
כשהבורסה לוהטת: איך הקרנות המעורבות ניווטו בין מניות לאג"ח וכמה הרווחתם ברבעון השני?
רבעון שני טוב בשוק המניות והאג"ח תרם לתשואות חיוביות במעורבות עד 30% ועד 25% מניות, אך אין מנצחת ברורה - מה התשואות באפיק המעורב?
ברבעון השני של שנת 2025, שוק ההון הישראלי הציג ביצועים חזקים, כפי שבא לידי ביטוי הן בשוק המניות והן בשוק אגרות החוב. לאחר שבוע שעבר בו סקרנו בהרחבה את ביצועי קרנות המניות, אנו מתמקדים הפעם בקרנות המעורבות – אלו המשלבות בין מניות לאגרות חוב – ובחון את ביצועיהן לאור התנודות בשווקים.
כאמור, שוק המניות הניב תשואות מרשימות ביותר. מדד ת"א 35 זינק ב-22.3% ומדד ת"א 125 עלה ב-23.55%, מה שהציב את הבורסה המקומית כמובילה עולמית בתשואות. בפרט, סקטור הפיננסים בלט עם עלייה של 41% במדד בנקים 5 וזינוק של 68% במדד ת"א ביטוח במחצית הראשונה של השנה. עליות אלו ממשיכות את המגמה החיובית שאפיינה את המחצית השנייה של שנת 2024 עבור הסקטור. גם שוק אגרות החוב רשם תשואות נאות יחסית לסקטור, אם כי לא ברמות המרשימות של שוק המניות. כל אפיקי ההשקעה הציגו עליות – הן אגרות חוב קונצרניות והן ממשלתיות, הן צמודות והן שקליות. בניגוד למגמה שאפיינה את התקופה האחרונה, דווקא האגרות הממשלתיות רשמו רבעון שני טוב יותר מהקונצרניות, אף כי לא באופן משמעותי. מדד תל בונד צמודות הניב 3.55% מתחילת השנה ו-1.15% ברבעון השני. מדד תל בונד שקלי עם תשואה כמעט זהה מתחילת השנה – 3.6% ועלייה של 2.7% ברבעון השני. תל גוב צמודות עם 2.4% מתחילת השנה אך 2.7% ברבעון השני, ותל גוב שקלי עם התשואות הטובות ביותר: 4.14% מתחילת השנה ו-3.11% ברבעון השני. נתונים אלו מדגישים את חשיבות הפיזור בתיק ההשקעות ואת הפוטנציאל להפקת תשואה גם בשוק פחות תנודתי, וחשוב מכך, את החשיבות של בחירת אפיק ההשקעה הנכון בתוך שוק אגרות החוב - תפקידם של מנהלי הקרנות.
קרנות מעורבות: עד 30% מניות ועד 25% מניות
במסגרת הסקירה השבוע, בדקנו שתי קטגוריות מרכזיות של קרנות מעורבות – קרנות עד 30% מניות וקרנות עד 25% מניות. מטבע הדברים, קרנות מעורבות צפויות להציג ביצועים נמוכים יותר בהשוואה לקרנות מנייתיות טהורות, לאור פיזור הסיכון והכללת רכיב אגרות החוב. עם זאת, גם בקטגוריות אלו נרשמו תשואות חיוביות ויפות, וחשוב מכך – אף קרן לא הניבה תשואה שלילית, לא ברבעון ולא בתשואה מתחילת השנה. עובדה זו מעידה על חוזקם הכללי של השווקים ועל יכולתן של הקרנות הללו לספק יציבות יחסית לצד פוטנציאל צמיחה.
- רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטבלה שתוצג תראה כרגיל את 3 הקרנות הטובות והגרועות ביותר מתחילת השנה וברבעון השני. לעיתים ישנה חפיפה בין הקרנות (כלומר אותה קרן היא בין המובילות או בין הגרועות גם ברבעון וגם מתחילת השנה), כך שמספר הקרנות הכולל בטבלה נמוך מ-12. כאמור, כל הקרנות הניבו תשואות חיוביות בשני טווחי הזמן. בחינת הצד העליון של הטבלה ברבעון השני מראה כי תוספת של 5% מניות בקטגוריית "עד 30% מניות" יצרה פער משמעותי יחסית של כ-3% בין הקרנות הטובות ביותר בשתי הקטגוריות. מגמה דומה נצפתה מתחילת השנה, שם הפער בקרנות הטובות לטובת 30% מניות עמד על כ-4%, מה שמדגיש את השפעת רכיב המניות על התשואה הכוללת בתקופה של עליות שערים בשוק המניות. באופן כללי נראה שההחלטה להעלות את הסיכון עם תוספת של 5% יותר מניות השתלמה ברבעון ובמחצית הראשונה של שנת 2025.
