2,200 דירות ללא היטל השבחה? הכנסת בדרך לסגור את פרצת "כפר בתיה" שברעננה
המאבק סביב תוכנית כפר בתיה ברעננה הגיע עד לכנסת - האם יהיה צורך לשלם היטל השבחה?
המאבק סביב תוכנית כפר בתיה ברעננה הגיע עד לכנסת, כאשר עיריית רעננה נאבקת בנחרצות בתוכנית רחבת היקף להקמת כ-2,200 יחידות דיור על שטח של 160 דונם בדרום העיר. רשת אמי"ת, המחזיקה בקרקעות החינוך שעליהן פועל כפר הנוער ההיסטורי, מקדמת פרויקט נדל"ן שהעירייה מכנה "מסחרי לכל דבר" – והפעם הסוגיה עולה לדיון פרלמנטרי.
הצעת חוק נגד "פרצת היטל ההשבחה"
הצעת חוק חדשה, אותה הובילו ח"כ אלי דלל מהליכוד וח"כ נאור שירי מיש עתיד, מבקשת לשים סוף לפטור מהיטלי השבחה שעמותות חינוך נהנות ממנו גם כשהן מבצעות יוזמות נדל"ן פרטיות. ההצעה באה לאחר פגישה שקיים ראש עיריית רעננה חיים ברוידא עם יו"ר ועדת הפנים של הכנסת ח"כ יצחק קרויזר, והיא מבקשת לתקן את חוק התכנון והבנייה כך שעמותות חינוך ייהנו מפטור מהיטל השבחה רק כשמדובר במקרקעין המיועדים לשימוש ציבורי מובהק.
מכפר ניצולי שואה לפרויקט יוקרה
כפר בתיה, שנוסד ב-1947 ככפר לילדים ניצולי שואה ונקרא על שם בתיה גוטספלד, נשיאת הסתדרות נשי המזרחי בארצות הברית, משתרע על שטח של כ-160 דונם בדרום מערב העיר, בצמוד לפארק רעננה. הכפר ההיסטורי שימש במשך עשרות שנים כמוסד חינוכי דתי מוביל, אך כעת עומדת להשתנות דמותו באופן דרמטי.
התוכנית שאושרה ביוני האחרון בוועדה המחוזית, חרף התנגדות עזה של העירייה, כוללת לא רק 2,200 יחידות דיור אלא גם 650 דירות להשכרה, שטחי מלונאות, תעסוקה, מסחר, שטחי ציבור ושטחים פתוחים. העירייה טוענת כי מדובר בהפרה בוטה של הסכם משנת 2021, לפיו התוכנית הייתה אמורה להיות מוגבלת ל-1,250 יחידות דיור בלבד ובגובה שלא יעלה על 11 קומות. במקום זאת, התוכנית המקודמת כוללת מגדלים שיגיעו לגובה של עד 25 קומות.
- חופשת לידה ומלחמה: החלטה חשובה בהליכי היטל השבחה
- מניע כלכלי? עיריית ת"א מבקשת דיון חוזר בהיטל השבחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאות מיליוני שקלים על הכף
לפי הסכם 2021, עמותת נשי אמי"ת התחייבה לשלם לעירייה מאות מיליוני שקלים לצורך פיתוח האזור, בנוסף להקמת קמפוס חינוכי חדש בעלות של כ-300 מיליון שקלים. אולם העירייה טוענת שכעת, כשהתוכנית גדלה לכמעט כפליים מההיקף המוסכם, העמותה מנסה להתחמק מתשלום היטל השבחה על ההפרש העצום – סכום שמדובר בו במאות מיליוני שקלים נוספים.
עיריית רעננה אף הגישה תביעה נגד רשת אמי"ת וטענה כי הארגון מנסה לקדם תוכנית בהיקף כפול מהמתוכנן, תוך פגיעה בתשתיות העיר, החמרת הפקקים ופגיעה באיתנותה הכלכלית של העיר. בית המשפט המחוזי, בפסק דין שניתן במאי האחרון, דחה את בקשת העירייה למתן סעד זמני וקבע כי העירייה יכולה להשמיע התנגדויות במסגרת ההליך התכנוני הרגיל. השופט יעקב שקד אף חייב את העירייה בתשלום 35,000 שקלים לעמותה בגין הוצאות משפט.
