העוקבת אחר התיק בחלוקה של עד 30% מניות ו-70% אגרות חוב, כאשר הבנק ממליץ על החלוקה הפנימית לאפיקים. עם זאת, מנהלי הקרנות עדיין נדרשים לבחור את הניירות הבודדים בתוך כל אפיק, ולכן קיימת שונות בתוצאות בין הקרנות השונות. על כל פנים, קרנות אלו לא הצליחו להציג תוצאות טובות במחצית השנה האחרונה וברבעון השני בפרט, מה שמעיד על כך שאפילו המלצות ממוסדות פיננסיים גדולים אינן ערובה לביצועים עודפים.

• קרנות קרנות נאמנות בנדל"ן: האם כדאי להשקיע בקרנות אקטיביות, ואילו קרנות הן הטובות ביותר?: האם כדאי ל
• כמה מנהלת תעשיית קרנות הגידור והאם היא מספקת ערך?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• כמה מנהלת תעשיית קרנות הגידור והאם היא מספקת ערך?

קרנות עד 25% מניות

קטגוריית "עד 25% מניות" היא קטנה יחסית וכוללת קרנות בינוניות עד קטנות. התשואות בקטגוריה זו תואמות באופן כללי לחלוקת סיכון של עד 25% מניות, לאור ביצועי השווקים. ברבעון השני, התשואות בקטגוריה זו נעו בטווח צר יחסית של בין 6.91% לטובה ביותר ל-4.48% לגרועה ביותר. במחצית השנה הראשונה, הפערים היו מעט משמעותיים יותר – 9.79% עד 5.49%. טווחים אלו מצביעים על עקביות יחסית בביצועי הקרנות בקטגוריה זו. הנה הטבלה:

בשונה מהסקירה של שבוע שעבר, שבה הראל בלטה לטובה בקרב הקרנות המנייתיות, השבוע קשה להצביע על בית השקעות יחיד שבולט באופן עקבי לטובה או לרעה בכלל הקרנות המעורבות. עם זאת, קסם אקטיב "תורמת" שלוש קרנות למקומות האחרונים בשתי הקטגוריות, והיא הגרועה ביותר בשלושה מתוך ארבעת המקרים שנבחנו. מנגד, הקרן של איילים ושל דיאמונד בקטגוריית "עד 30% מניות" בולטות לטובה הן במחצית השנה והן ברבעון השני. הראל, מצידה, מציגה תמונה מעורבת, עם קרנות הממוקמות הן במקומות הראשונים והן באחרונים, כך שנראה שאין מנצחת ברורה בקטגוריה הזו.