קרנות אג"ח כללי עד 30% מניות
למרות שכל התשואות חיוביות, בתוך קטגוריית "עד 30% מניות" נרשמו פערים גדולים בין הקרנות, שהגיעו לעד 10% בין הקרנות הטובות לרעות מתחילת השנה, וכ-6% ברבעון השני. פערים אלו מדגישים את חשיבות בחירת מנהל הקרן והחלטות ההשקעה הספציפיות שלו.
בנוסף, ראוי לציין כי כל הקרנות העוקבות אחר התיק של הבנק הבינלאומי הציגו תשואות חלשות יחסית. הבנק הבינלאומי מפרסם המלצות השקעה בחלוקה לאפיקים (מניות, אג"ח וכו'), וקרנות רבות עוקבות אחר המלצות אלו, כפי שמציין שמן. לדוגמה, "עוקבת תיק 3 הבנק הבינלאומי" היא קרן העוקבת אחר התיק בחלוקה של עד 30% מניות ו-70% אגרות חוב, כאשר הבנק ממליץ על החלוקה הפנימית לאפיקים. עם זאת, מנהלי הקרנות עדיין נדרשים לבחור את הניירות הבודדים בתוך כל אפיק, ולכן קיימת שונות בתוצאות בין הקרנות השונות. על כל פנים, קרנות אלו לא הצליחו להציג תוצאות טובות במחצית השנה האחרונה וברבעון השני בפרט, מה שמעיד על כך שאפילו המלצות ממוסדות פיננסיים גדולים אינן ערובה לביצועים עודפים.
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
- סיכום תשפ"ה בקרנות הנאמנות: היקף נכסים שובר שיא
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
קרנות עד 25% מניות
קטגוריית "עד 25% מניות" היא קטנה יחסית וכוללת קרנות בינוניות עד קטנות. התשואות בקטגוריה זו תואמות באופן כללי לחלוקת סיכון של עד 25% מניות, לאור ביצועי השווקים. ברבעון השני, התשואות בקטגוריה זו נעו בטווח צר יחסית של בין 6.91% לטובה ביותר ל-4.48% לגרועה ביותר. במחצית השנה הראשונה, הפערים היו מעט משמעותיים יותר – 9.79% עד 5.49%. טווחים אלו מצביעים על עקביות יחסית בביצועי הקרנות בקטגוריה זו. הנה הטבלה:
בשונה מהסקירה של שבוע שעבר, שבה הראל בלטה לטובה בקרב הקרנות המנייתיות, השבוע קשה להצביע על בית השקעות יחיד שבולט באופן עקבי לטובה או לרעה בכלל הקרנות המעורבות. עם זאת, קסם אקטיב "תורמת" שלוש קרנות למקומות האחרונים בשתי הקטגוריות, והיא הגרועה ביותר בשלושה מתוך ארבעת המקרים שנבחנו. מנגד, הקרן של איילים ושל דיאמונד בקטגוריית "עד 30% מניות" בולטות לטובה הן במחצית השנה והן ברבעון השני. הראל, מצידה, מציגה תמונה מעורבת, עם קרנות הממוקמות הן במקומות הראשונים והן באחרונים, כך שנראה שאין מנצחת ברורה בקטגוריה הזו.
- 1.לרון 15/07/2025 11:07הגב לתגובה זווהנל הסכים עימי שכל הקרנות הן מ ש ו ל ב ו ת ורק קרן אחת ביקום מעורבת הראל מעורבת זו שהיתה פעם ב שנת 1941 פיא של לאומי והיא מיוחדת גם בהיבט של ההשקעה בחול 0

האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך
בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות.
התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות. זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70.
אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.
הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.
הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.

רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה
הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון.
תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת.
ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.
כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.
- הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
- כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.