המחלוקת: מוסד ציבורי או פרויקט מסחרי?
זוהי לב המחלוקת: לטענת רשת אמי"ת, העירייה ניסתה לחייב את העמותה בתשלום של מאות מיליוני שקלים כתנאי לאישור התוכנית, דבר שאינו מתיישב עם החוק ועם הפטור הקבוע בחוק לעמותות חינוך. מנגד, העירייה טוענת כי מדובר בניסיון לנצל פרצה חוקית כדי לקדם פרויקט נדל"ן מסחרי לכל דבר במסווה חינוכי, תוך התחמקות מהשתתפות בעלויות הפיתוח והתשתיות שהעיר נדרשת לספק.
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
- למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
"נמשיך להיאבק בצביונה הנוכחי של התוכנית", אמר ראש העיר ברוידא בעקבות הגשת הצעת החוק. "עמותת אמי"ת פועלת בצורה אגרסיבית ומנצלת את לשון החוק לצרכים כלכליים, תוך פגיעה בציבור ובאיכות החיים של תושבי העיר. אנחנו מדברים על פרויקט נדל"ן ענק שיביא רווחים עצומים לעמותה, ובמקביל העיר תידרש להשקיע מאות מיליוני שקלים בתשתיות, חינוך ושירותים ציבוריים ללא כל תמורה."
מה צפוי להיות?
השאלה המרכזית שתעמוד לדיון בכנסת היא האם יש לסגור את הפרצה החוקית המאפשרת לעמותות חינוך ליהנות מפטור מהיטל השבחה גם כאשר הן מקדמות פרויקטים מסחריים שאינם קשורים ישירות לפעילות החינוכית. הצעת החוק מבקשת לקבוע באופן ברור שהפטור יינתן רק כאשר המקרקעין מיועדים לשימוש ציבורי מובהק.
המקרה של כפר בתיה אינו ייחודי – ברחבי הארץ יש עמותות נוספות המחזיקות בשטחי קרקע נרחבים שערכם עלה באופן דרמטי עם השנים, ושאלת הפטור מהיטל השבחה בעת פיתוחם למטרות מסחריות מעסיקה לא מעט רשויות מקומיות. ההכרעה בכנסת עשויה להשפיע על מקרים דומים בערים נוספות ברחבי הארץ.
האם הכנסת תסגור את הפרצה החוקית ותגדיר מחדש מהו פרויקט ציבורי ומהו יוזמה מסחרית בתחפושת חינוכית? התשובה לשאלה זו תקבע לא רק את גורל הפרויקט ברעננה, אלא גם את אופן הטיפול בעמותות נוספות המבקשות לפתח נכסים מסחריים. בינתיים, המאבק נמשך – בבתי משפט, בוועדות התכנון ועתה גם במסדרונות הכנסת. ההמשך צפוי להיות סוער.
- 1.אא 02/12/2025 22:47הגב לתגובה זוצריך לעוף מכאן הדיור יקר הארנונה גבוהה המחירים גבוהים דיייייייייייייייייי
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןאבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה
בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.
שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.
בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.
סבסוד המשכנתאות
שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.
- היזם יכול להוריד מחיר - אבל לא יעשה זאת בלי אישור הבנק; למה? בגלל דוח אפס
- "הבנקים עושים ככל יכולתם להכניס אותנו למשבר חריף"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןאבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה
בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.
שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.
בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.
סבסוד המשכנתאות
שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.
- היזם יכול להוריד מחיר - אבל לא יעשה זאת בלי אישור הבנק; למה? בגלל דוח אפס
- "הבנקים עושים ככל יכולתם להכניס אותנו למשבר חריף"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.
